הלם (השארת תינוק לצרוח מרעב)חולת שוקולד
נסעתי אתמול עם מישהי והייתי צריכה לעצור בדרך להאכיל את בובי שלי
ואז, מה היא אומרת לי אם לא כך- לא נורא, שיבכה חצי שעה עד הבית😳 ה ל ם

התווכחנו קצת על העניין ואמרתי לה שאני חושבת שזה ממש חריג (לטענתה זה נורמלי וממש בסדר ונפוץ)
אז אמרתי לה שאשאל בפורום מה דעתכן, זה סביר?
(מי שמסכימה איתה יכולה לענות מאנונימי אם היא לא אוהבת עגבניות)
לא סביר בכללשירוש16
הילד שלי לפעמים רוצה על הידיים מכל מיני סיבות ולא תמיד מקבל את מה שהוא רוצה.
אבל יש צרכים בסיסיים וזה סיפוק אחר לגמרי.
ממש לא בסדר להשאיר תינוק רעב חצי שעהאחתפלוס
גג כמה דקות
לא סביר בכלל בעיניי.נפש חיה.
מסכן הילד
הוא זקוק לחום של אמא
זקוק לאוכל
זקוק לביטחון שמוקרן ממנה.
אולי היא לא קולטת את הגיל? (היא אמא?)יראת גאולה
כי יש גיל שזה נשמע לי איכשהו הגיוני (גיל שנתיים נגיד).
וגם בגיל הפצפון אם זה חד פעמי ויצא שאנחנו באמצע נסיעה, אנסה למשוך אותו עם מוצץ.

אני כמובן חושבת שזה לא הגיוני. זה צורך בסיסי ולא תלוי בהבנה.
ברור לא סבירoo
וגם לא סביר לנסוע עם תינוק צורח מכל סיבה, במשך חצי שעה. לא סביר לתינוק ולא לשאר הנוסעים ברכב.
לגמרילולית10


לא סביר אם יש מקום בטיחותי לעצור ולהניק בוחצילוש
ברגע שיש מקום כזה- עוצרים. אם אין- עוצרים במקום הבטוח הקרוב... אישית מצטיידת בגרבר, מוצץ, משחקים, וכל מה שצריך למקרה שאין איפה לעצור. אבל זה תלוי ממש בגיל של הילד. עד גיל 3 חודשים הוא באמת ישן כל הנסיעות בלי להתעורר.. האכלתי ממש לפני היציאה לדרך..
לא בטוחה שהבנתי את הסיטואציהבוקר אור
בעיקרון אם התינוק גווע מרעב ויש מקום שאפשר לעצור להאכיל אותו אז כן, וודאי שלעצור
אבל אם הוא צורח מפינוק, או שאין איפה לעצור (וכמובן תלוי בגיל) אז לפעמים אין ברירה.
חצי שעה זה קצת הרבה. עשר דקות נשמע לי יותר הגיוני
וברור שקורה ש"משאירים" תינוק לצרוח ברכב. הבת שלי לפעמים צורחת חצי שעה בנסיעה לפני שהיא נרגעת, ולפעמים זה האופציה שיש. מלטפים, נותנים מוצץ ודובי, שרים, אבל בסוף אין לנו מה לעשות עם זה שהיא צורחת
תינוק קטן אף פעם לא צורח מפינוק! הוא לא יודע מה זה פינוקלולית10

יש לו צורך.

רעב/ צמא/עייף/ רוצה החלפת טיטול, צורך במגע.. גם זה צורך!

תגדירי את זה איך שאת רוצהבוקר אור
תינוק שצורח בנסיעה כי לא נעימה לא הנסיעה זה מאוד מצער, אבל זה לא צורך שאני אעצור בשבילו
גם אם זה לגיטימי שלא נעימה לו הנסיעה
בעיני זה צורך חזק יותר מרעבחולת שוקולד
אבל מה יעזור לו אם נעצור?בארץ אהבתי
ברגע שנמשיך בנסיעה הוא יחזור לצרוח, כי הנסיעה היא זו שמפריעה לו...

