המסלול הוא באוניברסיטה הפתוחה,

עבור סטודנטים בעלי ממוצע לא מספיק גבוה.

מתחילים בפתוחה,

ומתקבלים למוסד אחר על סמך הציונים בפתוחה.

משהו כזה...

כמובן שאם את תרצי עוד ייעוץ, מוזמנת לאישי. 

קודם כל-

1. יש פרק פודקאסט מעולה שמסביר את כל ההליך, אפשר לחפש באינטרנט "קבלה לרפואה מדברים פסיכומטרי יואל גבע". 
2. גילוי נאות- אני לא לומדת רפואה, אבל בזמנו התעניינתי בכך וצברתי ידע משמעותי בנוגע להליך הקבלה. כתבתי את הנראה להלן בעיקר כדי לתת חוות דעת אישית על המסלולים השונים.

אז ככה,נתחיל-

כידוע בארץ קשה מאוד להתקבל.

האופציה הכי קלה היא ללכת ללמוד בחו"ל, יותר קל להתקבל לשם מבחינת ציונים, ויש אפילו תכניות שמאפשרות ללמוד חלק מהשנים כאן בארץ.
ברור שיש לכך הרבה חסרונות, כמו הניתוק הפיזי מהארץ והון התועפות שצריך להוציא (מגיע למאות אלפי שקליפ), אלא אם לומדים באוניברסיטת-חרטא כלשהי באיזשהו חור באירופה, ואז זה עולה פחות, אבל יוצאים רופאים ברמה נמוכה בהשוואה לבוגרי האוניברסיטאות בארץ.

לכן, אם את רוצה ללמוד בארץ-

א. הדרך קלאסית (והיותר סבירה לקבלה) היא ה6 שנתי.

נחלק את זה ל3 השיטות הקיימות בארץ:

1. טכניון, העברית, ת"א- צריך ממוצע בגרויות גבוה מאוד וציון פסיכומטרי מטורף. (למשל- בגרויות 112, פסיכומטרי 750), ואז לעבור מבחני מו"ר/מרק"ם (מבחני אישיות ושאלון ביוגרפי). בקצרה- משימה לא פשוטה בכלל, אבל ברת השגה לאנשים נחושים שמודעים לכך שיכול להיות שיקח כמה שנים עד שיתקבלו)

2. בן גוריון- עובדים בשיטה אחרת לגמרי. אמנם הסכם שהם דורשים נמוך יותר (735, מינימום פסיכומטרי 680), אבל יש להם מבחני קבלה שכוללים מבחנים ממוחשבים וראיונות.
הבעיה שם- סיכויי קבלה מאוד נמוכים (מתוך כ-2000 שעוברים את הסכם, לומדים בסופו של דבר בכל שנתון 120 סטודנטים), קצת לסמוך על הנס אם בונים רק על בן גוריון כאופציה לקבלה), ובנוסף אפשר לנסות להתקבל רק פעמיים בחיים.

3. עתודה בעברית (נשמע שפחות רלוונטי לך)- היתרון במסלול הזה, שנחשב הקל ביותר לקבלה בארץ בגלל סכם וביקוש נמוך יותר ביחס לשש שנתי הרגיל.

ב. הדרך הנפוצה השנייה היא מסלול 4 שנתי (אריאל, צפת(שלוחת בר אילן) ותל אביב)

כדי להתקבל יש שני שלבים:

א. ציונים:

    1. תואר אקדמי כלשהו עם ממוצע 80+

    2. מעבר מספר קורסים אקדמיים בציונים שמפורטים על ידי האוניברסיטאות (קורסים ביולוגיים לדעתי), מה שמוביל סטודנטים שמכוונים מראש למסלול ה4 שנתי ללמוד תואר ראשון שמכיל את הקורסים הללו כדי לא להזדקק להשלים את הקורסים הללו לאחר התואר ה1.

ב. מבחני אישיות, מידע באתרי האוניברסיטאות הנ"ל

הקאץ': המסלול ארוך יותר (7 שנים במינימום), הביקוש מטורף, וסיכויי הקבלה למסלול הזה נמוכים יותר מה6 שנתי. לא הייתי עושה תואר ראשון שלא מעניין אותך וישמש רק כדי לקבל בו ממוצע שיאפשר את התחלת הקבלה לשש שנתי.

ג. יש כל מיני דרכי קבלה שונות ומשונות (כל אוניברסיטה והשיטות משלה, בטוח אפשר למצוא באתרים שלהם), כמו למשל מעבר לרפואה אחרי הצגת ציון ממוצע של 90 במשך כמה סמסטרים בתואר מסויים.
היתרון: הדרך הזו מייתרת צורך בפסיכומטרי, בבגרויות ובעשיית תואר שלם לפני מעבר ל4 שנתי.

הבעיה: אפשר לספור על 2 כפות ידיים את הסטודנטים שבכל שנה נכנסים כך ללימודי רפואה.

לכן- הדרכים הללו מאוד מאוד לא מומלצת.

אז, לסיכום:

ה6 שנתי עדיף בפער. לבוא מוכנים נפשית להמון השקעה, אבל המון!

אולם, אם ציון הפסיכומטרי נמוך מדי אחרי עשיית כמה מועדים (ואת מוצאת את עצמך נתקעת עליו במשך כמה מועדים) ו/או ממוצע הבגרויות רחוק מהדרוש, הייתי ממליצה על ה4 שנתי.

מאופציה ג הייתי מתרחקת.

בהצלחה גדולה!

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק