הוא כל הזמן מעיר את עצמו
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
כמה נורא לשים על הבטן לשנת לילה?לא יודעת !
אם הוא ישן לידך - לא רואה בעיההנורמלית האחרונה
אם יש מוצץ והוא יונק - עוד יותר לא בעיה. ניסית עיטוף?
התינוק שלי כמעט בן 4 חודשים ועד לפני חודש השכבתי אותו עטוף, על הבטן, כי ככה הוא הצליח לישון טוב. לאחרונה הוא לא מסכים שאשים אותו על הבטן ומצליח לישון יפה גם על הגב אבל עדיין עוטפת.
התינוק שלי כמעט בן 4 חודשים ועד לפני חודש השכבתי אותו עטוף, על הבטן, כי ככה הוא הצליח לישון טוב. לאחרונה הוא לא מסכים שאשים אותו על הבטן ומצליח לישון יפה גם על הגב אבל עדיין עוטפת.
לידי, אבל לא איתי במיטהלא יודעת !
והוא שונא עיטוף. זה מעצבן אותו
חייבת להגיד לך שזו ממש סכנת נפשותמחכה_ומצפה
מלא להשכיב על הבטן (שזה כשלעצמו מעלה סיכון, אבל לא ניכנס לדיון עכשיו), אבל לעטוף ולהשכיב על הבטן זה כבר באמת ממש מסוכן.
אם כבר משכיבים על הבטן, הם צריכים להיות מסוגלים להרים את עצמם כמו שצריך. וזה לא משהו שהם יכולים לעשות כשהם עטופים.
צירפו כאן פעם קישור לכתבה שמדברת על הסיכון בעיטוף והשכבה על הבטן.
בישראל אין תרבות של עיטוף ואין ידע לגבי זה. לא אצל האמהות והסבתות שלנו וגם לא אצל רופאים. ואז עושים דברים ממש ממש מסוכנים כמו לעטוף ולהשכיב על הבטן.
אם כבר משכיבים על הבטן, הם צריכים להיות מסוגלים להרים את עצמם כמו שצריך. וזה לא משהו שהם יכולים לעשות כשהם עטופים.
צירפו כאן פעם קישור לכתבה שמדברת על הסיכון בעיטוף והשכבה על הבטן.
בישראל אין תרבות של עיטוף ואין ידע לגבי זה. לא אצל האמהות והסבתות שלנו וגם לא אצל רופאים. ואז עושים דברים ממש ממש מסוכנים כמו לעטוף ולהשכיב על הבטן.
בן כמה הוא?אין לי הסבר
הדעות חלוקות בעניין.
בעיקרון ההמלצה היא לא.
יש כאלו שמשכיבות על הבטן מגיל 0.
יש כאלו שממש ממש ממש מתנגדות.
אני אישית מפחדת, אבל הלוואי והיה לי אומץ.
הייתי נשארת שפויה בזמן הזה
בעיקרון ההמלצה היא לא.
יש כאלו שמשכיבות על הבטן מגיל 0.
יש כאלו שממש ממש ממש מתנגדות.
אני אישית מפחדת, אבל הלוואי והיה לי אומץ.
הייתי נשארת שפויה בזמן הזה
הוא בן חודש וחצילא יודעת !
הדעות של אנשי המקצוע ושל המחקרים מאוד לא חלוקות בעניין.קול ברמה
רק הדעות של הנשים המיישמות בפועל...
היא שאלה כמה זה נורא, לא מה דעת אנשי המקצוע...אין לי הסבר
כתבתי לה שההמלצה היא לא...
כוונתי בדעות חלוקות הן ביחס לשאלה 'כמה זה נורא?'
כוונתי בדעות חלוקות הן ביחס לשאלה 'כמה זה נורא?'
אחלה.קול ברמה
זה לא היה בניגוד אלייך, אלא בתוספת.
סתם משהו שרראתידיליה
קצת קשה לי עם זהאין לי הסבר
זו מישהי מוסמכת?
נשמע פשוט שלא...
אני חושבת שמערכת הבריאות לא מנסה לדפוק אותנו אלא לשמור לנו על הילדים.
כל העניין בהשכבה על הגב זה שהתינוק יישן פחות טוב, כדי שיוכל להעיר את עצמו במקרה של הפסקת נשימה.
אני כן מאמינה באינסטינקט האימהי, ואני חושבת שאמא שבוחרת להשכיב על הבטן עושה את השיקולים שלה.
אבל,
הטענות שהיא מביאה שם פשוט לא הגיוניות. תינוק שישן על הבטן, לא יתקדם בזמן הזה מבחינה מוטורי...
לא מכירה את הכותבת, אבל המאמר שם לא מסתדר לי ומתיישב לי עד הסוף...
נשמע פשוט שלא...
אני חושבת שמערכת הבריאות לא מנסה לדפוק אותנו אלא לשמור לנו על הילדים.
