ואני חשבתי, אם זה היה מלחמה אמיתית עם נשק, גם הייתי מוותרת? כנראה שלא.
ואם הייתי יודעת שהיא לא תסתיים לעולם? הייתי מצטרפת לאוייב? כנראה שלא, אבל גם כנראה שהייתי מרימה דגל לבן ונותנת להם לקחת אותי.
ואם הם היו לוקחים אותי לשבי מלכים? הייתי מרשה לעצמי להינות? אולי. אבל עם כל הנאה כזאת הייתי סובלת סבל איום.
זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, טורפת ובוכה. לעזאזל. איזה נס שאני לא לוחמת.
אש זה מטורף. השריפה אוכלת את היער ירושלים היפה אבל היא יותר יפה. והריח יואו הריח.