לכתחילה באמת אני מעדיפה פשוט למעט בניסיון בגילאים האלו, כי הילדים אצלי ממש לא אוהבים נסיעות. אפילו לפעמים המשפחה נוסעת ברכב ואני באוטובוס עם מנשא, רק כדי לחסוך את הצרחות כל הדרך... וכשצריך לנסוע בכל זאת ברכב אנחנו כן לפעמים עוצרים כדי לנסות להניק בתקווה שיירדם. אבל אם לא עובד - אז פשוט ממשיכים לנסוע, כי עצירות נוספות לא יעזרו.
אצלי זה עוזרחולת שוקולד
מרימה ומרגיעה, מחזירה לכסא וממשיכה ליסוע כמה שיותר מהר, הם לא בוכים אצלי מהנסיעה, להיפך- כשנוסעים הם נרגעים

ואמרתי את זה באופן עקרוני
למי שזה עוזר, ברור שלעצור (במקום בטוח..)בארץ אהבתי
אני הגבתי ביחס למה שבוקר אור כתבה - תינוק שבוכה כי מפריעה לו הנסיעה.
ואיזה כיף לך שזה עוזר אצלכם... הלוואי שיהיה ככה אצלנו בתינוקות הבאים בעז"ה..🙂
אוקי אז זה הסיפור אצלךבאורות
אצלנו ואצל רבים אחרים זה לא ככה ולכן זה קצת מגוחך לשפוט אחרים על זה
איפה ראית ששפטתי?חולת שוקולד
לדוגמהבאורות
"הלם"
"זה ממש חריג"
"אלו שמסכימות איתה ולא אוהבות עגבניות שיגיבו מאנונימי"
"הרעיון לתת לתינוק לבכות מזעזע אותי"
אה, חשבתי שדיברת על זה שכתבתיחולת שוקולד
ש"פינוק" הוא צורך חזק יותר מאוכל

תראי, זה שהייתי בהלם ושזה מזעזע אותי וזה שאני חושבת שזה חריג אלה פשוט התחושות שלי, כן, לפעמים קשה לנו לראות התנהלות שאנחנו לא מסכימים איתה ואני חושבת שמותר להרגיש כככה ולהביע את זה

ולגבי העגבניות פשוט לא רציתי שימנעו מלהגיב לצד השני כי תארתי לעצמי שיהיו עגבניות, פשוט כי נראה לי שזה באמת חריג ובאופן טבעי גורר עגבניות, מה לעשות אני באמת חושבת שזה חריג (יש גם דברים טובים שהם חריגים, זה לא מה שעושה את זה ללא בסדר)
והיו שירשורים כאלה שאני יודעת על עצמי שנמנעתי מלהגיב מחשש לעגבניות (בנושאים כמו להשאיר תינוקות לבד כמה דקות וכד')
יש איזשהו קונצנזוס מקובל שיש נושאים שאני מסכימה איתו ויש שלא ואני לוקחת בחשבון עגבניות באלה שלא
ואם תגידי שזאת באמת שפיטה אז אולי זה נכון, זה מסוג הדברים הבודדים שאני מאוד מתקשה לא לשפוט ושאולי זה גם לא מה שנכון לעשות לדעתי
דווקא בגלל שאת כותבת שזה באופן עקרוניבאורות
אם מדובר על תינוק רעב- אין כאן שאלה מבחינתי, אם יש דרך לעצור כמובן.
אבל כן, לפעמים פשוט נתתי להם לבכות כל הדרך עד שהגענו סוף סוף, כי ידעתי שלא תהיה שום דרך אחרת לעבור את הנסיעה.
ויצא לי לנסוע לא מעט בטרמפים עם תינוקות צרחנים שלא היתה ברירה אלא להמשיך לנסוע תוך כדי שהם צורחים.
ברור, אם אין ברירה ולעצור לא יעזורחולת שוקולד
אז לא עוצרים
אבל אין איך לפתור אותו בנסיעהבוקר אור
גם אם תעצרי כשתתחילי לנסוע הוא יצרח
ראי למעלהחולת שוקולד
ברור לא אמרתי לעצור בכל מצב...לולית10


