ובכן, ה"שעירים" - ה"עז" נקרא "שעיר".
בהשאלה, לשדים, היצורים הללו הרוחות רפאים, קוראים להם גם "שעירים".
הסיבה היא, שהעז - היא חיה מעצבנת, שקופצת כל הזמן - כמו החתול - כמו הטרול. לכן למשל, אנחנו מוצאים במשניות מסכת סוכה, שהמחיצה - הקיר בסוכה - צריך להתחיל מגובה פחות משלושה טפחים - בערך 25 ס"מ, וההגדרה לטעם של שלושה טפחים "שאין הגדי יכול לעבור תחתיו". כמו שאנחנו יודעים היום שהחתולים פולשים. ככה אז היה גדיים - הבנים של השעירים - העיזים.
לכן השדים נקראים "שעירים". והתורה אומרת, שלא מקריבים מחוץ למשכן, ומסבירה "למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה. והביאום לה' אל פתח אוהל מועד אל הכוהן. וזבחו זבחי שלמים לה' אותם.... ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם"
כלומר, אנשים נוטים פעמים רבות, לחשוב, שיש "הכרח" לשתף פעולה עם כוחות הרע שבעולם, כי כביכול, הם חוששים, שמא כוחות הטוב אינם יכולים להספיק לכל צורכם, אם לא ישתפו פעולה גם עם כוחות הרע. לכן התורה מזהירה ומבהירה "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם".
ביום כיפור, שאנחנו מתעלים לדרגת מלאכים. אנחנו נעמדים מול השטן שבעזאזל - שמים לו את זה מול הפרצוף - אתה רואה? ככה אתה נראה. כמו העז הזאת שמתרסקת שמה.