כל העניין בהשכבה על הגב זה שהתינוק יישן פחות טוב, כדי שיוכל להעיר את עצמו במקרה של הפסקת נשימה.
אני כן מאמינה באינסטינקט האימהי, ואני חושבת שאמא שבוחרת להשכיב על הבטן עושה את השיקולים שלה.
אבל,
הטענות שהיא מביאה שם פשוט לא הגיוניות. תינוק שישן על הבטן, לא יתקדם בזמן הזה מבחינה מוטורי...
לא מכירה את הכותבת, אבל המאמר שם לא מסתדר לי ומתיישב לי עד הסוף...
זה באמת ככה.קול ברמה
כל הילדים שלי שכבו רק על הגב, וראיתי פער גדול בהתפתחות המוטורית בינם לבין ילדים שישנים על הבטן.
הסיבה לכך לדעתי זה שהם מרימים את הראש כל פעם שהם מתעוררים, וגם השכיבה על הבטן טבעית להם בהרבה, אז פחות מתנגדים לכך במהלך היום. השכיבה על הבטן מחזקת את חגורת הכתפיים, וממילא גם את המשך ההתפתחות. בניגוד לכך ילדיי לא היו רגילים לשכיבה על הבטן, ולכן גם יותר התנגדו, וממילא ההתפתחות הייתה איטית יותר.
כמובן שהפיתרון לכך הוא לא להשכיב על הבטן בלילה, אלא להתעקש על כך ביום ולהתמיד בזה...
הסיבה לכך לדעתי זה שהם מרימים את הראש כל פעם שהם מתעוררים, וגם השכיבה על הבטן טבעית להם בהרבה, אז פחות מתנגדים לכך במהלך היום. השכיבה על הבטן מחזקת את חגורת הכתפיים, וממילא גם את המשך ההתפתחות. בניגוד לכך ילדיי לא היו רגילים לשכיבה על הבטן, ולכן גם יותר התנגדו, וממילא ההתפתחות הייתה איטית יותר.
כמובן שהפיתרון לכך הוא לא להשכיב על הבטן בלילה, אלא להתעקש על כך ביום ולהתמיד בזה...
הבת שלי עד חודש וחצי לא שכבה על הבטן כמעט אף פעםאין לי הסבר
ב''ה לא נרשמו בעיות🤷
דווקא הרגשתי שבגלל שהיא לא רגילה להיות על הבטן היא מנסה ליצור יותר התנגדות כי זה מפריע לה, ולכן התהפכה מהר יחסית...
טוב, לא יודעת....
לא התחברתי למאמר הזה ולהסברים שלו. נשמע לי ממש מאולץ
דווקא הרגשתי שבגלל שהיא לא רגילה להיות על הבטן היא מנסה ליצור יותר התנגדות כי זה מפריע לה, ולכן התהפכה מהר יחסית...
טוב, לא יודעת....
לא התחברתי למאמר הזה ולהסברים שלו. נשמע לי ממש מאולץ
כן חלוקותאביול
לי אמרו בבית חולים שאפשר להשכיב על הבטן כל עוד אני משגיחה .
וכל כמה שנים משנים את ההנחיהאביול
לא השתנה ב23 שנים האחרונות.קול ברמה
במעייני הישועה אמרו לי שאפשראביול
כל עוד זה בהשגחה.
וכבר אמרתי, אני לא משכיבה על הבטן לשנת לילה.
ומשתדלת בכלל לא להשכיב על הבטן בזמן שינה. אבל לפעמים היא מתעוררת כל כך הרבה ואני מרגישה שהיא צריכה קצת את השינה הזאת...
וכבר אמרתי, אני לא משכיבה על הבטן לשנת לילה.
ומשתדלת בכלל לא להשכיב על הבטן בזמן שינה. אבל לפעמים היא מתעוררת כל כך הרבה ואני מרגישה שהיא צריכה קצת את השינה הזאת...
לא נראה לי ששמעתי דעה אחרת אם משגיחים.קול ברמה
גם את הילדים שלי השכיבו בבטן בתינוקייה, וזה ממש עצבן אותי כי אני לא באמת מאמינה שהן מצליחות להשגיח.
כל הקושי הוא בלילה, כשגם ההורים צריכים לישון ולא יכולים להשגיח.
כל הקושי הוא בלילה, כשגם ההורים צריכים לישון ולא יכולים להשגיח.
נכון, לכן אני לא משכיבה בלילהאביול
כמו שהגבתי לה למטה
היה על זה שרשור ענק לפני חודשיים בערךבת 30
אולי מישהי תמצא לך...
אני אישית משכיבה על הבטן עם מלא נקיפות מצפון הוריות...דיליה
הילדים שלי לא מצליחים לישון יותר משעה ברציפוצ על הגב. הבנתי שזה גם ממש ממש לא בריא להם...
הסיכון למוות בעריסה הוא סטטיסטי והסיכון של אימהות עייפות הוא גם כזה.
אימא שלי (שהיא כבר סבתא רבה למלא נינים) חושבת שהעליה המשמעותית בהפרעות קשב בדור הזה קשורה על ההשכבה על הגב...