אצלי הילדים שלי פשוט שונאים נסיעותבאורות
זה נורא. ואני מאכילה לפני, מחליפה טיטול, מוודאת ששום דבר לא מציק בכסא. ועדיין הם צורחים בנסיעות. אז נאלצתי להשלים עם זה. לפעמים עושה עצירות, אבל זה אף פעם לא עוזר. לפעמים אפילו מחמיר את הבכי כשאחזיר לכסא כי אין מה לעשוצ- צריך להמשיך לנסוע מתישהו.
אישית בעיני זה נורא ולא איכפת לי אם הרבה עושות ככהאורוש3
לא יכולה לומר שהשלישי שלי לא צווח חצי שעה באוטו. כי הוא היה בוכה את נשמתו בכל נסיעה למרבה הטראומה (שלי) ולפעמים אחרי ארבע עצירות שלא הועילו העדפנו בסוף בסוף לטוס הביתה כמה שיותר מהר ולסיים עם זה. אבל אם אפשר להאכיל ולהמשיך בשלווה זה פשוט לא שאלה בעיני.
מזדהה עם כל מילה...בארץ אהבתי
גם אצלנו היה ככה. כל נסיעה סיוט...
ממש...אורוש3
עכשיו אני קוראת את התגובותאנייי88
אז גם אצלי השלישית הייתה מכה בנסיעות.
בעוד שאר הילדים נרדמו בדרך. איתה נסעתי נסיעות של מעל 20 דק' רק הלילות ועם בעלי...
טוב, לא איכזבתן😉חולת שוקולד
רק מבהירה שהרעב זה פחות העניין, אם כבר הגיע זמן הארוחה אבל הוא לא בוכה כנראה הייתי מושכת.
העניין זה הבכי, בין אם הוא מרעב ובין אם מכל סיבה אחרת
ברוראורוש3
בן כמה הוא?חדשה ישנה
הבת שלי הייתה צורחת בכל נסיעה. פשוט לא אהבה להיות קשורה, זה היה סיווווט.
כל נסיעה צרחות!
הייתי מניקה אותה תוך כדי נסיעה לפעמים, תוך כדי שאנחנו חגורות... זה היה טירוף ושבר לי את הגב.

אם זה תינוק קטן ואת יודעת שהוא רעב, אז ברור שלעצור, אלא אם כן אין איפה... ואז זה מסוכן. לכן מביאה בגיל פצפון בקבוק מים מורתחים, זה משתיק ל10 דק' במקרים קשים... יש גם הבדל בין בכי רציף (שזה ממש גם מלחיץ אותי באופן אישי) לבין בכי לסירוגין... אז לפעמים אפשר 'לסחוב' עוד קצת...
גם אצלי אם לא היו ישנים הרבה פעמים היו בוכים....יעל מהדרום
לק"י

ולא תמיד עוזר לעצור, אלא אם כן מצליחים להרדים בידיים או משהו.
וגם הייתי מניקה לפעמים תוך כדי נסיעה.

(ולתינוק פיצי לא מומלץ לתת מים בכלל).
על הסוגרייםחדשה ישנה
נכון... עשיתי את זה פעם אחת, כשחזרתי ממיון 6 ימים אחרי לידה ב4 לפנות בוקר... והייתי ממוטטת לחלוטין.. אבל ממש לא ברגיל..
למה לא מומלץ לתת מים לתינוק קטנטן?נפש חיה.
כי זה עלול להחליף הנקה/ תמ"ליעל מהדרום
לק"י

מתחילים לתת מים עם הטעימות.
אה. טוב לדעתנפש חיה.
חוץ מזה, זה מפר את האיזון של המלחים בגוף שלהם..פשיטא
ולתינוק קטן זה עלול להיות ממש מסוכן.
אני לא מבינה גדולה....יעל מהדרום
אני גם לא זה רק מתוך דברים ששמעתי וקראתי.פשיטא
יש מצב שמה שאני אומרת זה שטויות..
גם יודעת את זהאורוש3
זה ממש לא שטויות בדיוק לזה התכוונתי במה שכתבתילולית10

מכירה מקרה שהאמא כמעט איבדה את הילדה שלה, הצילו לה אותה בניסים!!!

הגיעה לבית חולים, הכחילה והסתבר שהיתה לה הרעלת מים כי היא הביאה לה מים בבקבוק,

אבל זה לא היה חד פעמי, לא זוכרת את הגיל, נראה לי רצתה להפחית לה בהנקות...

אני יודעת שהוא פשוט לא צריךלולית10

נוזלים הוא מקבל דרך ההנקה.

ומים עלולים לגרום להרעלת מים, אבל ביום מאוד חם כן אפשר לתת קצת, כמובן שהרעלה זה לא מקצת, זה מקבוע..

מנהלת היחידה הנפרולוגית באיכילובחדשה,,
אמרה לי שניתן לתת מים מורתחים מגיל לידה ובימים חמים אפילו מומלץ.
היא אמרה לך כמות? משהו? ולאיזה צורך לתת?יעל מהדרום
אני נותנת מלידהציף
כמות קטנה כל פעם
זה עוזר להם לשחרר גרפסים ומנקה את הטעם החמוץ של הפליטות
זה לא כל יום ולא כך אחרי ארוחה,רק שאני רואה חוסר נוחות
וגם שתי לגימות וגמרנו
אוקי. זו לא ההמלצה שהכרתי, וגם לא רואה צורךיעל מהדרום
לק"י

אצלך ספציפית זה כנראה היה נצרך.
פתאום נזכרתילולית10

שגם לי המליצו פעם להביא טיפונת מים בסיום הנקה שינקה את הלבן שעל הלשון.

