אני כולי רועדת. גיליתי שבעלי מכור לפורנואנונימית בהו"ל
לא הייתי מעלה על דעתי לעולם. לעולם! כל כך סמכתי עליו.. הבן אדם האחרון שהייתי חושבת. השפיץ. האח המוערץ. האברך המוערץ. כל כך הרבה נושאים אליו עיניים... הוא הסתיר ממני. פשוט הסתיר. התמכרות מטורפת. אין לי כוח. בנוסף לזה יש לי התמודדויות נפשיות לא פשוטות. אני לא צריכה עכשיו תגובות יפות נפש. שזה לא קשור אלי, להפריד וכל זה. בעלי מכור לדבר האלים הזה ולנשים המגעילות האלה. אין לי כוחות... הוא בכה והתנצל, אבל אני ריקה. ריקה ריקה ריקה. אין לי את מי לשתף או מה לעשות, ואני כל כך רוצה לפרוק את זה אצל אישה שתבין אותי, אבל אני חייבת לשמור על כבודו. אין לי כוח להתמודד. פשוט אין. אין לי אמון. לא רוצה לצאת מהמיטה מחר בבוקר , לא רוצה שיגע בי ולא יודעת מה אני רוצה מכן.
הלוואי שמישהי ערה...אנונימית בהו"ל
וואו. התמודדות קשה!הריון ולידה_פצ
אין לי משהו חכם לומר, רק לשלוח חיבוק..
לא פשוט בכללאמא_טריה_ל-2
אני אציע משהו, ואת יכולה ממש לא לקבל את זה-
בואי נחשוב על בעלך במבט אמפתי- אדם עם התמכרות. הוא חווה אשמה, בושה, חסר שליטה... זה בטח לא האדם שהוא רוצה להיות (נשמע מהבכי שלו).
במקום שזה יהפוך לתהום בזוגיות שלכם, זה יכול להיות משהו שתעברו יחד.
אם תצליחי להתגבר על הכעס (המוצדק מאוד), אולי תוכלי להיות מקור תמיכה עבורו בתיקון שהוא צריך לעשות.
זה ממש לא קל, וזה מזמן לך אתגר גדול, אבל אני מאמינה שתוכלו לצאת מזה מחוזקים ומאוחדים (בהנחה כמובן שהוא מכה על חטא ובאמת רוצה להשתנות).
שולחת חיבוק...
אני יודעת את כל זה. אבל כואב לי כל כך.אנונימית בהו"ל
הכי לגיטימי בעולםאמא_טריה_ל-2
ותראי שאת בחברה טובה.
הקושי הזה פוגש יותר זוגות ממה שהיינו חושבים, זה באמת בכל מקום. זה בטח לא עוזר לך, אבל לפחות את יודעת שאת לא לבד, ושזה לא אומר עליכם כלום כבני אדם.
אחת מהחולות הרעות של העת הזו, זה מזמן אתגר עצום.
קחי את הזמן להרגיש מה שאת מרגישה, ואני בטוחה שתמצאי בך את הכוחות לעבור את זה. כזוג, או עם טיפול, מה שתרגישו לנכון.
חיבוק גדולמישי' מאפושו'
מאוד מובן הצורך לקרוס.
מותר גם לתת לזה לקרות, עם יד על הדופק. במיוחד שהזכרת רקע נפשי, חשוב שמישהו ישמור עלייך.
אבל להשתבלל זה טבעי. וזה בסדר גמור.
קשה לפעמים להאמין לזה שנמצאים בפנים - אבל הקריסה הזאת היא לא לתמיד.
זאת תגובה ראשונית כדי להתגונן וזה הכי הכי הגיוני שיש.

וטוב לשתף מישהי, אשת מקצוע יכולה ממש לעזור.
אני מבינה אך הרצון לשמור על כבודו של בעלך, אבל זה לא רק שלו. זה גם שלך.
ועם הקושי שלך את צריכה להתמודד.

דברי איתו על מסגרת שיתוף שמקובלת על שניכם.
ברור שאת לא הולכת לשחנ''ש על זה עם אמא או אחות, אפילו לא עם כל חברה.
אבל את צריכה את המקום לפתוח בו דברים, גם דברים שקשורים בו.


אני זוכרת שכשהתחתנו היו דברים שהרגשתי שאני צריכה לשתף ולעבד בדיבור. זה היה בנושא אחר אבל בהחלט קשור גם לבעלי.
דיברנו וסיכמנו על חברה אחת שלי שפשוט יודעת הכל.
והוא יודע שאני משתפת אותה בדברים מאוד אישיים.
והיא יודעת שזה אישי מאוד ולא עובר הלאה, אפילו לא לבעלה (אני מאוד מאוד מאוד משתדלת לא לבקש מנשים להסתיר מבעליהן. מבחינתי זה צעד קיצוני אבל חשוב בשביל כבודו של בעלי)

ובכלל כשיש לי צורך לשתף במשהו אישי ששייך גם לבעלי אני מקפידה לעדכן אותו מי יודע.

הוא מקבל את זה.
זה ממש מובן שצריך.

הרי הצורך שלך לשתף לא נובע מרצון לתקן או לטפל בו, זה בא ממקום של הצורך לעכל את מה שעובר *עלייך*.
וזה שלך.
מאוד שלך.
וזה נכון ומהמם שחשוב לך לשמור על כבודו, אבל זה לא יכול להיות יותר חשוב ממך, אתם שניכם צריכים שישמרו עליכם.
בסה''כ הוא מתמודד עם התמכרות. זה משהו שהרבה מתמודדים איתו, וכל התמכרות היא מכה רצינית.
וזה לא יכול להיות על חשבון התמודדות שלך עם הקושי האמיתי הזה.

