ופתאום כל חלומות הנערות שלי על מרחבי שדות, כרמים, מטעים, חממות ופרדסים קמו להם מתרדמה

באלי גם

למרות (אולי דוקא?) בגלל הקושי

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?