אמרה שכדאי לתת בימים חמים מאוד, לא אמרה כמותחדשה,,
היא רופאת ילדים?מוריה
לי רופאת ילדים (כזו שיש לה התמחות באמת בילדים), אמרה שאפשר עד 5 או 10 מ"ל גג בין הארוחות. (לא זוכרת במדוייק. זה היה לפני 9 שנים)
נפרולוגית זו רופאת כליות. הגיוני שהיא מבינה בזהיעל מהדרום
מבינה בכליות. לא בתינוקות..מוריה
אלא אם היא נפרולוגית ילדים ואז זה משהו אחר.

אולי...אבל זה היה נשמע לי קשור כליות ומיםיעל מהדרום
הכליות מפרישות את הפסולת דרך מערכת השתןנפש חיה.
אם היא מנהלת יחידה נפרולוגית היא מבינה במתן מים בכל גיל שהוארעותוש10
היא רופאת כליות

אבל אצל תינוק זה לא קשור רק לכליות.מוריה
מציעה לשאול באופן אישי ולא להסתמך על ניסיונם של אחרים בנושא.
מסכימה. בקשר למים יש בזה דעות חלוקות גם אצל הרופאיםרעותוש10
אני נותנת רק במצבי מצוקה כמו יום חם מאוד,
או בנסיעה אם הוא בן 4-5 חודשים שאצלי כן טועמים כבר אוכל

וכן-
חושבת על כל נסיעה עד הגיל הנ"ל, אם זה תינוק צרחן...
אבל תינוק הנתונים שלו שונים. זה לא כמו ילד גדול או מבוגר.נפש חיה.
כן, היא מנהלת נפרולוגיה ילדיםחדשה,,
מוריה
ועדיין מציעה לשאול אישית את הרופא ילדים.
ולא להסתמך על תשובות שניתנו לאחרים לפי הנתונים שלהם.
אם אין ברירה, אז אולי. בדרך כלל בגיל הזה לא מחכיםיעל מהדרום
חצי שעה נשמע לי מוגזם מלכתחילה אלא אםאני זה א
באמת אין איפה לעצור ..
איזה קטעדיקלה91
אני לא אמא עדיין אבל לא ידעתי שזה בעיה להשאיר תינוק רעב חצי שעה בנסיעה😮 טוב לדעת
זה לא צריך ללמוד...חחחחדשה ישנה
כשתשמעי את התינוק שלך צורח, את תהיי על קוצים ולא רגועה בעצמך.... יש איזה אינסטינקט כזה שאי אפשר לשמוע בכי של תינוק במיוחד קטנצ'יק... אםילו אם תהיי במקום ציבורי והוא יבכה יותר מ2 דק' ברצף ישר יגיעו כל מיני שאלות- את צריכה עזרה? הכל בסדר? אולי הוא רעב? זה טבעי כי זה פשוט לא נותן מרגוע לשמוע את זה. מדהים.
אין ספק שבכי של תינוק זה בלתי חחחחדיקלה91
בא נגיד ככהמזלטוב
ברור שצריך לעצור בצד במקום בטוח ולטפל בילד.

אבל אם אין מקום בטוח, לא לעצור!! או לא להרים את התינוק על הידיים תוך כדי נסיעה!!- מבין 2 המצבים האלה עדיף שיצרח

ובקשר לזאת שנסעה איתך, כבר קלטתי שיש אמהות שיש להם יותר קהות חושים לצערי לבכי של הילדים..
מצער.
תלוי מה רמת הבכי...לולית10

בגדול מסכימה איתך,

את הגדולה שלי לקחתי איתי ללימודים והיו לי איתה המון נסיעות, הייתי טרמפיסטית.

ופעם אחת היא צרחה בטירוף, היינו בפקק, נסיעה על 0 והיה נראה שהיא ממש נחנקת, כאילו היא צריכה לפלוט וזה נכנס לה חזרה, ממש היה מלחיץ בטירוף, פשוט פתחתי לה רגע את החגורה, והרמתי אותה קצת שתרגע וחגרתי בחזרה.

אז תלוי מה הסיטואציה...