אין לדעת, וגם מעדיפה ילד חי עם הפרעת קשב כמובן....
אבל השפיות שלי בכול זאת משאירה אותם על הבטן. הבנות היו יותר בסדר על הגבולא תמי היו על הבטן. אצל הבנים זה היה כל כך מציק להם ששניהם התהפכו כבר בגיל 3 חודשים מהגב לבטן....
אז ההמלצה היא לא, ואם אפשר עדיף שלא, אבל תינוק שלא מצליח לישון לא נראה לי שצריך למנוע ממנו.
הסיכון למוות בעריסה הוא סטטיסטי והסיכון של אימהות עייפות הוא גם כזה.
אימא שלי (שהיא כבר סבתא רבה למלא נינים) חושבת שהעליה המשמעותית בהפרעות קשב בדור הזה קשורה על ההשכבה על הגב...
אין לדעת, וגם מעדיפה ילד חי עם הפרעת קשב כמובן....
אבל השפיות שלי בכול זאת משאירה אותם על הבטן. הבנות היו יותר בסדר על הגבולא תמי היו על הבטן. אצל הבנים זה היה כל כך מציק להם ששניהם התהפכו כבר בגיל 3 חודשים מהגב לבטן....
אז ההמלצה היא לא, ואם אפשר עדיף שלא, אבל תינוק שלא מצליח לישון לא נראה לי שצריך למנוע ממנו.
וואלה! מעניין לחקור את זהחגהבגה
טוב, כל אחד יכול לומר מה שבא לו...מחכה_ומצפה
ועם כל הכבוד לאמא שלך, היא לא ממש סמכות בנושא...
גם אני לא סמכות בנושא, וגם אני יכולה להעלות על דעתי שלל סיבות אחרות, הגיוניות הרבה יותר להפרעות קשב וריכוז (הגיוניות יותר בעיניי לפחות):
- בראש ובראשונה מודעות גדולה יותר. פעם ילדים כאלה פשוט נפלו בין הכסאות ותוייגו כטיפשים או עצלנים, והיום יודעים שזה לא המצב
- תזונה יותר מעובדת והרבה הרבה פחות בריאה (כולל של האמא בזמן ההריון)
- אורח חיים שכולל יותר ישיבה מאשר פעילות גופנית
- חשיפה למסכים מגיל צעיר, ולאורך זמן
- אמהות עובדות ועייפות יותר, שמשקיעות פחות זמן בילדים (עצוב, אבל זה המצב)
אז אם כבר, בעיניי כל אחת מהסיבות הנ״ל לבדה יותר הגיונית להפרעות קשב וריכוז.
גם אני לא סמכות בנושא, וגם אני יכולה להעלות על דעתי שלל סיבות אחרות, הגיוניות הרבה יותר להפרעות קשב וריכוז (הגיוניות יותר בעיניי לפחות):
- בראש ובראשונה מודעות גדולה יותר. פעם ילדים כאלה פשוט נפלו בין הכסאות ותוייגו כטיפשים או עצלנים, והיום יודעים שזה לא המצב
- תזונה יותר מעובדת והרבה הרבה פחות בריאה (כולל של האמא בזמן ההריון)
- אורח חיים שכולל יותר ישיבה מאשר פעילות גופנית
- חשיפה למסכים מגיל צעיר, ולאורך זמן
- אמהות עובדות ועייפות יותר, שמשקיעות פחות זמן בילדים (עצוב, אבל זה המצב)
אז אם כבר, בעיניי כל אחת מהסיבות הנ״ל לבדה יותר הגיונית להפרעות קשב וריכוז.
זה מגדיל סיכון למוות בעריסה, לשיקולךשחרית*
וואו איזה תגובה לא לענייןלא יודעת !
למה לא לעניין?אין לי הסבר
הסיכון בהשכבה על הבטן זה מוות בעריסה
למה לא לענין?בת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך י"ז באלול תשפ"א 10:55
הרי זה הבסיס לשאלה הפותחת שלך, לא?אם לא זה הענין, אז למה בכלל לחשוב לא לשים על הבטן?
אה, אני גם משכיבה על הבטן. אבל מתוך שיקול כללי יותר
למה לא לעניין? נראה לי שכדאי לדעת את זה שזה מגדילתיתיל
את הסיכון למוות בעריסה...
זה הכי לעניין!!!!אם ל2
חברה שלי חיכתה שהתינוק יקום בלילה לינוק....
וחיכתה וחיכתה...
כשמשכיבים על הבטן זה בהחלט סיכון אדיר
יאו אמאל'ה איזה עצוב🥺הכל בנחת
זה כן לענייןים...
ההמלצה לשכב על הגב היא בדיוק כדי למנוע מקרים כאלה.
נכון שיותר טוב להם על הבטן. מקל על גזים ומדמה את התנוחה ברחם.
פעם ההמלצה היתה לישון על הבטן. וזה מה שאמא שלי עשתה איתנו.
