אני אהיה סטודנטית בעה, ואני לא מבינה לאיזה קריטריונים אני צריכה לשים לב...
רצוי זול
אני אהיה סטודנטית בעה, ואני לא מבינה לאיזה קריטריונים אני צריכה לשים לב...
רצוי זול
את לא צריכה מחשב מאוד חזק ללימודים - אלא אם את לומדת משהו שמצריך שימוש בתוכנות גרפיות מאוד מאוד כבדות.
בלימודים שלי, פסגת הטכנולוגיה היתה dual-core וזה הריץ אלגוריתמים די כבדים ב-matlab בקלות.
הדבר היחיד שאני זוכר שהמחשב שלי התקשה להריץ היה תכניות ב-comsol - שעושה סימולציה פיסית של כל מיני דברים שכבר שכחתי מזמן...
לדעתי, היום, תתקשי למצוא מחשב חדש עם מעבד נחות מה-i3 וזה אמור לגמרי להספיק לכל דבר שתצרכי לעשות בלימודים.
מדעי מחשב בעיקרון מומלץ i5 וdell אחלה חברה בשביל זה. זה עולה סביבות ה3000....
חברות אחרות אולי עולה פחות.
גרפיקה ותוכנות כבדות i7 זה הכי טוב.
אבל בהחלט תלוי במה את לומדת.
אני צריכה משו פשוט
לגמרי המשקל והמסך. אני ממליץ לנסות לבדוק אם אפשר להתרגל למסך יותר קטן, מאחר ולמסך יותר קטן אפשר להתרגל, אבל למשקל פחות. מה שכן, בד"כ מחשבים קטנים יותר יקרים יותר.
אם כן, אז גם אני כמוך, וזה מה שבדקתי כשאני קניתי:
אגב, אם את ממש לא רוצה להשקיע ולא רוצה משהו רציני ורק חשוב לך שיעבוד ויהיה זול..
ראיתי שיש מחשב ב999 שח באושר עד.. אין לי מושג מה האיכות והפרטים .. רק ראיתי שזה קיים 
הייתי הולכת על הדגמים הזולים של מחשב נייד - המחירים נעים מסביבות 900 ל-1,100 ש"ח (הסתכלתי בכמה דגמים ב-KSP).
למה כדאי לשים לב?
א. RAM לא פחות מ-4 גיגה בייט (במחיר כזה זה מה שתקבלי כנראה).
ב. לא יהיה הרבה מקום לאחסון על המחשב עצמו. בעיניי זה טוב, כי ככה אפשר לשמור בענן\בכונן חיצוני. בעיניי עדיף לקנות דגם זול של מחשב השנה, להחזיק אותו כמה שנים, ואז לקנות שוב מחשב זול, מאשר לקנות מחשב יקר ולגרור אותו עד לגסיסה. בצורה של אחסון המידע חיצוני למחשב (כרטיס זיכרון\דיסקונקי\ענן) מאוד קל לעבור בין מחשבים. לכן בעיניי לא צריך להשקיע ב-SSD כפי שאחרים כתבו כאן, כי לא תשמשי באחסון הפנימי בכלל.
ג. לוודא שקונים מחשב נייד ולא דגם שמשמש רק לגלישה באינטרנט.
ד. ממש ממש לא צריך i3! המעבדים במחשבים מספיק טובים, ולא צריך להוציא עוד כסף אם עיקר השימוש הוא וורד ואינטרנט.
ה. כדאי לראות איזה דגם מוכרים (לשים לב לכל האותיות והמספרים), לחפש אותו באתר מכירות באנגלית (כמו אמזון) ולקרוא ביקורות (אפילו עם גוגל תרגום אם קשה באנגלית) ולראות אם רוב האנשים היו מרוצים מהדגם הספציפי שאת מתעניינת בו.
ו. המשקל של המחשבים האלה הוא בטווח של 1.3 ל-1.6 קילו, ומסך 14-15 אינץ.
ז. אני יוצאת מנקודת הנחה שלא מעניין אותך איכות הקול\תמונה\מצלמה וכו'.
אז לפני שבחורים מחשב צריך לברר כמה דברים מראש.
לאיזה צרכים המחשב נועד? [משרדי בסיסי- אופיס וכיוב/ שימוש כבד יותר- תכנות עריכה גרפיקה וכיוב].
האם המחשב הוא לתקופת התואר בלבד או שהוא מתוכנן גם לאחריו [אם לתואר בלבד לא חייב להשקיע המון בחומרה ואפשר גם לקנות מדורות ישנים יותר, אם זה גם לאחרי התואר אז מומלץ להשקיע יותר כדי לקבל מחשב שימשיך לאורך זמן]
אפשרויות שדרוג - האם יש אנשים שיוכלו לעזור לשדרג את המחשב ובכך להעניק לו עוד זמן תפקוד או לא.
ואז לאחר שעשינו בירור ראשוני נשאר להתאים את המפרט הנדרש
אני פחות מבין בזה אבל מניח שיש כמה מומחים
גם 4 RAM זה טוב (גם לווינדוס 10, לא ניתקע לי בכלל).
אין לי כונן SSD וזה סבבה לי, ועולה מהר.
יש מחשבים קלים וזולים.
אני מאוד מרוצה משלי, ועלה לי כמה מאות שקלים, ויש לי אותו כבר כמה שנים.
נראה לי שהכל תלוי בצרכים הספיציפיים שלך.
מה השימושים שייעשו במחשב, ולפי זה לראות אם שווה לשלם על מפרט טכני עשיר יותר.
שאנשים שמחפשים מחשבים פשוטים, ובסוף נתקעים עם מחשב איטי ומעצבן (למרות שהוא בהתחלה הוא מזה מהיר).
מומלץ לא פחות מ i5, זיכרון פנימי ומהירות סבירים (נראלי 500 ומשו ssd אבל לא בטוחה בזה, לא סגורה על המושגים, יכולה לבדוק אם רלוונטי.)
מומלץ מאוד לא גדול ולא כבד מידי!! זה משמעותי כשזה משו שאת רוצה לקחת לאוניברסיטה בתיק כל יום.. עד 2 קילו זה מעולה ו 14 אינטש זה לדעתי אידיאלי, לא גדול ולא קטן מידי.
הבנתי שהמחשבים שהם גם טאצ' פחות טובים. אם אני זוכרת נכון מהבירור שעשיתי אסוס זו חברה לא מומלצת למחשבים הזולים. הייתי הולכת על לנובו, hp' ולגבי דיל אני לא זוכרת.
הכל ממש בעירבון מוגבל. זה מה שאני זוכרת מבירורים שעשיתי לפני שנה. אם מעניין אותך מה קניתי אפשר בפרטי 
תקני מחשב עם מסך מגע, וכדאי גם יוגה
זה אמנם מייקר את העסק מאד, אבל אם יש לך כסף ואת מוכנה להשקיע, זה מאד נח!!
ובכלל.
לא זוכר שנשבר לי.
אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?
הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה
זה לא לימודי משחק וכו'.
למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?
אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.
הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.
האם סטודנט לאמנות שרגיל להסתכל על אובייקט פיגורטיבי ויצירות בהקשר אסתטי מתכוון להנות כשהוא מסתכל על עירום בוטיצ'לי או גויה.
אם נהיה כנים, אפשר לומר שההשפעה היא שונה אבל כנראה שיש השפעה גם למי שמורגל.
נכנס לקטע ההלכתי גם כתבתי שכנראה אסור. מבחינת הנפש גם ההנאה היא שונה כשתסתכלי על עירום אמנותי של בוטיצ'לי את תהני מהיופי לא מפורנוגרפיה שלא קיימת שם. חוץ מזה כשתסתכלי על עירום של לוסיאן פרויד שהוא אפילו לאסתטי בכלל גם יופי לא יהיה שם יהיה שם רק כאב וסבל.
אני לא מבין למה מתרגמים אסור לתועבה או משהו פסול אסור בגלל שזה חזק ויפה. מי שחושב שעירום זה שלילי אני לא יודע לאיזה זוגיות או חיים הוא מכוון והתגובות כאן חרדות מעירום או חוסר צניעות בלי פרופורציות נכונות.
עירום, ומיניות באופן כללי, שלא ממוסגרת בתוך קשר מחוייב בעיני אלוקים והחברה, ונעשה בפרטיות בחדרי חדרים מבחינתי הוא תועבה.
לא רק ברמה ההלכתית, ככה היחס הנפשי של הרבה אנשים שומרי הלכה ושאינם לנושא הזה. זה לא אומר שלא יהיו להם חיי נישואים נפלאים ובריאים.
וברור שהגבול בין עירום לשם הנאה ולשם אומנות הוא מאוד דק, ויש יצירות אומנות שבמפורש נוטות לכיוון הראשון. הוכרחתי לקרוא מספיק מאמרים אקדמיים על "החושניות שבה האומן מתאר את הנשים הטיהיטיות כדי להנכיח את הטבעיות והקרבה לאדמה...."
החברה החילונית המערבית חייבת להכניס מיניות לכל הקשר כל הזמן בלי שום מנוחה, ולהרבה אנשים שיש להם סולם ערכים אחר, מעבר לבעיה הלכתית, זה בהחלט עלול להיתפס אצלם כמטריד ומעורר אי נוחות.
שלבהות שעה בקימורים של בוטיצ'לי עושה (אולי רק לי) הנאה והרהורים מעבר להנאה מיופי.
אבל זה ייחודי ואולי גם זה סובייקטיבי.
כמה זה כבר קורה בלימודים? מעט מאוד.
מי שלא מעוניין יכול לצאת משיעור או 2.
פרויד מאוד חזק .
אתה אומר סבל, אני אומרת חשוף ופגיע.
ואין קשר להטרדה. מיותר להרחיב.
לפעמים זה נותן כיוון
ממרצים שלמדו או מלמדים שם.
יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.
אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות.
ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.
הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.
וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני.
מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.
יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע)
אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.
הופכות את זה למשהו לא רציני. אם אתה חושב משהו תעמוד מאחורי הדברים.
לגופו של דבר, אני לא חושב שיש מישהי חרדית או דתיה אמיתית שתלך ללמוד במקום כזה ואם זה רק ציורים שיש בהם אלמנט של עירום, אז דיינו. זה לא כצעקתה, חשבתי שיש כבר משהו גרוע יותר. אלה ציורים נפוצים ואפשרלמצוא אותם בכל מיני מקומות. עדיין לא הבנתי מה זו אומנות.
למה לקצץ כנפים של בני אדם?
אתה לא מבין כמה סבל עובר אדם עם נפש של אמן שלא יוצר.
בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.
לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.
חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.
מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה
כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.
להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.
אכן אין סיבה לחרדות.
שזה סובייקטיבי כתבתי שמי שהתקבלה לבצלאל ובכלל נכנסה לזה כנראה שמגיעה ממקום שונה, סובייקטיבית. בטח שונה מהקולות כאן בדיון שלא מסוגלים להכיל מורכבות.
היא תוכל להירשם ולצאת באמצע, לדבר עם המרצים ולהסביר את המורכבות שלה, להבריז פה ושם ובכלל לפתח אופי (זו לא מילה גסה)
מכיר לא מעט כאלה שעשו את זה לא רק שם, עירום לא מפריע רק לדתיים זו סוגיה מורכבת ועדינה תמיד.
הרבה יותר מדאיג אם היא לא תלך ותאכל את עצמה כל החיים על הפספוס, זה הרבה יותר נפוץ.
אם היא יודעת מה טוב לה בדיוק כנראה שלא היתה מתייעצת.
שאלתי לאיזו מחלקה היא תלך כי יש מחלקות מאוד נחשבות שם בלי הבעיה הזאת ורק באמנות זה יהיה בוטה כל כך. לא חסר מחלקות אמנותיות שלא ייכנסו לקרביים של הציור והאמנות
מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?
תואר זה איך שאדם מתאר את עצמו ואת היכולות והכשרונות שלו אם כבר..
נראה לי שככה בגדול זה עובד..
בתחום לימודי התואר במסלולי מהדרין בנפרד לגברים ונשים?
זאת אומרת גם מצד הצניעות וגם מצד התכנים.
או שבעצם אין מספיק דרישה בשביל להקים מוסד שמכיל תארים לא חרדים-קלאסיים.
אני נפגשתי עם זה בכמה תארים שחשבתי עליהם, וזה אפילו כיוון אותי לבחור בתארים קלאסיים יותר לציבור הדוסי..
פשוט לא שוים יותר מידי.
יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.
יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.
אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.
כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".
פתית שלגאחרונה
פתית שלגגם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"
אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר
קמפוס שטראוס,
יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע
מקווה שאמצא פה עם מי להתייעץ, עושה רושם שהרוב פה זה תואר ראשון, שני מקסימום...
מסיימת באוגוסט 5 שנים של מחקר אינטנסיבי בתחום ריאלי במסגרת דוקטורט. יש מאמר אחד רציני ואחד כנס.
במהלך השנים הללו היו המון כיוונים לפתרון בעיה מסויימת, כולם נפסלו. באוגוסט נגמרת לי המלגה ואני די מיואשת.
המנחה אומר שהתרומה המדעית מהמחקר שלי לא מספיקה כדי לקבל דוקטורט, אני מסמורטטת מהמחשבה של להמשיך.
אני לא מתכוונת להמשיך כחוקרת בחיים שאחרי התואר, יותר הוראה אקדמית, שם אני פורחת.
מתלבטת מה אפשר בכלל לעשות. למי לפנות, האם להפסיק את התואר ולזרוק לפח את כל השנים הללו. מה גם שסה"כ יעזור לי התואר דוקטור בתור מרצה ויכול להיות שאצטרך להחזיר את המלגה. אבל מכבה אותי רק המחשבה של להמשיך את התואר עד (לא יודעת מתי) ועוד לעבוד תוך כדי כי המנחה כבר הודיע לי שאין לו עוד כסף בשבילי.
מישהו?
לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.
תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.
אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר.
גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.
הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.
לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.
הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).
פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.
כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.
ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..
בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים
מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם
בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?
אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם
לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.
שולח כוחות מכאן.
תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?
אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.
אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.
נראה שלא היה לך דבר כזה.
בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.
בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.
אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.
היי בן 27 מתחיל ללמוד תואר שני שנה הבאה בבר אילן מחפש מקום לגור בו באזור בר אילן מישהו מכיר דירות שותפים לדתיים או אולי כפרי סטודנטים באזור או סתם משהו בסגנון כפר סטודנטים?
והרבה דירות שותפים.
בלוד יש כפר סטודנטים.
ברחובות יש כפר סטודנטים.
מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.
אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.
איפה נוח לחפש מלגות, איפה אפשר למצוא מלגות שמנות יותר וכו'..
פתית שלגאחרונה