אנשים מדברים כל פעם. זה אף פעם לא נשמע לי כמו חאפלה
זה מלא רגש כן.
תנסה להיות פעם בסליחות כאלה שגם משלבים שפרות. אמאלה ואבאלה

ובעיקרון שופר זה חלק מהסליחות לכתחילה, לא? (אני אשכנזי, אני יחסית מבין בסליחות של ספרדים, אבל השתלמות קלה לא תזיק לי )

הייתי בהרבה סליחות של ספרדים שלא היה

הסליחות של האשכנזים זה כזה בית כנסת במוצש.
הרגשה זיפתית כי מוצש
אני עם שיער רטוב כי אחרי חצות ועד שנחזור בטח יהיה מאוחר אז התקלחתי קודם. ואני שונאת להיות עם שיער רטוב בחוץ.
פוגשים את כל האנשים בבית כנסת שלא באלך לפגוש. ומחר יום ראשון. וצריך להתחיל ת'שבוע בזמן.
ואז החזן ממלמל לו ואני עסוקה בלרדוף אחריו ולא להבין את המילים ואיכשהו החזן תמיד מנצח.
לעומת זאת אצל הספרדים- אני באה ביום שנוח לי. כי יש סליחות כל יום במשך חודש שלם, יושבים, שרים. לא מכירים אף אחד.
ואם זה בכותל אז בכלל וואוו.
קיצור, בסליחות, הספרדים לוקחים בגדול.

באולפנה היינו אומרות סליחות של ספרדים, אבל אין לי טיפת סבלנות לזה

ואני חשבתי שסליחות הן נחלת הגברים לבדם...

אומרים אחרי התפילה סליחות

זה בכל האולפנות ככה

הסליחות של האשכנזים

 

לומדים את הטקסט מראש ואז אומרים אותו כמו תהילים. ואני בעד להגיד תהילים, אני הכי מתחבר לזה.

 

באמת המנגינות היותר "אמנותיות" גם אצל האשכנזים אני לא מתחבר. אבל יש גם מנגינות יותר רגשיות

מוזמן להלחין

ברכות ל"א

אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו רב אשי עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קא בדחי טובא אייתי כסא דזוגיתא חיורתא ותבר קמייהו ואעציבו

אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא

לישרי לן מר

אמר להו
ווי לן דמיתנן
ווי לן דמיתנן
אמרי ליה
אנן מה נעני בתרך
א"ל
הי תורה והי מצוה דמגנו עלן

א"ר יוחנן משום רשב"י אאסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר (תהלים קכו, ב) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה אמרו עליו על ר"ל שמימיו לא מלא שחוק פיו בעוה"ז מכי שמעה מר' יוחנן רביה:

ת"ר באין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי כי הא דר' זירא דאמר ר' זירא גבנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים רבא אמר כי הא דרב הושעיא דאמר רב הושעיא דמערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר ואב"א כי הא דרב הונא דא"ר הונא א"ר זעירא ההמקיז דם בבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו רבנן עבדי כמתניתין רב אשי עביד כברייתא.

ת"ר ואין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה

ברכות נ"ה עמוד ב'


שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר (זכריה י, ב) וחלומות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר וכי החלומות השוא ידברו והכתיב (במדבר יב, ו) בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות השוא ידברו לא קשיא כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד א"ר ביזנא בר זבדא א"ר עקיבא א"ר פנדא א"ר נחום א"ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא אין וכדרבי אלעזר דא"ר אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מא, יג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר (בראשית מא, יב) איש כחלומו פתר (בראשית מ, טז)

...

א"ר יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה

ברכות נ"ו עמוד ב'

חזאי דאמרי לי באדר מיתת וניסן לא חזית אמר ליה באדרותא מיתת ולא אתית לידי נסיון

רש"י

באדרותא מיתת - בכבוד ובהדר תמות:

ברכות נ"ז עמוד א'

הרואה הונא בחלום נס נעשה לו חנינא חנניא יוחנן נסי נסים נעשו לו
הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ופדאוהו והני מילי בכתבא העונה יהא שמיה רבא מברך מובטח לו שהוא בן העולם הבא הקורא ק"ש ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך המניח תפילין בחלום יצפה לגדולה שנאמר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וגו' ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש המתפלל בחלום סימן יפה לו וה"מ דלא סיים

רש"י

נס נעשה לו - נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב:

חנינא - נוני"ן הרבה נסים רבים:

והני מילי בכתבא - אכולהו קאי שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה דמשמע חסו עליו ופדאוהו:


דלא סיים - שנעור משנתו קודם שנסתלק סימן הוא שסמוך אצל הקב"ה

ברכות נ"ו עמוד ב'