יש מרכזי סיוע וקבוצות שונות לתמיכה בבני משפחה של מכורים. יש מקומות שאפשר לשתף באנונימיות. אולי משהו כזה יכול לעזור לך.
ממש ממליצה לא לשתף משהי קרובה.דיליה
רק אשת מקצוע.
הייתה לי חברה ששיתפתי אותה בהמון דברים אישיים והיא בשלה. ידענו שזה אישי ולא מעבירים ח’’ו.
ואז דברים דלםו איכשהו ונגרם לי מזה צער ממש עצום וגדול.
למדתי לסחוב לבד גם דברים קשים. ואני עדיין מלקקת פצעים מהבגידה הנ’’ל.
אני הולכת באופן קבוע לאשת מקצוע וזה ממש עוזר. וגם הפורום באמת מקום מעולה... תשפכי.
בנושא הספציפי רק חיבוק. כואבנכואב כואב... לא יודעת מה הייתי עושה זה בלתי נסבל.
אולי עוד כמה ימים יעבור הכאב העוצמתי ותוכלי לחשוב לאן את הולכת. עכשיו מתך מוטל לפניך.
זה כמו היום הראשון של השבעה שבו נחנקים מבכי ולא מעכלים. בואי תראי איפה תהיי עוד שבוע.
בחוץ להציג שאת לא מרגישב טוב ועייפה שקשה עם הילדים או עם ההריון או לא יודעת מה.
זה קשוח. אבל על מה שלא סיפרת לא תתחרטי!
היי לך.. גם אני עברתי את זההרקולסית
שולחת לך חיבוקים ומבקשת שתחבקי גם את עצמך. זו טראומה אמיתית וכואבת... תחושת בגידה.. ערעור של האדם שאת מכירה... באמת קשה
את מוזמנת לפרטי אם את רוצה
יש קבוצות תמיכה שיכולות להעניק לך משענת במצב הזה
יש הרבה שיחלקו עליי אבל הגישה שלי היא שאני לא מסתירה דברים למען בעלי. אם אני רוצה לספר משהו למישהו מסוים, אני ממש לא מבקשת ממנו אישור. הוא הכניס את הסיפור הזה לחיים שלי ועכשיו זה הסיפור שלי גם, ואם עוזר לי לספר, אני מספרת. (אגב הוא גם מבין ומקבל את זה)
אצלנו עברו 5 שנים מאז הגילוי ואנחנו חיים ממש ממש טוב ביחד.
רוצה לספר איך התגלה לך הסיפור? אם גילית או הוא סיפר?
אגב אם לא בא לך שייגע בך, זה הכי לגיטימי בעולם. תבדקי עם עצמך מה טוב לך כרגע, אל תחשבי על העתיד
🧡🧡🧡🧡🧡🧡
הוא מכור ממש. ברמה שזה משבש אותו. ועדיין לא ידעתי כלוםאנונימית בהו"ל
הוא הולך לקבוצת גמילה מסתבר (לא ידעתי) נחשפתי לזה בצורה ממש קשה. הוא השאיר משהו פתוח בפלאפון בו הוא מתאר הכל. שהוא סקסהוליסט ושכל אישה בשבילו היא אובייקט מיני. שכשהייתי בהריון הוא היה צופה 3 פעמים ביום, בוקר צהוריים וערב. וזה ברצף מאז שהתחתנו וגם לפני. מה שהכי כואב- זה שמאז החתונה זה התגבר. קראתי את זה ועברתי התקף חרדה קשה. על גבול ההתקף לב. גם כי זה היה מאוד מפורט וגם כי זה פשוט לא הבעל שאני מכירה!! בעלי מסתכל על כל אישה שהוא רואה? בעלי רואה את הדברים האלה? אני כזאת תמימה שלא הייתי מאמינה בחיים? הוא כתב שם שהוא מפחד שזה ידרדר ויגיע למצב של בגידה באשתו ודברים ממש גרועים. אני חסרת כוחות לענות לכל תגובה אבל אתן מקסימות ומתוקות כל כך ואני ממש מודה לכן!!
אם הוא כבר בקבוצה זה סימן טוב כנראההרקולסית
דבר ראשון חיבוק.. איזו חוויה טראומתית. אני כל כך מזדהה עם מלא מהתחושות!
דבר שני, לא יודעת איפה בעלך בגמילה, אספר לך משהו שאני מקווה שיעזור. בעלי משתתף בקבוצות 12 צעדים sa (מכורים למין אנונימיים). כחלק מה 12 צעדים, הם כותבים את כל האיכסה שלהם, המחשבות, ההתנהגויות וכו. וזה חלק מתהליך של שחרור, לראות בברור לאן ההתמכרות הובילה אותם ולהבין שהם צריכים עזרה לצאת מזה.
אולי זה מה שראית אצל בעלך. זה יכול להיות שמה שעבורך הוא הטראומה של החיים, עבורו זה התחלה של ריפוי.
ועוד דבר, יש קבוצות של בני משפחה של מכורים (בעיקר בנות זוג) שמהוות קבוצות תמיכה וגם חלק מתהליך ריפוי. לי זה ממש ממש עוזר. אם את רוצה עוד פרטים, מוזמנת לשאול או לפנות בפרטי
כן כנראה שזה זה. חלק מהצעדיםאנונימית בהו"ל
למה ה' נתן לי לקרוא את זה? זה זיעזע לי את הנשמה. אני לא יכולה אפילו לפרוק כאן מפאת כבודכן ומהצניעות. אני לא יודעת מה לחשוב בכלל. זה כל כך רחוק ממני כל הזוועות שנמצאות בתוך הראש שלו. אין לי כוחות להתמודד עם זה. אני אפאטית. לא אכלתי כבר מאתמול. לא מסוגלת לתפקד. מרגישה שאני בסיוט רע רע רע
ממש ממש מובןהרקולסית
באמת מחריד ומזעזע וקורע לב
למה ה נתן לך? אני לא יודעת.. אני למדתי מתוך ה 12 צעדים שכל דבר שאני עוברת הוא עם פוטנציאל להצמיח אותי. לפעמים אני מעדיפה לוותר על הצמיחה ולא לכאוב אבל בכל זאת לפעמים זה נותן לי קצת כח
אומרת בזהירותרעותוש10
נשמע שהוא ממש צועק לעזרה ורוצה שאת תהיי שותפה בזה... שתהיי איתו...

זה באמת אובדן התמימות לחלוטין אבל זה שהוא השאיר משהו כזה פתוח ברור שזה לא במקרה נשאר פתוח...
כי עד כה הוא הסתיר ממך הכל במאה אחוז בלי טעויות

הוא רצה שתקראי
הוא רצה שתדעי
זה סימן שהוא אוהב אותך ! כי הוא רוצה לצאת משם
ושהוא מעריך אותך ואת הקשר שלכם !!
כי אם לא הוא לא היה משתף אותך

כל התמכרות היא דבר נורא וצריך תמיכה גדולה גדי לצאת משם,

לגיטימי לגמרי שתגידי לו שאת מופתעת מאוד, שהוא לא האדם שחשבת שהוא, כן שאת ממש שבורה ולא רוצה (כרגע) שייגע בך בכלל

יחד עם זאת כדאי שישמע שהוא עשה דבר טוב ששיתף אותך ושאת מאמינה לו שבכוח רצון הוא יכול לצאת משם
(את תגידי לו את זה רק אם את מאמינה בזה באמת... תחשבי אם היית מעדיפה שהוא היה כזה בפנים, והוא היה מסתיר את זה שנים ולא היית יודעת, אולי תחשבי על זה עוד יום יומיים כי עכשיו את נורא פגועה)



