יש כ"כ הרבה דברים מגעילים שצריך להתמודד איתם בחיים כשמתבגרים
דברים שבלית ברירה גורמים לך להיות מישהו שאתה לא ולעשות דברים שלא חשבת שתעשה
+ להוסיף על זה אחריות ועוד מלאאא דברים אחרים חשובים
ולהתלכך בבוץ הזה של הטכנולוגיה כל המחשבים והאייפונים והשטויות בעעע..![]()
לפעמים בא לי ללכת לבד לאיזה גבעה רחוקה ולהתנתק מהכל
מתגעגע לפעם פעם לימים האלה שהיו עוד לפני האייפונים
שבאמת היינו משחקים בבצפר והיינו רחוקים מכל הגועל
מתגעגע להרגשה של לחזור מבצפר ולראות המומינים או נילס
עצוב לי שהדור הצעיר לא מכיר או יכיר את הדברים הכל כך בסיסיים האלה
דור שנולד למציאות מדומה
אח שלי כבר לא לידי יותר ואני נפגש איתו פעם ב וגם אז אנחנו לא מדברים באמת באמת
וכולם מצפים ממני עכשיו ליותר מדי דברים
ומחר אני צריך להחליט עם החבר הקטן שמלווה אותי כבר 18 שנה יעזוב אותי או לא... כי הוא ממש סובל אבל למה אני צריך להחליט אם הוא יחיה או לא אני לא רוצה שהוא יסבול אבל אני גם לא רוצה שהוא ימות
ואני כבר לא יודע מי אני באמת לא שאני עצוב ממי שנהייתי אני דווקא דיי גאה בי אבל זה .. אני?
ולמה הזמן עובר כל כך מהר אלוהים? כמו חלום
לא רוצה שכל התשומת לב תהיה אליי אל תתייחסו אלי בכלל
למה החיים כל הזמן דוחפים אותי בכוח?


