בא השטר של ה - 20 ש"ח.
- בוא. ברוך הבא. אתה מוזמן לשבת במקום הראשון המכובד ביותר. אשרייך!
מגיע השטר של ה - 50 ש"ח.
- שלום צדיק. יש כאן כמה כסאות. תבחר לך מה שהכי נוח לך!
מגיע השטר של ה - 100 ש"ח.
- שלום וברכה. בוא שב. תרגיש בנוח. תרגיש כמו בבית!
מגיע השטר של ה - 200 ש"ח.
אף אחד לא מתיחס אליו.
מה זה?! שואל השטר. אני הכי יקר! אני הכי מכובד! למה בכלל לא מתיחסים אלי??
עונים לו בשמיים:
מזמן לא ראינו אותך בבית הכנסת...
אוו'ץ. אני אהבתי. חמוד זה. 
-----
פרשת 'בא' = בגימטריא: 3. רמז שבפרשה שלנו יש שלוש מכות. 
יאלה, נתחיל ככה איזה משו קצרצר:
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיה-וָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם
הפרשה שלנו עוסקת בין היתר בדינים של 'חג הפסח'.
איך קוראים לחג פסח בתורה? 'חג המצות'. בתורה היכן שכתוב 'פסח' = קורבן פסח.
א"כ, מדוע אנחנו לא קוראים לפסח 'חג המצות'??
אלא, כל אחד רוצה להזכיר את השבח של השני: הקב"ה קורא לחג 'חג המצות' -
בשביל להזכיר שבחן של ישראל שכאשר ה' אמר לצאת - הם יוצאים. בלי שאלות. אפילו שהאוכל עדיין לא מוכן = מצות.
ו - לעומת זאת, עמ"י קורא לחג 'חג הפסח'. מדוע?
בשביל להזכיר שבח הקב"ה שרחם על עם ישראל ודלג (פסח) על בתיהם במכה שהייתה במצרים.
מה לנו יש ללמוד מזה?
אם נהיה רגע 'בעלי-בתים' ( אשרייהם) שלומדים פ"ש בפשט, נלמד ככה:
אשרייהם) שלומדים פ"ש בפשט, נלמד ככה:חשוב מאוד - לפרגן לאחר. לשבח אותו. להזכיר את שבחו.
האמינו, לנו זה חינם. לחבר, זה 'ממש' זהב. 
>>>>
רק, משהו אחרון בשביל הביינישי"ם מבינינו שאוהבים מאוד מאוד דרשות: 
ה' אומר למשה לפני מכת ארבה 'בא אל פרעה' = רומז ה' למשה:
הבא את המילים 'בא' > למילה > 'פרעה'. [כידוע אותיות גרונית מתחלפות בניהם. וכן בומ"פ - לאחר בדיקה חוזרת.]
מה יצא? א - ר - ב - ה.
פ' התחלפה באות ב'.
ע' התחלפה באות א'.
סגירת המעגל:
לְמַעַן שִׁתִי אתתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ :
להכניס את האותיות האלה (בא) --> בקרבו. במילה פרעה.
תודו חמוד. 
עד כאן ב - 'שיא הפשט'.
אהה. אח שלו, חד פעמי, פרק בשבוע? פססט, אחותי? לכלל ישראל?
למעלה, למעלה, תגביהו שרשורינו למעלה.
בעז"ה שנזכה כולנו לראות את נפלאות ה' בגאולה הקרובה במהרה.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל. מלא שמחה ואור!
א-מ-ן! 