הוא ממש לא רצה שאראה את זה.הדבר האחרון שרצהאנונימית בהו"ל
לדבריו רצה לשתף אותי כשיהיה בעתיד "נקי לגמרי". והמצב הנפשי שלי בקרשים, בקיצור.. הוא ממש לא רצה שאדע. הוא השאיר את זה פתוח לידו ואני לקחתי את הפלאפון שלו לבדוק משהו בלי שהוא שם לב.
יקרה מאוד מאוד מאוד!!חדשה ישנה
קרעת לי את הלב ממש ממש.
איזה נסיון... אמל'ה!
אני ממש בוכה פה איתך, אין לי שום הצעות, רק אומרת שליבי איתך מאוד 💕 שולחת לך אנרגיות חיוביות... אני גם אשמח להתפלל עלייך בלידה שלי שקרןבה ממש.. בלי נדר שאצליח לזכור . את יכולה לכתוב לי את השם בפרטי.
שולחת לך חיבוק מוחץ. ובע''ה תעברו את הגל הנורא הזה והכל יהיה מאחוריכם ותזכו לשנה טובה ומבורכת.
נשמה לא קל בכללמימכיראותי
קחי לעצמך זמן לעבד את זה.
להבין מה את מרגישה מול כל הסיפור.
ואיך היית רוצה להתמודד...

יכולה לשתף שגם אני גיליתי שבעלי צופה
וחשבתי שזה התמכרות ואין דרך חזרה.
ולאט לאט הבנתי שלא כל צפיה היא התמכרות.
והבנתי שבערך 70 אחוז מגברים נשואים צופים בזה.
והבנתי שאני צריכה להתאבל על זה שזה קורה בתוך הבית שלי.
ורק אחכ לנסות לקום

חשוב לדבר על הדברים
יש גם אנשי מקצוע המומחים לתחום הזה
יש את מרכז פעימות
יש את ד'ר מולי גרוסמן, שהוא מספר 1
אם הוא לא פנוי מן הסתם ימליץ לכם על מטפל/ת אחר

אבל חשוב לי להגיד משהו שגם אם לא ישמע הכי טוב זה בעיני מאד נכון

גבר בסיטואציה הזאת הוא ממש ממש אומלל
לרוב
אמנם קשה לנו לראות את זה
אבל אני יכולה לומר לך שאחרי שאנחנו פתחנו דברים בצורה בריאה הצלחתי להבין אותו
וב'ה הצלחנו ליצור שיח שמכבד גם אותי וגם אותו.
עוד יש לנו דרך ארוכה אבל באמת שאפשר 'לטפס על ההר הזה'
אמנם התמודדות לא קלה, אבל בעז'ה יהיה לטובה
ויחזק את הקשר שלכם
בהצלחה
מציעה לך מאוד לשתף אשת מקצוע. כמובן לא מישהי מהמעגלים שלכםמיקי מאוס
מותר לך להתפרק
מותר לך לקחת את זה קשה
חשוב מאוד שתצליחי לקבל תמיכה בדרך כלשהי
תני לך זמן לעכל וכמובן שזה בסדר שבינתיים את לא רוצה ממנו מגע או כלום.

זה מטלטל
ויותר מהכל יש כאן קושי שגילית את זה פתאום בבום וזה מערער את האמון

אבל חשוב לי לומר לך-זה לא אומר שהכל מפורק!
זה משהו דרמטי אבל זה רק תחום ספציפי
זה לא אומר שהזוגיות שלכם לא שווה
זה לא אומר שהתחתנת עם אדם שהוא נורא
זה אומר שאת בזוגיות עם האדם הנפלא שאת מכירה אבל גם עם התמכרות בעייתית.

ובעז"ה אחרי ההלם הראשוני ומציעה לך מאוד גם בעזרת ליווי של מישהי שאת סומכת תצליחו לשקם ולטפל בזה נכון

בהצלחה!!!!
עברתי סיפור דומהזה מה יש...
וגם אני עם קשיים נפשיים לא פשוטים.
אחד הדברים שהיו לי קשים זה להבין שהמשענת היציבה שלי זקוק בעצמו לטיפול ועזרה...
את יכולה לפנות אלי בפרטי ואולי נוכל לעזור אחת לשנייה במידע ואמפתיה...❤❤❤
יקרהוהרי החדשה
איזו קשה ההרגשה שהעולם המוכר מתמוטט. שהאיש שסמכת עליו הסתיר מפניך משהו שמטלטל אותך.
שומעת את הכאב, ההלם, השבירה. חיבוק גדול גדול.

ושאלה- את בטוחה שהוא מכור? מכור זאת הגדרה של מישהו שההתמכרות משתלטת לו על החיים. אם הוא צופה בפורנו וזה לא משבש לו את העבודה, את הזוגיות, את היום- יום אז הוא לא מכור
הוא גבר עם יצר בריא שפונה לאפיקים שלצערנו זמינים ומזמינים את טובי הבחורים

אני יודעת שאת לא רוצה לשמוע את זה עכשיו. ואת גם לא חייבת לקחת את זה כרגע, אבל אני כותבת בכל זאת אולי זה כן יתיישב על ליבך ויינחם קצת

99 אחוז מהגברים צופים בפורנו .
זה נורא
זה מזעזע אפילו

אבל זה נורמטיבי

ואחרי שתצליחי קצת להירגע עם עצמך אולי תוכלי לנהל איתו שיחה על זה. ותחשבו יחד איך עוזרים לו להפסיק. (סיסמא למחשב, ללכת לישון יחד כדי שלא יהיה פיתוי לראות בלילה וכו')

בעלך הוא אותו אדם טוב ומקסים שאת מכירה. הוא הסתיר מפניך סוד שכנראה הוא מאוד מתבייש בו.

זאת הרגשה של נבגדות. של ניפוץ.
כל התחושות הקשות שעולות לך כל כך מובנות
תני לעצמך את הזמן להרגיש אותם ולהתמודד איתן

ואולי אחר כך יגיע כוח להבין אותו.
להתפייס.

שולחת חיבוק גדול על הכאב הזה.
חולקת בקטנההרקולסית
מסכימה שצפייה בפורנו היא ממש נפוצה
מניסיון שלי ושל נשים במצב דומה, לחשוב יחד איך אפשר לעזור לו להפסיק, זה מסוכן מאד. זו לקיחת אחריות משותפת. שברוב המקרים ממש לא מוכיחה את עצמה לטווח הארוך.
זה איזון עדין מאד עבורי, להגן על עצמי, לקבל מידע שחשוב לי, אבל לא לקחת אחריות.
אני לא יודעת מה מגדיר התמכרות ומה לא, אבל במקרים שאני מכירה, ססמאות ודברים כאלה ממש לא מנעו נפילה חוזרת, לצערי.
אני לא חושבת שהיא כתבה שהאישה צריכה גם לקחת אחריותמוכרת כאן
אבל מסכימה איתך לגמרי שאין פה טיפת אחריות על האישה. לא כדי להגיד לה שהיא לא אשמה, הרי זה ברור, אלא כדי להבהיר לפותחת שזה לא שלה, זה עניין נטו של בעלה. ואם הוא באמת ירצה הוא יפסיק, ואם הוא לא באמת ירצה אז לא משנה כמה היא תנסה לעזור לו זה לא יעזור.

איזה מצב כואב, הלוואי שיכולתי להגיד שהוא כבר מאחורינו...
מסכימה איתך בגדול אבלהרקולסית
אני חושבת שאם הזוג חושב יחד על פתרונות, וחלק מהפתרון הוא על האישה, לדוגמה ללכת לישון יחד, זה הטלת אחריות גם על האישה, וזה הופך אותה למשגיחה/שוטרת וכו
לעומת זאת, אני ממש בעד שהאשה תיקח אחריות על עצמה. להקשיב לעצמה, להביע את הצרכים שלה, להציב גבולות, לפנות לעזרה!!
מסכימה לגמרימוכרת כאן
🧡💛❤הרקולסית
בהצלחה גם לך במסע הזה. אני כאן לדבר אם את צריכה או רוצה
תודה יקרהמוכרת כאן
אצלנו זה קרה כבר לפני כמה שנים, מדי פעם יש הבלחות כאלה ואחרות, אבל בגדול העניינים רגועים עכשיו.
רק כל פעם שאני קוראת על מישהי כזאת הכל צף שוב..
איזה קשההרקולסית
גם אני מרגישה שלמרות שמצבינו טוב ועברו כמה שנים, הכאב של הפגיעה עדיין צף וממש חד לפעמים
מקבלת את מה שאת אומרתוהרי החדשה
לא חשבתי על זה ככה. צודקת..

הכוונה שלי היא שיהיה לפותחת מקום של אמפתיה לבעלה..
תודההרקולסית
ואני חושבת שאמרת את זה יפה .. ממש הנחת בעדינות
פשוט בגלל שראיתי כל כך הרבה סבל אצל נשים שמנהלות את הבעלים בנושא הזה, חשוב לי להגיד שזו לא הדרך בעיני
הוא מכור ממש. אני רועדת כשכותבת את זהאנונימית בהו"ל
איך לא ניחשתי? איך לא תרגמתי את העצבנות? איך חשבתי שהוא מונח רק בין דפי הגמרא ואני חושבת כמה פעמים לפני שמפריעה לו בישיבה. איך אני מקבלת את דעתו כשאני רוצה לקנות שמלה והוא אומר שלדעתו היא לא מספיק צנועה וקצת צעקנית? איך? הוא לא רצה שאדע בייחוד בגלל המצב הנפשי שלי. והנה. אני יודעת. אפילו את הפסיכולוגית שלי אני מפחדת לשתף.
חייבת לשאול, איך עלית על זה?אנונימית בשביל

ואיפה זה קרה.

בעלי גם שמור וכל הזמן הפחד הזה קיים, כי אני מבינה לפעמים שזה משהו שיוצא משליטה.

לי נגיד יש אינטרנט בבית אבל אין לו גישה אליו, סגור ולא נוגע.

 

שולחת לך כוחות וחיבוקים.

 

תסתכלי בתגובות למעלה, עניתי על איך עליתי על זהאנונימית בהו"ל
לגבי איפה זה קרה, השד יודע. גם לבעלי אין אינטרנט וטלפון כשר. כנראה דרך המחשב שלי, והטלגרם..
אוהו, קשה אין מילים. חיבוק ענק.אנונימית בשביל


גם זה מוכר!הרקולסית
החוסר איזון שלהם הוא חלק מהבעיה (שיש לו דעה על הצניעות של אשתו כשהוא צופה בפורנו, או אפילו חושב על נשים אחרות)
והתחושה של התמימות הנבגדת, זה ממש ממש קשה.. אני בוכה איתך פה.. גם אני הרגשתי את זה ועדיין לפעמים מרגישה.. חיבוקים
תודה על החיבוק וההזדהות. אני ממש צריכה את זה עכשיואנונימית בהו"ל
בטח..הרקולסית
זה ממש רגע טראומתי וקשה
אני בטוחה שאת יודעת את זה כבר אבל ... בטח שתשתפי את הפסיכולוגית!! ממש חשוב
אוף כמה קשהוהרי החדשה
לשתף את הפסיכולוגית שלך יכול להקל עליו מאוד. בתור פסיכולוגית היא תדע לא להיות שיפוטית ולא להזדעזע אלא להבין את הקושי שלך ולעזור לך.

ומציעה שיעזור אם גם הוא יילך לטיפול..
הפסיכולוגית שלי מכירה אותו. זה הקושיאנונימית בהו"ל
הוא בקבוצת גמילה. מסתבר...
רק הערההרקולסית
קבוצת גמילה זה מעולה וכנראה הכרחי אבל לא תחליף לטיפול בעיני
ועוד משהו - כתבתי לך למעלה שלדעתי את ממש לא אמורה להסתיר עבורו אבל כשמדובר בפסיכולוגית, הסתרה היא לגמרי לא רלוונטית! אי אפשר לטפל ביעילות כשמספרים רק חלק מהסיפור
טוב ראיתי עכשיו את מה שכתבת למעלהוהרי החדשה
מרסק
הלב איתך כמה כאב
אל תישארי אם זה לבד. השיתוף חשוב כל כך.
ובסוף אשת מקצוע/איש מקצוע יוכלו לעזור לקבל החלטות ולהתנהל באופן שייטיב איתך.

מחבקת אותך על הניסיון הקשה הזה. תזכרי שאת גיבורה ואלופה אמיתית לא משנה מה!
תודה יקרה❤אנונימית בהו"ל
וואו, כל כך כואב!!! חיבוק ענק ענק ענק! בוכה איתך.Raaya ft
חווית פה כל כך הרבה ברגע אחד.
לגלות על עצמך כביכול שאת תמימה, זו פגיעה קשה באמון שלך בבני אדם וביכולת שלך לזהות דברים בעתיד.
לגלות שהאדם שהתמסרת אליו, שנתת את הגוף שלך בשבילו, שהקדשת מחשבה ואהבה למישהו שאולי החפיץ גם אותך, וגם אותך ראה כאובייקט.
לגלות שזה החמיר אחרי החתונה, וכביכול להרגיש אשמה, אולי אפילו לא מספקת.
לגלות שהאדם שאת חיה איתו רואה יום יום, ואולי אפילו מספר פעמים ביום תכנים אלימים, מחפיצים.
מה זה אומר עליו?
המחשבה שהמגע שאת צריכה ומותר לך לקבל רק ממנו, היא ממישהו שאת לא רוצה שיתקרב אליך...
להבין שהשפיץ המוערץ, הנוצץ לא זהב.

ועוד יותר, להרגיש חייבת לשמור על כבודו, ואולי על כבודך. כי אולי זה יגרום למישהו לחשוב עליך שאת אשמה.
ואיך יוצאים מזה? מאיפה מתחילים? אצל מי פורקים בכלל?

אז קודם כל, החוויה עצמה כל כך קשה, שאני מניחה שברור לך שאת חייבת עזרה מקצועית בנושא בשביל לא לאבד את זה.
לא אנחנו אלה שנוכל לעזור לך אם וכאשר לעשות את ההפרדה, ולהציע לך לראות אותו.
את נתונה בקשיים שלך, והם מאתגרים מאוד כל אישה באשר היא, ואת חייבת טיפול שיעזור לך להבין ולעכל קודם כל. ורק אח"כ תצליחי לעבור לשלבים של ההחלטות וההכלה.
אין לך את הכלים להכיל אותו כשאין לך עדיין את הכלים להכיל את הסיטואציה.

ועוד משהו שאת חייבת לשמוע, את ממש לא חייבת לשמור על כבודו.
את לא חייבת לו כלום בנושא. זכותך המלאה לעשות כל דבר שיעזור לך. במיוחד כשעד עכשיו הוא הסתיר ממך וזה לא שידעת לאן את נכנסת.
ולגבי החשש שלך שלא דיברת עליו ביחס ל"מה יחשבו עליך" שאת תמימה שלא שמה לב, או שאת אשמה ולא מושכת וכו',
הוא מובן, אבל אישה מקצועית לעולם לא תחשוב עליך דברים בסגנון.
זה לא פוגע בכבודך,
נשים יפיפיות, אינטיליגנטיות, מסורות וצדיקות, "נפלו" במקרים אפילו קשים יותר.

את לא אשמה.
את לא חייבת כלום.
מותר לך הכל.
תבכי כמה שאת צריכה, ותחשבי עם מי את כן מסוגלת לדבר, כי לשמור בבטן זה הדבר האחרון שיעזור לך
אבל, תעשי לי טובה, תלכי לאכול משהו.

וואו, כואבת את כאבך ומתפללת עליך שתרגישי טוב.

נ.ב.
למה ראית את זה?
כי ה' מאמין בך שאת חזקה מאוד מאוד כנראה.
לא כי את חייבת להכיל את זה, ממש לא. את לא חייבת כלום.
אלא עצם החוויה כשלעצמה, רק אישה חזקה כמוך יכולה לעבור עם כל הקשיים הנפשיים שעוברים עליה.
ואולי, אני רק מנחשת, אולי ה' חשב למשל שזה שתזדעקי ותבכי, ובעלך יבין מה עובר עליך, יאיץ את הגמילה שלו. גם אם זה סותר את תורות הצעדים...

חיבוק גדול גדול.
וואו וואו וואו. איזו מדהימה. אין לי מיליםאנונימית בהו"ל
חיזקת כל כך. אין לי כוחות להגיב יותר ארוך מזה. אבל שה' ישלם שכרך. תודה!!!❤
איזה כיף שחיזקתי!Raaya ft

אמן!!

 

אם את צריכה לפרוק בפרטי, את לגמרי מוזמנת!

הזמן שלך לחשוב רגע על עצמך.תיתי2
רגע ארוך.

נחשפת פתאום בלי הכנה ובלי פילטרים לשבר עמוק בזוגיות שלך
לשבר וסתירה עמוקים ביותר באדם שקרוב אלייך.
זה מזעזע את הנפש
במובן הכי פשוט וכואב של המילה - זעזוע.
שבר.
ולכן קודם כל הנפש שלך צריכה את הזמן והמקום שלה
כדי להירפא מהשבר ומהזעזוע
כדי להחלים מעט
ולא להעמיק את הקרע שנוצר.
ואילו הזוגיות, בעיני, עומדת בפני בחירה מחודשת.
בכל משבר זוגי יש מעין "בחירה מחדש" בבן הזוג, גם אם לא מדובר בפרידה - יש רגע של החלטה להתקדם בקשר או להשאר במקום המרוחק/האדיש.
וגם את
זכאית עכשיו
לבחירה מחודשת.
והכל הכל לגיטימי. כל תחושה, כל מחשבה, כל החלטה.
כי למה שהוסתר ממך יש משמעות עמוקה מאוד לגבייך, לגבי ילדייך, לגבי משפחתך ועתידך לאורך שנים
ולכן קודם כל את
שומרת על עצמך, מפנקת את עצמך,
משתפת את מי שיכול לעזור לך
לא נשארת לבד עם הזעזוע הזה
איך אפשר...
מקבלת עזרה מקצועית
ובבוא העת גם מקבלת החלטה שהיא שלך לפני שהיא זוגית.


אני אישית לא חושבת שאת צריכה כרגע לקחת בחשבון את ההרגשות של בעלך, זה שלו, הוא צריך לדאוג לעצמו כרגע
כי מישהו צריך לדאוג לך - והמישהו הזה זו את (עד שתשתפי)
וגם לגבי הזוגיות, אני שמה פה שכל האופציות פתוחות, כי לקבל בחירה לחיות עם אתגר כל כך גדול, אי אפשר בלי לשקול את האופציה - לא לקבל את האתגר.
וכל מקרה לגופו.


כואבת את שברך!!! בעזרת ה' שתצמחי גם מהשפל הזה ושתרגישי את יד ה' מלווה אותך בדרכך...

אני רק חיבוק ענקחגהבגה
עצום עצום עצום עצום.
כמה קשה, כמה נוראי
איך את עוברת את זה?
מתפללת לה' שישלח קודם כל לך כוחות.
אחר כל מתפללת שגם ישלח לכם עצה טובה, והוא יצליח לצאת מזה כמו שצריך, בעזרת טיפול ועזרה...
איך את?אני אנונימית80

ליבי איתך

כואב לי לקרוא אותך

אנחנו בדור קשה מאוד רבוי ניסיונות

איזה גלות קשה

האינטרנט הורס לאנשים תחיים ופשוט קשה להיגמל ממנו .

זה ממש דיני נפשות כדאי מאוד להתייעץ עם פסיכולוגית

ובנוסף רב ירא שמיים יש המון סיפורים כאלה יש רבנים שמתעסקים בזה המון

ויודעים ממש לתת עצות .

