אם זה עניין רציני אל תדחה בגלל תחושות בטן

ואין מה להפסיד ואי אפשר לדעת מה יהיה.

במיוחד שלפעמים תחושה שיכולה להיות חזקה ואי אפשר להסביר אותה בצורה רציונאלית יכולה להיות עורבא פרח.

אתה לא מתחתן איתה כולה נפגש, תבוא תעשה צחוקים ויהיה נחמד זה העיקר.

קורה שהתחושה משתנה, לומדים מזה

אתה לא חייב לתת דין וחשבון לאף אחד. שחרר כפרה

אפשר לחשוב מה יכול לקרות.. מקסימום לא תמשיכו זה הכי נורא חח

בכל מקרה, תמיד אפשר לברר, להיפגש ואז להחליט.

תלוי כמובן למה אתה קורא "טובה מדי".

לחתן חוזר בתשובה מציעים את בתו של הרב הראשי  

מכירים את זה שאכלת בבית קפה ופתאום החלטת שלא בא לך? איך אפשר לשלם על האוכל ככה?

הוא רק אמר שיש משהו חשוד בהצעה..

בכל הצעה שהיא יש חשדנות/חששנות רבה. 

יש חשד בכל קשר שהוא "האם זה יצליח?" האם זה מה שאני מחפש?" "האם זה מה שילך?"

לפעמים חושבים ומוצאים סיבה - מאיזה רגש נובע התחושה הזאת על מה זה יושב.

במקרה שלא מזהים ואפשר לפתוח פתח לאופטימיות - אז למה לא?

הצעה זה לא הכירות עם בנאדם. הצעה זה אוסף של פרטים. הכירות זה זיהוי פנימי יותר.

ישנה אשליה כאילו הפרטים של ההצעה אומרים את המהות של האדם אבל הם רק סימנים חיצוניים.

למה שזה יצטרך לשבת על הלב בכלל?

אם בנאדם מרגיש בודאות שזה לא ילך בניהם, הגיוני שלא יטריח את עצמו ואת המדוייטת שלו להפגש.

אבל אם מדובר בתחושה ספקולטיבית שנמצאת בערפל ומבחינה רציונלית יש על מה לדבר.

שינסה - מה כבר יקרה? 

תמיד יש סיכוי לכאן או לכאן

אז באמת אין טעם לההפגש אבל אם זה לא ודאי יכול להיות מאוד שזאת תחושה שיכולה להתפוגג.

תמיד יהיו תחושות כלשהן ובכיף הן יכולות להיות מועצמות מסיבות כלשהן

אבל פה הוא גם לא אמר שזאת תחושה ודאית. תמיד יש תחושות ולפעמים הן גם חזקות מסיבות שונות... זה לא מעיד בהכרח בכלל על התאמה או חוסר התאמה

או שהיה בכך משהו.

תחושת לב יכולה להיות נכונה - ויכולה גם להיות מטעה.

אולי זאת אשתך??

אבל כן מעלה כאן נקודה- עדיף לא להפגש בכלל מלהביא את עצמך מראש לסיטואציה שאתה צריך לחתוך- ואני בכוונה אומרת עכשיו לחתוך, למרות שאני עקרונית לא משתמשת במילה הזאת, אבל גיליתי שעם כל הכבוד לזה שאמרתי כן, לפעמים הרגשה לא טובה לפני פגישה אומרת משהו, וצריך לזכור שיש כאן צד שני שמשקיע ומגיע אז זה ממש לא "בוא תנסה מה כבר יקרה"... יקרה שתצטרך לסיים את זה ולאכזב את הצד השני וזה לא נחמד לעשות אתזה פעם אחר פעם, אצלי לפחות זה גם דבר שהורס לי את התפקוד לפעמים יום שלם... ואז אני שואלת את עצמי לפעמים- אבל הרגשת שיש שם משהו לא מותאם, למה לא ביטלת עוד קודם? 

סתם נקודה למחשבה..

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