 

בלת"קאנייי88
תלוי בגיל כמובן. ותלוי אם יש מקום בטוח לעצירה....
תחנת דלק או חנייה כלשהי בטוחה באזור...

אחרי המקרה שמשאית נכנסה באמא שנסעה ועצרה להניק בסה"כ. זה ממש מלחיץ אותי.
בכל מקרה אני תמיד עם בקבוקים. מקסימום אדחוף בקבוק.

למרות שבילדים האחרונים הם היו נרדמים מתחילת הנסיעה עד סופה. וזה היה פשוט תענוג...
אמאלה, ברור שלא סביר!!!חדשה,,
כל הכבוד שלא הקשבת לה!!!
אז לדעתי תלוי בכמה דבריםהריון_ראשון
השאלה בן כמה התינוק, אם הוא באמת כבר אמור להיות רעב, (אולי זה בכי מעייפות?) ואם יש מקום באמת בטיחותי שזה לא שולי הדרך לעצור כי זה אחד הדברים הכי מסוכנים שיש וזה לא מצב חרום שמצדיק את זה לדעתי.
גם שלי לפעמים צורח את נשמתו בנסיעות ואני מנסה להרגיע ללטף לשיר לו שירים, מוצץ וכו
יצא לי לעשות נסיעה לצפון וחזור עם פצפונתהשקט הזה
(ההורים שלי צפונים)
וידעתי שאים מצב שארעיב אותה אבל גם לעצור זה לא תמיד אופציה.
אז פשוט לקחתי איתי בקבוק תמ"ל שמחלקים בבית חולים.
עם כל הכבוד להנקה (וב"ה אני מניקה) אני לא ארעיב את הבת שלי או אסכן את החיים שלי ושלה. מעדיפה לתת קצת תמ"ל.
וכן, לא תמיד יש בנסיעה איפה לעצור במקום בטיחותי מספיק.
זה היה בקבוק אבל לידו ישבו ילדים ישניםחולת שוקולד
וזאת שנסעה איתי ישבה מקדימה אז התינוק לא היה נגיש לשתינו (לא היה עוד מקום מאחורה למבוגר)

ועצרנו בשוליים ממש רחבים, היה איזה מטר בינינו למכוניות בכביש
אז בשוליים נגיד לא הייתי עוצרתבוקר אור
זה כן מסוכן ועושים את זה רק במקרה חירום
ותינוק שיצרח עוד עשר דקות זה לא מקרה חירום בעיניי
אז בהחלט מבינה למה היא לא רצתה לעצור
אם הצרחות גורמות לנהג הסחת דעת, זה גם יכול להיות מסוכן.מוריה
סליחה, אבל נהג צריך לעבוד על זה שהצרחות לא יגרמו לו הסחת דעתבוקר אור
או מראש לתכנן נסיעה כך שיהיה מישהו שירגיע. את התינוק
קורים מקרי קיצון שאין ברירה, אבל ככלל, זה שהתינוק צורח וזה מפריע לי לא אומר שאני יכולה לעצור בכל מקום
זה לא סותר.מוריה
הוספתי שצריך לשים לב שזה לא גורם להסחת דעת.
בעייתי להיות מרוכזים עם צרחות ברקעoo
אני אישית נמנעת מנסיעות ארוכות עם בן השנה וחצי שלי, כי הוא צורח ומקיא בנסיעות, ולא תמיד יש איפה לעצור בבטחה, ואני לא מסוגלת לנהוג עם צרחות ברקע.
אז את מכירה את עצמך יודעת לתכנן את הנסיעה שלךבוקר אור
שזה אחלה
אבל להגיד לעצור בשוליים כי התינוק צורח ואי אפשר להתרכז זה סופר מסוכן
אני מתנתקת מהסיטואציה כשהבת שלי בוכה בנסיעה. ממש
אני מדברת אליה באותו טון כל הזמן כדי לנסות להרגיע אותה אבל "שוכחת" שזה מפריע לי שהיא צורחת. כאילו זה לא קשור אלי
מסכימה מאוד! זה ממש ממש מסוכןחצילוש
לא בגלל זה, זה ממש לא היה השיקול שלהחולת שוקולד
לא כ"כ הבנתי - נסעתן ביחד באוטו? מי הייתה הנהגת?מתואמת
ברור שאני לא חושבת שזה בסדר להשאיר תינוק קטנטן צורח מרעב למשך חצי שעה, אבל לפעמים יש אילוצים... ואם היא הייתה הנהגת ובעצם נתנה לך טרמפ, אז יש לה קצת זכות לומר שהיא לא יכולה להתעכב עד שתאכילי אותו...
יכולים להיות כמובן עוד אילוצים - אם נורא ממהרים למקום מסוים או שאין מקום לעצור. זה לא אידאלי בכלל ועדיף לתכנן את הנסיעה כך שהוא יהיה שבע, אבל אם זה קורה בכל זאת - זה לא סוף העולם, והוא לא ימות מזה... אם כי זה ממש קשה לראות אותו ככה
מסכימה איתךיעל מהדרום
אני הייתי הנהגתחולת שוקולד
אז באמת יש לך זכות להחליט אם לעצור.מתואמת
אלא אם כן היא מיהרה ממש, ואז אולי יכולת "להתחשב" בה...
אני חושבת שמה שבעיקר הרגיז זה הזלזול שהשתמע מהאמירה שלה ולא עצם הרעיון, נכון?
לא, עצם הרעיוןןשל לתת לתינוק לצרוח חצי שעהחולת שוקולד
מזעזע אותי עד עמקי נשמתי
גם אותי זה מזעזע, אבל באמת לפעמים אין ברירה...מתואמת
לא סבירים...
אבל לעצור רק במקום בטוח

לפני כמה זמן היתה תאונה נוראית שרכב פגע ברכב חונה, שעצר כדי שהאמא תניק את התינוק
עונהרק טוב!
יש כאן כמה עניינים:
1. מה הקשר שלך אליה? אם היא רק עשתה לך טובה ולקחה אותך טרמפ, אז לא סביר בעייני לבקש. היית צריכה להתארגן על זה קודם. אם היא מצידה רוצה להציע לעצור זה נחמד.
2. לא ראיתי שכתבת מה גיל התינוק. אם הוא כבר בן 4 חודשים, אפשר לתת לו למצוץ תפוח או פרי או ירק אחר. מומלץ תמיד להתארגן לנסיעות עם משהו קטן שאפשר לתת לו בהשגחה.
3. אם הוא קטן מזה ואת נוסעת עם אנשים אחרים, אפשר להתארגן עם מעט חלב שאוב, כי לא נעים לבקש מאחרים לעצור בשבילך. זה יכול לקחת גם רבע שעה ולא תמיד שייך ואפשרי.
4. בתור אמא ל5 ילדים יצא לנו לנסוע נסיעות ארוכות עם תינוק צורח. קשה ממש לנהוג כך כאמא. ולכל הנוסעים זה מפריע. אבל לא תמיד יכולנו לעצור אם בגלל הדרך ואם בגלל הזמן. אבל כן היו פעמים שלא היתה לי שום ברירה והרגשתי שאני לא מסוגלת לנהוג כך ולהתרכז בנהיגה ועצרתי על אי תנועה רחב בין 2 נתיבים.
5. יצא לי לסוע עם תינוק קטן לעצור להניק, אחרי זה שוב בוכה כי לא הצליח להוציא גרעפס למרות שניסיתי, אז שוב עצרתי, אחרי זה היתה יציאה בטיטול אז הוא שוב בכה, ושוב עצרתי, ובסוף לא הצליח להרדם אז שוב עצרתי והנקתי. ואני ידברת על נסיעה של שעה ורבע בערך. רק אני והוא והוא אז יכולתי להרשות לעצמי לעצור ככה. אבל מה שאני באה להגיד זה שלא תמיד אם תעצרי אחרי 10 דקות הכל ימשיך על מי מנוחות ולכן כטרמפיסטית אולי עדיף להגיע הביתה ולא לעכב את הנהג כל כך הרבה זמן.
6. כדאי להחזיק מוצץ בהישג יד לפעמים זה מרגיע לפחות לחלק מהזמן.
7. טיפ אחרון ובעיניי הפתרון הכי מוצלח: ללמוד להניק תוך כדי נסיעה. לשבת ליד התינוק כשהןא חגור בסלקל ואת חגורה גם במושב לידו. ופשוט להתכופף מעליו ולתת לו לינוק. לא הכי נוח, במיוחד עם תינוק פיצי שצריך להתכופף הרבה כדי להגיע אליו, אבל לפעמים זה הפתרון האפשרי הטוב ביותר.
תשובותחולת שוקולד
1. נסענו ביחד ואני נהגתי
2. 3 חודשים
3. הבאתי לו בקבוק
4. נכון
5. נכון
6. וודאי, איבדתי אותו לפני שיצאנו חזרה
7. אני לא מניקה (למה זה ברור שכן?)
תשובות לתשובות 😉רק טוב!
1. אם את הנהגת, אז זכותך לעשות מה שאת חושבת. ודעתה לא כל כך משנה. מה שכן, מראש הייתי אומרת שאני נוסעת עם תינוק ויתכנו עיכובים ועצירות בשל כך. במיוחד בגיל עזה קטן נדיר שהצלחתי לסוע אפילו לעיר הסמוכה (מרחק 10 דקות נסיעה) בלי בכי ולפעמים אפילו עצירה.
3. אם יש בקבוק ויש ילד מספיק גדול ואחראי, ואת הנהגת, הייתי נותנת לילד לתת לו בהשגחה
6. מוצצים שנאבדים זה באסה. במיוחד בנסיעות. אני בגילאים האלה מחברת להם עם שרוך של מוצץ לחגורה של הכסא, כך אני תמיד יכולה לדעת איפה זה כי כשאני במושב מקדימה ולא רואה. (וממליצה בלי קשר לשים מראה מול הסלקל כדי שהיושבים מקדימה יוכלו לדעת מה מצב התינוק)
7. כי אני מניקה אז חושבת בראש שלי.
אהבתי את הרעיון של המראהנפש חיה.
רק מראה של תינוקות שמיועדת לזה!רק טוב!
קונים בחנות של תינוקות. קצת יקר (לפני שנים קניתי ב80 שח) אבל מקל על החיים.

