המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שאלה פילוסופית וגם קצת לא - כמה את נהנות מהאמהות?המקורית
הרבה זמן לא היתי פה אבל עדיין מגיבה מדי פעם. מעוניינת בחכמת ההמוניות.

יש לי 2 ילדים מתוקים מתוקים, אהבות חיי, עוד קטנים, 2.5 ו3.5, ורוב הזמן אני בתחושה שזה מספיק לי וככה אני יכולה להנות מכל העולמות(אמהות וזוגיות) וזה אחרי עבודה רבה וקשה שעשיתי ועושה עם עצמי בכמה מישורים. כרגע מונעת מתוך הרגשה שזה יכול רק לטלטל את הספינה שעמלתי קשות על ייצובה ובכל זאת מעוניינת לדעת..
כמה אתן נהנות מהאמהות? האם אתן לוקחות בחשבון גם תקופות של הריון קשה ותקופה של אחרי לידה שיכולה להיות מטלטלת כשאתן עונות? את הקשיים שעולים לעתים בזוגיות או את ההשפעות של הילודה על הזוגיות? בסך הכל, האם אתן שמחות בהחלטות שעשיתן ההקשר לכך?
יכולה לומר מ'מרומי גילי' (ממש בצחוק, כולי ילדונת)חגהבגה
של התחתן מוקדם
ולהיות אמא, זה אחד הדברים היותר טובים שעשיתי לעצמי.
זה קשה, זה מעייף, זה מפרך, זה דורש, זה לוקח, אבל מספק אותי ברמות.
א-ב-ל וזה אבל גדולה אני חושבת שהשאלה שלך טרי קיץ, כי כל אחת מוצאת את עצמה במקום אחר ממש.
לכל אחת נתוני פתיחה שונים.
לכל אחת זוגיות אחרת ונתונים אחרים וילדים אחרים, והרעיונות ולעשות שונים.
יש מישהי שיש לה הריונות פיקס ולעשות תענוג- ולא יעשה בכלל בלילות.
יש מישהי השריון בסיכון וניתוח חירום, וילד מלאך.
לדעתי אי אפשר לעשות מעין סקר, (לא חושבת בכלל שזו הייתה כוונת, סתם מעלה אופציה)
או בכלל להקיש מחיי אחת לאחרת.
הכי חשוב זה שאת עושה מה שאת מרגישה נכון ובטוח, כך הילדים שלך יקבלו את המקסימום ❤
כןסמיילי12
מאד אוהבת את המצב שלנו כרגע.
נכון שלפעמים קשה מאד. מבחינה זוגית נפשית פיזית וכו.
אבל אוהבת את זה שאני אמא. מתרגשת מהם כל פעם מחדש.
מהחיוך מהנשיקה מהאמא אני אוהב אותך. אני נמסה.
ורוצה עוד כאלה. גם במחיר של 'טלטול הספינה'.

אצלנו כל ילד עושה קצת בלגן מבחינה זוגית ומשפחתית ואחרי זמן מה זה מסתדר.
מוכנה לקחת את ה'סיכון' גם בראיה לטווח רחוק. ברור לי שאני לא אתחרט על אף אחד. וכן אתחרט אם לא אביא עוד.
בשבילי אמהות זה דבר מורכבoo
שהילדים היו קטנים היה לי קשה להנות, ורוב הזמן חשתי שזה בעיקר קשה ומתיש. בחרתי למנוע הרבה שנים, ותמיד אמרו לי שאתחרט ע״כ. בגיל 36 הבשיל בי הרצון לילד נוסף וילדתי.
אני מאד שמחה על ההחלטה שלי, וממש לא מתחרטת.
זה שקיים סטנדרט בציבורים מסויימים, שצריך לרצות הרבה ילדים, לא אומר שקיים רצון אמיתי.
היכולת שלי להנות מהאמהות ובכלל מהחיים, נגזרה באופן ישיר, מההחלטה שלי למנוע הרבה שנים.
שאלה טובהזמני לשליש1
אחרי הלידה הראשונה הרגשתי שהרסתי לעצמי את החיים. מעבר למעבר לאימהות נפל עלינו תיק רפואי מורכב.
אח"כ כל לידה הוסיפה קושי בטווח הקצר אבל אושר לטווח הארוך.
לי בעיקר קשה עם השנה הראשונה אחרי לידות.
אבל אני יודעת שזה זמני ובסוף זה ישתלם..
לא נהנית בכללכבתחילה
מחכות לי כ20 שנות מניעה
תודה..כבתחילה
סליחה שאני שואלת. את לא חיבת לענות..מצטרפת למועדון
מה הכונה 20 שנות מניעה? כפשוטו?
תסתכליכבתחילה
בכרטיס אישי שלי בת כמה אני ותחשבי כמה שנות פוריות מחכות לי..
אני אוהבת את הכנות והאומץ שלךoo
לכתוב דברים שנדמה שאסור לחשוב אפילו.
ברוב שנות האמהות שלי חשבתי בדיוק כמוך.
באותו הזמן תהייתי מה דפוק בי שאני חשה הפוך מרוב הנשים, ובאותה נשימה שמחתי מאד שיש לי את היכולת לבחור מה לעשות עם גופי וחיי, באופן מוחלט וללא התערבות של אחרים.
תודה רבהכבתחילה
באמת אני קצת שונה בנוף מהבחינה הזאת ולא מתביישת ברצונות שלי.

אגב, אפשר לשאול כמה ילדים יש לך?
ארבעהoo
אבל 2 נולדו שהייתי מאד צעירה ודוסית ועם מחשבות שונות לגמרי
מעניין ממשכבתחילה
אני גם מאד צעירה ודוסית😅

4 ילדים זה ממש מספר טוב של ילדים.
דוסית מסוג אחרoo
בלי גישה לאנטרנט, ובלי יכולת חשיבה עצמאית.
4 זה אחלה, מרגישה מרובת ילדים
מה הגיל שלך זכרתי פחות או יותרמצטרפת למועדון
ענין אותי אם את מתכוונת ברצינות שסימת ללדת ואת מתכננת מניעה ל20 שנה הקרובות?
(תקראי בקול מסוקרן ולא מתערב)
עונה לך בפרטיכבתחילה
נראה לי1234אנונימי
אני מחלקת את זה לשניים.
האם אני נהנית מהאמהות? לא תמיד. לפעמים משעמם לי להיות עם הילדים, לפעמים זה קשה, זה אינטנסיבי.

האם אני שמחה שאני אמא? בוודאי.
האם אני מתחרטת על איזושהי בחירה? ממש לא.
בשבילי הילדים זה החיים, זה אושר גדול, זה מספק, זו אהבה עצומה שאני לא יכולה להסביר.

אז כן, תפקידי כאמא לא תמיד הכי כיפיים
אבל ההסתגלות כוללת, אני בהחלט שמחה שאני אמא ויוצא לי לפעמים, למרות שאני אחרי יום קשה, פשוט להודות לה' על הברכה הזו.
אני מפרידה בין הדבריםאמאשוני
עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך י"ח באלול תשפ"א 10:16
יש את הקושי של הריון ולידה וגם מפרידה בין קשיי הגידול הראשוניים הטכניים (לילות ללא שינה וכו') לבין הגידול עצמו מבחינת להוציא מהכוח אל הפועל את כוחות החיים שיש בכל ילד.

בואי נגיד שבשלב שלך בכלל לא התעסקתי עם שאלות פילוסופיות כאלו אלא רק בנסיון לשרוד את היומיום עם מינימום נזקים...
אח"כ חיפשתי איך להשקיע בעצמי ולגדל את האני עצמי (אצלי זה קריירה)
רק כשהגעתי להתמלאות בתחום האישי ובהורות רק אז התחלתי לחשוב מחשבות כאלו.
מבחינתי גם אמרתי כמוך תודה על מה שיש לי, זה מושלם איך אפשר לחשוב על להפר את האידיליה עם הריון נוסף שעלול למוטט את כל מה שנבנה. אז חיכינו עוד כדי למצות את הטוב הזה.
אחרח חצי שנה בערך בעלי כבר ממש רצה וגם מבחינת העבודה כבר התחלתי למצות והרגשתי שהעת בשלה וזה היה לי מדוייק ונכון כל כך. ממש ממש שמחה שלא מיהרתי לקפוץ על הרעיון אפילו לא חודש קודם.
בפועל ההריון השלישי היה הריון בסיכון ועברנו בו דברים לא פשוטים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית ומה שהחזיק אותנו שבאנו מאוד יציבים לתקופה הזאת בהרגשה של סוג של מיצוי של התקופה הקודמת. טיילנו, בילינו, עבדנו, נהננו מהחיים. רצינו את זה ממש בשביל הרחבת המשפחה. אפשר לומר ש"הקרבנו" את התקופה הקשה בשמחה מתוך הכוחות שהתמלאו קודם, בשביל הטוב שיבוא אח"כ.
וכך היה.
עם שלושה וארבעה ילדים הרבה יותר טוב ורגוע ושמח לי, הרבה יותר אושר ושלווה מאשר התקופה עם שני ילדים.
חלק ניכר הוא מההפסקה שלקחנו והלכתחילה שהגענו בהריונות מספר 3 ו4.
היום כשאני קמה בלילות ומותשת בימים, מה שמחזיק אותי זה הגידול של הגדולים. שיחות הנפש, הבירור התמידי של מי אנחנו ומה אנחנו ולאן אנחנו שואפים ולמה...
מה זה להכין ירקות טחונים ולרחוץ כלים לעומת שאלות קיומיות על העולם...
מצד שני בהחלט יכולה להזדהות עם ההרגשה שרוצה לתעל את הכוחות שיש לי ולנו בשביל שמה שיש עכשיו יהיה יותר מושלם, מאשר להכניס עוד ילד לתמונה. (וגם בגילי כבר מתחילים לחשוב האם יהיו לנו כוחות ללוות את התינוק החדש גם במשברי גיל 18..)
בקיצור, אני מאוד בעד לא רק להגיע למצב של איזון לפני הריון חדש אלא גם לתת תקופה שכולם יהנו מהאיזון הזה, להפנות כוחות לדברים שבד"כ נדחקים הצידה בשגרת הריון ולידה,
ואח"כ הרצון יביא מעצמו את ההריון הבא. לא צריך לחשוב שאם עכשיו אין בי התלהבות מלהיכנס לטלטול הזה אז זהו לכל החיים נישאר עם שניים.
פשוט נהנית בכל פעם מחדש לקרוא אותך.השלך על ה' יהבך
מנסה לענותשחרית*

לא תמיד אני נהנית מהאימהות.

במיוחד אחרי שנה וחצי של הקורונה, עם הילדים בבית ובלי שגרה, תוך ניסיון לעבוד במקביל- הרגשתי שזה גומר אותי ואת כל כוחות הנפש והסבלנות שלי.

 

לגבי הטלטלה שעוברים בהריון ו(אצלי בעיקר) אחרי הלידה- בטח ובטח שנלקחת בחשבון. לפני כל החלטה על הריון אני משקשקת ממה שהבית והזוגיות עומדים לעבור. 

אני שמחה שהחלטתי לרווח יותר את הילדים בגלל החשש מהטלטלות האלו.

 

הייתי במצבך הרבה זמן עם 4 ילדים (הרגשה שטוב לי ויציב לי), ובאמת מנעתי לתקופה ארוכה. החלטתי על הריון נוסף בגלל שעון ביולוגי מתקתק... אני לפני לידה ועדיין בחששות ובפחדים איך זה יהיה. מתפללת ומקווה שההחלטות שקיבלתי יהיו טובות.

וואו זה שאלה קשה. משתנה אצלי כל הזמן!פשיטא
לפעמים אני מרגישה מדהים עם זה, זכיתי ב"ה להיות במקום הזה שחלמתי עליו, זה נותן לי משמעות לחיים ונותן לי מהות נוספת לעצמי.
יש רגעים קשים, רגעים שאני צריכה את הזמן רק לעצמי, בלי לדאוג לאף אחד חוץ ממני, בלי מחשבות על אנשים נוספים..

אבל האהבה המטורפת הזאת חזקה מהכל.
אני חושבת שזה כמו לאכול בריארקלרגעכאן
בהתחלה זה חדש לך..ולא תמיד טעים באותו הרגע.. וגם דורש הרבה אחריות ומשמעת עצמית ודחיית סיפוקים...

עם הזמן מתרגלים
זה נעשה חלק ממך
ויש גם תענוג פנימי מהדיוק, מהנקיות
מזה שזה איפשר לך לגלות כוחות בעצמך, מההתמדה, מההתמסרות והמשמעות


אז כם אמהות
יש הרבה מאמץ ויש תקופות קשות וימים קשים
אבל בפנים יש שמחה ותודה עמוקה
וזה לגמרי חלק מהזהות שלי
ולא יכולה לדמיין אותי בלי

מה שכן- חושבת שיש לנו אחריות לדאוג לייצר תנאים שכמה שיותר מאפשרים לנו להיות אמהות שמחות עם חיות. שנהנות ולא רק מתאמצות..
אני מאושרת ומודה לה' על כך שאני אמאמתואמת
זה לא סותר שיש תקופות שקשות לי יותר - היריונות/אחרי לידות, אתגרים בגידול הילדים וכו' - אבל בסך הכללי זה אושר גדול.
מכורה לרוך של תינוק קטן, להנקה,
נמסה מכל לימוד חדש וחכמה חדשה של הפעוטות הגדלים,
מתרגשת מכל שלב חדש בחיים שלהם,
מתפעלת לראות איך הם גדלים והופכים למבוגרים קטנים...
ברוך ה'!

באמת השלב שלך הוא אינטנסיבי מאוד, ועדיין קשה קצת לראות את ה"פירות" של הגידול, אבל זה משתלם בסוף...


ומצרפת כאן קטע שכתבתי לפני כמה זמן, כשהרגשתי קושי מהאינטנסיביות של האימהות:

לפעמים -
לפעמים מתחשק לי להיות האמא רק של עצמי.

לשאול אותי: "רגע, אז מה מתחשק לך לאכול?"
ולקום מיד במרץ לא מובן כדי להרים ארוחה טעימה לחיך שלי לבדו.

או להציע: "אז מה את רוצה לעשות עכשיו? לקרוא? לשחק? לצייר? לצפות בסרט? בשמחה, קחי אפילו חומרי יצירה מיוחדים, העיקר שלא תשתעממי!"
עד שיקבלו עיניי את השובע הרצוי להן.

או לנסות להבין: "את עייפה? אז למה שלא תשכבי לישון? לא נוח לך ככה במיטה? אז אולי את רוצה כרית נוספת? או מאוורר מכוון ישירות?"
ואחרי כל הדאגה הזו - אין ספק שאצליח להירדם, עם הרוח והריח הענוגים.

ואם משהו בבית התלכלך?
כביסה? כלים? רצפה? שולחנות? ספות? שירותים...?
לא נורא! כבר יהיה מישהו שיטפל בזה. אני יכולה להמשיך לשכב בנחת על הספה עם הספר האהוב עליי, לאטום את אוזניי מכל המתרחש.

כן, לפעמים מתחשק לי להסיר כל עול,
להיות שוב פרפר ילדות מרחף בלי דאגות, שיכול לנגוע בכל החוויות...


אבל -
זה רק לפעמים.
ברוב הפעמים -

אני מביטה סביבי, ועיניי מתמלאות. כן, גם בבלגן, אבל בעיקר במראה משפחתי היקרה שקמה לי משמיים.

אני מאזינה לסביבתי, ועיניי מצטלצלות. כן, גם מרעש צעקותיהם של הילדים, אבל בעיקר מקול הניגון המתוק של קולותיהם, שמי חלם ויהיו לי כאלה משלי, משמיים.

ואני שולחת את ידיי לחוש את סביבתי. והיא מלוכלכת ומלאה בשלל של צעצועים-ניירות-צבעים-שאריות מזון, אבל בעיקר בגופים רכים שמתרפקים עליי באהבה, מניחים בין ידיי ציור מושקע שסחב עמו גם זוג מגנטים למשחק ו"עציץ" קטן, שארית של אשכול ענבים בטעם של שמיים.

והריח - לרגעים סותמת את אפי (כי שוב מישהו פה צריך החלפה), אך בעיקר מריחה את ריח גן העדן הזה, שלעולם לא נמוג...

כן, לפעמים טעם החופש עולה בפי, ואני מייחלת לו כל-כך -
אבל ברוב הפעמים אני פשוט טועמת את החיים שנתן לי הבורא, חיים כה מלאים -
ואז בולעת אותם. ושוב לועסת בטעות של חיבה את לחיו של קטנטני.
וואו מתואמתבוקר אור
חיזקת!
שמחה שחיזקתי עוד מישהי ביחד עם החיזוק לעצמי מתואמת
הקטע מהמם! מדויק כ"כ~מרמלדה
מדהימה!מטילדה
וואואחת כמוני
ריגשת אותי
כתבת מדהים!!חיים של
ואו מדויק כל כך ומחזק!!!!בתנועה מתמדת
אני גם בתקופה שמאוד אוהבת את הקטנים שלי, אבל מרגישה שגדול עלי... רוצה את עצמי. ועזרת לי להיזכר מה חשוב, להיות שם יותר איתם ובשבילם❤ תודה על זה!!
הזדהתי ממש תודה על השיתוף...דיליה
באמת אוהבת בכול מאודי להיות אימא.
אבל אימא בקצב שלי.
עוררתן בי מחשבות אולי בהמשך אכתוב.
מתואמת את מדהימה!!לפניו ברננה!
ואו באת לי ברגע הנכון! עם ילדון מתוק שלא הולך לישון, בית הפוך ואני גמורהההה.
תודה על המבט הזה.
תודה על הכתיבה שלך היפה והכנה והנכונה שתמיד נכנסת ללב.
❤️❤️❤️
תודה לך, ולכל האחרות שהגיבו!מתואמת
אני באותו מצב עכשיו... בית הפוך, ילדים שמסרבים לישון, שבת בפתח שעוד לא עשיתי למענה כלום...
צריכה לקרוא בעצמי את הדברים שכתבתי כדי להתחזק
מהממת!!! 🙂 יופי של נוסח ותוכן!השם בשימוש כבר
תודה רבה על התגובה הזו. התרגשתיהמקורית
מהמהם. מתוקה אתמזלטוב
אני ממש מודה לה'אביול
עם כל הקושי בדבר, זה דבר מדהים
ילדים שלך קטנים, טבעי שקשה לךחמצוצית
אם את מרגישה שאת צריכה זמן כנראה את צריכה אותו.
אני יכולה להגיד שלקח לי כמה שנים וכמה ילדים להתחיל ליהנות מזה. כמובן אהבתי אותם עד המוות אבל עדיין לא היה הכי כיף.
יותר משימה שצריך לצלוח. סליחה על הכנות.
וזה לא מבאס אותך לחיות בתחושה כזו? כי אני לפעמיםהמקורית
מוצאת את עצמי במקום הזה ושואלת את עצמי למה להיכנס לזה שוב? או איך משנים את הלך הרוח מ-משימה שיש לצלוח ל-הנאה מההווה?
הייתה תקופה שהצבתי לעצמי משימה:מתואמת
"לאסוף רגעים של נחת". להתבונן במודע על הילדים שלי ולמצוא במהלך היום רגעים מתוקים שלהם ואיתם, כאלה שממש עושים לי נחת בלב.
אלה לא חייבים להיות דברים גרנדיוזיים - מספיק חיוך של תודה אחרי האוכל, או רגע שהם משחקים יפה ביחד, או שפתאום הילדה מקשיבה בקולי כשאני מבקשת לסדר, או כשאני מבחינה אילו עיניים יפות ותמות יש לילד שלי...
זה ממש מחזק ובונה את היכולת ליהנות מההווה.
ובגילאים של הילדים שלך אפשר להתחיל ליצור חוויות משפחתיות מתוקות - כמו יציאה משותפת לגינת שעשועים אהובה, או כמו זמן מיוחד וקבוע שמקדישים למשחק או ליצירה. אפשר גם דברים גדולים יותר, במסגרת האפשר, כמו יציאה לאטרקציה תואמת גיל - אבל זה רק מדי פעם.
הילדים זוכרים את זה לטובה... אולי דברים מהגיל הזה עוד קשה לזכור בעתיד, אבל כשזה יהיה משהו קבוע זה ייצרב...
ודווקא עכשיו, כשהם לא תינוקות ואת עוד לא עומדת ללדת בקרוב, זה הזמן הכי טוב להתחיל עם זה. לבנות כבר עכשיו מסורות משפחתיות, שאליהן הילדים הבאים כבר ייכנסו וישתלבו בטבעיות...
תודה לך. לקחתי לעצמיאחתפלוס
בהצלחה ותודה גם לך!מתואמת
עצה מעולה❤אם_שמחה_הללויה
נהנית מכל רגע!!מזלטוב
מרגישה רוב הזמן כמו שאת מתארת- אמא אלופה שמצליחה גם לעבוד וגם לדאוג לצרכים הפיזיים והרגשיים של הילדים. בקיצור די מבסוטה על עצמי וכמובן מודה לה'

2 נקודות:
1. ברור שכשאני נכנסת להריון נוסף אני יודעת שתהיה תקופה קצרה אחרי הלידה של רעידת אדמה בבית.. אבל אני יודעת כמה דברים: 1.יודעת שזה יעבור, יתייצב ויתווסף לנו ילד נפלא ו(מ)מלא באושר הביתה.מוכנה נפשית לטלטלה..
2.אני מראש מחליטה על תחומים שאני לוקחת בהם יותר עזרה לתקופה המורכבת, ולא מתפשרת על זה. ובעלי גם משתגע יותר ועוזר יותר בבית

2. יש תקופות יותר מאתגרות תמיד. הילדים בחופש ואמא עובדת למשל😏 ובהם תחושת האופוריה נעלמת.@המקורית זה יכול לקרות גם לך פתאום.. כן? לא בקטע רע. פשוט אני חושבת שזה חלק בלתי נפרד מהחיים..
כן בהחלט מרגישה שזה גלים. וברור לי שזה חלק מהחייםהמקורית
אין לי ספק בכלל.
האמהות היא הדבר הכי קשה ומאתגר שאי פעם קרה ליתוהה לי
גם כי זו חוויה שהיא תקפה בכל רגע נתון שהבן שלי ער ואיתי, וגם כי היא מאטה את קצב הזמן באופנים שלא היו מוכרים לי ודורשת את כל המשאבים שלי.
אבל, בעיני הקושי לא אומר שהייתי בוחרת אחרת. אני לרגע לא מתחרטת על הבחירה שלי והייתי בוחרת בכך שוב ושוב אם הייתי נשאלת. אני מאד מאד אסירת תודה ומאושרת על שזו המציאות שלי אז בעיני אין קשר בין מידת הקושי למידת האושר. כמובן שאני מחכה לזמן שארגיש בו מספיק מוטענת בכוח וברצון להביא עוד ילד לעולם.
בה נהנית מאד!מצטרפת למועדון
מרגישה אושר שאין למעלה ממנו מכל חכמה, גילוי או צחוק מתגלגל שהיצורה שלי מנפיקה.
אני מרגישה שאני מגשימה את עצמי כשאני איתה בסבלנות ובאהבה.
הרגעים הקשים שבהם הגידול שלה מאתגר או מביא אותי לקצה מתגמדים לעומת הרגעים רוויי הנחת..
אפשר לאמר למען האמת גם שהשלב שבו אני נמצאת כרגע בהורות הוא שלב נח יחסית (ילדה אחת לא בהריון נוסף כרגע. אני מרגישה טוב ומלאת כוחות . הילדה כבר הולכת ומתקשרת ככה שהיא נעשית יותר ויותר עצמאית פיזית וגם מבינה הוראות ופחות מתוסכלת אז לא פלא שאני מרגישה ככה ביחס לאמהות) והתשובה יכלה להיות יותר מורכבת כמה חודשים אחורה..
תודה לכולן על התגובות המחכימות.המקוריתאחרונה
ברור לי שסה אינדיבידואלי לכל אחת חווית ההורות והמשתנים הם רבים בין אחת לאחרת, ובכל זאת מאוד עזר לי לקרוא וגם להיזכר שזו תקופה זמנית של קושי. בטוחה שככל שיהיו יותר עצמאיים הקושי הטכני יפחת ואז אולי יהיה מקום לחשוב על הרחבת הקן. אני בנחת עם זה לגמרי.
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמיאחרונה
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
שאלת סקר: אפליקציית טהרה!אנונימית בהו"ל

אפליקציה שאת מכניסה מחזורים

היא מחשבת ימי פרישה, מזכירה לעשות הפסק ובדיקות

מזכירה יום טבילה

לוח טהרה בעצם

האם יש לך אפליקציה שכזו במכשיר?

האם תרצי להשתמש?

היית עושה מנוי ומשלמת חודשית לכזו אפליקציה?


תודה!


(מנהלות אם צריך אסביר לכם מהניק שלי למה זה אנונימי חח)

לא משלמתאמאשוני

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)


כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

יש לי חינמיתואני שר

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

איך קוראים לחינמית? אשמח לנסות כזה דבראביגיל ##
תודה! אני אבדוקאביגיל ##
אני משתמשת בשבע לבתוהה לעצמיאחרונה
אין לי צורךהשם שלי

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.


נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.


* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אפשר לבחור אם לקבל תזכורות או לאפרח חדש
יש את mikvah4U שזה אתר חינמיפרח חדש

אני רושמת שם

אני לא מצאתי חינמית לאייפון אז משלמת חחחמדמדה

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

אין ליהשקט הזה
עד כה כשמנעתי- זו הייתה מניעה הורמונלית וכשאני לא מונעת- ומקבלת כל חודש אז אני בציפייה לא להזדקק לאפליקציה כזו ליותר מידי זמן ומעדיפה כבר לחשב לבד...

האם מחשבת לבדשלומית.

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

יש ליראשונית
עם מנוי- תשלום סמלי פעם בשנה (25 דולר נראה לי)
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזהאחרונה
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

שאלה לאחר מעשה- מה הייתן עושות במקומי?מעיין34

הזמנתי פיצה לילדים ואני בחדר עם בחילות קשות (מאמינה שאתן יודעות, חפרתי על זה כבר)

לא אכלתי כמה שעות, אני בחדר מנשנשת אגוזי מלך,

והמחשבה על פיצה עושה לי בחילה

אבל יש מצב שאם אראה את הפיצה יהיה חשק פתאום

ואז יש חשש שאהיה חייבת לאכול שלא יהיה כתם לעובר וכו...


ממה שאני יודעת-לא יהיה כתם לעובר.מוריה
חופשי היה לי חשקים שעברו אחרי זמן קצר.
היה לי בהריון מלא חשקים לא ממומשיםשושנושי

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

מה החשש?חושבת בקופסא

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

לא מאמינה בדברים האלה בכללKayom
זה ממש מיתוסהשקט הזה

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

חחחח הצחקת אותיוואלה באלה
השאלה איפה חחחמעיין34
החשש שיהיה כתם לידה במקום חשוף כמו פנים
אין כזה דבר חייבת לאכולרקאני

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

לא היה מוריד אותי בכללשירה_11
זה סתם שטות. שהמציאו..והיו לי מלא חשקיםנחת-רוח

שלא מומשו


הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

ואז יהיה לה כתם בצורת סליחהשמעונה
תודה בנות🫶מעיין34אחרונה

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת


למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

התייעצות - בדיקות וכאביםזוית חדשה

אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.

בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.

אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.

כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?

הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.

הייתי חוזרת אליהKayom
אם עברו כמה שנים אז אולי התחדש לה משו..אוהבת את השבת
ניסית רפואה משלימה?
כן, חלק לא עזר, חלק עזר חלקיתזוית חדשה
ראיתי לא מזמן פודקאסט של רופאההשקט הזה

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך


 

 

מה היה האבחון? זה תלוי…מרגול
בזמנו? שרירים תפוסים וצלקת מחתך בלידה.זוית חדשה
נראה לי שזה באמת להמשיך פיזיומרגול

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?


משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

אני בפיזיו'זוית חדשה

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

היא עושה לך עיסויים?מחיאחרונה

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

ממליצה להיכנס לאתר של ארגון שלמהרק רגע קט
ולהסתכל ברשימת ההמלצות על רופאים מומחי עריה. יכול להיות שרופא אחר יגיד דבר חדש.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

מכירה את האתרזוית חדשה
אבל למיטב ידיעתי היא נחשבת הכי מומחית בתחום.
נכון, אבל מסיפורים של בנות בקבוצה סגורהרק רגע קט

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

תזהרי באישי. נושא כזה יכול לזמן אלייך משועממיםיעל מהדרום
בטח שיש מה לחזור לרופאהממשיכה לחלום

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

משחקי התפתחות לילדה בת שנה ושמונהאנונימית בהריון

אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,

יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?

 

קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!

גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה

כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות

באמת כנראה אצל כל אחד זה אחרת...מתואמת
נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34אחרונה
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
מורות- מה אתן עושות בחופש הגדול?אמונה :)

מתכוונת למורות בלי ילדים או שהילדים בקייטנות...

החופש כ"כ ארוך!! 

ממש רוצה משהו רשמי לעשות אחרת אני אשתגע בבית... אבל אין לי כוח לעבוד בתחום החינוך גם בחופש, אז בי"ס של החופש הגדול לא רלוונטי.

מוצאות מה לעשות?

אני ממש אשמח לשמוע

תודהה

 

דברים שאת פחות מספיקה ברגילואני שר

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן


מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

אמאל'ה השאלה הזאת גורמת לי לרצות ליהיות מורהשמ"פ

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

ממש עושה חשק להיות מורהממתקית

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

חחח לא התכוונתיאמונה :)

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

בטח לוותר זה סיוט המשמעתKayom
את צודקתשמ"פ
לתקופה קצרה לימדתי ובאמת כולי הערכה למורות 
וואי ממששירה_11
לרגע לא הבנתי למה אני לא מורה??!!
אני נרשמתי להשתלמות שלושה ימיםרק רגע קט
שאני רוצה מאוד ללמוד (ואשן אצל קרובי משפחה כדי להיות קרובה מספיק).

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

וואו בהצלחהאמונה :)

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

תלוי בתחום של ההשתלמותרק רגע קטאחרונה
יש מלא אפשרויות..בת מלך =)

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור


וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

אולי יעניין אותך