לפני מספר ימים סיפרה לכולנו @חושבת בקופסא על אותה פמיניסטית שנתנה לבתה לשחק במשאיות במקום בבובות, וזו הקטנה סיפרה לאביה ש"אמא משאית משכיבה את המשאית הקטנה לישון".
טוב, חשבנו, סיפור יפה, שמראה איך כבר בגיל קטן זה לא עובד והטבע הוא טבע. אבל כמה מעניין לראות שהעסק הזה מפמפם במלוא כוחו גם בגיל עשרים... גם אצל אנשים שמבקשים כביכול לשבור את המוסכמויות האלו... פיהם ענה בהם.
העיקר שהוא נהנה
נופת צוףאולי מרוב היקשרות רגשית לטנק החיילות יתקשו לנטוש אותו במקרה חירום, או שהן יכניסו לתוכו איזה פריט עיצובי שמקשה את השימוש בו, או מלא אפשרויות אחרות.
הצבא בנוי לבצורה גברית, הוא בנוי לכוח פיזי גברי וגם למחשבה גברית, חשיבה נשית וכוח פיזי נשי רק פוגעים בו.
(אגב הינה המקור שממנו שמעתי את הסיפור. מתברר שזה שני סיפורים שונים גם מרופא ילדים וגם הנשיא של אוניברסיטת הרוורד)
)נופת צוף
חושבת בקופסאנשמה-כלליתזה נשמה כללית או משו אחר...
זה מראה שזה משו אחר...
ובלי קשר למה בכלל לעולת את הנושא הזה מה זה עוזר? רק מתסכלל
וזה חשוב להעלות את זה, אם נתעלם מכל נושא מתסכל - הכל ימשיך להיות מתסכל.
מכמות הגברים שבכושר לחימה.
הגבר הממוצע חזק משמעותית מהאישה הממוצעת, זאת פשוט עובדה.
זה פשוט לא משתלם למצוא את המולאן האחת הזאת, והיא לא ממלא את מכסות השוויון אז מביאים הרבה בנות לא מתאימות ומורידים בשבילן את הרמה.
וזה גם בלי להזכיר את ההשלכות של פסיכולוגיה נשית בצבא ש @נשמה-כללית הזכיר.
ועדיין אם היא הייתה בן- היא הייתה חזקה יותר מהגרסה הנשית שלה. זה קשור להורומונים. זה עובדה.
נשים לא אמורות ביולוגית "להפגין כוח" בעוצמה כמו בנים, כי זה מסכן את היכולת שלהם ללדת...
דרך אגב, לביולוגיה הנשית יש גם יתרון- סף הכאב שהם יכולות לשאת גדול יותר משל גברים, באופן די משמעותי, כדי שיוכלו ללדת וכולי.
מי שאמורה ללדת, להביא חיים ולטפל בילדים רכים, אמורה להיות עדינה ורחמנית בטבעה
היא לא אמורה להרוג, ליטול חיים ולהיות "אכזרית" ובנויה ללחימה מטבעה
אמא שמטפלת בילדים רכים צריכה גם להגן עליהם, לא בכוח פיזי, בזה מטפל הגבר, אבל נשים ממש לא מלאכיות רכות ומשולמות כאלו.
בעיקר בכוח של מילים אפשר לעשות את המוות לאנשים וזה כוח שמשתמשים בו בצורה חיובית אבל לרוב שלילית.
אני בטוחה שאת בעצמך נקלעת לכל מיני מריבות בחייך עם בנות עם אופי בדיוק ההפך מרך שיכולות למרר לאנשים את החיים הרבה יותר מאשר אם הם היו חוטפים מכות מגבר כלשהו.
אין דרך אחת ויחידה להיות אישה, וכמו שיש חסרונות בהתנהגות גברית יש בוודאי חסרונות בהתנהגות נשית. כמו שאמרתי, נשים לא מושלמות מעצם היותן נשים ואין מה להתייחס אליהן ככה.
גם לנשים יש תכונות כמו אלימות פיזית ותקיפות וכולי, אבל מדובר כאן על היחס. אצל רוב הגברים זה יותר דומיננטי מאשר אצל הנשים, במיוחד במובן הפיזי, באופן יחסי. רוב הנשים יותר רגישות ועדינות, שוב, באופן יחסי לגברים.
צודקת, אלימות מילולית עלולה להיות כואבת הרבה יותר מפיזית, והרגישות הנשית עלולה גם לגרום למשחקי נקמה כואבים אם לא מנתבים אותה נכון. לא כל אישה היא מלאך.
נכון. גם לנשים וגם לגברים יש עוצמות וכוח רב, וצריך לנצל את זה באופן חיובי ולנתב את הכוחות למקום טוב.
תודה על הדיוק
כתבתי כאן אני ממש לא מבינה את האובססיה לשבח כל דבר הכי קטן שקשור לנשים - צעירים מעל עשרים על כמה שמשבחים אישה מעצם היותה אישה ושזה פשוט לא מבוסס במציאות.
יש תכונות נפלאות ונוראיות שקשורות ישירות לגברים ולנשים, אסור למחוק את זה.
ששש!
הלוואי שנזכה לבטא ולהוציא לפועל את תכונות הנפש והמעלות והכוחות הייחודיים שלנו רק להוספת טוב ובאופן נכון
כמשהו שלילי.
זה נושא די "טחון", אבל חשוב.
אז מה אם אני רגישה ואימהית, אז מה אם אני נשית? מה הבעיה בזה?
למה מנסים כל היום לשכנע נשים להיות מה שהם לא במקום להעצים את מה שהם כן?
למה כל היום לנסות להוכיח שאישה היא כמו גבר? בסופו של דבר יוצא שהם מראות שהנשיות היא דבר שלילי. שאם את לא כמו גבר אז את לא שווה.
יש הבדלים בין גברים ונשים, ואין עם זה שום בעיה, זה הדבר הכי טוב שיש. ככה משלימים אחד את השני. למה בכוח לעשות דברים שלא מתאימים לך לא פיזית ולא מנטלית? ההבדל לא הופך אותך לנחותה.
לא האמנתי עד היכן הדברים מגיעים, עד שראיתי כשאישהי מדענית העיזה לומר שיש הבדלים פיזיולוגים בין גברים ונשים, צעקו עליה "שוביניסטית" ולא קיבלו את זה.
הפמיניזם הרדיקלי יצא משליטה ופשוט מאמלל נשים.
כמו שמירב מיכאלי הביאה ילד למרות שלדעתה המשפחה הגרעינית היא המקום הכי נורא בשבילו, ככה כל "אישה חזקה ועצמאית" בסופו של דבר היא אישה.
וגם זאת לא כתבה של ערוץ שבע, הם מלא פעמים פשוט עושים העתק הדבק מאתרי חדשות אחרים, זאת הכתבה של כתבת 'ידיעות אחרונות', חן ארצי סרור- אתה חושד בה בהטייה? (רק מהעובדה שיש לה שני שמות משפחה)
וגם מצד פרסום האמירות, הרבה פמיניסטיות חושבות שצריך לעודד גישה נשית בכל מקום גם בלי קשר להאם זה מתאים למקום, לדעתן נשים טובות בגלל שהן נשים וחשיבה של נשים יא תמיד דבר טוב, ולכן הן יפרסמו ויעודדו כמה הן שונות ומיוחדות ועושות את התפקיד ביצירתיות יותר מגברים.
ושוב - ידיעות סילפו? חן ארצי סרור? מי בדיוק?
יש שם מישו שהחליט להצטרף לנועם?
כנראה הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו שוכנע בקונספציה של "מתנגדי הלוחמות" שחושבים שצריך כח בשריון....
הטעות הגדולה ביותר בכתבה היא המילים "בשונה מהבנים", בעקבות הכתבה דיברתי עם כמה שיריונרים (גברים)- גם להם היו/ יש מפיצי ריח למיניהם וגם הם מתפחים את הטנק שלהם (אולי הם לא משתמשים בביטוי "הטנק הוא התינוק שלנו" אבל זה היחס שלהם אליו...
אתה מראה שהכל ממילא בולשיט, כיף להם להציג את הגברים כמזניחים ואותן כמטפחות, בעוד הגברים עושים בדיוק מה שצריך רק בלי רומנטיקה מיותרת..
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)
עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים 
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