מראה של מיועדת לזה יכולה ח"ו להתנפץ.
מה זה מראה של תינוקות? איך זה נראה? ואהבתי את הקטע הבטיחותינפש חיה.
זה מראה לא מזכוכית.מוריה
ובשביל מה זה טוב? ואיפה שמים אותהנפש חיה.
כי יש מלא דברים שתופסים מקום חוץ מהסלקל
שמים אותה על הגב של המןשב של התינוקרק טוב!
מול הפנים שלו רק גבוה.
בגלל שתינוקות יושבים עם גב לכיוון הנסיעה, הןרה שמסתכל אחורה לא רואה מה קורה עם התינוק.
מראה שנמצאת מול התינוק מאפשרת להורה להסתכל במראה ולראות אם התינוק עם מוצץ/ישן/לעזןר לו לחפש חפץ מסוים שנמצא אצלו כמו אוכל, משחק,בקבוק.
קרה לי שתינוק בכה בכה בכה ואז שקט, המראה איפשרה לי לראות שהתינוק נרדם ולא ח"ו עושה הפסקות נשימה (אחד מילדיי היה כזה)
תגגלי מראה לתינוק לרכברק טוב!
אה. תודה רבה ! וואוו ממש חשוב!נפש חיה.
קניתי בעלי אקספרס והיא מצויינתיראת גאולה
היא לא זכוכית, ככה שאני לא רואה צורך בתו תקן או משהו כזה.
לידע כללילולית10

ראיתי פשוט שכמה כתבו את זה פה. זה ממש סכנת חנק להניק או להאכיל תוך כדי נסיעה תינוק...

גם כשהבת שלי צרחה ולא יכלתי לעצור להנקה כי הייתי טרמפיסטית לא הנקתי תוך כדי,

תמיד הנקתי לפני הנסיעה, אז ידעתי שהיא לא רעבה מאוד, גם אם הנסיעה לקחה שעתיים וחצי עם פקקים... ניסיתי להרגיע אותה עם משחק/ מפתחות, שירים/ מוצץ שלא כ''כ לקחה, וגם אם לא ממש לא הנקתי תוך כדי אף פעם זה ממש מסוכן,

וזה באמת סיוט ולא נעים שהתינוק צורח

לא הבנתי למה?רק טוב!
התינוק לא שוכב (הסלקל יותר דומים לישיבה מאשר שכיבה) ואם יש מבוגר לידו, אז מה הבעיה?
מה גם שהאכלת תינוקות מיועדת להעשות גם כשתינוק שוכב כמעט לגמרי (גם בקבוקים וגם הנקה).
וגם עצירה פתאןמית לא אמורה לטלטל משמעותית תינוק שיושב נגד כיוון הנסיעה.
7 מסוכן מסוכן מסוכן!!!לפניו ברננה!
במקרה של תאונה ח"ו כל המשקל של האמא × מהירות הנסיעה בריבוע מוטח בפנים של התינוק.
בדיוק כמו שלא עוצרים בצד מחשש שיכנסו ברכב, תאונה בזמן שהאמא מניקה גם אם שניהם חגורים היא בוודאות פגיעת ראש לתינוק אם לא...
וואו ממש לאחגהבגה
ואני רוסיה סובייטית....
אם את יודעת שהוא רעב ויש לך מקום נורמלי ובטוח לעצור, ברור שכן.
אם הוא אכל, ולא כואב לו משהו והוא 'סתם' בוכה, הכוונה שלא נוח לו או משהו וזו נסיעה הכרחית, ואין איך לעזור לו, הכוונה גם אחרי שתעצרי ותרגיעי אותו הוא עדיין יבכה, הייתי ממשיכה, כמובן מנסה להרגיע איך שאפשר תוך כדי..
אבל אם הוא רעב ברור שעוצרים!
ממש לא בסדרביבוש

