יש פה פרסומת למעלה
מישהו הכין משהו יפה במיוחד "להיחתם לחיים"
אני מזכיר לכולם את הצורך להיזהר -
לא להתפתות אחרי יופי והבטחות שאינם נודעות!
bait – אור הרשבי
כלי יקר דברים פרק י"ז פסוק י"ח
"ביאור העניין, שפסוק זה ציווי למי שיש סיפוק בידו למנות דיינים שימנה אותם על מנת שיהיו דיינים ולא יחניפו אפילו לזה הממנה אותם. וזהו שנאמר תיתן לך, על עצמך, ונמשך בזה בקל וחומר שישפטו את כל העם משפט צדק, כי אם לא יחניפו גם לך קל וחומר לכל העם, לכך אמר ושפטו לשון הודעת דברים לומר שכך יהיה בודאי בקל וחומר. לא כמנהג דורינו שכל מי אשר סיפוק בידו למנות דיינים בורר לו קרובו או מעודכן, דומה כאילו התנה עימו בפירוש על מנת שיחניף לו, וכן עושים, ונמשך מזה שגם כל העם אפילו רחוקים לא ישפטו בצדק, כי הדתיים צריך להשוות כל הדינין, שלא יאמרו לו אתמול פסקת כך וכך לקרובך או למיודעך או לבן עירך, ועכשיו אתה משנה בדין לזה"
כלי יקר דברים פרק י"ז פס' כ"א
"וכשם שהמזבח צריך להיות מן אבנים הרבה ולא מצבת אבן אחת, כך הסנהדרין, כי אין דן יחידי אלא אחד , על כן היו הסנהדרין צריכים להיות רבים, כי אנחנו אנשי המעלה נמשלו לאבני נזר בהרבה מקומות במקרא, לכך היה כתוב על כיסא שלמה לא תקים לך מצבה, ולא תיטע לך אשירה, דרשו כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נוטע אשירה, ובמקום תלמיד חכם כאילו נטעו אצל מזבח ה'. וזה אזהרה גדולה על גסות הרוח, ואנו למידין גם זה מן המזבח, שלא רצה ה' במזבח של כסף וזהב, אלא מזבח אדמה תעשה לי, המורה על גדר הענווה, ורז"ל אמרו הגס ליבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח, וכמו שנאמר ידרך ענווים במשפט.
ובטעמו של דבר זה הארכנו למעלה פרשת משפטים, על פי המדרש אשר הובא בילקוט פרשה זו על שופטים ושוטרים. משל למלך שהיה לו פרדס נאה והיה לו בן קטן וכו', ושם איתנו ביאור יקר על מדרש זה המאמת דבר זה שהגסות רוח מקלקל כל הדינין, ושורש הקלקול פורה מן הדיינין, אשר נתנו לשם שבח ואושר מצד רום לבבו או לבב קרוביו המהדרים אחר יותרת הכבוד והשררה ומעמידין אשירה זו כדי שיהיה מאושר בארץ כהוראת לשון אשירה.
ורז"ל אמרו כל מי שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה וכו', שמע מינה שמשפט אחד להם לאשירה ולמסתופפים בצילה, שניהם גדועים ונכרתים, ובמקום תלמיד חכם כאילו נטעו אצל המזבח כי שם מושב הסנהדרין והיינו במקום תלמיד חכם"
ומסיים הכלי יקר ואומר:
"ובדורינו כמה אשירות נוטעים בכל עיר לעיר, לא יבקרו בין במקום תלמיד חכם או לא, גם כי יהיה בעירו תלמיד חכם מופלא בתורה וחסידות כל חכמתו לא עמדה לו, כי על כל פנים כל אחד יבחר לו בקרובו או במחותנו, אשר יודע בו שהוא יחניף לו או יתנגד לשונאו, ופירצה זו במילואה ברבת בני עמי אשר לכבוד זרע אברהם עת לקצר. ומכל מקום עלה בידי ביאור יקר בסמיכות שישה לאוין אלו"
עד כאן דברי הרב המפרש בעל הכלי יקר
מישהו הכין משהו יפה במיוחד "להיחתם לחיים"
אני מזכיר לכולם את הצורך להיזהר -
לא להתפתות אחרי יופי והבטחות שאינם נודעות!
bait – אור הרשבי
כלי יקר דברים פרק י"ז פסוק י"ח
"ביאור העניין, שפסוק זה ציווי למי שיש סיפוק בידו למנות דיינים שימנה אותם על מנת שיהיו דיינים ולא יחניפו אפילו לזה הממנה אותם. וזהו שנאמר תיתן לך, על עצמך, ונמשך בזה בקל וחומר שישפטו את כל העם משפט צדק, כי אם לא יחניפו גם לך קל וחומר לכל העם, לכך אמר ושפטו לשון הודעת דברים לומר שכך יהיה בודאי בקל וחומר. לא כמנהג דורינו שכל מי אשר סיפוק בידו למנות דיינים בורר לו קרובו או מעודכן, דומה כאילו התנה עימו בפירוש על מנת שיחניף לו, וכן עושים, ונמשך מזה שגם כל העם אפילו רחוקים לא ישפטו בצדק, כי הדתיים צריך להשוות כל הדינין, שלא יאמרו לו אתמול פסקת כך וכך לקרובך או למיודעך או לבן עירך, ועכשיו אתה משנה בדין לזה"
כלי יקר דברים פרק י"ז פס' כ"א
"וכשם שהמזבח צריך להיות מן אבנים הרבה ולא מצבת אבן אחת, כך הסנהדרין, כי אין דן יחידי אלא אחד , על כן היו הסנהדרין צריכים להיות רבים, כי אנחנו אנשי המעלה נמשלו לאבני נזר בהרבה מקומות במקרא, לכך היה כתוב על כיסא שלמה לא תקים לך מצבה, ולא תיטע לך אשירה, דרשו כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נוטע אשירה, ובמקום תלמיד חכם כאילו נטעו אצל מזבח ה'. וזה אזהרה גדולה על גסות הרוח, ואנו למידין גם זה מן המזבח, שלא רצה ה' במזבח של כסף וזהב, אלא מזבח אדמה תעשה לי, המורה על גדר הענווה, ורז"ל אמרו הגס ליבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח, וכמו שנאמר ידרך ענווים במשפט.
ובטעמו של דבר זה הארכנו למעלה פרשת משפטים, על פי המדרש אשר הובא בילקוט פרשה זו על שופטים ושוטרים. משל למלך שהיה לו פרדס נאה והיה לו בן קטן וכו', ושם איתנו ביאור יקר על מדרש זה המאמת דבר זה שהגסות רוח מקלקל כל הדינין, ושורש הקלקול פורה מן הדיינין, אשר נתנו לשם שבח ואושר מצד רום לבבו או לבב קרוביו המהדרים אחר יותרת הכבוד והשררה ומעמידין אשירה זו כדי שיהיה מאושר בארץ כהוראת לשון אשירה.
ורז"ל אמרו כל מי שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה וכו', שמע מינה שמשפט אחד להם לאשירה ולמסתופפים בצילה, שניהם גדועים ונכרתים, ובמקום תלמיד חכם כאילו נטעו אצל המזבח כי שם מושב הסנהדרין והיינו במקום תלמיד חכם"
ומסיים הכלי יקר ואומר:
"ובדורינו כמה אשירות נוטעים בכל עיר לעיר, לא יבקרו בין במקום תלמיד חכם או לא, גם כי יהיה בעירו תלמיד חכם מופלא בתורה וחסידות כל חכמתו לא עמדה לו, כי על כל פנים כל אחד יבחר לו בקרובו או במחותנו, אשר יודע בו שהוא יחניף לו או יתנגד לשונאו, ופירצה זו במילואה ברבת בני עמי אשר לכבוד זרע אברהם עת לקצר. ומכל מקום עלה בידי ביאור יקר בסמיכות שישה לאוין אלו"
עד כאן דברי הרב המפרש בעל הכלי יקר
