פס"ד מעניין. מה דעתכם/ן?תורם דם
פסק הלכה: אסור לאדם עם נטיות אובדניות לומר 'אשמנו בגדנו'
רגע לפני הימים הנוראים וחגי תשרי, הוציא הרב יוני רוזנצוויג חוברת הלכתית יוצאת דופן שעוסקת באנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות | הוא מסביר האם מותר לאדם הסובל מאנורקסיה לצום, על איזה קטעים מתמודדים עם דיכאון יכולים לדלג, ולמה עולם ההלכה לא עסק בתחום הזה עד עכשיו?
ישי אלמקייס, חדשות כיפה

הכתבה המלאה בכיפה פסק הלכה: אסור לאדם עם נטיות אובדניות לומר

חגי תשרי והימים הנוראים בפתח, איתם ההכנות הרבות שכבר החלו החל מקניית הסימנים לראש השנה והסכך לסוכות ועד עריכת חשבון נפש לעשרת ימי תשובה ויום כיפור. אך יש קהל שההכנות לימים אלו מורכבות עבורו במיוחד.

חוברת הדרכה הלכתית שיוצאת במיוחד לקראת הימים הנוראים, עוסקת במפגש בין הסובלים מבריאות נפשית לקויה לחגים, לתפילות ולצומות. החוברת נכתבה בידי הרב יוני רוזנצוויג ממכון "מעגלי נפש" וכוללת התייחסות לאנשים עם ADHD ("יכולים להתפלל עמידה בראש השנה בתזוזה"), לאנשים שסובלים מהתקפי חרדה ("יכולים לשתות מים במקביל לתרופה ביום כיפור") ולאנשים עם דכאון קליני ("להתייעץ עם המטפל, ייתכן ולא יצומו"). יחד עם זאת, המחבר טוען כי היא נועדה גם לציבור: "שיוכלו להבין קצת יותר לעומק את הקשיים והצרכים הקיימים".

"לפני 4 שנים הגיעו אליי כמה שאלות בנוגע להלכה ובריאות הנפש, חיפשתי בכל ספרות ההלכה ולא מצאתי תשובות. לגבי בריאות הנפש לא נכתב כמעט כלום וזה היה מוזר, אז החלטתי ללמוד את הנושא". הוא קבע חברותא עם חבר פסיכיאטר שנמשכה למעלה משנתיים והתוצאה של זה היא ספר מקיף שיצא בעוד חודשיים.

איך מגשרים על הפער בין הרצון לשמירת מצוות ובין שמירה על אותם מתמודדים?

"תמיד אפשר לתת היתר או להוריד קטעים שונים רק בגלל חשבונות טכניים ולומר להם: 'אתם פטורים'", אומר הרב רוזנצוויג ומסביר: "הצד השני הוא שהאנשים האלה רוצים להיות חלק. אם נפטור אותם מהצומות ומהתפילות, איזה קשר ותוכן רוחני יישאר? איזה משמעות תישאר? הם יהיו ריקים. כמה שאנחנו מתלוננים על האורך של התפילות בראש השנה, מי שבאמת לא מסוגל לזה נשאר בסוף בלי כלום, והוא אפילו מרגיש אשם בשל כך. אז האתגר כאן הוא כפול. צריך באמת לומר להם - אתם פטורים מ-א', ב' וג', אבל צריך ליצוק תוכן חדש ולהדגיש: תעשו את זה ואת זה. אני יכול להמציא דברים אבל כדאי וצריך למצוא את זה במקורות כי זה מרגיש יותר אותנטי. נכון שהתרגלנו שאת ראש השנה ויום כיפור חווים בדרכים מסוימות, אבל הם לא חייבים לחוות את זה דווקא ככה, יש עוד דרכים. אז הנה מדרש, הנה סיפור ומקור חסידי ורעיון שיכול לתת את התוכן בלי להביא אותם למקום שבו הם סובלים וחס ושלום גם מתדרדרים בעקבות התפילות".



לפי הרב רוזנצוויג, החשבון ההלכתי הוא פשוט יחסית: "אם מצוות 'עשה' גורמת לחולי אז אפשר לוותר עליה, אבל אם אנחנו מדברים על איסורים ומצוות 'לא תעשה', אז זה כבר דבר אחר". הוא אומר וטוען, "האם אגיד לאדם אובדני שלא לומר 'אשמנו בגדנו' אם זה יפגע במצבו? בוודאי".

הרב רוזנצוויג מספר כי יום אחד פנה אליו אדם שקרוב משפחתו מתגורר בחו"ל וסובל מדמנציה. הוא סיפר כי הם בדרך כלל מדברים לפני שבת ובצאתה כדי לראות שהכל אכן כשורה, ושאל האם מותר לו להתקשר גם במהלך ראש השנה כדי לבדוק את מצבו של הקרוב. "כאן זה לא עניין של ביטול 'עשה' ואני חייב להבין מה קורה עם הדמנציה הזאת ומה ההשלכות של זה", אומר הרב רוזנצוויג ומספר כי הוא בירר באיזה שלב של הדמנציה הוא נמצא ומסתבר שבעקבות הקורונה מצבו חמור יותר ממה שקורה בפועל, ולפעמים אפילו שוכח לאכול ולדאוג לעצמו, והבין שזה גובל בפיקוח נפש, לכן התיר להם להתקשר במהלך החג.

"האמנם נרצה שאדם שסובל מדיכאון קליני, יאמר: 'עכשיו שנוצרתי, כאילו לא נוצרתי... הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה'?", שואל הרב רוזנצוויג בהקדמה לחוברת ההדרכה, "האם אישה שסובלת, חס ושלום ממחשבות אובדניות, נכון שתעסיק את מחשבתה בתפילת נעילה באמירת 'מה אנו, מה חיינו... כי הכל הבל'? אווירת הקדושה של הימים הנוראים יכולה, כשהיא מונגשת בצורה לא אחראית, להביא להידרדרות שאחריתה מי ישורנה", שאלות כאלה ועוד רבות אחרות הביאו את הרב רוזנצוויג להיות הראשון שנוגע בחוויותיהם של מתמודדים עם בעיות נפשיות אל מול עולם ההלכה בכלל והימים הנוראים בפרט.

למה עולם ההלכה לא נגע בתחום הזה עד היום?

זאת לא אשמתו של עולם ההלכה, לא התעצלנו, פשוט כל העולם לא נגע בזה עד עכשיו. הניואנסים בתחום בריאות הנפש היו פחות ידועים לרוב האנשים בעולם. אם אתה חוזר 2,000 שנה אחורה ואתה רואה במשנה ובגמרא: "חרש שוטה וקטן", מה זה ה"שוטה"? ברור שמדובר במקרים הקיצוניים, בפסיכוזות, אבל אף אחד לא שם לב למישהו שקצת בדיכאון. זה תחום אפור שלא אבחנו אותו. לפני 50-40 שנה העולם התחיל לדבר יותר במושגים האלה והתפתחה הבנה של דקויות שלא הייתה לפני כן ובעולם ההלכה לא התעדכנו בזמן. אם תלמיד ישיבה שאחרי תפילת שחרית במקום ללכת לארוחת בוקר היה אומר קריאת שמע בפעם ה-50 כי הוא רוצה לדייק את הכוונה, אז פעם הרב היה אומר שהוא צדיק, והיום אנחנו יודעים שהוא מסכן, יש לו OCD והוא סובל.

https://www.kipa.co.il/userFiles/files/fd1f3df98ee36479dba82e69a531d821.pdf

האידיאל הוא שכל ספר הלכה יכיל פרק בנושא בריאות הנפש או שזה יהיה ספר בפני עצמו?

מצד אחד כדאי שזה יהיה בנחלת הכלל ושכולם יכירו את זה אבל מצד שני זה בלתי אפשרי. כל פעם ששאלתי מישהו מתחום בריאות הנפש שאלה בנושא, הם תמיד ענו: "זה תלוי במקרה". אף אחד לא יסכים להתחייב לתת פסיקה גורפת. צריך להכיר את ההיסטוריה, את רמת הפעילות שלו ואת חוות הדעת של המטפל בשביל להכיר את המקרה. בתחום כזה קשה לתת הדרכות כלליות כמו שנותנים בתחומים אחרים. זה דורש התמקצעות מסוימת מצד הרב שפוסק.




הכתבה המלאה בכיפה פסק הלכה: אסור לאדם עם נטיות אובדניות לומר
אויש נונשמה-כללית


איזו סמכות יש לו לאשר לבעלי חרדה לשתות ביום כיפור?חושבת בקופסא

ומאיפה הקביעה הגורפת שאנשים עם כל סוגי המחלות הנפשיות לא יכולים להתמודד עם קטעים בתפילה?

הוא ישב ודיבר עם כל אותם אנשים וקבע לגבי כולם מסקנה אחידה?

וגם נאמר שהספר נכתב בעזרת חברותא עם פסיכולוג, מה עם פוסק בעל כתפיים רחבות שלו יש באמת סמכות לפסוק בעיני כרת?

 

זה ממש לא נראה לי מבוסס.

 

(אה, ובבקשה אל תשמש במקפים התקועים האלו שרק מקשים על הקריאה ולא באמת עושים משהו בשביל בנות.

אם כ"כ חשוב לך לפנות בצורה מיותרת לנשים תכתוב "מה דעתם ומה דעתכן" זה לפחות קצת יותר תקין לשונית)

מודה שלא קראתי הכל. אבל כן חושב שיש כאן חידוש עצוםתורם דם
בעצם ההתייחסות לנושא.
אנשים בריאים לרוב לא מסוגלים להבין
מה באמת עובר על תשושי נפש, ולכן מגיבים ממקום
מקום רציונאלי ורגשי בלי באמת להבין.

למשל אדם שסובל מדיכאון זקוק לימי חופש
מהעבודה גם אם "כלפי חוץ" הוא נראה בריא לגמרי.

לגבי הסיומת- ככה נוח לי. אני לא מתכוון להאריך את
כתיבתי סתם ללא צורך, וכמובן שלא אשתמש בנקודה מגדרית.
זה לא חידוש בכללנשמה-כללית

כבר ישבו על המדוכה הזו לפני שנים (ר' שלמה זלמן, הציץ אליעזר, ועוד)

החידוש הוא באנשים שמנסים לעשות קצת יח"צ על ידי הטרלות פומביות שונות.

יש באמת דבר כזה לפטור בעלי מחלות נפשיות מקטעים בתפילה?חושבת בקופסא


הוא כתב "חידוש בעצם ההתייחסות לנושא". על זה נסובים דבריי.נשמה-כללית


בוודאי. והרבה יותר מכך.תורם דם
מחלה נפשית היא מחלה לכל דבר ועניין.
נו ואז?נשמה-כללית

חולה פטור מן המצוות ולא עידכנו אותי? הדוסים האלה...

השלד של התפילה הוא מעט יחסיתultracrepidam

חלק גדול מאד ממה שאנחנו קוראים תפילה הוא דברים שאפשר לשנות. כמובן צריך לדעת מה מותר לשנות ואיך, וכמובן שמשנים רק במידה ויש צורך ממשי. אבל בהחלט *אם* לאדם יכול להגרם נזק מתפילה מסוימת, הרבה פעמים ניתן לשנות.

דעתי היא שלא רלוונטי לדבר על זה בפסק ציבורי פשוט כי ההבדלים דקים כל כך שזה לא באמת מעשי.

הוידוי הוא מדאורייתא... עוד יותר חמור מכל התפילה.נשמה-כללית

לא שזה עניין את כותב המאמר, שעסוק בלמצב את עצמו כרב נאור, ליברלי ומתחשב, ש"מסלק את הבעיות שיוצרת הדת" כלשונו עפ"ל. 

הרי תדמיתית זה יוצא טוב, רגיש, חכם.. עם ערכים שכולם אוהבים ושכיף לשמוע עליהם.. לא מהאלו הפאנטים שתקועים עם תורה מיושנת ואכזרית....

 

 

(וזו לא פעם ראשונה שלו, אגב. 

טוב נו, מכירים כבר את הסוגה הזו, בבא-בא-לי)

נוסח הוידוי לאultracrepidam

וידוי הוא מדאורייתא חלק ממצוות תשובה

אה, הוא מציע לומר וידוי בנוסח אחר?נשמה-כללית

יש לו בעיה דווקא עם ה"אשמנו"?

נו בחייאת

(אני חושב שזה חלק מספר שיצא בשלמות בהמשךטיפות של אור

עם המקורות וההסכמות. כשבמהלך הכתיבה הוא התייעץ עם פוסקים מחד ובעלי מקצוע מאידך

אבל אני לא בטוח. בכל אופן הנה ההסכמות לשות קודם שלו)

כל כך מוזר שלא באמת מצדיק התייחסותultracrepidam

זה אמירות ברמה של כתבות ממומנות.

