חלק א'
הוא הרגיש שזה לא זה, משהו מרגיש חסר. אבל מה? הוא התעלה לרמה גבוהה, הוא מרגיש את הקב"ה אפילו בעבודת האדמה, מתענג על זיו שכינתו, לומד תורה באהבה ובשמחה, אך תמיד כשלא אחזה בו אהבת התורה בעת הלימוד או כשלא עבד את האדמה בשמחה וברננה, הרגיש שמשהו לא בסדר, יש איזשהו חִסרון שהוא לא השלים.
"אבל מה?", חשב לעצמו אדם. כל דאגתי שתהיה הרמוניה בבריאה, נמסרתי לשליחות הזאת בשמחה, דאגתי לעבוד את האדמה, ולהתחבר אליה ושיהיה קשר הרמוני בינה ובין הברואים ולשמור עליה ולטפח אותה במה שצריך, ואפילו בין החיות השררתי הרמוניה ושלום, כל אחד מצא מינו המתאים לו בעזרתי: שידכתי את הפיל עם הפילה, הנמר עם הנמרה החתול עם החתולה וכו'...
אלו היו קלים, שידכתי את האריה העצלן עם הלביאה הפעילה, ראיתי מראש שהם משלימים אחד את השני, היא צריכה את השליטה והניהול בפועל והוא צריך שתהיה לו מילה של מלך, שידכתי בין השור הרגזן והפעיל לבין הפרה הרגועה והשקטה, ראיתי שהם משלימים אחד את השני, היא דואגת לגדל את העגלים בזמן שהוא יכול לעשות כרצונו, ורק עדינה כמוה יכולה להבין לליבו של השור שמסתתר תחת מעטה של קשיחות ורגזנות, רק היא יכולה לדעת מי הוא באמת.
שידכתי גם בין החמור לבין האתון, ראיתי שהאתון התוססת והקצת יהירה משלימה את החמור המופנם והשקט שסובל בשקט, ראיתי שהכלב העז פנים מעט, עם תעוזה ואומץ, משלים את הכלבה המסורה והרגועה, לכן גם ביניהם שידכתי.
הרבה לא הבינו איך ראיתי את כל זה, אבל לי זה טבעי, פשוט ראיתי את זה, אני ב"ה רואה את החסרון ותמיד חושב איך להשלים אותו, אבל אני בטוח שמשהו אחד פספסתח, משהו אחד לא ראיתי, רק אני לא יודע מה.
תמיד אני גם מתפלל לקב"ה, משתדל באמת להודות לו על הכל ומבקש שימלא חסרונו של עולם וישפיע חסד, שיוריד גשם שישקה את העצים, הצמחים והעשבים, שיוריד טל שיתן רטיבות ולחלולית לכל הצמחיה והטבע.
וגם אני מתפלל שיראה לי מה חסר שאנסה לתקן את מה שצריך, ותמיד הוא עוזר לי להבין ואפילו מסייע לי מן השמים לתקן, אך משהו אחד הוא העלים מעיניי, ואני לא יודע מה.
אדם החליט להלך בגן עדן ואולי כך יוכל לחשוב יותר טוב ולהבין מה חסר.
הלך אדם בגן עדן, ראה את העצים הפורחים, הפרחים המלבלבים, את כל הבריאה ההרמונית, הרוח חולפת ומלטפת את פניו, ולא הבין עדיין מה חסר, הכל התנהל מושלם, נמר עם גדי ירבץ, הבריאה באופן כללי הרמונית, כל אחד גומל ומקבל את מה שצריך, וגם כל חיה באופן עצמאי שלימה ומצאה את זיווגה, מה עוד חסר?
הרי מה עיניי שראו את כל החסרונות, יכלו לפספס, עמלתי כדי שהכל יהיה מתוקן ומושלם, לקחתי אחריות ופעלתי כדי לתקן את כל החסרונות, טיפלתי בעצמי בכל עצי הגן, טיפחתי את האדמה, זיווגתי בין החיות, מה עוד חסר?
כך הלך אדם שקוע במחשבות ולא מבין...
פתאום, קוטע את חוט מחשבתו הקב"ה בכבודו ובעצמו ואומר לו: "ראיתי כי התייסרת מה חסר, ושמח אני שמפריע לך החסרון ואתה חפץ להשלים אותו, אך עיניך פספסו משהו אחד, ואותו איאלץ ללמד אותך בעל כרחך...".
"אבל מה, הקב"ה?" שאל אדם. "באמת שניסיתי להבין וחשבתי הרבה זמן ולא הצלחתי..."
"אייכה?" מה איתך? את חסרון הבריאה וחסרון העולם ראית יפה מאוד, ודאגת להשלים אותו, אך עלתה בדעתך מחשבה שאולי אתה חסר? חשבת לפנות אליי ולשאול אותי מה חסר שאשלים את חסרונך או שניסית להבין בכוחות עצמך ולא היית מסוגל להעלות בדעתך שעיניך פספסו משהו, ששכלך לא הבין משהו?
זה כל מה שהיית צריך להבין...טוב, אין ברירה, כשאתה במצב רוחני וגשמי גבוה מאוד אתה לא מסוגל להבין שאתה חסר, אגרש אותך מגן עדן, אעשה את הבריאה חסירה כדי שתשקף לך את חסרונך והוא יהיה מורגש, ואולי אז תבין משהו אחד: אני, הקב"ה, מעל ההבנה והמציאות ובלעדיי המציאות חסירה, ואם באופן טבעי לא פנית אליי ודיברת איתי, אצור אצלך חסרון וזה אולי יכניס בך קצת ענווה...
אבל אתה יודע מה?
ניתן לך עוד הזדמנות....
המשך יבוא...!
לכל החלקים:
בבקשה לא להגיב,פה אשים את כל החלקים של הסיפור בהמשכים בלנ"ד. - לקראת נישואין וזוגיות
!