היום ההמלצה היא לישון על הגב, כדי למנוע מוות בעריסה!!
אם יש לך מזרן נושם באמת (הבנתי שיש שנקראים כך אבל הם לא באמת מאפשרים נשימה דרכם לתינוקות קטנים) אז אולי יש מה לשקול. אבל לא הייתי לוקחת סיכונים כאלה
נכון שיותר טוב להם על הבטן. מקל על גזים ומדמה את התנוחה ברחם.
פעם ההמלצה היתה לישון על הבטן. וזה מה שאמא שלי עשתה איתנו.
היום ההמלצה היא לישון על הגב, כדי למנוע מוות בעריסה!!
אם יש לך מזרן נושם באמת (הבנתי שיש שנקראים כך אבל הם לא באמת מאפשרים נשימה דרכם לתינוקות קטנים) אז אולי יש מה לשקול. אבל לא הייתי לוקחת סיכונים כאלה
זה נכון אבל....אחת פשוטה
יש עוד הרבה דברים שיכולים להפחית סיכון למוות בעריסה חוץ משכיבה על הגב.
1. שהאמא לא תעשן בהריון והתינוק לא יהיה חשוף לעישון אחרי הלידה.
2. טמפרטורה לא גבוהה מידי בחדר.
3.הנקה.
4. מזרן קשיח
5. תינוק שלוקח מוצץ
6. ללא חפצים בסביבת התינוק.
7. תינוק יהודי (בארץ בדקו וראו שמקרי המוות בעריסה קרו יותר באוכלוסיות ערביות ובמיוחד בדואיות בשל תנאים תברואתים לקויים)
ויש עוד דברים (גיל התינוק..עונה וכו')
בקיצור הנקודה שאני רוצה להעביר היא שאם כל שאר הדברים קיימים (התינוקי יונק וכו') אבל הוא כן שוכב על הבטן אז הסיכוי שיקרה משהו חלילה הוא סיכוי מאוד מאוד נמוך..
יש הרבה יותר סיכוי שחס ושלום יקרה משהו כשנוסעים באוטו וכו'. לעניות דעתי אי אפשר להימנע מלחיות את החיים שמא יקרו חלילה דברים ...
זו דעתי האישית..
1. שהאמא לא תעשן בהריון והתינוק לא יהיה חשוף לעישון אחרי הלידה.
2. טמפרטורה לא גבוהה מידי בחדר.
3.הנקה.
4. מזרן קשיח
5. תינוק שלוקח מוצץ
6. ללא חפצים בסביבת התינוק.
7. תינוק יהודי (בארץ בדקו וראו שמקרי המוות בעריסה קרו יותר באוכלוסיות ערביות ובמיוחד בדואיות בשל תנאים תברואתים לקויים)
ויש עוד דברים (גיל התינוק..עונה וכו')
בקיצור הנקודה שאני רוצה להעביר היא שאם כל שאר הדברים קיימים (התינוקי יונק וכו') אבל הוא כן שוכב על הבטן אז הסיכוי שיקרה משהו חלילה הוא סיכוי מאוד מאוד נמוך..
יש הרבה יותר סיכוי שחס ושלום יקרה משהו כשנוסעים באוטו וכו'. לעניות דעתי אי אפשר להימנע מלחיות את החיים שמא יקרו חלילה דברים ...
זו דעתי האישית..
שהתינוק יהודי?? זה ממש לא קשור!ציפיה.
מה שכן חשוב הוא מה שכתבת בסוגריים: תנאים תברואתיים טובים.
)לא חסרים יהודים שלא מודעים/אין להם את היכולת הכלכלית ולא חסרים ערבים שיש להם מספיק ידע ויכולת)
)לא חסרים יהודים שלא מודעים/אין להם את היכולת הכלכלית ולא חסרים ערבים שיש להם מספיק ידע ויכולת)
זה מחקריאחת פשוטה
כך למדתי.
אני אחות .
אני אחות .
אני מבינה מה את אומרתאחת פשוטה
זה נכון שהסיכוי שעולה או יורד הוא לא בגלל ה"גזע" שאליו התינוק נולד..
אלא הכוונה היתה באמת לאמר שהתנאים התברואתים מאוד משפיעים ..
(ולכן ראו שבאוכלסיות יהודיות הסיכוי למוות בעריסה נמוך יותר )
צודקת. הסוגרים היו אמורות להיות הפוכות ..
אלא הכוונה היתה באמת לאמר שהתנאים התברואתים מאוד משפיעים ..
(ולכן ראו שבאוכלסיות יהודיות הסיכוי למוות בעריסה נמוך יותר )
צודקת. הסוגרים היו אמורות להיות הפוכות ..
לא לא.ציפיה.
ההסבר הוא תנאי תברואה.
יש קשר בין דת/לאום לתנאי תברואה במדינה ישראל, אבל הסיבה הבסיסית היא לא דת/לאום, אלא תנאי תברואה.
אני לא אחות, אבל כמעט סיימתי תואר שני מחקרי ולמדתי הרבה על משתנים תלויים ובלתי תלויים.
יש קשר בין דת/לאום לתנאי תברואה במדינה ישראל, אבל הסיבה הבסיסית היא לא דת/לאום, אלא תנאי תברואה.
אני לא אחות, אבל כמעט סיימתי תואר שני מחקרי ולמדתי הרבה על משתנים תלויים ובלתי תלויים.
עיטוף?!אנונימיות
אני התמודדתי עד שהיא הצליחה להתהפך לבד לבטןתיתיל
זה קרה די מהר כי חפר לה לשכב על הגב אבל זה כמובן שווה את זה. לא לוקחת סיכון. ועד חצי שנה היא הייתה עטופה, אז זה היה רק אחרי (היא מתי שהוא הייתה קמה בבוקר כבר לא עטופה ואז הפסקתי)...
אהיה קיצוניתאם ל2
אם חשוב לך שהילד שלך יחיה, אז אל תעשי לך חיים "קלים" ותרגילי אותו לזה;
זה בסדר להיןת קיצוניתדיליה
אבל זה באמת קיצוני מאוד.
זה סטטיסטי.
גם ילגיםצעל הגב מתי במוות עריסה.
גילו שזה קורה יותר על הבטן אך לא באופן כה קצוני כמו שעשית זאת...
זה סטטיסטי.
גם ילגיםצעל הגב מתי במוות עריסה.
גילו שזה קורה יותר על הבטן אך לא באופן כה קצוני כמו שעשית זאת...
אפילו שזה קיצוני מאודתיתיל
כשחושבים על זה לעומק, גם אם זה אחוז אחד או חצי אחוז יותר של סיכון לא הייתי לוקחת אותו...
היית אומרת באותו אופן לאישה שקשה לה להניק להתאבד על הנקה?מקרמה
גם להניק מפחית את הסיכוי למוות בעריסה ובכל זאת משום מה השכעבה על הבטן הרבה עוצר מזוהה עם הסיכון מאשר הנקה
יש רשימה של גורמיםooאחרונה
אבל יש גורמים יותר משמעותיים, השכבה על הבטן נחשב יותר משמעותי כי (מהאתר של כללית)
קמפיין שנעשה בארצות־הברית בשנות ה־90 של המאה הקודמת להשכבת תינוקות על הגב לקראת השינה הפחית ב־50% את מספר המקרים של מוות בעריסה. כמעט כל החוקרים תמימי דעים שהירידה בשכיחות של מקרי המוות היא תוצאה של השינוי בהרגלי השינה של התינוקות.
הנתונים הכי חשובים לדעתי (מהאתר של כללית)
הנה עוד כמה נתונים שכדאי להכיר:
1. כ־90% ממקרי המוות בעריסה מתרחשים עד גיל חצי שנה.
2. טווח הגילים השכיח ביותר הוא 2 עד 4 חודשים.
50% מהמקרים מתרחשים בחורף - בין ינואר למרס. הסיכון למוות בעריסה גבוה פי כ־2.5 בחודשי החורף לעומת חודשי הקיץ
קמפיין שנעשה בארצות־הברית בשנות ה־90 של המאה הקודמת להשכבת תינוקות על הגב לקראת השינה הפחית ב־50% את מספר המקרים של מוות בעריסה. כמעט כל החוקרים תמימי דעים שהירידה בשכיחות של מקרי המוות היא תוצאה של השינוי בהרגלי השינה של התינוקות.
הנתונים הכי חשובים לדעתי (מהאתר של כללית)
הנה עוד כמה נתונים שכדאי להכיר:
1. כ־90% ממקרי המוות בעריסה מתרחשים עד גיל חצי שנה.
2. טווח הגילים השכיח ביותר הוא 2 עד 4 חודשים.
50% מהמקרים מתרחשים בחורף - בין ינואר למרס. הסיכון למוות בעריסה גבוה פי כ־2.5 בחודשי החורף לעומת חודשי הקיץ
נו נובת 30
אם חשוב לך שהילד שלך יחיה, אל תסעי איתו לעולם באוטו. את יודעת שיש עליה תלולה במספר התאונות והנפגעים בהן?
גם אצלי אצל חלק מהתינוקות היה קושי לישון על הגב לאורך זמןבארץ אהבתי
לפעמים השכבתי על הבטן בעגלה לידי במשך היום.
הפתרון שאיפשר את השינה הכי ארוכה ועמוקה במשך היום, בצורה בטיחותית, היה להשכיב לישון במנשא (אני ממש אוהבת את זה, אבל מבינה שזה פתרון שלא מתאים לכל אחת).
בלילה כשישנו לידי במיטה לרוב ישנו טוב על הגב (או על הצד, תוך כדי הנקה). גם על שינה משותפת יש דעות חלוקות, אבל בזה אני מבינה שאם הולכים לפי כל כללי הבטיחות המומלצים אין באמת סיכון מוגבר יותר. ובלי זה אין לי כמעט סיכוי לישון בלילה...
