שלום , אני ספרדית ובעלי תימני. הוא מאוד מחובר לתפילות בנוסחהריונית2222
תימני שהם ממש לא מובנות למי שלא גדל על זה
לי קשה עם זה ממש שאני לא יכולה להבין את הקידוש ושהבנים שלי יעלו לתורה אני לא יבין מילה ממה שהם אומרים
רציתי לשאול מה אנשים חןשבים על הנושא
האם אני לא בסדר שאני מבקשת ממנו לשלב בין שני הנוסחים? הרי בסוף זה חשוב גם שהאמא תבין מה שקוראים
מציע לך לשחרר מראש תימנים מאד קשים בנושא הזהיהודה224
זכות בעיניי לזכות לשמוע קידוש ותפילות בנוסח הזה.לב אוהב

גם אם לא מבינים

מרגישים את הקדושה שעוטפת את כל מי שהיה שייך לעדה הקדושה והמדהימה הזאת

שרבים מהם היו קדושי עליון וצדיקים גדולים. 

 

 

אפשר לומר את זה על כל נוסחפרש בודד
🤷
קודם כלפרש בודד
תנסי להבין.
זה לא כזה מסובך. (ואני לא תימני)

מצד שני את בסדר גמור.
אני יכול להבין את הרצון שלו לשמור על המסורת אבל חשוב לאזן.
אני מבין את הרצון שלךהיום הוא היום
אפשר למצוא משהו באמצע: מצד אחד שישמור על המסורת שלו ומצד שני שילמד אותך להבין את מה שהוא אומר ושיאמר את הקידוש עם המבטא אבל בלי כמות סלסולים מוגזמת.

אני לא תימני ואפשר להבין את התפילה שלהם יחסית בצורה סבירה.

לגבי הילדים שלך, אני מאמין שהמבטא שלהם יהיה יותר ישראלי אז עוד יותר יהיה לך קל להבין אותם.

בקיצור, שומרים על המסורת אבל עושים את זה בצורה ברורה ועם מבטא לא כבד מדי

אני מניחהקל"ת
שהיא התכוונה לקושי בהברה התימנית שבא לידי ביטוי בתפילה, קריאה בתורה , קידוש וכדומה ולא בדיבור הספונטני ביומיום שבו רוב התימניים כיום הם צבריים ומדברים כרגיל ואפילו לא שימרו את ה ח' וה- ע'.

אני תימנייה ודווקא מבינה אותך
@הריונית2222
התפילות ונוסח הקידושים באמת נשמע כמו ג'יבריש למי שלא רגיל וחשוף לזה מילדות. מכיוון שהנוסחים כן הולכים לפי הבעל אז לדעתי פחות לגיטימי לבקש ממנו שיוותר לגמרי על הנוסח התימני שלו בקידושים בבית ובתפילות שהוא הולך אך אולי את יכולה לבקש שישלב גם ברכות ללא הברה תימנית לדוגמא כשמלמדים את הילדים הקטנים (נגיד נטילת ידיים או קריאת שמע).
אני מניחה שלמרות שקשה לך עכשיו להתחבר, בסוף את תתרגלי וזה לאט לאט פחות יפריע לך ופחות ישמע לך מוזר..;)
יכולה להבין את ההרגשה אבל בסופו של דברעדיעד

הנוסח הולך אחרי הבעל- האבא. ולכן לא נראה לי יש הרבה מה לעשות בעניין

נוסחפרש בודד
ומבטא זה שני דברים שונים לגמרי
לכאורה כן, בפועל לא.עדיעד

כי להתפלל נוסח תימני בהברה ספרדית זה כמו להגיד את מי שברך לשלום המדינה

במנגינה חסידית של חסידות בעלזא.

זה יכול להיות נחמד אבל לא דומה

המילים עם החלק החשובפרש בודד
גימל או ג'ימל זה משמעותי אבל לא קריטי.
בפועלקל"ת
אין דבר כזה תימניים שמתפללים בנוסח תימני אבל ללא המבטא..אולי רק ילדים צעירים שעוד לא בקיאים.. אבל אצל בוגרים זה בא ביחד, ואני מניחה שהמבטא הוא זה שמפריע לה ולא הנוסח כשלעצמו
ממש לא אנחנו עושים את זה מלא וזה מהמםהיא יושבה בחלון
האושר של האישה בבית חשוב יותר מאיזה נוסח יתפללו
אומנם אשכנזי - אך מכיר את התפילות התימניותעץ הזית
קינאתי בתימנים בשיעורי לשון בתיכון - הנוסח המסורתי של הקריאה בתורה מגלם בתוכו את הניקוד המדוייק של המילים, ותמיד לתימנים היה יותר קל ופשוט לנקד.
מספיק להזכר את מבטאים את אותה מילה בקריאה בתורה.

הקידוש הוא ברכה קבועה וקצרה.
את יכולה לשבת עם בעלך וללמוד את הנוסח, וככה תגיעי להבנה מלאה.
כמו ללמוד כמה משפטים, או שיר, בשפה זרה (אך שפה שקרובה לעברית שלנו).

להבין את הקריאה בתורה זו משימה אחרת.
להתחיל בקטנה, כדאי להתחיל בהבנה של ההגייה של ב.ג.ד.כ.פ.ת דגושים ולא דגושים.


יותר מקשה להוציא את ישראל מהגלות, זה להוציא את הגלות מישראלדי שרוט
כל ההתעסקות ב"נוסח ישראל סבא" מאוד מעציבה אותי.

נשארים תודעתית בתימן. מרוקו. פולין. וילנא.

הכמיהה נהייתה הפוכה.

"אךךך איזה כיף היה במרוקו"
"אךךךך איזו קדושה הייתה בתימן"
"אךךך איזה ישיבות היו בוילנא"


והארץ שלנו המדהימה נבוכה.
אשכנזים ועדות המזרח, ושני רבנים ראשיים, וכשרות נפרדת,עץ הזית
הם הם הקשר הכי מהותי לגלות….

הגיע הזמן שבארץ ישראל נפסיק עם החלוקה העדתית.
בדיוקדי שרוט
הבעיה שכשניסו שזה יקרה חשבו שרק המסורת האשכנזיתאור123456
קיימת
נכון. כי האשכנזים עד היום הם הגמוניה. הספרדים מתיישרים על פידי שרוט
ההגמוניה האשכנזית.

זה גם לא טוב.

עדיין זה לא סותר את הגלותיות שבלקדש נוסח של חו"ל ולא לייצר נוסח ישראלי.
אבל אתה לא יכול למחוק מורשת של שניםיהודה224
וליצור מורשת ישראלית....
ההבנה צריכה להיות ששונה לא אמור להיות בעיה..
לא אומר למחוק. להפך. לשלב.די שרוט
כשניסו לרמוז לחרדים אשכנזים למשל לפני אני חושב 30 שנה שיש מיזם של "נוסח אחיד" ישראלי שבו ישלבו שיר השירים בערב שבת כמו שנהוג בעדות המזרח אז קמה על זה מהומת אלהים.

