עושה לי קצת סדר בראש לקראת אלול ומשתפת אותכן💕אם_שמחה_הללויה
במה להשקיע ?

אנושות עוברת תקופה לא פשוטה.
כולם מרגישים את המתח באוויר.
את המצב הלא מאוזן בו נמצא העולם.
כולם מרגישים שהמצב הכלכלי, הבריאותי של אנשים יכול להתערער בין רגע.
והזמן..הזמן "כצל עובר".
אנשים רודפים אחרי זנב של עצמם.
ואדם תוהה מה הדברים שהכי חשוב להשקיע בהם זמן בתקופה הנוכחית?
אולי בלצבור הון? לצבור ידע?
רשת מלאה בקורסים דיגיטליים שילמדו אותך עוד ועוד כישורים, יעניקו לך עוד תארים...
יש רדיפה גדולה אחרי ממון,
מעודדים אותכם לעבוד קשה עכשיו,
לצבור נכסים, להשקיע חכם,
כדי שבעתיד תהיו מסודרים, כדי שהילדים שלכם יהיו מסודרים...
ואדם קם בבוקר וכבר טרוד בזה והולך לישון עם אותן טרדות. לרוב, אין לאדם זמן ליישב את עצמו.

לעניות דעתי, בעולם שאנחנו חיים בו עכשיו הערך הכי חשוב זה לא כסף, ואפילו לא ידע.
יש המון אנשים עשירים שחרדים לאבד את נכסיהם, והחיים שלהם לא חיים.
יש אנשים חכמים מאוד, אבל הם אומללים כי הם בודדים או עניים.

לעניות דעתי מה שבסופו של דבר יקבע את רמת חיים של כל אחד מאיתנו זה :

" כ-מ-ה
אנרגיה
יש
לנו?"

בואו נתבוננו על כל מישורי החיים:

במערכות יחסים:
כסף זה רק אמצעי שבאפשרותו אפשר להגיע לחיים נוחים יותר.
אבל מה עם הדרך?
לדרך הזאת יש מחיר, ופחות מדברים על זה.
רווק או רווקה שלהוטים להשיג ממון, אין להם פנאי לצאת לדייטים ואין להם גם פניות רגשית לחתונה.
ונשואים/ות? גם לטפח זוגיות צריך אנרגיה.

אז נסכם,
מציאת בן זוג זה דבר שצריך להשקיע בזה אנרגיה,
זוגיות זה דבר שצריך להשקיע בו אנרגיה,
ביחסים עם ילדים צריך להשקיע אנרגיה,
ביחסים עם הורים צריך להשקיע אנרגיה,
בקשרים חברתיים צריך להשקיע אנרגיה.
בשמירה על בריאות צריך להשקיע אנרגיה.

כל הדברים האלה חשובים ותסכימו איתי שבסוף הם אלא שעושים את הבן אדם מאושר ולא סוג רכב או גודל הדירה.

והאנרגיה אצלנו היא סופית.

והחכמה העיקרית בדור שלנו זה לדעת להשקיע אותה נכון. לא להגיע למצב של אפיסת כוחות.
כי זה מצב מסוכן לגוף ולנפש שלנו.
ללמוד להתמלא כל יום.
להבין שזה הדבר הכי חשוב בלו"ז היומי.
זה מה שיקבע את טיב הקשרים שלנו.
זה מה שיקבע אם המערכת החיסונית שלנו תהיה חזקה די ואם נהיה חזקים נפשית וגופנית לעבור כל משבר.
זה מה שיקבע את רמת הפרודוקטיביות ואת היצירתיות שלנו.

אז ממה מתמלאים?
מבני זוג שלנו? מילדים שלנו? מרדיפה אחרי "השגת דירה"? מרביצה מול סרטים וסדרות או מול הסמרטפונים? ממסעדה טובה?
כל מי שמנסה להתמלא בדברים האלה, עתיד להכשל.
כי לא תמיד הבן זוג שלנו במצב "מלא" והרצון בכל זאת "לשאוב" ממנו -מחבל בזוגיות.
הרצון רק להנות ממתיקות של ילדים, גורמת להורים רצון להשתיק אותם כשהם מתנהגים פחות בנח, במקום לחנך, כי אין להורה שום יכולת לסבול ולהכיל. הוא רוצה רק להנות מהילדים ולא לתת. מה שמחבל בחינוך ילדים.
והדברים החומריים הם דמיונות. הם כמו פלסטר על פצע מדמם.

אז מה הם הדברים היחידים שמהם ניתן להתמלא באמת?
מנסה לענות.

עבודה רוחנית.
אדם שעובד על עצמו, על הקשר שלו עם אחרים, על אמונה שלו, על מידות שלו, על הכרת הטוב ועל השמחה הופך להיות חזק.
הופך להיות חופשי.
אדם שעובד על עצמו מפסיק להאשים את קרוביו ולוקח אחריות על עצמו להשתפר.
אדם כזה מושך אליו שפע בלי מאמץ גדול.
כולם רוצים לעבוד איתו/ אצלו, הקשרים מגיעים אליו בקלות וממילא הוא לא צריך לעבוד קשה לפרנסתו.
בתפילה הוא מוצא תשובות לשאלות וכוחות להתגבר על קשיים ונסיונות.
הוא לא מחפש להתמלא אצל אנשים. ואפילו יש לו יכולת לתת. כי הוא כבר מלא, והאהבה נובעת ממנו.

שהייה בטבע ותנועה.
עוד שני דברים שכולם יודעים כמה הם חשובים. אסור לנו לזלזל בהם, זה לא סתם נחמד לצאת קצת לשמש ולנשום אוויר. תתייחסו לזה ברצינית.זה צורך של הגוף שלנו. אלוקים הכניס בטבע יכולות ריפוי נפלאות.
והתנועה מורידה את רמת המתח בגוף, מגבירה את שמחת חיים, עוזרת לשינה טובה.
גורמת לגוף להיות חסון ומחוסן.
התזונה היא חשובה, אבל אפילו רק עם שני אלה אפשר להתחיל לחיות חיים בריאים ,מלאים ומאוזנים יותר לאורך שנים.

אני מרגישה ששלושת הדברים האלה הם חשובים, הם המשאבים העיקריים שישפיעו על רמת אנרגיה שלנו, שתקבע את רמת האושר והערך שנחווה מהחיים שלנו.
ומה אתן חושבות?
כתבת יפה!בארץ אהבתי
היה מעניין מה שכתבת על זה שחשוב לא להתמלא מהבעל או מהילדים. זו נקודה חשובה, שהמילוי שלנו לא צריך להיות תלוי בהם (ומצד שני, אני חושבת שלמשפחה שיש מקום מאוד גדול באושר של האדם. בסופו של דבר, כן צריך להכיר ולשמוח במה שהבעל והילדים כן ממלאים בנו, גם אם לא נהיה תלויים בהם בשביל להתמלא).

ולגבי הדברים שכתבת שכן ממלאים אותנו באמת -
אני מסכימה מאוד עם מה שכתבת.
רק מוסיפה שעבודה רוחנית היא בעלת ערך בפני עצמה, שהוא הרבה יותר גדול מלמלא אותנו. המטרה של העבודה הרוחנית היא לתקן את עצמנו, לתקן את העולם, לקרב את העולם לגאולה, ובגלל שבשביל זה ירדנו לעולם וזה באמת מה שאנחנו צריכים לעשות בעולם, אז כשאנחנו עושים את זה, זה גם ממלא אותנו, כי הנשמה מתמלאת כשאנחנו מגלים אותה.
תודה על התוספת שלך!אם_שמחה_הללויה
הרגשתי שחסר משהו במה שרשמתי וזה בדיוק מה שכתבת. לעבודה רוחנית בפני עצמה יש ערך, ברור שעושים אותה לא רק בשביל להתמלא, עושים אותה גם בשביל להשיג קשר עם ה' , לדעת את הרצון שלו ולשמח אותו. והכי חשוב: להמליך את ה'. שכולם יודעים שאלוקים קיים. שזה דבר הכי נשגב ועמוק שיש.
אנשים שכל היום עוסקים ברוחניות מלאים כל הזמן.
אבל אנחנו אנשים פשוטים עם טרדות חיים שלפעמים צריכים להבין במה להשקיע בעולם המטורף הזה. אפילו אם זה רק בשביל תועלת שלנו .
חשבתי על עוד משהו-בארץ אהבתי
אני חושבת שהנקודה העיקרית שכתבת, על החשיבות של האנרגיה שיש לנו, ועל החשיבות למלא את עצמנו ממקורות שתלויים בנו ולא רק ממקורות חיצוניים, היא מאוד נכונה.

אבל נראה לי שהדרך להתמלא היא בסופו של דבר יותר מגוונת ממה שכתבת. כל הדברים שכתבת בהחלט יכולים למלא, אבל לכל אחד גם יש את הדברים האישיים שלו שיוסיפו לו וימלאו אותו - אומנות (ציור, נגינה, וכו'), התנדבות, הרפיה/דימיון מודרך, הקשבה למוסיקה, מפגש/שיחה עם חברה (גם זה תלוי באחרים, אבל כשזה חלק מסל של דברים שיכולים למלא אותנו, ואנחנו יכולים לבחור בכל פעם מה שמתאים לאותו זמן, אז אפשר להכניס את זה לתוך האפשרויות), וכו'.
ברוראם_שמחה_הללויה
אבל לפעמים אנחנו כל כך מרוקנים שצריך להתחיל ממשהו. אז זה דברים בסיסיים...
לפעמים גם בשביל להתחיל להתמלא בדברים שאוהבים צריך כח😌
זה ממש נכון...בארץ אהבתי
תודה רבה על זה!גלויה


באהבה💗אם_שמחה_הללויה
ותודה לך על השירים שלך.
תודה לך!לפניו ברננה!
מסכימה ממש שלא אפשרי להיות תלוי במישהו אחר באושר, מצד שני בעיני אלו מגבירי אושר..
בעל, ילדים, לא אמורים להיות הדבר היחיד שממלא אותנו, ומצד שני - הם כל כך כן, בעיקר כשאנחנו לא תלויים בהם מראש.
כשאנחנו במבט של הערכה ושמחה ביש, ולא ציפיות שיתמלאו ואז נשמח..
מסכימה עם כל מילה.אם_שמחה_הללויה
מגבירי האושר, זאת המילה. הנישואים , הילדים , כמו זכוכית מגדלת שמגבירים את האושר שכבר קיים בנו.
תודה לך!ירושלמית טרייה
הלוואי והיה קל לממש את זה. אני מרגישה כמה הדברים שלך נכונים.
שמחה שהתחברת נשמה טובה💗אם_שמחה_הללויה
אהבתי מאוד. בעיקר את החלק על שהייה בטבעמצפה88
ותנועה. אולי יש לך (או לאחרות) רעיונות איך אפשר לממש שהייה בטבע כשגרים בעיר? ובהנחה שאין פארק גדול במרחק הליכה. תודה רבה!
אני חושבת כשיש מודעות כמה זה חשובאם_שמחה_הללויה
מוצאים דרכים.
זה לא חייב להיות פארק גדול. זה לא או הכל או כלום.
תמיד אפשר למצוא איזה פינה עם קצת ירוק ושמש.
ופעם בשבוע נגיד להתאמץ ולנסוע למקום שופע בטבע.
ואני ממש מזדהה, גרה במקום שיא העירוני. חלום שלי לגור במושב ולצאת כל בוקר לגינה שלי
תודה מצפה88
את מדהימה!!!מודה
פוסט חדש.אם_שמחה_הללויה
חודש אלול, מתחילה לחדד לעצמי כמה דברים להתחזק בהם..משתפת גם אותכן

נתחיל מ"מידת הגאווה".

מה זה גאווה?למה אנחנו מתחילות להתגאות?
הגאווה מתחילה מזה שאנחנו שוכחות שדברים שקיבלנו: יופי, חכמה, כסף,טעם טוב,כשרונות ואפילו את הדעת והאמונה קיבלנו מה' מתנת חינם.🎁
ואז אנחנו מרגישות עליונות על אחרים שאין להם את מה שיש לנו.

כשמדברים על בן אדם גאוותן, ישר מדמיינים בן אדם שלא עובד על המידות שלו, שרחוק מרוחניות. אבל זה כל כך לא. הגאווה נמצאת בכל אחת מאיתנו ברמות שונות. במיוחד כשאנחנו עולות מדרגה.
בן אדם שרק מתחיל לעבוד על עצמו/ עושה משהו טוב עם עצמו. סתם ניתן דוגמא: אדם שמתחיל לאכול בריא יותר:
דבר ראשון, ישר מתעוררת אצלו הגאווה והוא מסתכל על כולם כסוג ב' 🤢או רוצה לשנות את כולם.
או דוגמא אחרת : אישה שמתחילה לעבוד על המידות שלה ובאמת משתפרת, אבל הגאווה תופסת אותה והיא מסתכלת על בעלה, כביכול "מה מרוממת ומתוקנת כמותה עושה עם בן אדם שאין לו שום רצון להשתנות."👸
כולנו מבינות שזאת לא עבודת מידות אמיתית. עבודת מידות אמיתית צריכה להיות עם ענווה.
בן אדם ענו מבין שהכל תלוי רק בו.
הוא יודע שהעבודה העיקרית שלו זה לעשות שינוי טוב אצלו. כשהלב שלם ורגוע, זה לא "בוער" לבן אדם שקרוביו ישתנו. והאמת, בן אדם כזה משפיע גם על הסביבה הקרובה שלו. אצל בני זוג בכלל הנשמות שלהם קשורות💔 ,אז ודאי ששינוי טוב אצל אחד מבני זוג משפיע גם על השני.
בן אדם כזה, לא צריך לשכנע בדרך שלו🎤, הוא רק פותח את הפה וזה מספיק.
זה שונה לגמרי לשמוע משהו מבן אדם שיש לו ענווה, זה פשוט ישר נכנס ללב, אפילו אם זה דברי תוכחה. 😌

היום יש המון שיטות פסיכולוגיות שמשכנעות את האדם לסגור את העיינים על החסרונות שלו, "לקבל את עצמו" וכך להגיע לשמחה. אבל שמחה כזאת אף פעם לא תהיה אמיתית כי היא מבוססת על גאווה. אדם משלה את עצמו שכביכול הוא מושלם. כדי להגיע לשמחה אמיתית אדם חייב קודם כל להכיר את החסרונות שלו, להבין שהעבודה על החסרונות שלו זה התיקון שבשבילו הוא בא לעולם. לא לרדוף את עצמו עליהם, אבל כן לקבל אותם כסדר עבודה שהוא צריך לעשות.

זה אפשר לעשות בלי רדיפה עצמית רק עם אמונה.
א-מ-ו-נ-ה. .c'est tout.

❤מי שרוצה עבודה יותר יסודית ממליצה על ספר "החכם והתם" עם פירוש של הרב ארוש, אבל אפילו לשמוע את המעשייה עצמה ביוטיוב בלי פירושים כבר מעורר ונותן חומר למחשבה.
ממש יפה ונכון! תודה!בארץ אהבתיאחרונה
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

נשמע גרועoo
גם ההתנהלות שלה וגם שלו

אישית לא הייתי הולכת יותר להתארח שם וגם מצמצמת קשר למינימום


והתגובה שלו קצת רעילה מעבר לזה שהוא לא הבין את חומרת הסיטואציה 

וואי זה נוראהמקורית

האמת שגמני לא הייתי נרגעת מהתנהגות כזו. יש להעיר וכד' ויש לנעול ילדה בחדר. באיזה קטע??


זה ממש לא התפקיד שלה כסבתא, עם כל הכבוד למרות שההתנהגות של הילדה לא במקום מן הסתם

ובאסה שבעלך לא מצדד בך


חיבוק♥️

דווקא בעלי גם היה בהלםאנונימית בהו"ל

פשוט לא רצה לפתוח את זה שוב,זו התגובה שלו כדי לא לפתוח את הנושא

למרות שמבחינתי זה הזוי!!!!

תני לזה רגע לשקוע אצלוהמקורית

אולי הוא הרגיש סוג של האשמה כי זו אמא שלו ואין לו כלים להתמודד רגע עם הסיטואציה

אבל כן הייתי מצפה ממנו לדבר איתה ולהגיד לה שזה ממש לא במקום מבחינתו ושזה לא אמור לחזור על עצמו לעולם

והאמת אני לא יודעת איך התאפקת ולא יצאת עליה בעצמך.. כל הכבוד

וואו זה ממש ממש לא תקיןרוני 1234
אם זה חד פעמי האמת שלא הייתי עושה כלום כרגע, נשמע שהיא פשוט יצאה משליטה. כן הייתי לוקחת פסק זמן ולא מגיעה לשם בזמן הקרוב כדי שכולם ירגעו ואחר כך הייתי פוקחת שבע עיניים כדי לוודא שזה לא קורה שוב.

גם התגובה של בעלך מאד מעצבנת אבל יש אנשים שמאד קשה להם להיות "באמצע" בין ההורים לבנזוג. תמיד יש שם מתח מסוים ולא פשוט לתפוס צד, למרות שמצופה להיות תמיד לצד הבנזוג ובמיוחד בסיטואציה כזאת חריגה.

מזעזעקנמון

בעיני חייב להציב גבול לסבתא.

שבעלך ידבר איתה עניינית בלי להכנס לדיונים ולשכנוע- משהו בסגנון: "אמא, כשהיינו אצלכם הענשת את... זה חמוד מאוד. רציתי לומר שמבחינתנו החינוך של הילדים שלנו הוא באחריותנו. כדי שנוכל להמשיך להגיע אני צריך להיות בטוח שדבר כזה או דומה לא יקרה לעולם". אולי לא נעים אבל הנפש של הבת והבטחון שלכם במקום שלכם כהורים יותר חשובים. ומה זה לנעול ילד בחדר? ה' ישמור!!

(בגדול יש כאן 2 עניינים: א. לקיחת סמכות שלא שלה לחנך את הנכדה. ב. סוג הענישה שבעיני לא קביל בכלל!!. לא יודעת אם הייתי נכנסת לזה ומסבירה לה כמה זה הרסני ושובר אמון לנעול ילד לבד בחדר. הייתי מתמקדת בלהציב לה עובדה שאסור לה לחנך את ילדכם. ומתוך כך כבר לא משנה מה סוג החינוך כי ממילא היא לא אמורה להתערב) וחייב לתאם עמדות עם בעלך. לנסות עניינית. ואם הנואש רגיש-אולי לעשות את זה בליווי..

כמובן התכוונתי "חמור מאוד" ולא חמודקנמון
בכנות אני לא חושבת ששיחה כזאתאמאשוני

תועיל למשהו.

המעשה שהוא קם אחריה מיד ופתח,

מדברת בעד עצמה הרבה יותר חזק מכל תוכחה.

הפותחת בעצמה אמרה שזה מעולם לא קרה לפני כן,

כלומר זה לא שיטת ענישה נפוצה אצל הסבתא,

אני בטוחה שגם היא מבינה שהיא הגזימה.


אם כבר לדבר איתה עדיף בסגנון:

אמא אני מבין שהיית בשעת לחץ, אחרי חג ארוך שטרחת המון, ההתנהגות של הילדה הוציאה אותך מדעתך.

על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו לעולם, אנחנו ננסה לשים לב מראש מתי הילדים מגיעים לקצה ואם צריך אנחנו נוציא להם אוכל או נפתור את הבעיה מולם.

במידה והם עוברים כל גבול, אחד ההורים יצא איתם מהבית/ ייכנס איתם לחדר לרגיעה וכך נצליח להרגיע את הרוחות.

אם הם ישברו או יהרסו משהו אנחנו נשלם עליו.


לא הייתי מדברת בכלל על חינוך ועונשים. וגם לא לצאת נגדה.

רק לתאם ציפיות ולקחת אחריות על הסיטואציה להבא.

ולראות את הקושי שלה זה תמיד טוב, גם מבלי לקבל את ההתנהגות שהתבטאה בעקבות הקושי.

לצערי כתבתי מניסיון..קנמון

סיטואציה קצת שונה אבל סיפור התערבות דומה.

שהכלנו והכלנו ואמרנו שבטח ''זה'' לא יחזור וגם ''זה''.. וניסינו בעדינות ונמנענו מ''לחתוך''.

ובסוף כשקיבלנו את השכל להציב את הגבול בנעימות אבל בצורה חד משמעית, זה כבר היה אחרי מחירים יקרים מדי ויש גלגלים שכבר לא יכלו לחזור אחורה..

מרוב תיאומי ציפיות נחמדים ואובר לקוחות אחריות שלנו על הסיטואציה, הגבול נחצה ונחצה עד שהתפוצץ. ואז זה כבר היה אירוע רב נפגעים..

רציתי לחסוך לפותחת את המחיר הגבוה ששילמו אצלנו 2 הצדדים, עניין שיכל להסתיים בקלות ובמהירות אם היה נחתך בהתחלה.

כמובן, יכול להיות שהמקרה פה שונה.

מניחה שהפותחת מכירה את הסבתא ותדע להתאים את התגובה.

אני לא יודעת מה ניסיתםאמאשוני

ומה הייתה הסיטואציה אצלכם,

אבל אין קשר להכלה של ההתנהגות וויתור על גבול וגם לא לעדינות.


יש הכלה לקושי, זה שני דברים שונים ויותר קשור ליצירת קשב על מנת לשים את הפוקוס על מה שחשוב.

קו גבול למעשה התבטא במעשה עצמו, זה חזק יותר מכל דיבור.


אם את מדברת על ניתוק יחסים אז לא צריך שום שיחה, אם את מדברת על הצבת גבול תוך המשך שמירה על קשר (גם אם במינון וסגנון אחר)

אז השאלה היא מה הדרך האפקטיבית להגיע לזה.

ומסכימה שהכלה של ההתנהגות, עדינות וויתורים זה לא אפקטיבי, אבל אין קשר בין זה לבין מה שכתבתי.

כן, כן.. את הדברים שציינת. לא עבד במקרה הזה-קנמון

קו גבול ע''י מעשה, הכלה לקושי וכו' וכו'..

יש כנראה טיפוסים שלא עובד איתם מה שאולי עובד עם אחרים.

אנחנו מלווים מקצועית כבר תקופה ארוכה אחרי שהתפוצץ. משקיעים זמן והמון כסף (כדי לא לנתק את היחסים ו) כדי ללמוד איך נכון לעבוד בסיטואציה המתמשכת שנקלענו אליה. לצערנו גם אנשי המקצוע טוענים שהדרכים הללו לא אפקטיביות במקרה האנושי הזה. ממש קבלנו הנחיה מפורטת לעשות את השיחה כפי שציינתי בהודעה הראשונה. רק לאחריה נהיתה יותר אפשרות לקשר ברמה מסוימת. (בזכות הצבת הגבול החד משמעית).

סיפור כואב וקשה. מאחלת שאף אחת לא תתנסה. אבל אכן קיימים גם מקרים כאלו. 

אוקי יכול להיותאמאשוניאחרונה

מהניסיון שלי אני חושבת הפוך, מעולם לא נתקלתי ששיח כזה עזר להגיע להבנות, אלא להעמקת הפגיעה והאשמות משני הצדדים, וכשאדם פגוע הוא ננעל ועולה להתקפה במקום להגיע ליישור ההדורים.

יכול להיות שיש מקרים שזה הפתרון.

ברור שהמעשה לא לענייןאמאשוני

אבל גם התגובה שלכם יכולה להיות אחרת.

קודם כל טוב שבעלך קם מייד להוציא אותה בתוך כל ההלם.

אני במקומך יוצאת עם הילדה מהבית ולא חוזרת עד שבטוחה ב100% שהרוחות של כולם נרגעו.

אם צריך גם דופקת על דלת של זרים לבקש חטיף להרגיע את הילדה.

מהצד מול בעלך אין מה להתלונן אליו וזה מכביד לקבל שק תלונות.

אפשר להבהיר גבולות ולהגיד שלא מקובל עלייך מה שקרה ואת רוצה לחשוב איתו מה היה אפשר לעשות אחרת (אם כי אני הייתי עושה את החשיבה הזאת עם עצמי כי אני יכולה לסמוך רק על עצמי ביישום המסקנה)


אבל לא בתור תלונה, ובטח לא בתור תלונה על אמא שלו.


יש מבוגרים שמאבדים עשתונות בגלל כל מיני סיבות. אנחנו יכולים ללמוד מזה איך לשנות בשורש את ההתנהגות שלנו כדי שנגיע לגיל זה לא יקרה לנו.

וגם ללמוד איך להתנהל בתוך הסיטואציה ואיך לשמור על הילדים שלנו.


אצל חמותך הטריגר היה זריקת אוכל, יש טריגרים יותר הזויים..


אחד הדברים שלמדתי עם השנים, במיוחד כשמתארחים, לא לוותר על שינה, אוכל ושתיה לילדים.

תמיד מביאה להם אוכל שהם אוהבים.

בד"כ משקיעה שיראה כמו אוכל לכולם, לפעמים מסתפקת בחטיפים וכד'.

ילדים רעבים/ צמאים/ עייפים נוטים לא לעמוד בכללי הבית המארח ומפה ועד התפרצות הדרך קצרה.

מוציאה אותם לגינה/ פיקניק ושם נותנת להם לאכול כמו שצריך.


בכל אופן כרגע חוזרים לשגרה.

לכללים של הבית, לקצב וציפיות מותאמות לילדים.

וחיבוק על התחושה הקשה!!

ותרימי לבעלך על התושיה, הוא אדם נפרד מאמא שלו, זה יעשה לכם טוב ❤️

תודה כולן על התגובותאנונימית בהו"ל

אני לוקחת מכל אחת

וממש שמחה לדעת שאני לא סתם בהלם מזה

מבחינתי זה קו אדום לנעול ילד בחדר

אני לא נועלת את הילדים שלי בחדר

גועל נפש בעיניי שהיא עשתה את זה גם מולי אבל היא סבתא ששומרת לנו הרבה על הילדים ופתאום קולטת שיש מצב שיש דברים שאני לא מודעת אליהם

בעלי נאטם לגמרי וכרגע לא יכולה לדבר איתו על כלום בנושא הזה

אחכה לאחרי שבת כי חוששת שיצור פיצוץ בינינו

ממש לקחתי את זה קשה.לא מצליחה להירגע 

התגובה שלך נורמליתאמאשוני

וגם התגובה שלו.

אתם בהלם.

זה תקין וטבעי התחושות שלכם ❤️


ברור ברור שזה קו אדום!!

שלא ישתמע אחרת מהדברים.

מה שכתבתי זה בהתבסס על הנחת יסוד שלנעול ילד בחדר לבד זה קו אדום!!


תני לעצמכם לפחות שבוע אם לא שבועיים. שום דבר לא בוער.

ילדים חוזרים למסגרות, יש בייביסיטר אם צריך.

תכתבי לך הכל כולל הכל.

תפרקי לדף, תפרקי פה. תפרקי לחברה (רק אם יש אחת שיודעת לשמור סודות!!)

לא לערב משפחה!!

את בהלם, מרגישה צורך לנער את העולם!

הכל תקין וטבעי ובריא.

ובכל זאת, תנסי לפרוק במקומות הנכונים, לנשום עמוק ולתת לדברים קצת לשקוע.

לא יקרה כלום אם לא תעשי משהו אקטיבי עם הסיפור בשבוע הקרוב.

תני לבעלך את הזמן לעבד עם עצמו את הדברים, במובן מסויים בגלל שזאת אמא שלו, השבר אצלו גדול יותר.

לפי זה שהוא קם ופתח מיד, את יכולה להיות רגועה שהוא לא מסכים עם המעשה בשום אופן, תהיי רגועה לגבי זה.


וגם לגבי הפעמים שהילדה הייתה שם בלעדיכם זה לא אומר כלום.


הדבר היחיד שחשוב לעשות היום, זה להגיד לילדה משפט כמו:

אף פעם לא תהיי לבד, תמיד אבא ואמא יעזרו לך.

בלי אובר דרמה.

משפט ברור שיעשה לה סדר וינסוך בה ביטחון בכם וזהו.

כל השאר יכול לחכות כמה ימים שתתאוששו 🤗

חיבוקקנמון

בתפיסת העולם שלי הייתי מדברת עם הילדה לתת לה כוח ולהבהיר חד משמעית שלתפיסתנו אסור לנעול ילד בחדר וזה מעשה שאסור לעשות

(אין לי שום בעיה לומר שסבתא טעתה. חושבת שזה בריא שילדים ידעו שגם מבוגרים טועים. וגם מבוגרים מתקנים)

ואנחנו תמיד איתה וכו' וכו'

ותמיד רוצים לשמוע ממנה איך היא מרגישה ומה קורה לה.. (לנסות להשאיר לה ערוץ פתוח שתשתף אם קורה משהו דומה)

בשורה תחתונה שיהיה לה ברור שהמעשה לא על דעתכם. שיהיה לה את הבטחון הזה בכם

זה בהחלט מזעזעכורסא ירוקה

רק רוצה להגיד שלא הייתי משאירה איתה את הילדים יותר שלא איתכם.

אנחנו גילינו שחמותי אמרה לילדים על כל מיני דברים שאסור להם לעשות ולהגיד (לא בקטע של לספר לנו, אלא שאסור לומר כל מיני מילים שאנחנו אומרים בבית חופשי) והילדים צייתו לה לא רק אצלה אלא פשוט הפסיקו להגיד וגם פחדו לומר לנו שהיא אמרה כי חשבו שזה אומר שהם  לא בסדר.. אני מאז דואגת שאין דבר כזה שחמותי עם הילדים ואחד מאיתנו לא באותו חדר איתה.


לדוגמא סבתא שליטרמפולינה

ממש לא מסתדרת עם הבת שלי בת 7, כי היא ילדה דיי מאתגרת וסבתא שלי לא תמיד מצליחה להתמודד עם ההתנהגות שלה וכועסת עליה הרבה...

אז אנחנו כבר לא הולכים לשם לשבתות למרות שהיא סבתא מדהימה ואני אוהבת אותה מאד, אבל הבת שלי והיא פשוט לא עובד יחד...

אז אין ברירה אלא לצמצם מפגשים...

אבל חמותך בהחלט עבאה את הקו האדום בוהק!!

כל הכבוד לך שהצלחת לשתוקפה לקצת

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.


וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

כל הכבוד לך שהצלחת לשתוקפה לקצת

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לילדה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.


וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

פחות מזדעזעתזווית אחרת

קראתי את הדברים של הפותחת וגם תגובות שלדעתי קיצוניות.אני מסתכלת מנקודת מבט קצת אחרת ולא ממהרת להשתמש בביטויים מזעזעים וקיצוניים.

בגדול סבא וסבתא לא אמורים לחנך את הילדים זה תפקיד ההורים אבל...

1.חמותך הזמינה אתכם לארוחה בשביעי של פסח.מבינה שהיו עוד אורחים.לגמרי לא מובן מאליו.זה חג קשוח לאחר שבוע של אירוח וובישולים וזה שאירחה אתכם ראוי להערכה רבה.מניחה שגם היא היתה כבר עייפה ולפניה עוד ערב ארוך של החזרת הבית לקדמותו.

2.ילד בת 6 שרבה ומייללת בלי סוף זה דבר שיכול להוציא מהדעת.הסבתא עוד קמה והביאה צלחת עוגיות.ילדה בת 6 לא אמורה להעיף צלחת לרצפה.זה נורמטיבי לגיל 3 לא לגיל 6.אפשר להבין את התגובה של הסבתא.לא לקבל לא להסכים אבל אפשר להבין שזו היתה תגובה אינסנקטיבית.מדוע את או בעלך לא לקחתם את הילדה המייללת עוד לפני התקרית עם העוגיות החוצה? הצידה? לחדר? שלא תפריע לכולם? ראיתם שהיא מעצבנת...אגב, לשים ילד בחדר להרגע זה לגיטימי.לגרור לא.נעלה במנעול או  סגרה?

3.כתבתם שאתם מרבים להיעזר בסבתא והיא שומרת הרבה על הילדים.זו בעיני נקודה משמעותית.ילדים שנמצאים הרבה אצל הסבתא ברור שהסבתא צריכה להציב להם גבולות וגם סוג של לחנך אותם.אי אפשר מצד אחד להינות משרותי עזרה רבים של סבתא ולא לאפשר לה להתנהל כמו שהיא חושבת.לא מוצא חן בעינכם? אל תביאו.קחו ביביסיטר.אצלינו שסבתא שומרת על נכדים אני יודעת שיהיו יותר ממתקים ויותר מסכים וזה המחיר של העזרה.לא מתאים? אל תביאו.סבתא ששומרת הרבה על הילדים מרגישה איתם גם יותר חופשי בהצבת גבולות .זה לא כמו נכדים שמגיעים כאורחים פעמיים בשנה.

4.טוב עשה בעלך שלא אמר כלום אלא רק פעל בשקט.בזמן מתח ראוי לא להגיד כלום.זה לא מביא לטוב אף פעם.כשרוצים לדבר צריך לתת לדברים לשקוע ואז לפתוח בצורה מכובדת , מה הגבולות של ההורים ומה הציפיות מסבתא.בלי איומיים - תבטיחי שזה לא יקרה שוב וכו...

5.כתבת שבעלך אמר לך שהינה יש לך עוד משהו לעשות עינין... יכול להיות שהוא מרגיש שאת ביקורתית כלפי הרבה דברים בבית הוריו..

