אני האדם הזה שעדיין מרגיש שהוא ילד
למרות שטכנית כולם ילדים אבל לא באמת
האדם הזה שעדיין מרגיש שבסוף החופש הוא יחזור ללימודים באולפי
למרות שהוא כבר סיים עם הבגרויות לפני יותר מחודש
האדם הזה שעדיין מרגיש שהוא הולך לחזור לקייטנת הטירונות
למרות שהוא סיים אותה לפני יומיים
האדם שעדיין מרגיש שהעולם הזה יותר מסובך בשבילו
למרות שהיו לו קצת יותר משמונה עשרה שנים ללמוד איך הדבר הזה מתנהל
מה כבר ביקשתי
רק לחזור לכיתה א'
רק לשמור את עצמי לעצמי
רק להיות האדם התמים שלא כל הזמן מצפים ממנו להגדיל ראש
בלי סושייל מדיה שיפציצו אותי בפרטים בדיוק בזמנים שאני ממש לא פנויה לזה
בלי הפרעות חסרות תכלית
בלי לחשוב יותר מדי
בלי להגיב יותר מדי
בלי לשמוע יותר מדי
בלי הרבה דברים
רק שקט ורוגע נפשי
בלי הפצצות
מעניין מה היה פעם ולמה זה לא שרד להיום
(כועס)(מזיע)
(עצוב)