מקווה שהתאוששת קצת

ה' יתן לך כוחות 

חיבוק ענק

יקרה מה שלומך? מישהי אחרת שמעה מהפותחת?הרקולסית
אני חושבת עלייך הרבה ומקווה שאת בסדר...
היי, אני כאןאנונימית בהו"ל
לכל מי שדאגה לי❤

כואב לי בלב ובכל הגוף. נסעתי להורים להתאוורר קצת, פינקתי את עצמי ויצאתי עם חברה. אבל עדיין מרגישה נוראי וכואב לי כל כך. הוא אמור להגיע לכאן לשבת. אין לי תירוץ להורים שלי, אז הוא חייב להגיע. לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. מתפללת שיעבור בשלום. ומתפללת לה' שיתן לי עצה טובה וכוחות להתמודד.
רק רוצה להגידכבתחילה
שזיהיתי..

חיבוק גדול
לא יודעת מה להגיד
נשמע לא פשוט בכלל..מותק 27
מקווה שהתקופה הזו תעבור. והוא יעבור את השלב הזה בחייו..
ומתוך כך תצמחו.. אני יודעת שזה מצב לא פשוט. ולא קל.
סוג של איבוד האמון באדם הכי קרוב, בחצי השני..
מקווה בשבילכם לצמיחה!
וטוב מאוד שהוא מודע לעצמו ומטופל עי קבוצה..
מעבירה לך מייל שקיבלתי היום מארגון "לוקחים אחריות":באר מריםאחרונה

פנייה שהגיעה לאיש צוות שלנו ב'לוקחים אחריות'.

יח' אלול תשפ"א



"שלום. כבר הרבה שנים שאני מתחמק מההגדרה הזו ''מכור''.

אני עוטף את עצמי בפתגמים כמו 'זה יעבור כשתתחתן', 'אתה צריך מישהי', 'זה זמני', 'זה כי עכשיו קשה לך'.

אבל כבר עברו כמעט עשר שנים ואני נחנק מהעטיפות האלה.



והנה עכשיו זה חונק אותי, אני אברך טרי בישיבה, וזה מוריד אותי ושולט בי.

עטפתי את עצמי בכל מיני משחקים ותחבולות שחשבתי שיעזרו לי אבל למען האמת והאכזבה הם לא שינו הרבה.

אני כותב לכם מתוך שבר עצום בזוגיות שלי.

רגע החתונה אותו ראיתי כרגע הגואל, הרגע בו הכול ייפתר,

התגלה כרגע בו אני פתאום מתחיל לחוות ולהרגיש את כל ההשלכות הכבדות של כל מה שראיתי כילד וכנער.

חשבתי שנכון יהיה שאשתף את אשתי בהתמודדות שלי, וזו הייתה טעות מרה.

אשתי לא ידעה איך לאכול את זה – התפרקה לגמרי ואיתה גם הבית והקשר שלנו."



הפונה היקר לא נשאר לבד

וכעבור שישה ימים...

כג אלול תשפ"א



"צוות לוקחים אחריות היקרים!

ברוך ה' לאחר שיחה ארוכה עם הקו החם שלכם

אנחנו נמצאים היום בנקודת צמיחה.

השיחה עשתה לאשתי מאוד מאוד טוב!

אני היום בתהליך משמח של הנחייה ויעוץ מקצועי

עם מטפל מטעם הארגון המדהים שלכם,

הקשר והאמון ביני לבין אשתי נבנה שוב מחדש

ואנחנו ב"ה במצב שונה לגמרי.

תודה על הכל! הצלתם את הבית שלנו."
נתק מאחות בגלל דעות קיצוניות. שיתוף ופריקהמעיין34

יש לי אחות גדולה

שהתרחקה מהדת ככל הנראה מתוך כפייה בילדות

משם היא התרחקה יותר, עזבה את הבית, עובדת עכשיו בתל אביב, ובקיצור כל סביבתה זה שמאל

היא מושפעת מאוד מהסביבה, תמיד.

יגידו לה שיש לה קמטים- תעשה הזרקה

יגידו לה שיש לה שיניים לא ישרות- תעשה גשר למרות שהיא בת 40

ובקיצור לא מעריכה את עצמה וחיה על דעות של אחרים בלי עמוד שדרה.

פה זו רק הקדמה

לאחרונה היא ואני עם המון חילוקי דעות ולאחרונה אפילו יש נתק.

היא אומרת לי שאני בתוך כלוב ומנסה לעשות עלי פסיכולוגיה הפוכה שלא טוב לי כדתיה ושאני רק חושבת שכן.

כל דיון שצץ במשפחה היא מראה בקיצוניות כמה היא נגד הדתיים

לא משנה כמה אני מראה לה שחילונים פועלים אותו דבר רק בדרכים שונות- היא ישר תחפש בכוח שהם לא למרות שהעובדות יעידו אחרת

לדוגמה לאחרונה דיברנו על גיוס חרדים והיא התעקשה שהם צריכים להיות בכלא אם הם לא מתגייסים בדיוק כמו שחילונים. אמרתי לה שגם חילונים מוציאים פטור אבל היא מתעקשת שהם מוציאים דרך ועדה אז זה בסדר ולא כמו חרדים שהם מוציאים פטור בגלל ישיבות.

ובקיצור הדיון נגמר רע

הרגשתי שהיא ממש אנטי ומחפשת את החרדים ושהיא לא אובייקטיבית ולקחתי את זה אישית למרות שאני לא חרדית אלא דתיה.

אוף זהו

נשמע שעדיף בלי דיונים כאלה, ולה עוד יותר עדיףירושלמית במקור

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

עונהמעיין34

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

תשאלי את עצמך מה את מעדיפהמקרמה

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

זה לא כזה פשוטמעיין34

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אפשר להגיד בהכי פשןטהמקורית

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

עשיתי שיחה כזו איתה לפני שנה בערךמעיין34

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

לגבי החוויה שלה מול ההורים אין לךהמקורית

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

וואי לא נעים😒 נשמעת די מסכנה...שיפור

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

תמיד עולה דיון ומעולם לא אני העלתי אותומעיין34

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

רגע אז יש במשפחה שלכם חרדים, דתיים וחילונייםירושלמית במקור

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

אנחנו דתייםמעיין34

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

אם ככה, זה שיקול של האח כמה דחוף לו נושא נפיץירושלמית במקור

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

באמת נשמע לא כיף להיות עם מישהי ככה😣שיפור

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

עצוב לי אבל מחזק אותי שזה כנראה הדבר הנכוןמעיין34

לי יש גם כל מי י במשפחה- לא מדברים על פוליטיקהאני נשארת אני..

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

צודקתמעיין34

אצלינו גם יש מגוון, ויש כאלה שדווקא רוצים להתווכחשיפור

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

מדויק זה בדיוק מה שקורהמעיין34

אני עכשיו נפלתי בזה וזה ממש יכול לתסכלנפש חיה.

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

אם היא רוצה קשרפילהאחרונה

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

🌷שרשור פעילויות חינמיות לחופש הגדול!!!🌷אין לי הסבר

מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.

לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩

על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.

בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)

בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.

אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.

תודה רבה לכולן,

וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉

כמה צעררוצה עוד

עוד חודש, ושוב מסתמן שהתשובה היא שלילית.

לא ברור לי עוד איך אני עדיין אופטימית כל חודש אחרי שאני יותר מ4 שנים בסאגה הזאת.

הילד/ה הכי קטנים הולכים וגדלים. ואני מתקשה לשמוח כבר בימי ההולדת של הקטנים. לראות איך הכל מתרחק ממני.

מרגישה שאני תקועה בחיים, שאני כאילו בשלב נח שהקטנים כבר די גדולים, אבל אני בכלל לא נהנית מהשחרור רק מצטערת ודואגת ורוצה כבר עוד קטנ/ה.

מרגישה שיש לי הרבה תכניות לשנים שאחרי סיום הילודה. דברים שרוצה להתפתח בהם, דברים שחיכיתי לעשות.... אבל העוד ילודה לא שם. ואני לא מסוגלת לחשוב על סגירת הפרק הזה בכלל, מרגישה שעדיין לא זכיתי להקים ממש משפחה.

והשעון הביולוגי מתקתק ומתקתק. כבר חגגתי 40.

חנן אותנו ה', ב"ה, בכמה ילדים, חמודים וטובים.

אבל רציתי כל כך הרבה יותר!

פי כמה. ומה שאני מבקשת עכשיו הוא כחצי ממה שרציתי במקור.. וגם לזה כרגע לא זוכה. אני חשה כאובה כל כך,

על זה שמסלול החיים שה' נתן לנו כלל כל כך הרבה אתגרים ומורכבויות, וקרענו את עצמנו כדי לצלוח את הכל. אבל הקטע של הילדים כבר מעל לכוחותי יותרררר.

זה לא שעם הקודמים היה פשוט, כל ילד והסיפור שסביבו- ב"ה לא משעמם.

וחאלס. חאלס חאלס. מסביבי כולן הרות ויולדות, משפחות גדלות, כולם כבר "עקפו" אותנו או בדרך לשם;

שכנות צעירות, אחים ואחיות......

החופש הזה מציב אותי שוב,

עם החויה הזו שכבר כמעט אין לי על מי לשמור ובמי לטפל (יש לטפל אוהו במתבגרים שמעסיקים מאד.. הכוונה לקטנטנים).

עם התחושה שכולן הרות ויולדות ורק אצלנו משהו נדפק. כולם מתקדמים החיים ורק אנחנו תקועים מאחור .

יחד עם עוד דברים שתקועים אצלנו בזמן האחרון, מרגישה עצב גדול. ותקיעות. מרגישה שעשיתי השתדלויות בכל מיני תחומים ובכל הכיוונים;

התייעצתי עם רופא פוריות וב"ה הבדיקות שלי תקינות.

בעלי כרגע לא בקטע להבדק, כך שגם נסיון טיפולים לא רלוונטי.

עשיתי תהליכים שונים גם בזוגיות כדי שבעלי יזרום ויסכים לעוד ילדים, זה לקח לבד כמה שנים, ועוד תהליכים גם כדי שאני אהיה מספיק מוכנה, עם כל מיני חששות שהיו לי.

התפללתי, אפילו עשיתי כמה סגולות.

וחודש אחרי חודש אני בטוחה שהנה זהו. מקווה, מחשבת כבר תאריכים לחופשת לידה. ושוב מתבדה.

הבדיקות הריון צוחקות לי בפרצוף: שלילי, מה חשבת???

בטא קטן מ5.

כבר לא יודעת מה לעשות עוד. מרגישה באפיסת כוחות מול ה' ומול המציאות. בא לי פשוט לבכות לבכות לבכות ולהיעלם. עד מתייייייי טאטע

די.

וואי אני ממש רוצה לתת לך חיבוקהלוואייי

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

תודה רבה יקרהרוצה עוד

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

וואווו מרגישה את הכאב שלך❤️‍🩹😰🥺שיפור

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

אמן אמן אמן!!! תודה ממש!רוצה עוד

ואו חיבוק גדולמעיין34

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

תודהרוצה עוד

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

אני כל כך מבינה אותךמעיין34

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

קודם כל חיבוק גדול♥️המקורית

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

תודה רבהרוצה עוד

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

מזדהה מאוד, לא יודעת מה לומר חוץ מלברך אותך בע"האור עולה בבוקר

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

חיבוק ענקהדריםאחרונה

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

גופיה בלי תיקתקים במידה של תינוקותהשם שלי

הבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.

הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.

אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.

ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.

מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?

חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.

או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.

אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.

אולי לגזור את הלמטה עם התיקתקים?שמש בשמיים

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אולי זה מה שאני אעשההשם שלי

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

תודההשם שלי

זה ממש יקר.

איזה ציצית את שמה לו לכזה גודל? אולי יש להם גופיהמאוהבת בילדי

את הציצית אני מתכננת להקטיןהשם שלי

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

תודההשם שלי

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

לי לא מפריע אבל לכל אחד נח משהו אחראין לי הסבר

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

למה לא גופיה ציצית?אשת בעלי

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

אצלנו גם רק גופיציצית..ציפור27

מוסיפה עוד יתרוןרק טוב!

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

נכון. גם אצלינו הם מתחילים בגיל גדול יותריעל מהדרום

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

מצד שני124816

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

לא הבנתי מה הבעיה לשים ציצית מעל גופיה עם תקתקיםמחי

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

זה עניין הלכתי גופיה? חשבתי שזה נוח להרבהמנגואית

כן. יש עניין לא ללבוש ציצית ישר על הגוףיעל מהדרום

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

זה לא נח תיקתקים לילד גמולהשם שלי

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

לנקסט יש 1.5-2 שזה בעצם 18-24מקרמה

ראיתי את זההשם שליאחרונה

אבל מהניסיון שלי המידות של נקסט יחסית גדולות.

אז אני חוששת שזה יהיה לי גדול מידי.

שוב אני ותהיות על מעבר דירהחמדמדה

מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)

ואני ככ חוששת…

קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית

מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי

אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול

איך אסתדר עם לנקות אותו?

ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?

ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')

אני מאוד נקייה

ואם יש דברים שלא יירדו?

ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?

ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…

וואי נראה לי די מהר לא תצליחי להביןפרח חדש

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אם זה ירגיע אותךהמקורית

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

אופ אני מקווהחמדמדה

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

אגב אני קוראת אותך וזה מזכיר לי שנכנסתי לבית שליפרח חדש

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

כן מאמינה שזה יעבור ליחמדמדה

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

ידיות של ארונות אפשר להחליףרק טוב!

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

נכון! אנחנו החלפנו וזה עולם אחרטארקו

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אני מרגישה ככה עד עכשיו😅המקורית

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

יווו לא טוב😂😂😂חמדמדה

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

ואו ממש מבינהAvigailh1

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

פרה פרהלומדת כעת

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

אני מרגישה שמה שעושה דירה לשלי זו השקעהממשיכה לחלום

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

וואי תודה לכולן חיממתן את ליבי (וצריכה המלצה לחומרחמדמדה

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

אני הייתי מחליפה את הצינוראוזן הפיל

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

כן הזמנתי מטמו, אבל עד שיגיע חחחחמדמדה

לדעתי תקני בארץ בנתייםטארקו

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

צינור חדש לדוש עולה פחות מ50רק טוב!

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

חומר מסיר אבניתרק לרגע9

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אנטי קאםק לא הזיז לוחמדמדה

מוזר...רק לרגע9

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

רק צזכרי בהריון חומרים חזקים לא מומלציםאני אאה

כן אני בשלב שאחרי🐒חמדמדה

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

איזה אנטיקאלק השתמשת?טארקו

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

של המקלחותחמדמדה

אז אולי תחפשי את של האסלותטארקו

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

ננסה גם וגםחמדמדה

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

ממליצה לא להשתמש הרבה ב00המקורית

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

כן זה לשלב שיירד כל השחור מהקרמיקה רקחמדמדה

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

רגע את מדברת על להוריד את השחור? את צריכהטארקו

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה לא רובהחמדמדה

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

צינור עדיף להחליף. עולה כמה שקלים בכל סטוק/טמבורטארקו

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

יש ליעקובי חומרים ממש טוביםמקרמהאחרונה

רק להיזהר... הם חזקים מטוד

לעבוד לפי ההוראות

בא לי להניח תסכול(מצב כלכלי, זוגיות ועגלה לתינוק)אני נשארת אני..

המצב הכלכלי שלנו לא משהו

לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..

ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.

מה הבעיה

ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך

וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר

כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..

ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה

וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב

אבל זה מייגע

נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.

כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!

אני בהריון חדש

נו אין לי כח

מה עכשיו

לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק

אבל לאחרי הלידה אין לי

ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה

אני לא זורמת עם כל סוג

וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל

אין הרבה כאלה

ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש

זה סיוטטט

גרים בחור

אוף

ומה הקטע הזוגי

שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות

הוא לא יבין תמיד מה הצורך

הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים

ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים

ומותר לומר

כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך

גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר

גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..

בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת

אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי

וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש

אבל בא לי לשמוח..

ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..

ואם כבר..תמליצו לי על

עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..

אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים

אה ושתתקפל בקלות חובה

ותתפללו שאמצא מציאה טובה

יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי

חיבוק גדול!באתי מפעם

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

יש לך תכנון כלכלי לעתיד?אמאשוני

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אנחנו לא זוג צעיר בכלל..עם כמה וכמה ילדיםאני נשארת אני..

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

אולי יש לי עגלה וטיולון של ספורטליין למסירההרמה

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

נשמע לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

מסכימה, גם אני עשיתי כך, מבחירה לגמרימתואמת

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).


@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!


(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

יש טיולונים מגיל לידהממשיכה לחלום

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

תודה רבה אבל אצלי ישנים על הבטןאני נשארת אני..

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

אפשר להוסיף לטיולון מעין מגן רגלייםמתואמת

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

תודה רבה אבל פחות מתחברת לרעיון🫣אני נשארת אני..

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

אז מקווה שתמצאי עגלת אמבטיב טובה במסירה❤️מתואמת

תודה רבה ❤️אני נשארת אני..אחרונה

לא רלוונטי לי ..הם ישנים על הבטן בעגלה במשך היוםאני נשארת אני..

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

אפשר גם בטיולון (ולחגור רק את הרגליים)יעל מהדרום

אין מצב הם מתעוררים מכל פיפסאני נשארת אני..

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

המלצה על סוג עגלהרק טוב!

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

הלוואי אמצא אותה יד שניה..לא קיימת..אני נשארת אני..

אני מתחברת לקטע הזוגיניגון של הלב

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

נכון הוא באמת לא מודעאני נשארת אני..

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

אני קודם כל חיבוקשמעונה

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

לא ספורטליין...אני נשארת אני..

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כל ילד מחדש אני מתפעלת איך אני מפחדת מהשלב הזהפה לקצת

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

אז תחתכי לחתיכות קטנות, או בנגיסוןיראת גאולהאחרונה

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

הבן שלי בן שנה ואוכל ממש הכל, לא טוחנת כלוםהשקט הזה

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

האם הבקשה שלי לגיטימית?השם גדולל

שני ההורים גרים באותה עיר. בדר"כ ישנים בצד השני, אך עם הזמן נהיה ממש צפוף והם התרגלו שאנחנו באים רק אליהם ומתחלקים בסעודות. הפעם בגלל הגעה עם תינוק נוסף והריון אמרתי לבעלי שאני מעדיפה שנישן בצד שלי ואת שאר הסעודות נעשה שם (מן הסתם שנאכל גם בצד שלי) ובעלי חושש מהתגובה של האמא כי קשה לה כשאנחנו הולכים לסעודות שם או סתם הולכים לבקר, היא לא אומרת את זה אבל רואים שהיא מחמיצה פנים והאווירה נהיית מתוחה.

ניביתי להסביר לו שהשבת הזו כל הצד שלו מגיע ואצלי אף אחד וזה הכי הגיוני כי אני סובלת שם מחוסר שינה בגלל שינה על מזרונים והוא לא מסוגל לעדכן את אמא שלו שנגיע רק לסעודות אז הוא החליט שהוא מוותר על ביקור ומעדיף להישאר בבית בטענה ששינה אצל הצד שלי תיצור אמירה מסויימת מול ההורים שלו...

ואני לא הבנתי מה הבעיה ולמה קשה להם לקבל את זה?

אני חושבת שזה באמת הגיוני שתישנו אצלהמקורית

ההורים שלך אם החלופה היא מזרנים

ושחמתך ובעלך יצטרכו להתמודד ושיהיה להם בהצלחה

למה חייבים לספר?כל היופי

אם אתם שם כל השבת האם הם צריכים לדעת?

נפגשים בבית כנסת או משהו?

הכי הגיוני שתשנו אצל ההורים שלךסטודנטית אלופהאחרונה

באופן כללי אני לא חושבת שזוג צריך לדפוק חשבון לאף אחד אלא לעשות מה שטוב לו, בטח כשלאף אחד אין מטרה לפגוע.

אולי יעניין אותך