הפתרון שאיפשר את השינה הכי ארוכה ועמוקה במשך היום, בצורה בטיחותית, היה להשכיב לישון במנשא (אני ממש אוהבת את זה, אבל מבינה שזה פתרון שלא מתאים לכל אחת).
בלילה כשישנו לידי במיטה לרוב ישנו טוב על הגב (או על הצד, תוך כדי הנקה). גם על שינה משותפת יש דעות חלוקות, אבל בזה אני מבינה שאם הולכים לפי כל כללי הבטיחות המומלצים אין באמת סיכון מוגבר יותר. ובלי זה אין לי כמעט סיכוי לישון בלילה...
עונהרק טוב!
קודם כל מניחה שאת יודעת מה ההמלצה הרפואית אחרת לא היית שואלת.
חשוב לזכור שהשכבה על הגב מפחיתה את הסיכון, אבל יש עוד דברים ומשום מה שוכחים לדבר גם עליהם לפעמים....
אז הדברים הם (והכי טוב תחפשי בגוגל, יותר אמין מהזיכרון שלי):
המנעות מחימום יתר (לצערנו הרבה מקרי מזעזעים כאלה קורים בלילות הכי קרים בשנה).
הנקה- מפחיתה את הסיכון
סביבה מעשנת (סיגריות)- מעלה משמעותית את הסיכון
מוצץ- מפחית את הסיכון
שינה בחדר ההורים מפחית את הסיכון (ההמלצה הרפואית עד גיל שנה)
המנעות מחפצים רכים בעריסה (שמיכות גדולות או עודפות, בובות,כריות) מפחית את הסיכון, כנ"ל לא לשים מגן ראש.
משום מה למשל כשמדובר על היופי של מיטת התינוק עם המגן ראש (מודה שזה יפה ומשדרג!!) שוכחים לעיתים להזדעק עד כמה זה מסוכן.
מה שאני באה להגיד, לפחות על עצמי, אני מקפידה מאוד על שאר הדברים, ולרוב לא מצליחה להקפיד בשינה על הגב. מנסה למשוך איתם כמה שיותר, אבל למשל בילד הרביעי עוד בביה"ח נכנעתי. אחרי 3 לילות בלי שינה בגלל צירים ולידה, הייתי חייבת לישון!!! והבחור לא הצליח לישון יותר מ10 דקות (מדדתי על השעון, לא צוחקת). 10 דקות שינה ומתעורר, ככה מלא פעמים. הפכתי אותו ושנינו ישנו.(בגילאים האלה השינה שלי תמיד קלה, ואני מתעוררת מידי פעם ושמה עליהם יד לוןדא נשימות ושהכל בסדר). לא יכולתי לשים בתינוקיה כי לא היה. וידעתי שאם אני לא שמה אותו ככה לישון יש כאן סכנה ודאית ובטוחה שהןא נופל לרצפה מהידיים שלי מרוב עייפות, פשוט לא הייתי מסוגלת להחזיק אותו.
להרדם עם תינוק בידיים מרוב חוסר בשעות שינה, זה סיכון הרבה יותר גבוה מאשר להשכיב על הבטן כשמקפידים על שאר ההנחיות.
תעודות ביטוח אין לאף אחד בעולם הזה. צריך לשקול את המכלול וללכת על ההכי בטוח במציאות הקיימת.
חשוב לזכור שהשכבה על הגב מפחיתה את הסיכון, אבל יש עוד דברים ומשום מה שוכחים לדבר גם עליהם לפעמים....
אז הדברים הם (והכי טוב תחפשי בגוגל, יותר אמין מהזיכרון שלי):
המנעות מחימום יתר (לצערנו הרבה מקרי מזעזעים כאלה קורים בלילות הכי קרים בשנה).
הנקה- מפחיתה את הסיכון
סביבה מעשנת (סיגריות)- מעלה משמעותית את הסיכון
מוצץ- מפחית את הסיכון
שינה בחדר ההורים מפחית את הסיכון (ההמלצה הרפואית עד גיל שנה)
המנעות מחפצים רכים בעריסה (שמיכות גדולות או עודפות, בובות,כריות) מפחית את הסיכון, כנ"ל לא לשים מגן ראש.
משום מה למשל כשמדובר על היופי של מיטת התינוק עם המגן ראש (מודה שזה יפה ומשדרג!!) שוכחים לעיתים להזדעק עד כמה זה מסוכן.