6.תחשבי בכינות איך היית מגיבה אם זו לא היתה חמותך אלא אמא שלך...

חייבת להגיד מהצד של זו שמקבלתהמקורית

עזרה וגם רואה הצבת גבולות מהצד של סבא סבתא

זה לא אמור להראות כך עדיין

נכון שזה התנהגות חריגה לילדה בת 6, הבת שלי בגיל הזה וזה לא סביר גם בעיניי, אבל התגובה של הסבתא עם כל הכבוד - עדיין לא במקום בכלל. אם חמתי הייתה מעזה לעשות דבר כזה - אוי ואבוי. והיא מציבה גבולות לגמרי. גם לנו. ואם לא מתאים לה - אנחנו לא נגיע בכלל. וזה בסדר ממש.

למארחת, עם כל הכבוד לעייפות, לא משנה מה הקרבה, אין לגיטימציה לגרור ילד לחדר ולנעול בשום סיטואציה, כל עוד זה לא הילד האישי שלה,וגם אז זה מוזר בעיניי כי זה מעשה משפיל מול אנשים


אז עם כל הכבוד לפרופורציות, יש לקחים שכדאי ללמוד בדיעבד אולי, אבל ההלם לגמרי במקום

אותו הדבר!!!!!!אנונימית בהו"ל
הייתי מעמידה את הגברת הזו במקוםשירה_11

החמיות האלה מתבלבלות לפעמים

חיה בסרט

אם לא תעמידי אותה במקום היא תסכים לעצמה

התבלבלה לגמרי

איזו תגובה הזויהזווית אחרת

 וואיי לא הייתי רוצה כלה כמוך...

אם הפותחת בחרה את בעלה מתוך המשפחה הזו כנראה שאמא שלו לא עשתה עבודה כזו רעה..ומי שקצת חיה בסרט זו כנראה הכלה שגם מתארחת, גם נעזרת הרבה בחמותה(זו שלדברייך חיה בסרט).גם הבת שלה רבה, מתבכיינת ומציקה, ואף אחד מההורים היקים שיודעים שהסבא גם היא עייפה לא חשבו לרגע לקחת את הילדה מהמקום!רק מתעוררים כאשר כלו כל הקיצין והילדה זורקת צלחת של עוגיות שהביאו עבורה! גם אז, הכלה היקרה לא קמה ממקומה ולוקחת הצידה את הילדה, מתנצלת על ההתנהגות ודואגת שינקו את הרצפנ, אלא בהלם ובזעזוע עמוק שהסבתא לקחה את הילדה להרגע בחדר.כן, זה לא צריך להיות, וסבתא לא צריכה לגרור ילדה לחדר אבל כל ההתנהלות של ההורים גם היא לא תקינה.התבלבלת בבחירת המילים שלך.

 

מסכימה חוץ מהשורה הראשונהעם ישראל חי🇮🇱

לטעמי לא במקום ומיותר

אפשר להאיר בענווה

עם כל השאר מסכימה לחלוטין ,למטבע יש שני צדדים

והחינוך של הדור היום נוטה יותר לחבק ולהכיל את מה שההורים שלנו לא ידעו והיו להם כלים אחרים או לא היו כלל 

אני דווקא לא חושבת כמוךשירה_11

אולי הייתי צריכה להיות קצת יותר עדינה עם החיה בסרט (אני אחרי תקרית עם חמות ובהרגשה שלי הן קצת מנותקות לפעמים)

אבל חמותה בהחלט לא הייתה צריכה לגרור את הילדה לחדר ובטח שלא לנעול אותה, ואחר כך עוד להתהדר במעשה הזה. אז כן היא התבלבלה לגמרי ואפילו מאוד.

זו לא הילדה שלה!

וזה שהיא נעזרת בה המון לא אומר שכל מה שהחמות עושה זה קדוש


 

ואני לא הבעתי שום דיעה לגבי הכלה

התייחסתי רק לחמות.


 

וכלה כמוני אני חושבת שזה מתנה.

אם רשמתי חיה בסרט זה לא אומר שכל ההתנהלות שלי שגויה

תמיד אפשר לחפש מילים חלופיות ומתיפיפות יותר. 

כמו למשל מילים אחרות למילה- תגובה הזויה או איחולים כאלה ואחרים

 

אבל מי ביקש ממנה לנער את הילדה שליאנונימית בהו"ל
לתפוס אותה בחוזקה בשתי ידיים ולגרור אותה לחדר ולנעול???
מי אמר לך?אנונימית בהו"ל

אמהלה התגובות שלך מנותקות בטירוף

וזו לא פעם ראשונה!

אני כעסתי על הילדה קודם והכרחתי להרים את כל העוגיות

אבל הסבתא לקחה את התפקיד של ההורה בלי רשות

כי לדעתה הכעס שלי על הילדה והרצון להתנצל בפני סבתא לא מספיק עונש

אולי הייתה חונקת אותה גם וזה בסדר?

כי עוזרת לנו הרבה והיא אמורה להיות ההורות משותפת איתנו

לא כתבת את זה בהתחלה.רקלתשוהנ

תקראי את מה שכתבת, הבת שלך התנהגה בחוצפה, הסבתא התנהגה לא בסדר, ואתם הגבתם לסבתא.

את כותבת שהיו שם דברים נוספים, אבל הסיפור בהתחלה העלה לי גם את השאלה למה בעצם לא עשיתם כלום בעצמכם, ולמה לא גיביתם את הסבתא או עצרתם את הבת שלכם, או הראתם לסבתא שאתם מטפלים בזה.

זה נשמע אחרת כשאת כותבת את זה עכשיו

התגובות שליזווית אחרת

התגובות שלי לא מנותקות.הן מגיבות למילים שלך.לאיך שתארת את הסיטואציה.לא כתבת בשום מקום שהגבת למה שהילדה עשתה , שביקשת להרים, שכעסת עליה.כתבת שהילדה העיפה את הצלחת וחמותך תפסה אותה לחדר...ואני שואלת שוב.ואל תעני לי.תעני לעצמך.אם זו היתה אמא שלך, גם היית מזדעזעת ככה? גם היית מדברת ככה עליה? הכתיבה פה על החמיות לדעתי מגעילה.לא רק הכתיבה שלך.תמיד תחשבו אם זו היתה האמא שלכן ולא החמות.

 

הייתי מגיבה לאמא שלי ואפילו כועסתאנונימית בהו"ל

אמא שלי בחיים לא מתערבת בחינוך נכדים

האמת כשאני קוראת אותך, את צודקת.ממתקית

יש משהו בזה...
גם אנחנו כהורים צריכים לנהיות נוכחים יותר...

לא שייך הענישה, ואותי תפס משפט אחד שכתבתממתקית

שהיא לא יכולה לראות אוכל נזרק, היא דור שני לניצולי שואה או משהו כזה?
אם כן, הייתי יותר מבינה, לא שזה מצדיק את הענישה, אבל דווקא מהמקום הזה, הייתי מסבירה לילדה במילים פשוטות על המלחמה ולמה לסבתא קשה לראות אוכל נזרק.
כמובן מדברת איתה על מה הרגישה וכו וכו כמו עיבוד כזה שלא יהיה לא טראומה מהנעילה בחדר או שחלילה בעתיד תתרחק או תפחד מסבתא.

אמאל'ה טראומהשושנושי

פעלת ממש נכון.

הגיוני שלבעלך קשה להכיל את זה, זו אמא שלו ומדובר בהשלמה כואבת עם התופעה החדשה הזאת.


מצטרפת לקודמות, לא להגיע עד שאת בטוחה במיליון אחוז שהם יידעו להכיל את הילדים 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

איך עושים את הבקרת הורים הזאתמקקה
אשמח להסבר
אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקו

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אצלנוooאחרונה

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך


בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי


אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אני חושבתרקאני

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

אבל העניין הבריאותי כן קייםבארץ אהבתי

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.


אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).


אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

בהחלט כשרזיתי תוך תקופה קצרה ההוריםבוקר אור
שלי היו מודאגים מזה, בתור נערה
אני הפותחת מהשרשור ההוא…רוני 1234

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

בתור אחת שהייתה רזה מאוד וכמה שניםהמקורית

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

ההבדלSeven

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

אפשר למצוא קשר בין מחלות שונות להשמנה.נעומית
סוכרת, לחץ דם, התקפי לב וכו'. אפשר לחפש בגוגל.

השמנה פתאומית מעידה על תזונה לא בריאה, שהיא לכשעצמה בעיה.

גם השמנה וגם רזון מדאיגיםגפן36

אם יש שינוי משמעותי בזמן קצר זה עלול להיות בעייתי מבחינה בריאותית וצריך לבדוק.

אם יש רזון קיצוני, או השמנה קיצונית, צריך לטפל.


גם הבן שלי כשהפסיק ריטלין התחיל לאכול המון ולהתנפח. בגלל שזה היה מאוד מהיר אז דיברתי איתו ואמרתי לו שלאכול זה מצויין ונהדר, אבל חשוב לשים לב להתחיל תמיד מירקות ואוכל בריא.


הוא לא רזה היום, אבל העליה נרגעה והוא ב BMI תקין, ואני לא דואגת.


אדם לא צריך להיות רזה או שמן, הוא צריך להיות בריא. 

ע"פ מדדים בסיסיים רפואייםoo

יש משקל שנחשב תקין

והמראה שמלווה אותו הוא רזה


מעבר לעניין הבריאותי

רזון תקין הוא גם עניין של נוחות

להיות קל משקל


ויש את העניין החברתי ונראות עצמית

שאליו את מכוונת

מעבר לזה שהוא העניין השולי במכלול

הוא לא שולי בכלל בעיניי נערה מתבגרת

וכמה שהסביבה תהיה מכילה

היא תתקל באישו סביב זה

זה בדיוק הענייןמותקקק

אני לא אומרת שמראה זה דבר שולי, אני לא מדברת בכלל על המשמעות של מראה, אני פשוט חושבת שאם מגדלים ילדים עם אמירה והבנה שמראה זה הרבה עניין של טעם אז נערה (ונער ובחור ואיש) שהטעם שלה הןא מראה שמן (או כל מראה אחר) תאהב את המראה שהוא הטעם שלה ולא דווקא את המראה הנחשב וגם הסביבה לא תזיז לה אבל אם ברירת המחדל היא שמי ששמן צריך לרזות זה בעייתי, מעבר לשאלה האם נכון לנסות לשנות מראה שלא אוהבים או לא, זה לא נותן לבן אדם אפשרות לברר עם עצמו מה הוא אוהב ואז בחור שבטבע שלו היה יכול להמשך לנשים שמנות (או כל מראה אחר) יעדיף בחורה רזה וכולם ירצו את אותו דבר ולא תהיה סימטריה בין ההעדפות להיצע (גלשתי כבר מהנושא של דימוי גוף עצמי אבל נו)

למה בעצם שנערה תנסה לרזות אם היא בכלל אוהבת מראה שמן ויכולה למצוא בקלות מישהו שגם אןהב


אז נכון, אנחנו לא יכולים לשנות את העולם אבל את הילדים שלנו אנחנו יכולים לגדל ככה וזה משפיע מאוד למרות הסביבה


ולגבי העניין הבריאותי שכתבו פה, זה נושא אחר ולא עליו אני מדברת ואם נהיה כנות אז המראה תופס פה הרבה יותר מקום מהבריאות (אחרת זה לא היה נושא אישיו יותר מקשיים חברתיים או לימודיים או כל דבר אחר)


אגב, השרשור ההוא רק העלה לי את הסעיף בנושא אבל הוא באמת לא קשור ישירות ולא דיברתי על מקריפ כמו שם @רוני 1234 לא התכוונתי שאת לא בסדר או משהו

אני דווקא לא מסכימהבתאל1

שהמראה תופס יותר מקום מהבריאות. זה ממש לא נכון לדעתי.

אין קטע להשמין בכוונה ולגרום לעצמך סיכון למחלות שה' ישמור רק בגלל שאת חושבת שזה יותר יפה.

עדיף להיות מכוער ובריא... עם זה כולם יסכימו לדעתי.

ברירת המחדלooאחרונה

נגזרת מהעניין הבריאותי ומהעניין שלהיות שמן זה קשה פיזית ולא נוח

וגם בלי קשר לעניין חברתי

מראה חטוב יפה יותר ממראה לא חטוב

זה צורה טבעית של הגוף

הבגדים יושבים על גוף כזה הרבה יותר טוב


אי אפשר להתעלם מכל הצדדים האחרים ולהתרכז רק בעניין טעם/ חברתי

זה לטמון את הראש בחול

למה את חושבת שאף אחת לא מוטרדת מהבת שלה הרזה?ממתקית
את מכירה מישהימותקקק
שרוצה שהבת הרזה- רגילה שלה תשמין כי זה יותר יפה? עיזבי בת שלה או לא בת שלה, את מכירה מישהי שרוצה להשמין כי זה יפה?
תראיאפרסקה
גם רזון קיצוני זה לא יפה, לפחות בעיניי. לא מדובר פה על להשמין ברמה של השמנת יתר, אלא להשמין מרזון קיצוני לנורמה
האמת אני כן קצתבתאל1

מוטרדת מזה שהבת שלי רזה מדי. כי היא נראית חיוורת וזה בטח חוסרים כלשהם... מאז ומעולם היא רזה, אמנם, אבל זה לא אומר שזה לא מטריד. וצריך גם לשים לב שהיא באמת אוכלת אוכל מזין ובריא כדי שתרגיש טוב.


אני בכלל חושבת שלא צריך להתעסק בשמנה או לא, אלא בריאה או לא. לשים לב איזה אוכל אנחנו נותנים להם בארוחות ומה מתוך זה הם באמת אוכלים...


יש גם שמנים וגם רזים שיש להם כולסטרול גבוה למשל...כך שלא תמיד הגודל אומר.

כי נערה שהיא רזה בצורה 'רגילה'ניק חדש2

הסיכוי לכל מיני מחלות יורד.

כשילד הוא שמן סיכוי גדול שיגדל לנער שמן ואז למבוגר שמן.

אותי אישית זה היה מפחיד לדעת שאחד הבנים שלי יצטרך להתמודד עם מה שאני מתמודדת.


בכל מקרה. אנחנו יכולות לחנך את הילדים שלנו מפה עד הודעה חדשה. בסוף הם גדלים בעולם הילדים והנערים. ושם יש ילדים רעים מאד.

אז לא כולם יוכלו לעמוד מנגד מול הצקות ובריונות.

אני עד היום סוחבת איתי משקעים מאד קשים של נערות שהיו משפילות אותי עד עפר!

ואני לא מוחלת ולא סולחת. גם אם הן יבקשו סליחה - והן לא. כנראה.


אז וואלה אני שמחה שהילדים שלי רזים (אם כי אחד מהם רזה מדי לטעמי, אבל מאמינה שיעבור לו בגיל ההתבגרות עם פיתוח הגוף ומה שלא יהיה שהם מתלהבים ממנו) מעדיפה שיהיו רזים מאשר שמנים.

בעיקר בריאותית אבל חד משמעית גם חיצונית.

הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופה
ילדת??עכבר בלוטוס

מזל טוב!!

תבדקו שפה קשורהגפן36

לא לשון, שפה.


אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

מה זה?ניגון של הלב
ואיך מזהים? באמת יש לו בעיה לפתוח את הפה כמו שצריך
נראה לי שיש מישהו באיכילוב שמתעסק בזהגפן36
זה היה לפני 5 שנים, בטח יש שינויים ודברים חדשים. 
אצלנו זה היה בשפה העליונהגפן36אחרונה

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..


זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

תודה רבה לכל העונותניגון של הלב
התייעצנו עם אשת מקצוע, שאמרה שהוא עייף ולכן לא מצליח לינוק ברצף

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

בעקבות ניסיון לא מוצלח עם בונג'סטהתותית11

אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות

שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔

אשמח לכל כיוון 

מה הנסיון הלא מוצלח?גפן36
לוקח לבונג'סטה כשבועיים להגיע להשפעה מלאה לפי מה שאני זוכרת
גרם לי לעייפות קשהתותית11
הרגשתי סמרטוט רצפה לאורך כל היום 🤦‍♀️
תנסי רק b6 (ויטמין)המקורית

עם פראמין/ לבקש זופרן


תודה !תותית11
יש משהו שמכיל בי 6 וג'ינג'ר שנקרא נוזיקסיעל מהדרום
עם מרשם?תותית11
סליחה שמבאסתהבוקר יעלה
אבל אצלי זה עשה אפילו יותר בחילות. 
אוי תודה על המידעתותית11
אנסה 🙈🙏
האמת שפעם ניסיתי כדורי גינגר אחריםיעל מהדרום
לק"י

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

זה הסתגלותשירה_11אחרונה

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס

ממש תודה לכולן!תותית11
היתה כאן איפשהו המלצה על הנ"ך היומי בפודקאסטקופצת רגע

מישהי יודעת למה הכוונה?

עכשיו חיפשתי ומצאתי משהו שנראה לי שהוא הקראה של הפרקים, של הרב מוטי פרנקו, זה זה או שממש שיעורים? 

את זוכרת איזה שרשור זה היה?יעל מהדרום
לא 😭קופצת רגע
אבל עכשיו ממשיכה לשמוע, וזה כן שיעורים קצרים ולא רק הקראה. אז אולי באמת על זה היתה ההמלצה 
אני זוכרת שראיתי את ההמלצהיעל מהדרום

לק"י


אבל לא זוכרת באיזה שרשור זה היה🤦‍♀️

רק זכור לי שזה היה שרשור לא בנושא של שיעורים.


אולי @בארץ אהבתי כתבה?

זה שיעורים קצריםלפניו ברננה!

הוא לא רק מקריא הוא גם מסביר.

ממליצה

לא שהצלחתי לעמוד בקצב 😅

ונראה לי שבאמת זה מה שהומלץ אז..לפניו ברננה!
אני בקבוצה של הרב פרנקו, אנסה לשלוח אץ הקישור לקבומתיכון ועד מעוןאחרונה

הוא מקריא את הפסוקים ןמסביר, אנחנו כרגע בספר עזרא

מתוכנן לסיים לשבועות

 

הנ"ך היומי בשנה!😉💥(7)

 

זה הקישור

גיליתי הריון ושתיתי בפסח יין. לחוצה מאדדדאנונימית בהו"ל

אני בערך בשבוע 4 וחצי..

בליל הסדר שתיתי חצי כוס יין. ובבוקר שאחכ עוד קצת יין בכוס בגובה של בערך סנטימטר וחצי. ושבוע לפני זה לגימה בבירה לבנה.

אני בלחץ ממש!!!

לקרוא באתרים של משרד הבריאות הלחיץ אותי מאד מאד.

אשמח להרגעה..אמאלה.

ממש ממש אין לך מה לדאוג ו- מזל טוב!!תהילה 4
החשש ביין הוא מכמויות גדולות ובגלל שלא נמצאה הגדרה מדוייקת אומרים להימנע.

אבל לשתות יין בקידוש וכאלה זה ממש רחוק מסכנה. 

בדרך כלל בשבתותהשם שלי

אני שותה בקידוש חצי כוס יין.

גם כשהייתי בתחילת הריון ועוד לא ידעתי.


לא קורה כלום מקצת שתייה בשלב הזה.

את לא אמורה להתנזר מכל מה שאסור בהריון, גם בשלב שאולי מתחיל משהו.

בשעה טובה על ההריון!שירה והודיה
יין לקידוש לא מכיל הרבה אלכוהול ולא מזיק בכמות כזאת. בטח אם זה לא הרגל קבוע. הכל טוב.
תודה רבה ממש לכל מי שהגיבהאנונימית בהו"ל
אוף זה לא עוזב אותי.
הבעיה העיקרית באלכוהול שהוא עובר שיליהגפן36

בשבוע ככ מוקדם אין שיליה, ולכן זה הרבה פחות בעייתי.

בטח בכמות כזו.


זה מה שאני יודעת לפחות.. 

בשעה טובה!!!רקאניאחרונה

רופא אמר לי שבשלב כזה זה ממש ממש בסדר גמור

אולי יעניין אותך