אמר ר' יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום קודם שיקדמנו פסוק אחר (ישעיהו נט, יט) כי יבא כנהר צר הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר כצפרים עפות כן יגן וגו' קודם שיקדמנו פסוק אחר (משלי כז, ח) כצפור נודדת מן קנה וגו' הרואה קדרה בחלום ישכים ויאמר ה' תשפות שלום לנו קודם שיקדמנו פסוק אחר (יחזקאל כד, ג) שפות הסיר שפות הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר (הושע ט, י) כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר (דברים לב, לב) ענבימו ענבי רוש הרואה הר בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו נב, ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ט, ט) על ההרים אשא בכי ונהי הרואה שופר בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו כז, יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול קודם שיקדמנו פסוק אחר (הושע ה, ח) תקעו שופר בגבעה הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר (שמות יא, ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו קודם שיקדמנו פסוק אחר (ישעיהו נו, יא) והכלבים עזי נפש הרואה ארי בחלום ישכים ויאמר (עמוס ג, ח) אריה שאג מי לא יירא קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסבכו הרואה תגלחת בחלום ישכים ויאמר (בראשית מא, יד) ויגלח ויחלף שמלותיו קודם שיקדמנו פסוק אחר ((שופטים טז, יז) כי) אם גלחתי וסר ממני כחי הרואה באר בחלום ישכים ויאמר (שיר השירים ד, טו) באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ו, ז) כהקיר ביר מימיה הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו מב, ג) קנה רצוץ לא ישבר קודם שיקדמנו פסוק אחר (מלכים ב יח, כא) הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ
....
.....
הרואה חמור בחלום יצפה לישועה שנאמר (זכריה ט, ט) הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור הרואה חתול בחלום באתרא דקרו ליה שונרא‏[1] נעשית לו שירה נאה שינרא נעשה לו שינוי רע

ברכות נ"ה עמוד ב'

אמר רב הונא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב ולאדם רע אין מראין לו חלום רע תניא נמי הכי כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע והכתיב (תהלים צא, י) לא תאונה אליך רעה ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים ונגע לא יקרב באהלך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך אלא איהו לא חזי ליה אחריני חזו ליה וכי לא חזא איהו מעליותא הוא והאמר ר' זעירא כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע אלא שבע אלא הכי קאמר דחזא ולא ידע מאי חזא

.......
.......
.......

כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך א"ל לשמעיה פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי ומאן דסני לי לחדי לי וכתיב (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר (זכריה י, ב) וחלומות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר וכי החלומות השוא ידברו והכתיב (במדבר יב, ו) בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות השוא ידברו לא קשיא כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד א"ר ביזנא בר זבדא א"ר עקיבא א"ר פנדא א"ר נחום א"ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא אין וכדרבי אלעזר דא"ר אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מא, יג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר (בראשית מא, יב) איש כחלומו פתר (בראשית מ, טז) וירא שר האופים מנא ידע א"ר אלעזר מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו א"ר יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה ואמר ר' יוחנן ג' חלומות מתקיימין חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו וחלום שנפתר בתוך חלום ויש אומר אף חלום שנשנה שנאמר (בראשית מא, לב) ועל השנות החלום וגו' אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר (דניאל ב, כט) אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו ואיבעית אימא מהכא (דניאל ב, ל) ורעיוני לבבך תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא:





חולין דף ז' עמוד ב'

אמר ר' יהושע בן לוי למה נקרא שמן ימים שאימתם מוטלת על הבריות דאמר ר' חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה והא קחזינא דחיי אימא וחיית והא קחזינא דמיתסי דחיוורן ריש כרעייהו קא אמרינן (דברים ד, לה) אין עוד מלבדו אמר רבי חנינא ואפילו כשפים. ההיא איתתא דהות קא מהדרא למישקל עפרא מתותיה כרעיה דרבי חנינא אמר לה שקולי לא מסתייעא מילתיך אין עוד מלבדו כתיב והאמר ר' יוחנן למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה שאני ר' חנינא דנפישא זכותיה.

רש"י

למה נקרא שמם - דכודנייתא ימים דכתיב (בראשית לו) אשר מצא את הימים:

לא שאלני - רבי חנינא רופא היה ומהכא מייתי לה במסכת יומא בהוציאו לו:

וחיה - משמע שמת המוכה:

וחיית - לשון נקבה ואמכה קאי שאין המכה מתרפאת:

אין עוד מלבדו - משום רבי חנינא נקט לה:

אפילו כשפים - אינן מלבדו כלומר שלא מדעתו שאם אין גזירה מלפניו אין מריעין לו לאדם:

מהדרא - מחזרת וטורחת שלא יבין:

למשקל עפרא - ולעשות לו כשפים להמיתו:

כשפים - נוטריקון מכחישים פמליא של מעלה שלא גזרו על אדם זה למות והוא מת על ידי כשפים:

כי אני לא מרגיש שאני מבקש סליחה.

יש קטעים כמו חפלה,

אבל בעיקר זה מנגינות משעממות שחוזרות על עצמן כל בוקר, ונראה שניסו בעיקר להלחין משהו למילים

זה מרגיש כמו סתם טקס משעמם. 

 

אני אומר, תנו לי לקרוא רגיל ולהתחבר למילים.

 

 

הייתי היחיד בישיבה התיכונית שידע לתקוע בשופר, אז הייתי מצטרף אל הספרדים בשביל לתקוע במקומות שצריך. בהמשך התחלתי גם להצטרף ולהגיד איתם את הסליחות, ופשוט אהבתי. מאז אני אומר בכל שנה ביחד עם הספרדים, עד הלילה הראשון של סליחות אשכנז.

זה לא לשיר מצד אחד וזה לא לקרוא יבש מצד שני.
מלא רצינות וחן לדעתי.

והכי חשוב להתמקצע במה שאתה טוב

להבנתי, סוד ההצלחה של הפורומים שהזכרת הוא שרוב גולשיו עם חסימה חזקה מאוד לרשת, ככה שאין לה באמת "רשת" שמושכת אותם לכל מיני מקומות ומפריעה לריכוז...

אבל לא יודע אם היא סגורה, רק שמעתי עליה מרב שאני מכיר

מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר

אחפש את הספר

עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי

וזה עזר?

למקומות אחרים בשבירת הרגלים. כדוגנת מי שזולד במזל מאדים בגמרא

פוק חזי

ללבך❤️