מה שאני באה להגיד, לפחות על עצמי, אני מקפידה מאוד על שאר הדברים, ולרוב לא מצליחה להקפיד בשינה על הגב. מנסה למשוך איתם כמה שיותר, אבל למשל בילד הרביעי עוד בביה"ח נכנעתי. אחרי 3 לילות בלי שינה בגלל צירים ולידה, הייתי חייבת לישון!!! והבחור לא הצליח לישון יותר מ10 דקות (מדדתי על השעון, לא צוחקת). 10 דקות שינה ומתעורר, ככה מלא פעמים. הפכתי אותו ושנינו ישנו.(בגילאים האלה השינה שלי תמיד קלה, ואני מתעוררת מידי פעם ושמה עליהם יד לוןדא נשימות ושהכל בסדר). לא יכולתי לשים בתינוקיה כי לא היה. וידעתי שאם אני לא שמה אותו ככה לישון יש כאן סכנה ודאית ובטוחה שהןא נופל לרצפה מהידיים שלי מרוב עייפות, פשוט לא הייתי מסוגלת להחזיק אותו.
להרדם עם תינוק בידיים מרוב חוסר בשעות שינה, זה סיכון הרבה יותר גבוה מאשר להשכיב על הבטן כשמקפידים על שאר ההנחיות.
תעודות ביטוח אין לאף אחד בעולם הזה. צריך לשקול את המכלול וללכת על ההכי בטוח במציאות הקיימת.
אני משכיבה לפעמים על הבטן אבלאביול
רק כשאני ערה ומשגיחה עליה.
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
אם טוב לך אז ההשוואה מיותרת.אונמר
לא נשמע לי מוגזם, אפילו שאני חיה אחרת.
אני לא מחשבת כמה ימים בשרי וכמה לא, אבל לא חושבת שיותר לי יותר מיום כן יום לא.
קטניות זה אחלה תזונה אז אחלה שאוהבים.
עוגות גם אצלי אין וגם לא קונה.
ממתקים חטיפים גם אין אצלי.
קורנפלקס וביגלה בדר''כ כן אבל לא חייב.
משנת ומכירות זה לפי הכח. לי זה מעיק אז מוותרת,
אבל אם יש לך כח זה לא על חשבון בילדים או מישהו אחר...
אז תהני 🙂
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר
של @בכינוי אחר (תודה לך)
שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -
כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,
לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.
מאיפה מתחילים?
אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.
הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?
לא באלי לחיות ככה.
לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.
אבל אולי אין מנוס.
תודה!!
קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש
יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.
הייתי מאוד רוצה משהו מסוים
עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה
ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון
יש לי מצב רוח לא טוב
ויותר ממה שהנושא מציק לי
מציק לי שככה אני מקנאה.
איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?
זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי
לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .
וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.
בבקשה תעזרו לי
תלוי מה הנושאכל היופי
והאם הוא בשליטתך או לא.
קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.
נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.
אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.
אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.
או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת)
חושבתאיזמרגד1
נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.
ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...
ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.
ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.
ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28
ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.
קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.
האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.
תקבלי את זה שאת מקנאה.
(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)
ושתי פעולות טכניות שעוזרות
1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.
2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה
אני רואה בקנאהoo
דבר טוב
זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי
זה רגע של מודעות טהורה
כי הגוף לא משקר
אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים
לכן אם מגיע רגש כזה
אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג
ומתכננת את הדרך לעשות את זה
גם אם זו דרך ארוכה
אני מגיבה לכולןבקרוב ממש
הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי
כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)
יש לי בה המון יש
ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין
וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת
נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.
אני לא מצליחה להכניס לראש
הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו
* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)
* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.
* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו
* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי
ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.
* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב
* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני 
קנאהoo
על רקע כלכלי
בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון
כי לעשות כסף
לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה
זה לא מאד קשה
ואז יש מספיק כסף למה שרוצים
לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי
לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון
לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.
דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.
אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של "קנאת סופרים תרבה חכמה"
הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.
וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.
אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.
מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.
דבר נוסף שעוזר לי
זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "
וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.
תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28
מה בדיוק חסר לך.
החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.
אולי שם הנקודה?
אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.
אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?
אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)
אז דבר ראשוןאיזמרגד1
לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.
ודבר שני- לנסות לבחור
זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?
כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.
אני אגיד מה עוזר ליכל היופי
לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.
לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.
כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.
בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.
אבל זו לא הנקודה.
אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.
אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.
אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.
זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.
החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.
אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...
אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית
במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.
תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.
נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.
עשי לך רשימת חלומות משלך.
חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.
מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.
מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.
מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.
וכולי וכולי.
ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה
ומה יכול לעזור לך להגשים
את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך
בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.
לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.
ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,
הבעיה היא לא הקנאה.
הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.
כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.
וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד
"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".
כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.
ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.
ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.
לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...
אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב
וככה הנאת החיים שלך נפגמת.
אי אפשר להינות מהשפע ככה.
אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה
או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר
את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?
האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?
האם יש דרך לשנות?
הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.
ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש) זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.
כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב 
חיבוק♥️
נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש
וכמו שאמרתי
לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית
לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)
ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה
לבין קצת לעבוד על המידות שלי.
אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג
פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה
אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות
אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים
אני חושבתoo
שמודעות היא מידה טובה
לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה
זה טוב
קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים
זה בעייתי
הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו
היא המודעות
המראה לנפש
לגבי הפרנסה
יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק
גם בהתחשב שלא הכל בידו
בעיניי לפחות
בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת
שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).
ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח
שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו
חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה
הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!
בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!
בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?
הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.
חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי
אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"
הוא עונה לי "במטבח".
(הטישו היה במטבח).
לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.
אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.
מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.
בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...
וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי
הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)
ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"
לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.
איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2
גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.
באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂
איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות
היה בטוח שהתחיל החופש
אמרנו לו שכן
הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂
חחחחאוהבת את השבת
כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרוב
אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?
מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣
קורעעעעאוהבת את השבת
חייבת! טרי מהיום!פצלשהריוןאחרונה
לקחתי אותו לרופא כי חשדתי שהאדום שיש לו בישבן זה פטריה. ובדרך הסברתי לו קצת לאן הולכים וקצת על מוגנות.
בזמן שמחכים לרופא הוא מצהיר בקולי קולות: תכף אני מיכנס לרופא כי יש לי אדום בטיטול. לא שורף. שורף קסת. (קצת). טוב שלא פירט יותר בהרחבה!! 🤭
אח''כ הוא התחיל לתאר כל אחד שהיה שם ומה הוא עושה: "יש שם איש. יש לו סיכה. מה הוא עושה (כולו בדרמטיןת)? הוא מספר בטלפון!!
ואז היתה שם מישהי שצלעה: הוא: היא הולכת ככה ( ומחקה אותה)!!! 😅פדיחותת
ואתמול אמר לי: קפצנו במיים!
אז שאלתי אותו: מי? אתה או איקסית?
הוא: "שתיכם!"
נעלי צעד ראשוןרקאני
איפה קונים?
כמה משלמים?
מה צריך לבדוק?
ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?
אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##
לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק
אני אוהבת את הנעליים של פאפיה
אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1
במבצע באתר ב75 שח
אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות
תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה
כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..
אני מתכוונת למשהו כזה-
אני צריכה גם וגםרקאני
היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות
אז היא צריכה כבר נעליים טובות
ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...
אם כבר אז שיהיו טובות לשבת
אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..
ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.
אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.
תודהרקאני
אני לא יודעת איזה מידה היא
נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב
קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22
הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.
חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.
לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו
תודה רבה!רקאני
לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?
יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון
רעיון טוברקאני
תודה!
חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי
או עלי אקספרס
איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.
מאוחר מידירקאני
זה לא יגיע לי עד האירוע
אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו
עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי
אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה
אני מחכה לסוף עונה
מאיזה אזור את?Doughnut
בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.
אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)
מבנימיןרקאני
בני ברק רחוק לי
תודה
אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים
זה מקבע להם את ההליכה,
וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...
תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי
אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.
הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.
אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה.
קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושיאחרונה
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע
יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?
לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?
הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123
זה סכום יפה גם ככה
ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים
אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים
ושיש לו אופציה דיגיטלית
איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר
דרים קארד יותר ספציפי לחנויות
וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון
נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע
רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.
כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי.
אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול
יודעת כי קיבלנו
העברנו את הקוד לסמארטפון
אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…
גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע
ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.
מעניין איפה קונים ביי מי באמת
בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזה
ביימי את מזמינה באתר רגילguest
תדפיסי את הכרטיס שנוצר, ואפשר להשתמש בו כך.
יש את כל הפרטים שצריך.
שלום לך! שנים....😅יעל מהדרום
כן, אני מכירה וכך גם עשיתי בעברקופצת רגע
פשוט חשבתי שיותר נחמד לקבל כרטיס פיזי
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט
רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".
כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..
לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע
סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.
או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים
בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח
הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו
אבל
היתי נותנת בסכומים שלמים
170 או 180
רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה
לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.
לא הייתי אוספת עוד כסף.
גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום
בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה
בהנחה שהיא על חשבונך האישי.
יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה
הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל
אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת
נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות
כרטיס דרים קארד של 180₪
ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד
לנסות לאסוף עוד 50שושנושיאחרונה
וללכת על שובר עם שוקולד קטן עטוף בצלופן.
אם אין סמרטפון לדעתי עדיף שובר של חנויות חרדיות כמו כארד שופ, בסט שי וכו'
איך עושים gbs? הרופאה היתה אמורה לתת לי משהו?כבת שבעים
במעבדה יביאו לך מטוש ויסבירוכורסא ירוקה
מכניסים מקדימה בנרתיק ואחכ בפי הטבעת, סוגרים ונותנים את הדגימה