ילד שלא מקבל את הצרכים שלו הוא חסר אונים

אחכ מתפלאים למה יש ככ הרבה ילדים בגנים רגשיים

ממש לא מסכימהמכחול
עם המשפט האחרון שלך. את בעצם אומרת שמי שבגן רגשי זה בגלל ההורים? אמירה מכוערת ממש.
מסכימה שהאמירה שלה קצת קיצוניתיעל מהדרום
לק"י

אבל נשמע לי הגיוני שילד שמתעלמים מהצרכים שלו *עלול* לפתח בעיות רגשיות.
לא מדברת על פעם בחצי שנה לבכות עד שהאוכל מגיע. משהו קבוע....
עם זה אני מסכימהמכחול
להגיד "כשמתעלמים (באופן קבוע) מהצרכים של תינוק הוא עלול לפתח בעיות רגשיות" זה משפט שברור לי שהוא נכון.

אבל היא אמרה ההיפך - יש הרבה ילדים בגנים רגשיים בגלל גישות כאלה, כלומר ההורים של הילדים בגנים הרגשיים אשמים שיש להם קשיים רגשיים, ועם זה אני ממש לא מסכימה!
הגזמת קצתאורי8
ילד שבכה כי באופן חד פעמי או פעם בהמון זמן אמא שלו היתה באמצע נסיעה ולא היה לה איפה לעצור, לא נםגע רגשית לטווך ארוך.
אם זו אמא שבאופן קבוע מתעלמת מהצרכים של התינוק, אז כן, זה יכול להשפיע רגשית, אבל לעיצים רחוקות כשאין בררה, ממש לא.
🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️באת אליי פתאום
אני ממש לא בעד לתת לתינוק קטן לצרוח מרעבאורי8
ויצא לי ליסוע נסיעות עם תינוק צורח( לא נראה לי שממש מרעב, יותר מזה שנמאס לו מהכסא ).
לפעמים אין איפה לעצור.
לעצור בשוליים זה ממש מסוכן, גם אם יש רווח של מטר למכוניות בכביש, עדיף לחפש תחנת דלק. ובינתיים אין מה לעשות, כואב וקשה מאוד ליסוע ככה אבל השולים מסוכנים מאוד. היו תאונות מזעזעות בסיטואציות כאלה.
ואם היא עשתה לך טובה, ונתנה לך טרמפ, אז אםשר חבקש לעצור, אבל די זכותה לומר שלא. ואני הכי נגד חתת לתינוק לצרוח, לפעמים בנסיעות ממש אים אפשר לעצור, זה סיוט לאמא, תמיד היתי מכינה המון דברים להעסיק את התינוק בדרך, ולפעמים נמאס לו ופשוט נסענו עם צרחות, כי לא היה איפה לעצור( אמצע כביש 6, אמצע כפר ערבי...) זה סיוט ממש כאמא, אבל אי אפשר להסתכן .
אני חושבת שיש הבדל בין תינוקשירוש16
שצורח כי לא נעים לו ברכב (כיסא קטן, הוא מוגבל) לבין תינוק שצורח כי הוא צריך אוכל או מים.
גם אם הוא צריך אוכל או מים לא מסכנים חייםאורי8
אלא מחפשים תחנת דלק קרובה, או לפחות תחנת אוטובוס, שיש בה מפרץ ומתרחקים ככל האפשר מהכביש.
וזה כואב וסיוט ליסוע עם תינוק צורח. אני ממש לא בעד ולא חושבת שזה נורמלי, קורה שפשוט אין איפה לעצור,
ולעצור בשוליים של כביש זה ממש סכנת נפשות.
מסכימה ממשרקלתשוהנ
בחיים לא הייתי משאירהעטרת ראשיאחרונה
רעב ממש מכאיב להם בבטן
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך