אוף, חברה שלי מזה עצבנה אותיתוהה לי
היינו פעם חברות ממש טובות ואחרי שהתחתנה היא הקימה זוגיות ממש הרמטית עם בעלה אז לקחתי מלא צעדים אחורה.. נגיד הוא פותח את כל המיילים שלה מחברות שלה (היא חרדית בלי וואטסאפ..), לפעמים כשהוא היה בבית היא היתה שמה את הטלפון על רמקול כדי שגם ישמע, כמובן שהכל בשקיפות מולי, רק זה כזה לא מתאים לי.. בכל מקרה כפי שאמרתי הקשר ממש ממש הצטמצם, אבל לא נעלם.
בקיצור, היא התקשרה אלי אתמול מיוזמתה לשיחה קצרה, ובמהלך השיחה שארכה כ5 דקות בעלה כל הזמן דיבר אליה והיא ענתה לו! הוא ניתח איתה איזה מכתב שרצתה לשלוח לבוס, נושא ממש כבד (אבל לא דחוף וקריטי) והתחיל לפרש לה משפטים, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהיא מדברת עם מישהי. וז הזכיר לי שתמיד כשדיברנו בעבר זה היה קורה. וכאילו, למה התקשרת אלי אם את לא מסוגלת לדבר איתי? למה בעלך לא מסוגל לסתום לחמש דקות? למה בשם הזוגיות ההרמטית שלכם מותר לפגוע בזולת?
וואי, זה נושא כזה רגיש אצלי! ודווקא בגלל ששחררתי כל כך הרבה, זה כזה מפריע לי שבתוך הקשר הכה מצומצם הזה, גם ב5 דקות של השיחה הם הצליחו לעצבן ולפגוע.
ואני ממש מצטערת שלא אמרתי באופן ברור שזה לא מקובל עלי, פשוט המצאתי תירוץ וניתקתי..
בכל מקרה, תודה על ההזדמנות לפרוק.. זה תמיד עוזר..
ואווהיושים
נשמע שהיא ובעלה מקיימים את המצווה "והיו לבשר אחד" יופי יופיי
חח סתם יקירה מבינה אותך זה קצת פוגע וגם מה אפשר להגיד לחברה במצב כזה??
אין איזה חלון הזדמנויות שהבעל לא בשטח שבו אתן יכולות לשוחח בכיף כמו בימים של פעם? חבל שסתם תתעצבני
חחח, אכן בשר אחדתוהה לי
ובזמנים שהיא היתה מתקשרת והוא לא היה בבית, אז ברגע שיש ממתינה ממנו, הופ, אני אוויר. ממש ממש כיף. ולא שאני אומר שכולם צרכים להיות כמונו ולא לעבור אחד לשני בממתינה אלא אם זה דחוף, אבל בשיחה אחת היא יכלה לעבור אליו 4 פעמים.
זה לא בשר אחד, זה ממש מדאיג. מחשיד ולא נורמאלי בעינייעדיעד

סימן קלאסי של חולה שליטה.

היא מסכנה ממש בעיניי.

ללא כל קשר, גם אני משתדלת לעשות שיחות ארוכות עם חבירות או משפחה

במשך היום ולא בזמן המצומצם של הזוגיות השקטה שלנו.

 

האמת,חדשה ישנה
נשמע לא כל כך נורמאלי...
אני כמובן לא מכירה את כל התמונה, אבל זה נשמע שהוא לא נותן לה מרחב אישי, וקצת משתלט...
לא, זה עושה בחילה... לפתוח את כל המיילים ולהיות על רמקול בשיחה בין 2 נשים? אחת מהן היא אשתך, אבל השניה- לא...
תנסי אולי להסתכל עליה בחמלה, זה לו דווקא שהיא לא רוצה להיות איתך בקשר, יכול להיות שיש לו אופי לא מאפשר, נקרא לזה ככה במילים יפות... באמת חוויה פוגעת .
תכלס את צודקתתוהה לי
זה באמת קצת קיצוני ולוקח מהם מחיר גדול אני בטוחה של נפרדות ועצמאות בתוך הקשר..
תודה
לי מרגיש שהוא חונק אותה...אם ל2


כנראה את צודקת..תוהה לי
למרות שגם היא מעצמה מאד הרמטית, לכן היה קשה לי לראות את הצד שלה החלש בסיפור, אבל הוא באמת משתלט
וואו איזה הזויאביול
חיבוק על החוויה
וואי תקשיבי שניהאמאשוני
כמה זמן הם נשואים?? מעל שנה?
קראתי אותך והתעצבנתי איתך בטירוף
זה כזה מרגיזזזזז
ואני ממש יכולה להרגיש איתך איך זה מסובב לך את הבפנוכו כשאת נתקלת בסיטואציה הזאת שוב.

אבל,
קראתי שוב. וזה ל-א סביר בשום קנה מידה. את מציינת זוגיות הרמטית, בחורה הרמטית. אולי זה נכון עוד צעיר שעדיין לא בשל ולא התבגר עד הסוף. אם את מתארת זוג כמה חודשים אחרי החתונה הייתי אומרת טוב מוזרים אבל זה יעבור...
אבל אם זאת כבר תקופה ארוכה ושום דבר לא השתנה,
אם עדיין אין לה חמש דקות (!) לשוחח עם חברה זה אלף נורות אדומות.
לא יכולה כרגע להרחיב אבל זה נשמע ממש ממש מדאיג. מצד שני גם אם תצליחי להיפגש איתה פנים מול פנים יש לי הרגשה שהיא תכחיש הכל.
שווה להתייעץ עם בעל מקצוע. זה סופר לא נורמלי.
לא בשם הדת ולא בשם האהבה. זאת לא דביקיות. זה לא משובת נעורים.
מטריד מאוד הסיפור.

ובכל אופן חיבוק גדול לך על העצבים שזה הביא לך!
האמת שזה מה שישר חשבתי..אחד מסימני הנורה אדומהשאלהקטנהאחת
אני יודעת שיכל להיות שהרל בסדר

אבל למרות הכעס...אולי תחשבי איך לברר שהכל בסדר שם...
ממש נכוןאביול
את צודקתבת 30
זאת היתה המחשבה הראשונה שלי גם.
גם אני חשבתי ככה כשקראתי ..דפני11
נשמע התחלה של בעל מכה או משהו נפשי אחר לא טוב בכלל..
לצערי אני מתחברת מאוד לזה!התמסרות
זה ממש נורות אדומות...
לא נשמע הגיוני מהצד של החברה הזאת
יש לחברתך בעל מתעלללאה1234
היא אומללה זה לא באשמתה תנסי לחשוב איך לעורר אותה לפעול בנושא
בעל אובססיבי ומזכיר קצת אלימות במשפחהציפיפיצי

היא מפחדת ממנו. הוא בשליטה מלאה עליה

אלימות במשפחה!אנונימיות
בתור אחת שחברה שלה עכשיו התגרשה מבעל אלים עם 2 ילדים אחרי שנתיים נישואים אני חייבת להגיד שיש פה הרבה דברים שמזכירים לי אותה.
חברה שלך במצוקה.
אוף יקירה נשמע ממש מבאסאני זה א
היה קורההלי משהו דומה עם חברה ובאמת לקחתי כמה צעדים אחורה.. מבינה שזה ממש פוגע אבל עזבי אל תתרגשי זה אופי כזה כנראה
מגיבה לכולכןתוהה לי
ותודה לכל אחת על התגובה ול @אמאשוני על ההתייחסות לפן של אלימות במשפחה
אני אוסיף עוד קצת פרטים כי אני ממש לא בטוחה שזה המצב. כלומר בעיני יש כאן זוג שמגביל אחד לשני את החופש כי זה סגנון הקשר שהם אוהבים (ובעיניי זה מעיד על מקום לא מאד בריא ומודע, אבל עדיין תקין)
אז הם נשואים 4 שנים עם 2 ילדים, בעלה הוא היותר רגיש ופגיע בקשר, היא אשה די חזקה ושכלית שלא נוטה להיעלב בקלות. אז מההתחלה הוא היה נעלב אם כשהוא היה בבית היא היתה מנהלת שיחות עם חברות, אז האסטרטגיה שהם גיבשו אז היתה שלפעמים כשהיא רוצה לדבר בטלפון זה יהיה על רמקול. וואי, נשמע באמת הזוי לכתוב את זה, אבל כאילו הכל מאד מאד מדובר ביניהם. אחר כך היא פשוט היתה אומרת לי מראש שכל בין הזמנים לא יהיו טלפונים מצידה, וגם כשהוא בבית כמעט אף פעם אין שיחות מצדה.
והדבר שהכי מאפיין אותם זה שהם מנתחים כל דבר וכל היום מדברים. ובמיוחד היא שיש לה צורך לשתף כל דבר שעבר עליה במהלך היום, ממש "מכריחה" אותו להקשיב לה לכל אחת מחוויותיה כל יום. ואם הוא צריך ללכת אז כשהוא חוזר היא חייבת לגמור לספר לו את כל חוויותיה. ובכל רגע נתון הם באמצע לנתח כמה נושאים משמעותיים בחיים שלהם. זה נשמע כזה טרחני ומייגע אבל ככה הם.
ויצא לי כמה פעמים לדבר איתה על הפער בינינו, שאני ובעלי לעומתם מאד מאפשרים חופש אחד לשני, וזה תמיד היה נשמע לי שזו לגמרי בחירה שלה ושלו להגביל אחד לשני את החופש בדברים מסויימים, וטוב לה עם זה.
מה אתן חושבות?
קשה לדעתמשמעת עצמית
יש אנשים עם הרגלים משונים
ומערכות יחסים מתוסבכות ולא בריאות.
עדיין יש מקום לחשוש. דוקא כשאת מתארת אותה אישה חזקה וכו זה מעלה לי חשד שזה מסתיר משהו.

נראלי שאין לך הרבה מה לעשות. 🤷‍♀️
נשמע לא משהו שהוא נעלב אם היא מדי פעם מדברת עם חברות..Pandi99
אוף, כתבתי תגובה ארוכה שנמחקהאנונימיות
אנסה לכתוב שוב בהמשך היום
יא.. הלוואיתוהה לי
אממ זה בדיוק נשמע הגדרה של אלימותסמיילי12
היא אישה חזקה. היא תודה שזה לא מרצונה?
בטח שהיא תגיד שזה רצונה החופשי..אבל בואי, מי מאיתנו לא זקוקה לקצת אוויר. נשמע מטריד.
אם בעלה נעלב כשאת מדברת עם חברות הוא לא רגיש ופגיע. הוא לא מסכן! הוא על גבול האלים.
זו חתיכת מניפולציה רגשית.
מה זה לדבר ברמקול?
אין לה חיים אחרים חוץ ממנו? הוא חייב להיות בכל פרט בחיים שלה? אין לה פרטיות?
אלוקים, זה מטריד אחותי.

האם כשהוא משוחח עם אנשים אחרים היא גם לא מסוגלת להכיל את זה? אם התשובה שהיא כן מסוגלת להכיל אז יש פה בעיה.

יש לי קרובת משפחה כזו. כל פעם שבעלה באיזור היא לא עונה לטלפונים. אם אני איתה בשיחה והוא בממתינה אין סיכוי בעולם! שהיא לא תנתק את השיחה ותענה לו.
הזוי משהו.
וכשאמרתי לה על זה היא כל כך נפגעה אז העדפתי פשוט להיות שם בשבילה והיא יודעת שכשהיא תצטרך אני שם.
זה באמת מטריד ,את צודקת ממשתוהה לי
את מהממת על מה שכתבת בסוף, שפשוט את שם בשבילה כשהיא צריכה אותך
זה מאד חשוב בעיניסמיילי12
אני שומרת איתה על קשר יומיומי.
היא מתנהגת כאילו הכל דבש בינהם.
בתחושה שלי, ממש לא.
הוא לא גבר נורמטיבי. שהשם יעזור. אני לא חושבת שהוא מכה אותה. כן מגביל אותה.

ואני רואה שלשים את האמת בפרצוף לא עזר והסכנה היא שהיא תתנתק לגמרי.
אז עדיף להיות שם תמיד.

וואי יש לי גם חברה כזומצפה להריון.
כל פעם שאני איתה ובעלה מתקשר היא חייבת לנתק
זה די מובןחדשה ישנה
גם אני מנתקת שיחה עם מישהו אם בעלי בממתינה, אלא אם כן זה משהו ממש דחוף.
אבל כן אומרת, שניה בעלי מתקשר, כבר חוזרת.
יש לי כבוד לבעלי, וגם הוא ינתק אם יראה שאני מתקשרת אליו... משתדלת תמיד להיות זמינה אליו, לא בלחץ חלילה, אבל בגדול, בעל זה לא בנאדם שמסננים אותו.
אני חושבת שאת מכירה את המערכת הזוגית שלך יותרסמיילי12
טוב מאיתנו.
ואם זה מתוך כבוד לבעלך, מעולה.
אבל ברגע שזה גם לענות מיד, גם לשמוע על רמקול כשהוא שם, גם לא לענות לטלפון שהוא בסביבה- זה הזוי.

אני מכבדת את בעלי. ועדיין, אם הוא מתקשר ואני בשיחה עם מישהו אחר אני לא אנתק. אחזור אליו כשאסיים..ואם זה משהו דחוף הוא שולח הודעה תוך כדי שיחה.
האמת שזה באמת מעבר די דקחדשה ישנה
בין כבוד לבעל לבין אובססיביות של לנתק מיד.
גם כשאני מנתקת, זה לא בפרצוף, אני נותנת לבנאדם שמדבר איתי לסיים את המשפט או מה שזה לא יהיה, ויתנצל שעוד דקה אני חוזרת אליו, כי השיחות טלפון שלי עם בעלי די קצרות ואני אומרת לבעלי שאני באמצע טלפון אז עושים את זה קצר... בקיצור, זה באמת תלוי איך זה נעשה.
לא לנתק לחברה זה לא נקרא לסנן.יערת דבש

אם אני באמצע שיחה או בעלי באמצע שיחה וזו רק ממתינה פעם אחת..

ממש אבל ממש לא מצפה ולא חושבת שצריך לנתק מיד

יש לו ולי חיים! עבודה! עינינים חשובים

 

כבוד זה משהו פנימי

לנתק מיד מיד שיחה תמיד כשהבעל מתקשר זה יותר לחץ ועצבים מאשר כבוד.

טוב, אולי זה באמת כי כשאנחנו מתקשרים אחד לשניחדשה ישנה
זה עניינים הכרחיים, בדר''כ אנחנו לא מתקשרים סתם... יש משהו שצריך... (להוציא את הילדים , באמצע קניות ויש שאלה וכד')
הפטפוטים שלנו נשארים לרוב לבית ובטלפון זה הודעות טכניות די דחופות, אני עמוסה בעבודה והוא יודע לא להתקשר סתם, והוא עמוס בעבודה ואני יודעת לא להתקשר סתם, אז אולי אני גם רואה את השיחות יותר דחופות שאין זמן למרוח...
בדיוק רציתי להגיד שגם אני מקפידה להיות זמינה לבעלי.מקווה לטוב מאוד

אבל זה מגיע ממני לגמרי ולא ממנו. 

 

והוא הבעל באמת משחרר, שרק רוצה שיהיה לי נעים וטוב ובכיף לדבר עם מי שאני רוצה או לצאת. 

אבל אני מכבדת אותו מאוד ואם הוא מתקשר, אז אני רוצה לענות לו. 

 

כמובן שיש מצבים שאין אפשרות, אבל עדיין הוא במקום הראשון. 

אגב, בעל רגיש ופגיע זה גם יכול להיותתיתיל

סימן לאיזושהי אלימות... נפשית ורגשית.. נעלב מכל גבר, עושה ברוגז וכו'...

בדיוק.סמיילי12
וואי יש גברים שאלוקים ישמור.
סיוט לחיות איתם נראלי.
צריך כל כך מודעות. ולהבין מה המקום שלי. ואיפה יש חציית גבול.
גם אם אנחנו בני זוג עדיין לכל אחד יש את הזמן הפרטי שלו.
אנחנו לא נמחקים בשם הזוגיות..
וואי, כל כך צודקת!תוהה לי
וואי לגמרי!חדשה ישנה
בהחלט. אלימות היא לא רק פיזית. יכולה להיות רגשיתציפיה.
וגם כלכלית. פשוט אלימות פיזית זה הדבר שהכי קל להוכיח ולהראות. אלימות רגשית היא דבר הרבב יותר חמקמק.
אם היא חייבת לשוחח ברמקולoo
והוא חייב לשמוע על כל חוויותיה במהלך היום, זה נשמע שהם מתאימים, שניהם מעיקים באותה המידה.
אלימות בהחלט יכולה להתבטא באופנים נפשיים ולא פיזייםאמאשוני
וגם מיכל סלע הייתה אישה חזקה ועוד מהתחום.
וכנ"ל עוד נשים רבות וטובות.
חוזק לא אומר שום דבר.
לפעמים נשים כאלו צריכות לבנות לעצמן "דמות" אחרת הם חייבות להתעמת עם המציאות
ואם אין להן כל לזה אז חייבות להדחיק. וחלק מהמנגנון זה לבנות את דמות האשה החזקה והדעתנית ולשכנע שכל מה שקורה, קורה מבחירה שלמה שלה.
שמעת פעם את נשות אמבש?
כשההתנהלות מעוררת אי נוחות אז זה לא משנה איך החברה עצמה מציגה את זה.
ודווקא אישה שהייתה חזקה לפני החתונה לא סביר שתתן לבעלה שליטה מלאה על הקשר שלה עם העולם החיצון לאורך תקופה כל כך ארוכה.

עכשיו אנחנו לא פסיכולוגיות ולא יודעות ולא יכולות לאבחן בוודאות. כציבור אפשר לשים לב לנורות אדומות. ושום דבר ממה שכתבת לא מרגיע.

השאלה היא גם אם נניח הייתה דרך לדעת בוודאות. מה היית עושה עם זה? האם יש דרך לעזור לה?
האם את מכירה את המשפחה שלה? אחיות? אמא?
הם אנשים שאפשר לדבר איתם? להבין מה הם שמים לב?
נניח אם את מדברת עם אחותה אז להגיד וואי אתמול דיברתי עם אחותך אחרי שלא שמעתי ממנה הרבה זמן.. איזה קטע התגעגעתי וזה.. אבל באסה היא הייתה עסוקה עם משהו עם בעלה אז לא ממש הצלחנו לדבר, מבאס איך שהוא זה תמיד קורה לי איתה, קטעים.
ולבחון את התגובה.. אם היא תגיד כן זה יכול לקרות תגידי כן אבל רק איתה זה קורה. להדגיש שזה יוצא מגדר סטטיסטיקה הסבירה.
במובן מסויים את בתור חברה יותר חשוב שתעבירי את המידע הזה הלאה לבני המשפחה הקרובים שלה, כי הם בטח שמים לב ליותר דברים והמידע הזה על אופן ניהול הקשר עם חברה שהייתה פעם קרובה יכול להיות קו פרשת המים מבחינתם.

בכל מקרה, בשל הספק, אם יש לך כוחות נפש לזה מצווה להתקשר אליה מדי פעם לאפשר לה את ערוץ התקשורת הזה שיישאר פתוח. כל פעם לא יותר מחמש דקות. ליזום את את הטלפונים בזמן שאת מספיק חזקה להתמודד עם זה.
עצם השארת הפוטנציאל לקשר זה הצלת נפשות.
תודה רבה על המענה המפורטתוהה לי
באמת התגובות כאן מאירות את הסיפור באור אחר, זה מאפשר לי לצאת מהמקום הכועס, לפחות הכועס עליה, ולחמול. אין לי כל כך מה לעשות כי עם משפחתה אני לא בקשר, אבל אני כן יכולה לנסות לדבר עם חברה ממש טובה שלה, שעובדת במקצוע טיפולי, אולי זה יכול לעזור איכשהו.
וכמו שאמרת להשאיר ערוץ תקשורת.פתוח.. תודה אשה חכמה ומיוחדת שכמותך❤
וכשהוא מדבר עם חברים הוא גם על רמקול?מצפה להריון.
נשמע קצת שהבעל שולט עליה על המרחב האישי
גם קורא לה מיילים ומסגנן לה מה לכתוב?
הזוי, היייתי חושדת שזה סוג של אלימות במשפחה
הי יש לי חברה כזאתביבוש

כל הזמן בעלה ברקע והיא מתעסקת עם אלף דברים...

די התרגלתי לזה אני לא רואה בזה זלזול זה די האופי שלה

 

אני פשוט אומרת לה נדבר יותר מאוחר כשיהיה לך זמן אליי... ואז היא מבינה

אבל אצלה זה לא שהיא מתעסקת ב1000 דבריםתוהה לי
זה שבעלה כל הזמן מפריע לה ומתערב. ממש שומעים את הקונפליקט בהתנהלות שלה מול זה ואת הצורך שלה לענות לו ולרצות אותו
חייבת לציין שאחרי קריאהגולדסטאר

שההתנהגות הזאת מטרידה מאוד (של הבעל)

זה חתיכת סימן ונורה אדומה לזוגיות לא בריאה.... ואני מתאפקת לא לרשום מילים יותר קשות

תקשיבו אני קצת מנצלשת את זה למקום אחר, אם לא ראוי תגידו לימקווה לטוב מאוד

אבל תכל'ס אני קוראת את שני הצדדים פה...

 

פה בסיפור של @תוהה_לי זה נשמע סיפור ממש זוגי בעייתי ובעל אלים אולי, אז כמובן לא על זה אני מדברת....

 

אבל בואו נזכור שבמערכת זוגית נורמלית הבעל הוא המקום הראשון בחיים שלנו. ואגב, גם אם ההורים שלי יתקשרו באמצע שיחה שאני מפטפטת עם חברה, 

אז כן, אני אגיד לה תקשיבי, אמא שלי מנסה אלי, אני יעבור אליה ואחזור אליך עוד כמה דקות.... או אבא או בעל!

 

כן יש לנו מעגלים של חשיבות לכל משפחה....

כמו שברור שאני מכבדת את ההורים שלי, אז ברור שאני גם מכבדת את בעלי (אגב, גם הוא תמיד יעבור כשאני יתקשר [לכל הלחוצות בקטע הפמינסטי]) זה בא ממני ואני מאושרת שכך, אני רוצה שהוא לעולם ירגיש שהוא מספר אחד בחיים שלי. 

ואם אבא שלי יתקשר כשאני מדברת איתו, אז אני אשאל אותו אם לעבור, (הוא תמיד אומר שכן) אבל עדיין ברור שהוא מספר 1. 

 

ואם הוא נכנס הביתה, אז אני בהחלט אשתדל לסיים את השיחה ולהמשיך אותה מאוחר יותר. כמובן שהוא יכול להיות בבית כשאמשיך אחר כך אבל עדיין ברגע זה שהוא נכנס הבית הנכון בעיני זה להתפנות אליו כשהוא חוזר מיום שלם וכו'. 

 

מרשה לעצמי לכתוב את זה ככה, כי באמת יש לי בעל שהוא ברכה, משחרר ומדהים, שנותן לי את כל המרחב מחיה שבעולם, וגם תמיד יציע לי לצאת ולבלות ולהשתחרר ומצד שני יהיה כשאני זקוקה לו.  ככה שאני רגועה ויודעת בברור שזה בקטע בריא לגמרי!!!!!!

 

אני רק מסייגת שכל דבר כזה תלוי גם בשעות שהבעל נמצא ועל איזה תקן הוא מגיע הביתה וכו'. 

אבל בקטע של הכבוד ההדדי אני חושבת שצריך לחדד פה, חברה קרובה ככל שתהיה (ויש לי בהחלט הרבה כאילו) הבעל קודם לה. 

מקווה שהסברתי טוב ולא הבאתי על עצמי עליהום מטורף

זה ברור מאליוסמיילי12
כשיש כבוד הדדי זו מערכת זוגית נורמלית..כשהבעל משתלט על כל תחום פרטי של האישה, זו אלימות.
כשהאישה לא עונה לטלפון כי בעלה בבית (לא מדובר על זמן זוגי. אלא בכללי. והאישה לא עונה כשבעלה בבית נקודה. בין אם הוא במקלחת בין אם לא יודעת מה) זה לא מתוך כבוד אליו. זה מתוך פחד ממנו.

לכל זוג יש את הניואנסים שלו.
ואני למשל, יודעת שאם זה דחוף ובעלי מתקשר תוך כדי שאני בממתינה הוא ישאיר הודעה שזה דחוף.
ואם יש לנו ערב שלנו אז הטלפוו בצד. כי זה זמן שלי ושלו.
אבל בזמן פרטי בוודאי שאני יכולה לעשות מה שאני רואה לנכון. גם אם זה לפטפט עם חברה וגם אם זה לראות סדרות (ובעלי נגד מסכים וצפייה בסדרות אבל הוא יודע שזה שלי. אז הוא בענייניו ואני בענייני, הוא לא לוקח לי את המרחב הפרטי)
לכל זוג יש את הכללים שלו.

אבל ברגע שהפרטיות של האישה נמחקת לחלוטין. והיא תמיד זמינה לבעלה ברמה שהיא לא תעשה שיחת טלפון לידו. או ברמה שהיא עושה שיחה על רמקול כדי שיהיה חלק אז יש פה בעיה עם הבעל.
לא עודף כבוד של האישה כלפיו.
אני לא הגבתי על המקום הבעייתי שתוהה לי העלתה - שזה ברור!מקווה לטוב מאוד

דיברתי על זה שיש פה איזה פליאה על נשים שעוברות לבעליהם שבממתינה, ושלי זה נראה דווקא בסיסי ונכון. 

בעיני זה נכון פחות להתעלם מבעלך כשאת בשיחה של פטפוטים והוא צריך אותך. 

 

 

 

זו לא התעלמות. אני ממש לא מתעלמת מבעליסמיילי12
זה הסכם לא כתוב בין בני זוג.
בן הזוג שלך יודע שאת תעני לו כשהוא מצלצל. ובן הזוג שלי יודע שאם זה דחוף הוא משאיר הודעה ואני חוזרת אליו.

אני לא רואה פליאה במה שנכתב. להיפך. כתבתי שאם זה ממקום של כבוד לבעל אין עם זה שום בעיה.
ושכל אחת יודעת מה קורה בזוגיות שלה.
לא התכוונתי למה שאת כתבת אלא למעלה שהתפלאו על משהי שעונהמקווה לטוב מאוד

לבעלה ועוברת לממתינה...

ככה לפחות אני קראתי את זה ולכן הגבתי...

אני חושבת שזה הצורה בה עוברים לשיחהסמיילי12
אם אישה אומרת תקשיבי, בעלי רגע בממתינה בטח צריך אותי אני כבר חוזרת , זה סבבה ולגיטימי לחלוטין.

אבל בצורה של מעין בהלה וניתוק פתאומי של השיחה, יש בעיה.

וכל אחת יודעת איפה הזוגיות שלה נמצאת.
מה שקוראים פה לא תמיד משקף את מה שקורה בפועל אחד לאחד. שונה הודעה כתובה משמיעה.

בקיצור. חפרתי. אנחנו מסכימות😅
אני חושבתתוהה ליאחרונה
שאצל כל אחד כבוד אומר משהו אחר. מבחינתי בעלי מכבד אותי בכך שמכיר בעצמיות שלי ובחופש שלי לפעול ולהיות. אם הוא יצפה שאנתק שיחת טלפון עם חברה בשביל שיחה "סתמית" איתו, מבחינתי זה לא אומר שאני מכבדת אותו אלא שאין לי חופש. אז סיכמנו שאם זו שיחה דחופה הוא נשאר בממתינה או שולח הודעה ואז אני חוזרת אליו מהר. וזה לא כי החברה יותר חשובה מבעלי, זה כי מותר לי לפעמים לדבר בטלפון כמו שמותר לי לעסוק בפעילויות אחרות ולא להיות תמיד זמינה, אלא אם כן יש צורך מצידו ספציפי שאהיה עכשיו זמינה.
ויצא גם שבעלי חזר הביתה והייתי בשיחה והכל בסדר. יש כם משהו שונה אצל גבריםצונשים לפעמים, שגברים נפגשים עם חברים מחות לבית ונשים נפגשות עם חברות בטלפו התוך הבית. אז זה שהן בבית זה לא אומר שהן לא בפעילות חברתית..
סתם נקודות למחשבה..
ואני שונאת לדבר בטלפון אבל זה גם קורה לפעמים ואני הכי שלימה עם זה. כמו שאני מטיילת עם חברה בשבת ובעלי פוגש אותי בחזור מבית הכנסת ואני אומרת לו שאני ממשיכה לטייל קצת עם החברה. לא שואלת, אומרת, אני כל כך מאמינה בזה. ואנחנן שנינו מאד מאפשרים אחד לשני מקום וזה מדהים בעיני.
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

כן וכןבוקר אור

אוכלים בשרי אבל לרוב בעיקר מה שנשאר משבת ובאמצע השבוע מבשלים קטניות, ובשרי זול (לא קונים בשר/פרגיות)

שבתות לא הכל עושים בבית אבל בדכ ברגיל לפחות שתיים-שלוש בחודש

אבל הילדים כאמור אוכלים צהרים בצהרון חוץ מהתינוק אז לא אוכלים ארוחה בשרית במהלך השבוע,  והתינוקי עדיין קטן ולא אוכל כמות 

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלהאחרונה
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש

יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.

הייתי מאוד רוצה משהו מסוים

עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה

ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון

יש לי מצב רוח לא טוב

ויותר ממה שהנושא מציק לי

מציק לי שככה אני מקנאה.


איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?

זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי

לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .

וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.


בבקשה תעזרו לי 

תלוי מה הנושאכל היופי

והאם הוא בשליטתך או לא.


קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.


נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.

אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.


אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.

או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת) 

חושבתאיזמרגד1

נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.

ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...

ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.

ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.

ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28

ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.


קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.


האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.

תקבלי את זה שאת מקנאה.

(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)


ושתי פעולות טכניות שעוזרות

1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.

2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה

אני רואה בקנאהoo

דבר טוב

זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי

זה רגע של מודעות טהורה

כי הגוף לא משקר


אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים

לכן אם מגיע רגש כזה

אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג

ומתכננת את הדרך לעשות את זה

גם אם זו דרך ארוכה 

אני מגיבה לכולןבקרוב ממש

הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי

כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)

יש לי בה המון יש

ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין

וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת

נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.

אני לא מצליחה להכניס לראש

הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו


* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)

* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.

* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו

* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי

ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.

* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב

* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני


קנאהoo

על רקע כלכלי

בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון

כי לעשות כסף

לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה

זה לא מאד קשה

ואז יש מספיק כסף למה שרוצים


לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי


לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון 

לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.

דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.


אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של           "קנאת סופרים תרבה חכמה"

הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.

וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.


אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.  

מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט  בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.


דבר נוסף שעוזר לי

זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "  


וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.  

תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28

מה בדיוק חסר לך.

החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.

אולי שם הנקודה?


אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.


אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?

אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)


אז דבר ראשוןאיזמרגד1

לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.

ודבר שני- לנסות לבחור

זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?

כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.

אני אגיד מה עוזר ליכל היופי

לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.

לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.

כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.

בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.

אבל זו לא הנקודה.


אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.

אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.

אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.

זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.

החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.

אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...

אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית

במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.

תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.

נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.

עשי לך רשימת חלומות משלך.

חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.

מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.

מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.

מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.

וכולי וכולי.

ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה

ומה יכול לעזור לך להגשים

את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך

בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.


לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.

ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,

הבעיה היא לא הקנאה.

הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.

כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.

וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד

"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".

כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.

ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.


ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.

לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...

אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב

וככה הנאת החיים שלך נפגמת.

אי אפשר להינות מהשפע ככה.

אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה

או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר

את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?

האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?

האם יש דרך לשנות?

הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.


ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש)  זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.


כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב

חיבוק♥️

נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש

וכמו שאמרתי

לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית

לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)

ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה

לבין קצת לעבוד על המידות שלי.


אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג

פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה

אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות

אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים

אני חושבתoo

שמודעות היא מידה טובה

לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה

זה טוב


קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים

זה בעייתי

הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו

היא המודעות

המראה לנפש


לגבי הפרנסה

יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק

גם בהתחשב שלא הכל בידו

בעיניי לפחות

בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת

שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).

ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!

נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושי
😘Doughnutאחרונה
מתוק ממש, ויוניסקס, ועם תמיכה טובה לרגל- גבוה מאחורה ותומך. אם יש מישהי שמעוניינת- באהבה.
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרוב

אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?

מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣

חייבת! טרי מהיום!פצלשהריוןאחרונה

לקחתי אותו לרופא כי חשדתי שהאדום שיש לו בישבן זה פטריה. ובדרך הסברתי לו קצת לאן הולכים וקצת על מוגנות.

בזמן שמחכים לרופא הוא מצהיר בקולי קולות: תכף אני מיכנס לרופא כי יש לי אדום בטיטול. לא שורף. שורף קסת. (קצת). טוב שלא פירט יותר בהרחבה!! 🤭

אח''כ הוא התחיל לתאר כל אחד שהיה שם ומה הוא עושה: "יש שם איש. יש לו סיכה. מה הוא עושה (כולו בדרמטיןת)? הוא מספר בטלפון!!

ואז היתה שם מישהי שצלעה: הוא: היא הולכת ככה ( ומחקה אותה)!!! 😅פדיחותת

ואתמול אמר לי: קפצנו במיים!

אז שאלתי אותו: מי? אתה או איקסית?

הוא: "שתיכם!" 

איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזה
ביימי את מזמינה באתר רגילguest

תדפיסי את הכרטיס שנוצר, ואפשר להשתמש בו כך.

יש את כל הפרטים שצריך.

שלום לך! שנים....😅יעל מהדרום
כן, אני מכירה וכך גם עשיתי בעברקופצת רגע
פשוט חשבתי שיותר נחמד לקבל כרטיס פיזי 
באתר שלהם כתוב שאפשר לרכוש כרטיס פיזיהשקט הזהאחרונה
בחנויות שאיתם הם עובדים
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לנסות לאסוף עוד 50שושנושי

וללכת על שובר עם שוקולד קטן עטוף בצלופן.

אם אין סמרטפון לדעתי עדיף שובר של חנויות חרדיות כמו כארד שופ, בסט שי וכו'

אולי יעניין אותך