 

להוציא פסק גורף שאסור לבן אדם עם דיכאון להגיד "אשמנו"? אי אפשר פשוט להסביר לו שהבחור לידו אומר בדיוק את אותו טקסט, וגם הרב אומר את אותו טקסט? *להגיד* את הטקסטים האלה זה מה שיפיל אותו?הרי הטקסטים קיימים, לא משנה מה הוא יעשה. והוא יודע יפה מאד למצוא מגוון טקסטים אחרים (אם הוא הגיע לרב הזה, כנראה גם אינטרנט יש לו). אז לקרוא שני טקסטים זאת הבעיה? מדובר בשילוב של כמה מחשבות מודרניות ומוזרות -

1 "כל מי שסובל מבעיה מסוימת, אסור לומר לידו משהו שעלול להזכיר לו את זה". זה נכון אולי בשלב מסוים של הטיפול, אבל אם לא הצליחו תוך זמן קצר להגיע ליציבו שלא תעורער מאזכור של חצי משפט, אז לא באמת הועלנו, כי זה יגיע בסופו של דבר.

2 "הדת היא מקור טיפוסי לבעיות ותפקידו של הרב ה"רגיש" הוא לסלק את הרכיבים הדתיים הבעייתיים מצאן מרעיתו". ברור שיש אתגרים תלויי דת, אבל לנסות לפתור לאנשים בעיות לא יכול להתמקד בבעיות השולויות והזניחות שנגרמות בבית הכנסת.

וואו. מרגש אותי לקרוא את זה למרות שלא יודעת מה הוקף ההלכתיהיא יושבה בחלון
בכלופן ראש השנה לפני שנתיים התמודדתי כמה חודשים עם דיכאון וחרדות. ובדיוק כמו שהוא כותב: 'אווירת הקדושה של הימים הנוראים יכולה, כשהיא מונגשת בצורה לא אחראית, להביא להידרדרות שאחריתה מי ישורנה'
חרדת יום הדין, התפילות והכל גרמו לי להצפה של הדיכאון והחרדות ממש במהלך החג. לא יכולתי להגיד את מילות התפילה. בסוף היום השני פשוט הרפתי, והרגשתי נורא. זה בהחלט עלול להוות טריגר למחשבות קשות. יש אנשים שחיים את חרדת יום הדין כל השנה, ושחושבים מחשבות של 'מי אני ומה חיי' כל יום וזה לא הכי בריא
זה בהחלט נושא שלא התייחסו אליו מספיק עד היום
תודה על התגובה הזאת.תורם דם
לצערי אנשים שמעולם לא התמודדו עם דברים
מראים את בורותם וחוסר רגישותם ברבים.

עצוב שהשנה היא 2021 ועדיין אין הכלה למורכבות
של מתמודדי נפש.
אני דווקא כן מרגישה הכלה.אולי פשוט צריך להעלות יותר למודעותהיא יושבה בחלון
אנחנו ב5781 וצועדים לקראת 5782ekselion

אתה חיי בעבר 

אגיב כי אני חושב שיש נזק מסוים בדברים שלךultracrepidam

כאילו שמי שלא מסכים איתך, זה מתוך בורות או אי-רגישות.

הסיבה שזה יכול לגרום נזק, זה כי אותו אחד שרוצה שאנשים יבינו אותו, יראה תגובות מהסוג שאתה יוצא נגדן, יבין - לפי השיפוט שלך - שמדובר באנשים שלא מבינים אותו, בורים חסרי רגישות, והמסקנה שלו תהיה שיש המון אנשים שלא מבינים אותו ולא מוכנים להתחשב בצרכים שלו. והוא יסבול לשווא.

כל זה בזמן שבפועל, מה שכתבתי היה שפרסום פסק פופוליסטי ש"אנשים עם דיכאון פטורים מלהגיד תחנון" זה לא מקדם אף אחד אלא מכניס אנשים לתבניות שמסבכות אותם.

 

זה שאנשים מראים אמפתיה בדרך שונה משלך

מתייחסים להלכה אחרת ממך

מגיעים למסקנות שונות ממך

זה לא אומר שהם בורים חסרי רגישות. זה בך הכל אומר שהם חושבים אחרת.

כואב לשמוע מה שעברתנשמה-כללית

אבל אני מוכרח לציין: התייחסו, אוהו התייחסו. 

הנקודה היא שעשו את זה באופן מושכל, פרטני, חכם. ולא בפרסומים המוניים..

כמו שטיפול פסיכולוגי עושים מול פסיכולוג, ולא בשחרור מאמרים מתנשאים לעיתון....

 

הפרסום הזה לא הולך להועיל לנושא ולמי שסובל. הוא רק מקרר ביידישקייט.

כולי תקווה שכל מי שעובר קשיים כואבים כאלו - יידע לפנות למי שצריך לפנות ולהתייעץ, ואני מאחל לו את כל הטוב שבעולם.

 

@תורם דם, בוא נתחיל מזה שאתה לא החכם היחיד בעולם. תתפלא לשמוע שעוד אנשים מכירים כאן מצבים ולא רק אתה. מלתרום דם לא הופכים לפסיכיאטר מוסמך.

זה שאנשים מראים את נאמנותם להלכה ולתורה זה לא בורות ולא חוסר רגישות. זה פשוט אנשים קצת פחות רדודים מכותב המאמר וממך, שמבינים שלדברים יש קצת יותר מורכבות מכמה מילים מפוצצות ופסאודו-הומאניות, שהם בסך הכל כיסוי ללא-כלום. זה שבמקום להתמודד עניינית עם הטיעונים אתה קורא להם "בורות וחוסר רגישות" לא מוציא אותך חכם ורגיש, אלא כולה אדם שאין לו יראת שמים. 

שמחתי לעזור.

מעניין אותי מה אנשים כמו למשל הרב רפי פויירשטיין יגידו על זהוהוא ישמיענואחרונה
האמת, אני לא בטוח בכלל שהוא היה מתלהב מהרעיון מכל מיני בחינות
צירופי מקרים ותחושות בטןשפוי

מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!

בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...

סיפור מהלחימהיהודי שואף לטוב

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

מטורף לגמרישפוי

סיפור נוסף מהלחימהיהודי שואף לטוב

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

וואו. באמת ניסי ניסיםנקדימון

ועוד מהלחימה. טרי.יהודי שואף לטוב

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

צריכים להגיד הגומל, נכון?נחלת

תלוי סיטואציה. בכל מקרה הוראה רווחתיהודי שואף לטוב

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

יש לי המון... הנה כמהכולנו הביתה

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

יש אנשים צדיקים בפורום הזה.....באמת.נחלת

שמעתי פעם משפט יפהחוזר תמיד לאשתי

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

היה יום אחד של פיגועהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ט' באב תשפ"ו 15:37

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

משהו נחמדפשוט אני..

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

פעם סידרתי איזה חדרון שהיה חצי מחסן חצי זולהאברהם יאיר שטרןאחרונה

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

מחליא אותי שבגלל משחק מטומטם כל העולם משתגעכְּקֶדֶם

מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין

ץ

כמה אותנטי מצדךחתול זמני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

מי אמר שדוס אמור להיות אינטלקטואל אנין טעם?shaulreznik

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

אני לא חושב שהרב לנדו מהווה דוגמה ליהודיפשוט אני..

דיברתי על דוסיםכְּקֶדֶם

כל אחד צריך לשחררמבולבלת מאדדדד

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

איך רואים שיש שם מישהו שעודד אותך לצפותמשה

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

אממממ האמת לאמבולבלת מאדדדד

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

איזה קטעמשה

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

מעולם לא עניין אותימבולבלת מאדדדד

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

אין לי בעיה שישחררו אבל שיעשו את זה בשושוכְּקֶדֶם

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

למה זה חילול השם?פשוט אני..

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

יש הבדל רב בין היגררות אחר תרבות המערב וביןפינג פונג

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

טהרני לדעתיחתול זמני

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

זו דוגמה קלאסית לביטול תורהפינג פונג
  • תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

  • לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

  • קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ביטול תורה זה אומר שבזמן הזה יכולת ללמוד תורהחתול זמניאחרונה

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

  • עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

  • למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

  • כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

נכון. למה לא? גם חרדים הם בני אדם, אחרי הכל....נחלת

דווקא למשחק הזה יש הרבה יתרונותמשה

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

וואי, אם זה נכון זה מדהים.פינג פונג

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

יותר מחליא המרדף אחרי החפתים של הצעקה האחרונהנקדימון

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

כלה נאה וחסודה.... לא ככה? זה לא נחשב לשקר, נדמה לנחלת

בד"א? ביום חתונתהנקדימון

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

למה אתה כזה חמוץכְּקֶדֶם

נדבקתי ממךנקדימון

אבל אני כזה מתוקכְּקֶדֶם

אה, התכוונת במטפחי הבלורית וכו' אלינו?נחלת

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

תנחומיינקדימון

מה כזה רע בזה?advfb

מתי יש סיבוב שערים?אשר ברא

אני מכיר חבר'ה שעושים אחרי הנץ, רק בנים...ל המשוגע היחידיאחרונה

ביטוח מופקע על ג'יפחוזר תמיד לאשתי

קניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.

אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.

מה הסיפור?

מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?

אין דבר כזה ''ביטוח זול'' שיתאים לכולםפשוט אני..אחרונה

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

התנהגות מוזרה בכבישחוזר תמיד לאשתי

קרה לי עוד פעם בעבר.

אני נוסע, עוצר במעבר חצייה, עוברת בחורה ופשוט נועצת בי מבט חודר לכל אורך החציה וגם אחר כך.

אני מסיט את המבט, ממש מובך, לא מבין מה קרה.

לא לבשתי פונפון על האף.

זה גם מבט ממש מטריד, חודר כזה. מצד שני לא נראה כועס או כאילו אני מוזר.

מה הסיפור? קרה לכם פעם?

ליצור קשר עין עם נהג כשאתה חוצה כביש124816

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

זה קטע של בטיחות בדרכיםחתול זמני

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

תודהחוזר תמיד לאשתיאחרונה

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶםאחרונה

קשה לי שאין מספיק פידבק בפורוםחוזר תמיד לאשתי

אני גם נגוע בזה.

מישהו שופך את ליבו/מבקש עצה/ משתף, כולם נותנים לו את הלב, עוזרים לו.

הרבה פעמים זה נראה כאילו הוא פתח את השרשור והלך, אפילו לא בדק מה ענו לו.

זה קצת מתסכל.

זה כל כך חשוב לפדבק, לשים לב מה ענו לך, להגיב, להודות, לומר מה דעתך על זה, אם זה עזר לך, התאים לסיטואציה שלך.

וגם מה בסוף עשיתם, זה כל כך חשוב לשתף גם בסוף!!

יש סיפור על איזה רב שתלמידו ביקש ממנו להתפלל על איזה חולה. אחרי כמה שנים טובות הם נפגשו ואז הוא שואל אותו תגיד מה עם אותו חולה? ענה התלמיד בהלם שהוא כבר התרפא. אמר לו הרב אני עדיין מתפלל, תעדכן אותי מה יוצא אם מי שאני מתפלל עליו.

לתשומת ליבנו🙏🏿

אשריכם!

🤗

בהחלט רואה את תגובתך וגם הגבתי...נחלת

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

נורא מעריכה את הכנות שלך. הלוואי עלי.נחלת

באמת את מצטיינת בפידבקים ותגובותחוזר תמיד לאשתי

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

באמת אף אחד כאן לא שקוףנחלתאחרונה

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

איזה סבל זהאריק מהדרום

שלושה שבועות לא להתקלח, כל שנה מחדש, אנשים בעבודה מתרחקים ממני, ישן על הספה, אפילו הילדים לא נעים להם ממני "אבא מסריח איףףף" הם עוד רגע בני מצוות מסכנים ויצטרכו גם להקפיד על מנהג אבות.

אתה באמת מקפיד על זה?משה

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

משה, אתה שואל שאלות כאלו?הסטורי

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

לא קלרקאני

מחזקים את ידך במנהג החשוב

זה ממש קשהמישהי חדשה:)
אצלינו מקפידים בתקופה הזאת על מרחק 2 מטר אחד מהשני, כמו בקורונה. 
אתה מגזים וסובל.חוזר תמיד לאשתי

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

אני בתמישהי חדשה:)

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

חבר, אתה חדש בפורוםהסטורי

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

רבותי, אתם לא מגזימים קצת?......נחלת

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

תיאודורנט זה דאודורנט בניחוח תאו?חתול זמני

לא. תיאולוגיה.נחלת

זה באמת לא קל. בגלל זה אני משתדל4ne1

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

נו למה אני מתאמץ בכללאריק מהדרום

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

עד היום יש אנשים שמתקלחים פעם בשבתנקדימון

בשבת ראש חודש, הכוונה

אתה עוד מהמקילים,חתול זמני

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

יש לך את ההומור של אדיר מילרהפי

מי היה מאמיןל המשוגע היחידי

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

היה איתי בחדר בפנימיה אחד שהתעקשהסטוריאחרונה

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

אולי יעניין אותך