לא זוכר את המקור לסיפור הזה אבל זה ממחיש את האבסורד שבזה.
פעם חשבתי ככהבת 30
היום אני מבינה שזה לא רלוונטי.
אולי יש אשכנזים שישמחו לשלב בתפילה שלהם חלקים עם מנגינות מעדות המזרח, אבל!!!
א. ספרדים ממש לא יעופו על הרעיון של לשלב בתפילה שלהם קטעים עם מנגינות אשכנזיות...לא, זה פשוט לא יצליח. ובטח שגם אצל חסידים זה לא יעבור...
ב. ''עדות המזרח'' זה דבר גדול...רק בבית שלנו יש ''בר יוחאי'' רגיל ו''בר יוחאי'' אלג'ירי...ואנחנו זוג ''מעורב''. לכל עדה יש מנגינות, מנהגים ונוסחים משלה. וההבדלים גדולים. אין מה להשוות, למשל, עיראקי, אלג'ירי ותימני. כל אחד עולם ומלואו של מנגינות ומנהגים, שלא לדבר על המון מנגינות שאבדו עם השנים.

יש דברים שכנראה נצטרך לחכות בשבילם למשיח, כדי שנגיע איך לפתור אותם.
כנראה שהוא לא יגיע כל עוד זה המצב.די שרוט
לא צריך לשלב.רוממה
זה לא שולחן ערוך שעושה מיקס ולא פוסק כלום. ואז אנשים מחזירים שני סוגי תפילין כי לא הצליחו להכריע.

צריך להחליט מה נכון גם במחיר שמוותרים על מסורות.

חלאס עם הבלאגן.

המורכבות ההלכתית המיותרת הזאת רק עושה אותנו מטומטמים. ומבזה את היהדות.
זה בדיוק ההפך מורכבות הלכתיתפרש בודד
זה פשוט להתפלל בנוסח של החזן. (או כל החלטה קהילתית אחרת)
זה הרבה יותר פשוט מלהקים 3 בתי כנסת במרחק מאה מטר אחד מהשני.
לא הבנתירוממה
בנוגע לבתי כנסת עדיף שיהיו מניינים קטנים ולא אולמות של 300 איש.

צריך לפתוח סוגיות תלמודיות הלכתיות, לעשות reset ולתת פסיקות בלי קשר להצטברות הפסיקות הלכה בגלות. אלא רק לפי מה שרלוונטי להיום.

מה שנפסק בגלות התאים לגלות והיה צריך להיפסק מרגע שקהילות חזרו לארץ ישראל.

מבחינת ניגוני תפילה - אין שום עניין. שכל בית כנסת יעשה מה שנוח לו. אבל כן צריך לרפרש את הנוסחים. הרבה דברים שהם רשות שנכנסו לסידור תפילה. שיהיה ברור מה רשות מה חובה. מה התפילה הבסיסית.
מה רעפרש בודד
ב300 איש?

מעבר לזה חותם על כל מילה.
ההלכה מזמן איבדה קשר לכוונת המשורר
ההמוניות רעהרוממה
בתי הכנסת אימצו את המודלים של חו"ל כמרכזי קהילה.

מניינים קטנים יגרמו ליותר מהציבור להיות מעורבים בעלייה לתורה, כשליחי ציבור ושאר דברים.

ההמוניות מבטלת את האדם הפרטי. ולא יוצאת תפילה יותר משמעותית.

מסכים מאוד עם התוכן. פחות עם הסגנון 😊די שרוט
ממש לא...יהודה224
הבעיה היא בתפיסה שזוהי הגלותיות...
מה הבעיה שאני אנהג כך ואת/ה תנהג/י אחרת??
מה הבעיה?
מה הבעיה שיהיה רב שיפסוק לי כפי הפוסקים שלי ורב שיפסוק כפי הפוסקים שלך??
כדי לחזור למקור שהיה כאן לפני הפיזור בכל הגלויותעץ הזית
מוזר שיש יהודים שאצל חלק אסור אורז וקטניות בפסח, ואצל אחרים זה כן מותר, ודיני הפסק טהרה שונים בין ספרדיות ואשכנזיות…

נוסח שונה בברכת ותן ברכה / ברכנו עוד ניחא. נוסח שונה בברכת המזון גם ניחא.
אבל יש דברים ממש מהותיים, כמו הדוגמאות לעיל - שזה כאילו אנו דתות שונות.
לא היה שום מקור אחידshaulreznik

היו שנים עשר שבטים, עם הגייה שונה (שיבולת (אמצעי זיהוי) – ויקיפדיה

ומן הסתם, מנהגים שונים שהתפתחו עם הזמן.

 

ככה היא דרכו של עולם: כל קבוצה דתית/פוליטית/חברתית מתפצלת לתת-קבוצות, עם הבדלים ביניהן שתואמים הבדלי אופי, מנטליות או סתם ריחוק גאוגרפי.

לא צריך עשרות דגמים של מכוניות, בואו ניסע בסוסיתאshaulreznik

לא, הדברים לא מתנהלים ככה. נוסח התפילה מבטא מסורת, נוסטלגיה ("גם סבא רבא שלי ע"ה התפלל באופן הזה") ועוד ועוד. חוץ מזה, מה עם שנים עשר השבטים, מדוע יהושע בן נון לא חשב על הפטנט הזה, לבטל את החלוקה השבטית בשם אחדות לאומית?

 

 

אני לא מסכימה איתך רעיוניתמשמעת עצמית
אבל כתבת נורא יפה...😌
רוצה להמשיך להתפלל בנוסח של אבותי ומנגינותיהםיהודה224
אבל ממש לא רוצה לחזור למקום ממנו בא סבי..
ולא כי הוא לא יפה ולא מדהים אלא כי אני אוהב את ארצינו הקטנטונת
יש בזה משהולב אוהב

אבל לדעתי זה לא היאחזות בעבר של המדינה ממנה באו הסבים והסבתות ודורות קודמים

אלא היאחזות במה שהם הביאו איתם, או בעבודת ה' שהיתה להם,

כי אנחנו רוצים להיאחז בקדושה, בטוב, 

וגם כמובן יש את הפן של הנוסטלגיה שתופס מאוד חזק

זה להיאחז ולהישען באותם דמויות שקשורות אלינו משפחתית. 

שבמקרה באו ממדינות שהן לא ארץ ישראל... 

 

ההגיה התימנית זוהי ההגיה המקוריתה-מיוחד

ככה שמי שמאוד מפריע לו ורוצה להתנתק מהגלות ולחזור לשורשים צריך להתחיל ללמוד לקרוא בתימנית

לא ברור בכללק"ש
כלומר איני יודע איך יודעים מה ההגיה המקורית (של משה רבנו?). אבל, אם מניחים שחכמי המסורה בטבריה, היו הכי מדוייקים - אז ההגיה המקורית היא כזאת שמבדילה בין פתח לסגול, מה שההגיה התימנית לא עושה.

דווקא ההגיה האשכנזית של רומניה/הונגריה (ששונה מההגיה המקובלת כ'אשכנזית' של רוסיה/ליטא ובבודאי ממרכז אירופה) - מבדילה בין שבעת הניקודים. (אבל כמובן לא שימרה את הגרוניות).
ההגיה התימנית כן מבדילה ביניהםנחשון מהרחברון

המורי שלי שיגע אותי על זה. לא יודע לבטא בדיוק את ההבדל אבל הוא ישנו

לאט לאט תתרגלינפשי תערוג
מקובל שהולכים לפי המסורת של הגבר

גם אני ספרדי,
ואני לא מתפלל קבוע עם תמנים
אבל מהמעט שאני כן, אני כבר מצליח להבין אותם.

תשמחי בזה,
הילדים התמנים מקבלים מורשת של קריאה בתורה שאין בשום עדה אחרת.
את יכולה לבקש והוא יכול לסרבבסדר גמור
אם זה חשוב לך תראי לו שאת עושה מאמץ ומנסה ללמוד ואולי הוא יהיה מוכן לבוא לקראתך .
תמצאו משהו באמצע. חשוב לשמר מסורות. ניתן להבין תפילה תימניתהעני ממעש
לפני החתונה לא ידעת שככה זה יהיה?כוחה של מילה
בדיוקנפשי תערוג
זה כמו להתחתן עם אשכנזי ולבכות שהוא לא מתפשר על קטניות בפסח
יש לנו נטיה מוזרה לחשוב שאחרי החתונה הכל יהיה אחרתכוחה של מילה
מה לא בסדר בזה?סוסה אדומה
זכותך לבקש, זכותו לסרב. אם כי עדיף שיתחשב בך...

בכל אופן את יכולה ברמה העקרונית להתפלל בנוסח שלך, את לא חייבת להתפלל בנוסח אחר. העיקר שתתחברי לתפילה...
תני לילדים שיבחרו את הנוסח שלהם... לדעתי אל תעשי סיפור מקריאה של בר מצווה, זה שולי ממש יחסית לזה שיתפתח בינכם חוסר נעימות על זה.

אבל אין שום בעיה לבקש ממנו באווירה חיובית...
שימי לילדים צלחת עם גת וצלחת עם גפילטע (לא לשכוח גזר).פשוט אני..
מה שייכנס לפה ראשון יכריע את הנוסח של בר המצווה שלהם.
תבקשי ממנו שיסביר לך, שיקרא לאט יותר ו שילמד אותך.Pandi99
עוזר להבנה
את תתרגלי מן הסתםבת 30
משתפת...שגם לי לקח זמן להתרגל למנגינות וטונים שנשמעו לי כמו תחנת רדיו ברמאללה.
היום אני בעצמי , יחד עם הילדים, שרים הכל בכיף.
מה שכן, אני כן מכניסה מדי פעם גם שירי שבת של אשכנזים ..או שמה להם ניגונים חסידים כבדים כאלה. מה יש. שישמעו קצת אוי אוי אוי ולא רק סלסולים מגדות נהר החידקל.
חחחח קורעתפרצוף כרית
אמרו לי פעם שהקהל צריך להבין מה הקורא אומר כדיאת פניך אבקש
לצאת ידי חובה וכו'...
אז תסבירי לו שאת לא מבינה והוא צריך לברך ולקרוא כמו שאת מבינה

תוודאו את זה קודם מול רב
מה זה השטויות האלה?רוממה
בואי תתני לה כלים לריב עם בעלה.

אישה לא נחשבת קהל. לא צריכה מניין וחייבת התפילה אחת ביום. שלום.

עכשיו בהינתן כל אלה, שתלך לריב עם בעלה.
למה שטויות, צודקת. ובכל אופן אף אחד פה לא מנסה לסכסך בינהיםהיא יושבה בחלון
זה לא בסדר מה שאת מבקשתרוממה
התחתנת על דעת זה שאלו נוסחים שונים. העלית את זה כשיצאתם?

תחילי לאייש את בית הכנסת שלו בשבת בבוקר ואת תתרגלי למבטא תוך כמה שבתות.
אם תתמידי בגישה הנוכחית שלך של "קשה לי להבין" אתם סתם תריבו (והיא דיי ילדותית יש לציין)
נוסח שונה≠מבטא לא ברורחופשיה לנפשי
שנים אני מחפש איך עושים את הסימן "לא שווה" הזה בנייד.די שרוט
לחיצה ארוכה על = מביאה אותך ל ≠ או ≈פרש בודד
לא. ניסיתי ולא עובדדי שרוט
בטח יש לך אייפון.פרש בודד
גלקסידי שרוט
מקלדת גוגלחופשיה לנפשי
בפלאפון הקודם חיפשתי את הסימן ושמרתי אותו בפתקים
זה לא נחת עליה מהשמיםרוממה
הנוסח התימני והמבטא התימני צועדים יד ביד
ברור שלא, אבל זה בסדר שזה יפריע להחופשיה לנפשי
במיוחד אם היא מתקשה להבין אותו ובעיקר כשרוב האנשים לא מדברים ככה ביום יום וזה לא משהו ששמים לב אליו
הרבה דברים לא נוחתים משמיים ועדיין מפריעים לבני הזוגהיא יושבה בחלון
זה לא אומר שאי אפשר לעבוד עליהם או לרצות לשנות
על כל דבר אפשר להגיד: אבל ידעתי שאני מבולגנת/ בזבזנית וכו' וכו' אין לך זכות להתלונן

זה לא עניין של להתלונן זה עניין של איך מפה עושים שיהיה טוב לשנינו ולא מנשה מה היה לפני החתונה
ד'א לפי שיטתך זוגות שאחד מהם חוסר בתשובה/ שאלה צריכים להיפרד כי לפני החתונה החוזה הבלתי כתוב היה מצב דתי מסויים
הרבה דברים משתנים אחרי החתונה וזה העובדה של הזוגיות
רוממהפרצוף כרית
רוממה, בתוכן דבריך את צודקת
אך.... אולי להגיד קצת יותר בעדינות?

היא לא ילדותית, זה באמת קשה להתרגל לנוסח תפילה שצורם באוזניים ולא הורגלה אליו
( כמו.... דמייני שפה שאת לא אוהבת לשמוע - נניח ערבית/צרפתית / רוסית וכו' - אם היית שומעת כל הזמן - לא היה מציק וחופר לך באוזן?!)
לפני החתונה ככל הנראה אהבה את בעלה כ''כ, היא ראתה את המעלות בבעלה ולכן לא מספיק לקחה בחשבון שהנוסח יפריע לה כל כך....
אחרי החתונה במציאות, מרגישים פתאום שמפריע,

מצד שני את צודקת שאכן להכריח את הבעל לשנות ממנהגיו זה מתכון למריבה ולא נכון

לדעתי לתמרן בין הטיפות....
אולי לשלב שירי שבת ממנהגים שלה גם? וגם שלו?

בקיצור, פותחת השרשור-מבינה אותך
רוממה-יש לך גישה נכונה, אבל בבקשה קצת הבנה ועדינות לקשיים שהשני עובר, תנסי להכנס לנעליים שלה ואז אולי תצליחי להבין אותה, לא? יקרה

בהצלחה לכולנו נשמות!
אם שומעים את השפה כל הזמן, מתרגלים אליהshaulreznik
אני יוצא בריה"מ שנשוי לצברית, מראש אמרתי שעם הילדים אדבר רוסית. התוצאה: אשתי כבר מבינה רוסית וילדיי דו-לשוניים. אגב, אני מתפלל בהברה אשכנזית, אשתי התרגלה גם לזה.
ברור שאת בסדר! זה לא משנה בכלל מה הנושא ומה ההבדלים בינכיםהיא יושבה בחלון
כל עוד זה מפריע לך וזה רצונך אתם צריכים למצוא את דרך האמצע בין הרצונות. בטח שקידוש בשבת זה גם בשבילך
ועלייה לתורה של הילדים זה גם שלך ואת צריכה להיות שמחה בקדושה ולהרגיש מחוברת
מכחרה מקרוב נוסחים תימניים ועם כל החיבור שלי אליהם לא מתחברת לזה שאת לא מתחברת
לא יודע אם הכרת תימני אמיתינפשי תערוג
(לא משתכנז וכו')

יהיה יותר קל לגרום לו להיות חילוני מאשר לשכנע אותו לשנות את הנוסח וקריאה.

זה יסוד חזק אצל התימנים (לשבחם!)


אבל אל תשלי אותה שהיא תצליח לשנות אותו.
כי היא לא!

הדרך הנכונה היא
שהוא ישב איתה וילמד אותה
היא תבין בסוף
חחח מכירה מקרוב מאודדד מאודדהיא יושבה בחלון
ויודעת ועדיין זה לא משנה כמה חזק הוא
יותר חזק זה לדעת לכבד גם את הרצון של אישתך
ברור שהיא תלמד גם עם הזמן
אבל בעייני בטח שיש מקום לשלב אם זה חשוב לה
וזה בכלל לא קשור לנוסח/ עדה/ איזה קונפליקט מסויים
צריך לדעת איך לנהל חוסר הסכמות
השאלה היא מה זה בשבילה לשלבקל"ת
אם הכוונה היא- לשלב בבית שהקידוש והברכות יהיו פעם בנוסח תימני ופעם בנוסח אשכנזי, או שללמד את הילדים קריאה בתורה בתימנית וגם לשלוח אותם למישהוא שילמד אותם קריאה אשכנזית ושיקפידו להתפלל מידי פעם גם בבית כנסת אשכנזי ולעלות שם לתורה- לדעתי זה לא לגיטימי. בעלה הוא תימני והיא צריכה לכבד את המסורת שלו. זה שקשה לה להבין את ההגייה התימנית לא מצדיק את זה שהוא פתאום יתפלל בנוסח אחר או ילמד את הילדים שלו נוסח אחר.
אפשר להגיע להסכמות אחרות יותר לגיטימיות- לאפשר לה להישאר ולהתפלל בנוסח שלה או שיראה לה ויעקוב איתה כמה פעמים בזמן שהוא מברך או מתפלל וככה זה מראה לה שהוא מכבד אותה ומתחשב בקשיים שלה.
בעייני ההגייה היא לא הנושא פה בכלל. בנושא הוא איל מגשריפעריםהיא יושבה בחלון
מדבריכם זה נשמע כאילו לבעל יש זכות וטו על הנוסחים בבית
ולי לא ברור למה...
זה כמו להגיד לאישה יש זכות וטו על האוכל בבית
לא מסכימה עם נקודת המוצא הזאת.
אצטט את המטפל הזוגי שאמר לנו: צריכים להיות כמה שפחות קווים אדומים ודברים שאני לא מוכן להתפשר עליהם, כל השאר ניתנים לדיבור גישור ומציאת קו האמצ

אני מאחלת לכל האנשים בעולם שאחד מהקווים האדומים שלהם בזוגיות לא יהיה נוסח
(גילוי נאות אני תמניה שמחוברת לנוסחים)
קצת חולקתקל"ת
אני לא רואה את נושא האוכל כבר השוואה לנושא הנוסחים.
יש עניין של שמירה על מסורת אב, לעומת זאת אין שום עניין שהאישה תקבע את האוכל בבית.

חוץ מה שבמקרה הנ"ל הבעל לא קבע לאשתו באיזה נוסח היא תתפלל, אלא הוא בוחר באיזה נוסח הוא מתפלל/מקדש וזה פשוט לא נוח לאשתו אבל זה לא שהוא מחייב אותה במשהוא. זה גם סוג של פתיחות, כי הוא יכל גם להגיד לה שהוא רוצה שהיא גם תתפלל בנוסח התימני, אבל מפותחת השרשור הבנתי שלא זה המצב
הוא יכול להגיד לה באיזה נוסח להתפלל? והוא פתוח שלא?היא יושבה בחלון
טוב אני בשוק
וכנראה שאנחנו ממש חלוקות בדעתנו על מקומו של האיש במטרייה ההלכתית הביתית
'זה לא שהוא מחייב אותה במשהו' תודה באמת שהם לא מחייבים אחד את השני במשהו

טוב אני ממש לא מסכימה וזה בסדר לא להסכים
בעייני התפילות בבית צריכות להיות נעימות לשני הצדדים ואני לא רואה הבדל בין האישה והאיש ביחס לנוסחים.. (אגב, גם היא לא מחייבת אותו איך להתפלל בבית כנסת, היא מדברת על המרחב הביתי)
צריך דרך ביניים שתתאים לשניהםפרצוף כרית
מסכימה. זה אלף בית של נישואים.היא יושבה בחלון
סורי קשה לי עם להחליט על בן/בת הזוג
הכל צריך להיות ברצון שניהם ובהסכמת שניהם ואם מתחילים להטיל וטו על נוסחים לאן נגיע
היא כן הזכירהקל"ת
עלייה לתורה של הילדים שלה, כלומר זה לא רק במרחב הביתי.
הילדים הם משותפים אהמ יכולה להבין לגמרי למרותהיא יושבה בחלון
שבאיזה שהוא שלב הילדים כבר יבחרו לבד איך לקרוא
ועדיין, הנוסח פה הוא לא העניין אלא משהו אחר המקום שלה בזוגיות בקבלת החלטות. היא צריכה לרצות או להסכים ולא שיחליטו בשבילה.
אבל איפה את רואה שהחליטו בשבילה?קל"ת
אני לא חושבת שהיא צריכה לרצות שהבעל שלה יקדש או יברך בנוסח תימני, זה ככה הנוסח שלו והיא צריכה לקבל את זה.
אפשר להגיד גם הפוך- שלגבר גם יש מקום בבית והוא לא חייב לשנות מהנוסח שלו רק כי זה לא נוח לאשתו. למה את לא רואה את זה גם הפוך?
נכון אני אומרת גם הפוך. זו צריכה להיות החלטה של שניהםהיא יושבה בחלון
לא היא מחליטה ולא הוא מחליט
שניהם צריכים לדון בזה
מףותחת השרשור וגם מדברייך- היה נשמע כאילו זו בחירה שלו והיא צריכה להתאים את עצמה
אני חושבת שזו החלטה משותפת וכל דבר שמפריע לאחד מבני הזוג צריך להיות נידון
איזה פתרון יישומי אפשרי בעינייך?קל"ת
ברור שהם צריכים לדון על זה והיא צריכה לשתף אותו בקושי שלה, אבל אני באמת עדיין חושבת שבשורה תחתונה זו בחירה שלו באיזה נוסח *הוא* יברך ובאיזה נוסח *הוא* יתפלל, בדיוק כמו שזה בחירה שלה כלפי עצמה.
הפתרון היישומי הוא פחות העניין למרות שיש מלא פתרונות בינייםהיא יושבה בחלון
העניין המרכזי הוא שזו תהיה החלטה משותפת.
הרבה פעמים כהשהיו לי ויכוחים או החלטה שצריך לקבל עם בעלי לשעבר
כהשרגשנו שאנחנו מבינים אחד את השניה באמת, בסוף לשנינו פחות היה קריטי מה יהיה בפועל. ושנינו 'ויתרנו' על דברים שלא האמנו.
בשבילי זה כן הענייןקל"ת
כי את חוזרת ואומרת שמה שחשוב זה החלטה משותפת- אז לפי מה שאת אומרת , אם היא רוצה את הנוסח שלה בבית וזכותה והוא רוצה את הנוסח שלו וזכותו, אז מה שמשתמע מדברייך זה שההחלטה המשותפת היא שאחד הצדדים מוותר/מתפשר על הנוסח .
או שמוצאים פתרון ביניים שמוסכם על שניהם?היא יושבה בחלון
למה זה חייב להיות כיפופי ידיים ואחד חייב לוותר?
אולי יצליחו לשכנע אחד את השני בחשיבות של הדבר לגביהם (לא בכמה הם צודקים) ?
אולי אחרי הסבר אחד הצדדים יגיד יודע/ת מה? מבין/ה אותך
אולי יחליטו שעושים חצי חצי? ערב שבת ככה ובוקר שבת ככה?
שבוע שבוע?
אולי יעשו שאלת רב שמוסכם על שניהם?
אולי האישה תגיד יודע מה אני ממש מבינה אותך אבל לי זה ממש קשה מנטלית אני מריגנש שזה לא הזהות שלי, אז בוא החליט שעלייה לתורה זה לפי הנוסח שלך לקידוש בשבת בנוסח רגיל
אולי האיש יגיד יודעת מה אני ממש מבין אותך אבל בשבילי זה מסורת אז אולי נחליט שלגים נעשה לפי הנוסח ושבתות חצי חצי?
אפשר לכתוב פה עוד מיליון פתרונות ביניים אבל בגלל שזה באמת לא האישיו לא כותבת. ובכלל שזה לא צריך להיות פתרון ביניים שמתאים לי או לך, אלא לשניהם, אין טעם להתעסק במה הפתרון הכי טוב. הפתרון הכי טוב זה זה שיהיה מוסכם על שניהם.

פעם שמעתי מאיזה רב שכשבאים אליו שני בני הזוג להתייעץ על שם לתינוק, וכל אחד רוצה שם אחר ואין שם שמוסכם על שניהם (לפעמים באים לרב כדי להכריע איזה שם הכי טוב), הוא אומר להם: לא זה ולא זה השם שצריך להיות. השם הכי נכון לתינוק זה בהכרח יהיה השם שמוסכם על שניכם. שברו תראש עד שתמצאו שם כזה.

זה האושר בזוגיות, להצליח למצוא החלטה שמוסכמת על שני בני הזוג באהבה מתוך כבוד ואמון. אין הרגשת אושר גדולה מזו ואשרי הזוגות שמצליחים להתנהל ככה תמידית.
רוב הזוגות פשוט או רבים על ההחלטה נון-סטופ עד שאחד מוותר ומרגיש קורבן
או מראש צד אחד תופס את עמדת הכנוע או מוותר על מנת לא להתמודד עם המחלוקת (וזה בד''כ בא עם אידיאולוגיה של הגבר הוא המחליט, או אשתי שתלטנית). שניהם לא בריאים


והדרגה הכי גבוהה היא זו ששמעתי מהרבנית צביה אליהו: לא היה ביניהם חילוקי דעות, איכשהו על הכל הם הסכימו
טוב זה מדרגתם של צדיקים כנראה.. שנזכה. מבחינת הרבנית אבל זה היה טבעי, מה שאומר שזה אפשרי
טובקל"ת
אני פשוט חושבת שזה נושא שמוגבל מבחינה הלכתית אפשרויות ביניים. לדעתי זה קצת בעיה שאין נוסח קבוע בבית ושבוע ככה ושבוע ככה.
(אלא אם כן הוא נותן לה בעצמה לקדש או לברך בנוסח שלה, אבל שהוא יקדש כל פעם בנוסח אחר נשמע לי בעייתי)
מה הבעיה? מכירה מלא תימנים שעושים את זההיא יושבה בחלון
אין שום עיגון הלכתי לנוסח. אם להגיד את הקידוש בהברה עברית עכשווית או תימנית מסורתית
לא מדברת על הברהקל"ת
אלא נוסח. ברור שאת הנוסח התימני אפשר להגיד ללא ההגייה התימנית או עם ההגייה התימנית. זו גם אופציה שאם תקל עליה שהוא יגיד את הנוסח שלו אבל בהגייה ישראלית- אז אחלה.
זה מה שהתכוונתי. וגם נוסח אפשר להחליף התפילות של כל העדותהיא יושבה בחלון
כשרות בעייני ה'
במיוחד אם זה בשביל שלום בית שהוא הכי כשר בשביל ה'
https://www.yeshiva.org.il/midrash/2561
לגבי הנוסח אני חולקתקל"ת
וגם אם אפשר להחליף, אז הוא צריך לקחת על עצמו נוסח אחד באופן עקבי ולא פעם ככה ופעם ככה.
אני מסכימה עם דבריה של @בת 30, יש גבול בנושא הזה לעד כמה הבעל צריך לבוא לקראתה, רק כי "היא לא מסתדרת עם הנוסח". זה המהות של נישואין, היא צריכה לקבל את פסקי ומנהגי בעלה, ואם זה לא מתאים לה אז שתישאר בנוסח שלה אבל מכאן ועד לשנות גם את הנוסח שלו- לא מתאים.
זה מהות הנישואין?פרש בודד
לקבל את פסקי ומנהגי בעלה?
טוב את חולקת אך הרב מלמד למשל חולק עלייךהיא יושבה בחלון
יוצאים ידי חובה בכל הנוסחים שלחתי קישור בתגובה הקודמת

והכי חשוב לצאת ידי חובה בשלום בית.
לא ברור לי מאיפה את מביאה את האמירות האלו שזו מהות הנישואים ועוד ועוד אבל אם טוב לך ככה לחיות באהבה

יש כאלה שלא ואל לנו להיות שיפוטיים כלפיהן.
דבריי לא סותרים את דברי הרבקל"ת
ברור שיוצאים ידי חובה בכל הנוסחים, אבל אני מדברת על מקרה שאין נוסח קבוע, זה הוא לא מזכיר שם ולפי מה שידוע לי זה בעייתי, אבל קטונתי.
אולי טעיתי בניסוח "מהות" אבל התכוונתי להגיד שכחלק מזה שהיא התחתנה איתו היא צריכה לקבל ולהכיל את מנהגי בעלה
אנחנו חלוקותהיא יושבה בחלון
וד''א בעלה לא בא לקראתה, הוא לא עושה לה טובההיא יושבה בחלון
הם פותרים יחד קונפליקט זוגי.
זו מהות הנישואים: להתמודד עם פערים
מהות הנישואים זה לא לקבל את מנהגי בעלה. זה פרט שולי וקטן בתוך זוגיות שלמה.

יש כאלה שפותרים פערים על ידי צידוק או על ידי ויתור מראש כדי לברוח מעימות אבל כמו שאמרתי זו בריחה

העניין פה הוא לא מי צודק ואצל מי האמת. העניין פה איך מצליחים להתנהל יחד למרות חילוקי הדעות והרצונות השונים. זוגיות שמתנהלת בויכוחים על צדק היא אומללה. זה מתאים לכנסת, לבית המדרש וכוד. זה לא מתאים למערכות יחסים שרוצים להיות מאושרים בהם
לא הייתי מנסחת את זהקל"ת
"קונפליקט זוגי". זה קונפליקט שלה, לה יש בעיה עם הנוסח שלו. אני לא יודעת מה הדעה של בעלה בעניין ומה הוא אומר ולכן לא יכולה להגיד שזה "קונפליקט זוגי".
כל קונפליקט שקשור בבני הזוג הוא זוגיהיא יושבה בחלון
זה לא בעיה שלה, זה בעיה של שניהם. כמו שבעל שמפריע לו המראה של אישתו זה לא בעיה שלו זה בעיה זוגית כי היא נוגעת בשניהם...
לא מבינה את החילוק פה.

זה כמו להגיד לאיש שלא אוהב את האוכל של אישתו זה בעיה שלך. מפריע לך תבשל לעצמך. זה לא עובד ככה.. אם זה היה עובד ככה היינו יכולים להמשיך לחיות בנפרד.
כל קושי של אחד מבני הזוג שקשור בבית במשפחה וכו' זה קונפליקט זוגי. מלשון המילה זוגיות.
השוני בנינו הואקל"ת
שאני יוצאת מנקודת הנחה הוא שגבר שמתחתן אז נקודת המוצא הוא שהוא ממשיך בנוסח שלו. לעומת זאת ממה שהבנתי ממך זה שאת בדעה שכשמתחתנים אז צריך להחליט על נוסח שמקובל על שניהם. זה שונה מקשיים אחרים של אוכל שונה/ מראה, שבהם אין נקודת הנחה טרום הנישואין. הבנת מה אני מנסה להגיד?

אגב בעניין של מראה, אני גם חושבת שבאמת אם המראה שלו לא מוצא חן בעיניה אז זה בעיה שלה...חחח..היא התחתנה איתו ככה, היא הייתה צריכה לקבל את המראה שלו ולא לשנות אותו. אבל זה כבר נושא אחר
ההבדל בינינו הוא שאני חובת שלא משנה מה היאהיא יושבה בחלון
נקודת המוצא
משנה מה עכשיו
ושכללים ומוסכמות חברתיות לא רלוונטיות לחיי נישואים. מפריע משהו? פותרים אותו
כל אחד ומה שמפריע לו. ומה שבעיני זוג אחד זה ברור
לזוג אחר לא.
פתיחות מחשבתית זה העניין
ולגבי מראה כתבתי הפוך. שלאיש מפריע המראה של האישה. נגיד השמיהיא יושבה בחלון
אחרי לידות.
נגיד לא בא לך להתאפר כל יום כמו בדייטים.
אז זה בעיה שלו שהשמינה?
זה בעיה שלה שלא בא לה עכשיו להתאפר כי לפי איזה חוזה זוגי מומצא היא התפארה לפני אז היא חייבת?
סליחה אבל זו גישה ילדותית
זה בעיה שצריך לפתורקל"ת
אבל לא הייתי מכנה את זה "קונפליקט זוגי". נקודת המוצא היא שהיא לא חייבת להתאפר ושהיא תעשה את המראה שלה מה שהיא רוצה, אם הגבר רוצה אחרת אז הוא יכול להעלות את זה ולשתף אותה בזה. בשונה מנוסח התפילה שנקודת המוצא זה שהגבר עם הנוסח שלו.
זו הבעיה. שזו נקודת המוצא שלך. לאנשים שוניםהיא יושבה בחלון
יש נקודות מוצא שונות ועם זה צריך להתמודד.
אז בגלל שלכל אחד מאיתנו יש נקודת מוצא שונה, והאמת לא נמצאת אצלה או אצל האיש שלה אלא במרחב הזוגי ביניהם זה קונפליקט זוגי והפתרון שכל זוג ימצא לעצמו יהיה הכי נכון והאמת לשניהם.

נקודת המוצא שלך שהיא לא חייבת להתאפר, נקודת מוצא של מישהו אחר תהיה שאם היא התאפרה כל הדייטים היא חייבת גם עכשיו....
מבינה?
מבינהקל"ת
אבל לא מסכימה..יש מה מקובל ומה שלא מקובל.
נראלי פשוט נישאר חלוקות;)
נכון. מקובל על מי? עלייך? אולי אצל הבעל והאישה מקובלים דבריםהיא יושבה בחלון
שונים אז מה יעשו?
אז שיפתרוקל"ת
יצאתי רק נגד האמירה "קונפליקט זוגי" בחלק מהמיקרים
מקובל לכולי עלמאקל"ת
נראה ליבת 30
שזה לא טוב שהיום כל דבר נתון להחלטה זוגית משותפת.
בעיני, יש דברים שזה לא הוגן וסתם מסבך ת'זוגיות אם יש בראש מחשבה ''זו החלטה משותפת''.
נוסח תפילה ומנהגים, אצל התימנים אבל ממש לא רק, זה משהו שכל כך בנפשם, שזה פשוט לא לענין שאישה תגיד לבעל ''תשנה את המסורת שלך בשבילי''.
יש מוסכמה חברתית מסורתית , גם הלכתית בנושאים מסוימים, שהאישה מקבלת את מנהגיו ופסקיו של הבעל, וגם את שם המשפחה.
אז עכשיו כל דבר יעמוד להחלטה זוגית משותפת? החלטה זוגית לגבי שם המשפחה? החלטה זוגית לגבי כל מנהג או מסורת?
גם ככה יש המון עומס על הדינמיקה הזוגית היום, בגלל השינויים בחברה המודרנית - תפקידי הבעל והאישה לא מוגדרים וברורים כמו פעם וזה יוצר קשיים ומתחים אצל לא מעט זוגות.
אז עכשיו להכניס הכל תחת המטריה ''החלטה זוגית משותפת''?
נראה לי מכביד ומיותר.
נראה לי שאם אישה נשואה לתימני, היא צריכה מתישהו לקבל את הנוסח והמנהגים, גם אם זה לא מאה אחוז מתחבר לה. או אם היא ממשיכה בנוסח שלה מבית אביה, אז לפחות לקבל את המציאות שבעלה עם נוסח אחר.
כמובן, היא יכולה להביא גם את הצד שלה, בשירים, המנהגים, בכיף. אבל להבין שהילדים שלה יהיו מוגדרים כ''תימנים'' מבחינת הפסיקה והמנהגים.
ואם היא לא מבינה או לא אוהבת, הכל טוב. לא צריך להיבהל. שיסביר לה, שישבו ביחד על זה, שינסה לחבר אותה לזה. מה רע?
אולי שיתפלל בנוסח תימני קצת פחות חזק ופחות מודגשפרצוף כרית
חולקתהיא יושבה בחלון
כמו שאמרתי לה קודם
הבחירה מראש 'לוותר' על דברים שחשובים על מנת לא להכביד על הזוגיות נוטעת בעייני, היא בחירה נוחה למי שהדברים לא חשובים לו
אבל אם זה היה חשוב לך כמו לה לא היית אומרת את זה
מוסכמות חברתיות הן כאלה נזילות חברות שינוי שאפשר להגיד את זה על כל דבר
כל משהו שמפריע לך למשל סתם זורקת דוגמה לא מכירה אותך: שהבעל לא שוטף בסידור הבית ניקיונות וכו' אפשר להגיד זה מוסכמה חברתית האמא היא יותר בבית. אם לא מפריע לך סבבה
ברגע שמרפיע לאחד מבני הזוג זו בדיוק עבודת הזוגיות. מה שאת מתארת זה פשוט ויתור מראש שאני רואה אותו כבריחה מעבודה זוגית

לםני החתונה אפשר לברר מלא דברים: למשל השארת שם משפחה קודם, מנהגים וכו' וכו'. אבל כמו שכולנו יודעים אחרי החתונה כל כך הרבה דברים משתנים שתמיד יהיו חיוורים ולכן אין מנוס מחהתמודד איתם, ואם זה מה שמפריע לפותחת השרשור אין מה לפטור אותה ב: זה מוסכמה חברתית

הגם שאני בכלל חושבת שה לא הנושא האמיתי שמפריע לשניהם, מרגיש שזה יושב על משהו עמוק יותר. ועל זה הם צריכים לדבר.
ומכל הטהרנות ההלכתית נראה לי שנשכח עניין חשוב והוא שלום ביתהיא יושבה בחלון
ולאברהם היטיב בעבורה ועוד ועוד

איך אומר אבא שלי: תחמירו בשלום בית וזו ההחמרה ההלכתית הכי גדולה שיכולה להיות
נראה לי שמה שבת 30 אומרת שזה מה שגורם לחוסר בשלום ביתבוריס
כאילו אם זוג מגיע לחתונה בידיעה שהבעל מחליט באלף בית גימל והאישה לא מתווכחת והאישה מחליטה בדלת הא וו והאיש לא מתווכח אז זה מקטין את החיכוחים ממילא ויש פה שלום בית
מסכימהקל"ת
ומוסיפה- במקרה הנ"ל זכותו של הבעל להחליט על עצמו באיזה נוסח הוא יתפלל( הוא לא מחליט פה שום דבר עליה), אין על כך עוררין. אבל שהיא תבוא ותבקש ממנו להחליף את הנוסח שלו(או ההגייה, לא משנה) זה ממש חוצפה ולא בסדר בעיני.
זה אומר שהיא לא מקבלת את מי שהיא התחתנה איתו ומנסה לשנות אותו.
הטהרנות ההלכתיתרוממה
מייצרת תחומים ומרחבים שלא נתונים לויכוח.או דיון.
והם אלו שמצילים את המרחב הזוגי.

לפתוח כל דבר כדי להגיע להסכמות זאת ראייה פרוגרסיבית שרק יוצאת בלאגן ובלבול.

לערער על הנחות יסוד הלכתיות בשם הזוגיות הקדושה הופכת אותנו לעובדי זוגיות ולא לעובדי ה'.

מה זה טהרנות הלכתית?בת 30
לא הבנתי מה זה ואיך זה קשור למה שכתבתי
הם יוכלו בבגרות לבחור איפה להתפללקל"ת
זה נכון, אבל לדעת לקרוא- הם יידעו רק לפי מה שלימדו אותם בגיל צעיר.
תאורטיתקל"ת
הוא יכול לבקש, ברור שלא התכוונתי שיכפה.
בעיקרון אני יודעת שאישה צריכה לעשות התדרת נדרים כדי להמשיך להתפלל בנוסח אבותיה ולא כנוסח הבעל..אבל אולי אני טועה
הלכתית לפי הבנתי אם מלכתחילה היא ממשיכה את מנהגי אביה לצריכההיא יושבה בחלון
רק אם התחילה ממנהגי האיש שלה ואז רוצה לחזור למנהיגי בית אבא

בכל מקרה מניסיוני המר זה אף פעם לא שאלה של נוסחים
אלא משהו עמוק יותר של המקום שלי בבית מול המקום שלו/ שלה, כבוד ועוד ועוד עניינים
כל השרשור הזה צריך לעבור ללנ"ואורה שחורה
תסלחו לי על ההשתפכות
כי כל מה שעולה מכאן
זה שחייבים להכנס לנישואים מתוך אהבה עצומה
אך מפוכחים
גברים ונשים
מראש להבין מה אני צריכה בנישואים ומעצמי ומהבעל שלי
לבדוק מה עושה לי טוב ומה לא
מה אני יכולה ומה לא, פשוט לא.
כי כאן ב"ה זה בקטנה ורק מדובר בנוסח תפילה,
על האתגר הזה בעז"ה אני בטוחה שתתגברו.
אבל אפשר להגיע למחוזות שלא כדאי להגיע אליהם.
להתחתן לא כי שכונה של פרפרים התנחלה לכם בלב ולילה בהיר אחד התאהבתם,
ולא מתוך פילוח מסודר של רשימת מכולת והחלטה לוגית קפואה כמו קרטיב בפריזר.
אבל שילוב טוב ומאוזן של שניהם.
ואומרת לכם את זה אחת שמאמינה שהוא חצי הנשמה מגן עדן שלי ואני הצלע שלו, ואפילו שחולת אהבה אני,
אבל יודעת טובטוב שבלי איזון עלולים לחטוף תכאפה של החיים.
את צודקת לגמריהיא יושבה בחלון
ועדיין יכולים לצוץ אי הסכמות אחרי החתונה. מה זה יכולים. ברור שיצצוצו וזו העבודה הזוגית לגדר על פערים שמילא יהיו. מסכימה איתך שצריך שיהיו כמה שפחות
אבל שני בני הזוג צריכים לגלות פתיחות במהלך הנישואים למה מפריע אחד לשניה
יותר הגיוני שתלמדי את ההגייה התימניתshaulreznik
עבר עריכה על ידי shaulreznik בתאריך ד' באלול תשפ"א 11:19

את עצמך לא צריכה לאמץ אותה, אבל להבין ניתן גם ניתן, בסה"כ זה עניין של הקשבה והפנמה. הבעל לא צריך לשנות את ההגייה ואת הנוסח שהוא גדל עליהם, יש לזה מטען רגשי רב. 

 

תארי לעצמך שהיית נשואה לדובר אנגלית שהיה מבקש ממך לא לדבר עברית בבית, לא לדבר עברית עם הילדים ולא לשיר להם שירי ערש בעברית, כי הבעל לא מבין את השפה לאשורה.

 

לדעתי תבדילי בין נסח להגיה44444
נוסח- זה עניין הלכתי. בעקרון הולכים אחרי הבעל.

הגיה- בהחלט ניתן לרכך ולשנות.
את האמת כל האשכנזים הדת"לים עשו את זה.
ולדעתי גם חלק מהספרדים (שמה מלכתחילה הפער קטן יותר משמעותית).

מה שכן לפעמים זה כמו הנני מוכן ומזומן במלרע.....

אבל בעיני ראוי לבקש לעדן הגיה.
חשוב שהאמא תרגיש שייכת למשפחה.
שתבין מה שהיא שומעת.
אבל זה לא רק ההבנה- זו הרגשת השייכות.

וסתם הזכרת לי שאיפשהוא בגילאי חטיבה פתאום קלטתי שהרבה שירים שהכרתי הם בעברית.
אני מתכוונת להמון שירים מוכרים בהברה אשכנזית שלרובם אין לי מושג מה המילים. אבל באמת בתור ילדה בכלל לא הבנתי שמסתתרות שם מילים בעברית.
.אם זה משנה אני אשכנזיה אבל חוץ מסהא אחד שלי שקידש בהברה אשכנזית לא היתה סביבי הברה אשכנזית בכלל- לא בביה"כ, לא בבית ולא בביה"ס....
דווקא יש לי דודים חרדים אבל כמעט לא יצא לי לשמוע אותם מתפללים/ מברכים.
הם גם ליטאים וההברה שלהם הרבה הרבה יותר מעודנת. בטח של הילדים שלהם.

נגיד שירים של זמרים אמריקאים בהברה אשכנזית אין מצב שאני מבינה.

שהייתי ילדה היה את השיר "קומט שויין" של פרחי מיאמי. רק שהייתי כבר בת 18לדעתי נתקלתי במילים. בכלל לא ידעתי שרוב השיר בעברית בכלל.. . חשבתי שהכל באידיש....
באמת שאין שום בעיהה-מיוחד

הרי זה לא שאת מגיעה לתפילה ביום כיפור במוסף לבית כנסת תימני. מבחינת טקסט הקידוש הוא אותו דבר בכל הנוסחים אם תפתחי סידור ותפתחי את הראש זה מאוד פשוט לקלוט מה שהוא אומר.

 

גם בעזרת ה' בבר מצווה את תהי משופשפת. תבואי עם חומש ואת תביני בדיוק מה שהוא אומר. גם בניגוד לעדות האחרות יש לך הזדמנות להשתפשף עוד הרבה פעמים לפני הבר מצווה.

יש פה עצות ממש רעות.רוממה
את צריכה לתת גב לבעל שלך.

כל העצות פה שאומרות לך לבקש לעדן את ההגייה הן עצות של אנשים טיפשים שלא מבינים בהלכות של קריאה בתורה בכלל, ובדיוקים של העדה התימנית שזה פאר המסורת שלה.

זה מאוד עצוב כי אלו הלכות תלמודיות מפורשות שאבדו מכלל העדות למעט העדה התימנית. זה לא החמאות אלא ממש ההלכה.


ואת צריכה לתת גב וגיבוי מלא לבעלך. ולכבד את המסורת שהוא יעביר לילדיכם. זאת האחריות והמחויבות שלו כאב לילדים. זה החובה שלך כאישתו.

כל הפתרונות שמציעים לך לייצר שיתוף פעולה או משהו מוסכם בעמק השווה יפגעו במסוגלות שלכם לגדל ולחנך ילדים. ובבניית בית על אדני התורה. שלא לומר יסרסו את בעלך.

הקושי שלך לאט לאט יהפוך לזלזול וזה ישתקף אל הילדים. העצות פה ממש עצות אחיתופל. טפלי בקושי שלך עכשיו מהר ככל הניתן. אני לא אומרת להדחיק אותו. אבל כן גלי פתיחות ולמדי על המסורת התימנית. זאת העברית התקינה ביותר וזה לפי האקדמיה ללשון. תהיי גאה שזה מה שיעבור לילדייך.

אני מכירה כמה זוגות שהאישה "כפתה" על הבעל נוסח אחר. והבעל היגר לבית כנסת שיותר מתאים לאישה. הבתים הם לייט למהדרין.
וואו וואו. איזה דמות הלכתית שאת כל כך מדברת בשם ההלכההיא יושבה בחלון
תסמוך על דברייך? מעניין...
חוסר הידע ניכררוממה
הדברים שאני כותבת ברורים וידועים לכל. הלכתית ומחקרית.

אבל כשמלאים בנפיחות עצמית לא דנים לגופו של עניין אלא עסוקים בהשפלות.
מה רע בלייט?פרש בודד
דורות על דורות של יהודים היו לייט...
אתה הכנסת את המילה רערוממה
לא אני.

וכבר כתבתי לך בפוסט אחר - בתי הכנסת היום הם על תקן מתנ"ס או מועדון חברתי ולא מקום לתפילה ועבודת ה'. יש פה תגובת שרשרת. אז נחש לאיזה בתי כנסת יש הגירה מרכזית.

לא יודעת מי האישה ומה מטרותיה הדתיות בחיים. שתחליט על מה היא מחליטה להתעקש ועל מה היא מוותרת.


אה אוקיי כולנו מתפללים במתנס ורק את עובדת ה' באמתהיא יושבה בחלון
את סתם פמיניסטית שאוהבת לריברוממה
בהצלחה במריבות על שטויות
אין קשר לפמיניזם(חוץ מזה שפמיניזם זה לא דבר רע)חופשיה לנפשי
יש פמיניזם רע ופמיניזם טוברוממה
מהלך הרוח בתגובות והערעור על הנחות יסוד *ביהדות* אני מסווגת אותו כרע.
חייבת להגידבת 30
שבתי כנסת עתיקים אכן שמשו כנראה לעוד שימושים מעבר לתפילה.
ברוב היישובים העתיקים בית הכנסת היה מבנה הציבור היחיד. לא היה מתנ''ס, לא סניף, לא חדר נוער ושאר מבנים, אז סביר להניח שבית הכנסת היה כשמו- המקום בו התכנסו.
מוזמנת לעשות סיבוב בשכונות במרכז הארץרוממה
יש איזשהי מגמה שכנראה מושאלת מקהילות אמריקאיות שהופכות את בתי כנסת למוקד חברתי. הבעיה היא שמה שלשמו הוא נבנה זז הצידה.


ואז יש את תופעת הקידושי שבת בבוקר שכבר יצאו נגדה, וצריך "להתקבל" לקהילה לפי האופי שלך וכל מיני שטויות נוספות.

והכל טוב. השאלה מה העיקר. והאם זה אכן מעודד אותנו לעבודת ה'.

או במילים אחרות. האם לנשות בית הכנסת מארגנים שיעור תורה או ערב שוקולד.

מפה שכל אחד הישר בעיניו יעשה.

באמת?בת 30
זה חידוש
זה לא חידוש בכללפרש בודד
ההלכה היהודית עד השולחן ערוך היתה רחוקה מאדדד ממה שאנחנו מכירים היום אבל מעבר לזה היא לא היתה בידי העם.
היא עברה מרב לרב ולעוד רב.
חלק מזה עבר לציבור חלק ממש לא.
רוב הציבור לא הכיר את כל פרטי ההלכות שהכי לייט היום מקפיד עליהם.

האם אנחנו צריכים לשמור על ההלכה ברמה המצופה היום? האם זה האידיאל או שמא ההתעסקות בפרטי פרטים היתה דיון עקרוני פילוסופי שנועד להישאר ברמה הזאת?
אין לי דרך לדעת מה הציבור ידע ומה לאבת 30
אבל פרטי הלכות עברו גם מאב לבנו ומאם לביתה.
כך בהלכות שבת, כשרות, טהרת המשפחה, צניעות, ועוד ועוד.
אז אני לא יודעת על סמך מה אתה טוען שהרבה היו לייט.
לא יודעת כמה זה מדויקרוממה
לייט מבחינתי זה מי שהוא דתי בעיקר מבחינה תרבותית.
כמו שחרדי מודרני מגדיר את עצמו כחרדי מבחינה תרבותית.
חשוב לו ההשתייכות לחברה הדתית ופחות הקפדה על קיום ההלכות.

מבחינת הפרטי ההלכות, יש היום בלאגן גדול. היתר של עדה אחת הוא איסור חמור בעדה אחרת. אז קטונתי מלסווג לפי זה.
אולי כדאיפרש בודד
שלא נסווג בכלל.
איזו הגזמה מטורפת....44444אחרונה
בהתחשב בעובדה שאין לנו הקלטות ממשה רבינו אין באמת דרך לדעת מה ההגיה המקורית.
לא הלכתית ולא מבחינה בלשנית- מחקרית.

אני מוכנה אפילו להמר שבנ"י שיצאו ממצריים הגו שונה במקצת מבנ"י שכבר נולדו בארץ.

בתנ"ך מוזכר שאפילו בין השבטים היתה הגיה שונה.

סביר להניח שכולם קבלו השפעות סביבתיות.

האשכנזים כנראה שתרו את ה-ת' המקורית שנהגית כ-th ולא כ-ס' שזה שיבוש.

העירקים שימרו את ה-ט,ק.
התימנים את הגרוניות וכד'....

וכראה כולם גם שינו...
האשכנזים לא הוגים גרוניות שלא קיימות בשפות אירופאיות.
תימנים לא הוגים ו' שלא קיימת בערבית אלא w (בערבית לאות המקבילה קוראים וואוו).
ואת הת' כנראה הספרדים לא שימרו.

אין באמת הגיה מושלמת.

גם אמריקאי יהגה באופן שני מישראלי (למשל ר').

אגב, כל האשכנזים הדת"ל מתפללים בהברה "ישראלית" ולא מעט ספרדים גם בכיוון (אצלם מלכתחילה הפער קטן משמעותית).
קטע מקסים על התפילה התימנית. מקווה שהצלחתי לעלות.רוממה

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך