מתוסכלת. אופ.אורה:)
שוב פעם בלופ הזה של לצאת לעבוד או להישאר בבית.
הקטן בן שנה וארבע. ילד מהמם נוח ויונק... אבל לי לא טוב.
אחרי הנופש, חזרנו הביתה לשנת הלימודים ואני פשוט מבואסת כל כך. הבית מרגיש לי כמו בית כלא. הדבר היחיד שבא לי אחרי שאני שולחת את הילדים לגן זה פשוט לישון ביחד עם הקטן..
תמיד יש מה לעשות, אני עושה קניות, מכינה אוכל, מסדרת מנקה מכבסת, מארגנת פה ושם, סידורים שונים... אבל בלב חסר לי.
בעלי עצמאי ועובד המון וגם מכניס.
אני עושה כמעט הכל בבית- מביאה ומחזירה את הילדים, קניות, סידורים, בישולים נקיונות סדר, מקלחת מאכילה מרדימה..
חלוקה מאוד ברורה..
בעלי אף פעם לא מגביל אותי במשהו.. הוא באמת מהמם ויש לי הכל. אבל עדיין ריק לי כזה.. מידי פעם נפגשת עם חברות אבל עדיין
חסר לי חברה קבועה, חסר לי אנשים, אני מנסה כל הזמן ללמוד, להתפתח אישית, להבין מה חסר לי כי באמת יש לי הכל.. אבל בסופ נשארת פשוט מבואסת.
אני אומרת לעצמי- חסר לך עשייה? את עושה המון
מצד שני כן חסר לי עשייה של עצמי, יצירה שלי.
בפנים גם מבואסת על עצמי שאני לא מסתפקת ושמחה במה שיש לי. שזה לא מספק אותי להיות בבית.
להיות שכירה זה לא כל כך בא בחשבון, אין כאן משהו בסביבה ועם השעות והילדים זה בעייתי.
הדבר היחיד זה עצמאית שאיכשהו אוכל להסתדר עם הקטן או שארשום אותו למסגרת כלשהי
כרגע לא הצלחתי להתקדם בזה
אופ ה' תעזור לי! מרגישה פשוט תקועה כבר כמה חודשים. עד בערך גיל שנה היה לי מאוד כיף ומספק איתו בבית.
ובחודשים האחרונים מיציתי לגמרי, מרגישה ממש סובלת ;/
ומרגישה תקועה עם עצמי. לא מצליחה להניע את עצמי.. בא לי פשוט להיות שכירה ושיגידו לי מה לעשות. מצד שני זה באמת לא משתלם, לא מתאפשר ואין פה בסביבה שום דבר.
גם הקטן יונק הרבה וכל כך חלמתי להישאר איתו עוד, זה ממש חלום שלי הוא ילד מדהים. אבל אני רואה שזה פשוט לא מתאים לי. לא מצליחה לשמוח בזה..
זה באמת קשהפרצוף כרית
אני גם מרגישה כך לפעמים, אע'פ שעובדת ופוגשת אנשים
באמת עבודות הבית:שחוזרות על עצמן שוחקות מאד, זה לא נגמר ולא מביא כ'כ סיפוק

אין לי טיפ מפוצץ

1. את נורמלית, כל אישה מרגישה כך ברמה מסוימת
2. תנסי למצוא משהו שמשמח אותך ובאמת לשמוח מזה__ השמחה בסופו של דבר היא החלטה, והיא בלב ובאמת לא תלויה בגורמים חיצוניים
(ראי אנשים עשירים שמתאבדים למשל, מאמינה שהיו כאלה בהסטוריה מן הסתם)
3. תחביב שמענין אותך - עוגות, בישול, עיצוב, תפירה או כל דהר אחר
4. התנדבות - אולי בישול לחולים וכו'?
5. מסגרת חברתית - אולי בטלפון עם חברה, אולי שיעור בשבת, אולי חוג התעמלות, שחיה, גיטרה וכו'
6. אם מסתדר לבעלך, בקשי ממנו פעם ב---יום חופש שייקח ואת תסעי לטיול עם חברה או לקניות, את זקוקה לזה, צורך הכי לגיטימי ונורמלי
7. פעילות גופנית - מעלה מצב רוח ומרומם את הנשמה, לפחות אצלי

בהצלחה מתוקה!
נתת לי הרגשה טובה שאני לא היחידה!
תודה, חיזקת אותי כשאמרת ששמחה היא בסופו של דבר החלטה.אורה:)
וזה באמת החיים. זה לא שעבודה תתן לי איזה קסם, זה פשוט להחיות את עצמי מעצמי, לשמוח במה שיש לי ולשמח את עצמי.
תמיד מול אחרים קל לשמוח ולשמח, אבל המבחן האמיתי הוא בבית מול עצמי ומול הילדים, לשמוח, ליצור. להיות בשמחה בפשטות, לא באיזה התלהבות רגעית. פשוט שמחה. הלוואי שאזכה. ❤
אמן!פרצוף כריתאחרונה
הגעתי לתובנה זו לאחר שקבלתי דברים שרציתי הרבה זמן,
וראיתי שהשמחה מתפוגגת בסוף, הופך להרגל ולא מלהיב....

מסקנה: השמחה מקורה בלב ולא בשום מקום אחר, (כמו שלימדו אותנו בגן/ בגיל הקטן.....)

שמחה מאד אם עזרתי!
אמנם אני גבר, אבל יש דברים ששווה להוציא עליהם כסףשםאנונימי
אם את מרגישה שמטלות הבית עושות לך רע, תשלמי למישהי אחרת שתעשה את זה בזמן שאת תעבדי/תתנדבי או תעשי משהו אחר שיביא לך סיפוק.

חוסר סיפוק מהחיים זו תופעה נורמלית וב"ה את אנושית
ממליץ לנסות אולי שיעורי תורה שבועיים (ככה גם זוכיפ במצווה גם) או לארגן אירועים חברתיים (אם יש לך כוח).
כמו שאת מרגישה - יש מאות אחרות בסביבתך שמרגישות אותו הדבר, פשוט כל אחת עם עצמה ולא עושה משהו. מהרגע שהבנתי את זה, זה מאד עזר לי
אני דווקא מאוד אוהבת לארגן ולעשות.אורה:)
רק יש לי על זה מניעות, חוששת הרבה מטעויות וביקורת של הסביבה.. מה שכתבתי שמתקשה להניע את עצמי. צריכה להתחזק בנוכחות, יציבות, באני עצמי חזק ואוהב....

אני יודעת שכולנו מאוד דומים, ובסוף עוד הרבה סביבי מרגישות דומה.
בעזה שנזכה לפתיחת הלב.
חוף בכינרתNonamegirl

היי, האם קיים חוף משפחות בכינרת שמשפחות דתיות יכולות לבוא אליו והלבוש צנוע? הבנתי שבבין הזמנים יש סיכוי טוב שכן

פעם היה בחוף כינרנפשי תערוג

היה גם פעם בחוף גולן אולי עדיין רלוונטיל המשוגע היחידי

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

חוף דוגיתשמשית123

לא מוכרז, צמוד לחוף גולןשמשית123אחרונה

האם זה נכון?רועישםטוב
לא "גרועים" אבל יש חוסר בהחלטמתוך סקרנות

לא מדבר על ילדים להורים גרושים, אלא על ילדים שגדלו להורה אחד בלבד.

מישהו פה התחתן בממילא?ארץ השוקולד

המלצות/דיס המלצות על המקום?

בעיקר מההיבט האנושי והאוכל.

מישהו/י?ארץ השוקולדאחרונה

גדילה מתוך משבר בזוגיות 💔❤נגמרו לי השמות

זוג חזק הוא לא זוג שהכל הולך לו מושלם תמיד.

זוג חזק הוא לא זוג שאין ביניהם ריבים / חילוקי דעות / קונפליקטים.

זוג חזק הוא לא זוג שתמיד הכל ורוד אצלם והם עם לבבות תמידיים בעיניים.

 

זוג חזק הוא זוג שעובר אתגרים בדרך - ומצליח לקום מהם.

זוג חזק הוא זוג שנופל - וקם.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* אחד בשני/ה כל יום מחדש.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* לעבוד להשקיע, בוחר בביחד שלהם.

זוג חזק הוא זוג שכבר עבר משברים, ואולי נמצא אפילו עכשיו בעיצומו של אחד כזה - וממשיך לעבוד, להשקיע, לרצות, לבחור, לאהוב.

 

ודווקא עכשיו, בחופש הגדול שמציף אצל המון משפחות קשיים רבים - חשוב להתחזק בכך.

 

- להתחזק בכך קודם כל בפני הדבר הזה עצמו - שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.

שאנחנו בוחרים אחד בשנייה.

שיש לנו רצון להיות יחד.

שהבסיס שלנו חזק ואוהב וזה משמעותי מאוד גם לצליחת כל האתגרים בחיים, שהגיעו או שיגיעו בעתיד.

ולהפנות את הכוחות שלנו פנימה ולא החוצה.

לא לכלות אותם בהשוואות חיצוניות בלתי פוסקות אלא לראות איך אנחנו מצליחים לגרום שאותם הכוחות האלה שלנו יופנו לאיך מתמודדים עם המציאות שלנו בצורה הטובה ביותר,

ואיך זוכרים כל הזמן לראות גם את הטוב הרב שכן יש לנו, לשמוח בו, להדות עליו ולהעצים אותו.

 

ולהתחזק בכך עם אמונה בקב"ה, אמונה בעצמינו, אמונה בזוג שאנחנו

אמונה באשתי

אמונה בבעלי

אמונה ותקווה גם לעתיד.

ולהזכיר לעצמינו שבספר בראשית מתוארת בריאת העולם, בריאת האדם, הזוגיות הראשונה -

ויש שם, בלימוד הזה של הבראשית הרבה מאוד אוצרות שנוכל לקחת אלינו:

לפני שיש סדר - יש תוהו ובוהו.

לפני שיש לידה - יש משבר. צירים.

אבל אם נסתכל על המשבר בעיניים אמיתיות, נראה שבעצם הוא יכול להיות אפילו חיובי מאוד!

כי המשבר גורם לנו בעצם לעבור מנקודה לנקודה.

הוא מזיז משהו.

מה שהיה עד עכשיו כבר לא נכון. כבר לא מספיק. משהו שם בתוכנו מתחיל לזוז, לבעבע, לרצות אחרת, לרצות יותר.

גם אם יש כעס גדול - לכעס הזה יש שורש חיובי - הכעס הזה אומר לי בעצם שאני לא רוצה את המציאות הנוכחית כי היא כבר לא טובה לי - אני רוצה מציאות אחרת, טובה יותר!

ורק מאותו המשבר, מאותה התנועה - נוכל לזוז באמת.

אז נכון זה קשה. מאוד מאוד מאוד.

זה שורף. מאוד מאוד מאוד.

זה משבר.

זה שבר.

ואנחנו הרבה פעמים נשברים בתוכו.

ומרגישים שאנחנו שבורים, שהזוגיות שבורה, שההורות שבורה, שהעולם כולו שבור.

אבל דווקא מתוך התוהו ובבוהו הזה -

נוכל להתחיל ולסדר מחדש

לסדר את החיים שלנו טוב יותר

נכון יותר

גדול יותר

נוכל לצמוח.

לצמוח אישית

לצמוח זוגית

לצמוח משפחתית.

 

נוכל להביא גם ללידה.

כמו אישה שיולדת ונמצאית במשבר של לידה - וכך תינוק חדש, חיים חדשים, באים לעולם.

גם אנו בכוחנו "ללדת" את הזוגיות שלנו. למקום גדול יותר. חי יותר.

להימצא במקום שיכול להכיל עוד ועוד רבדים.

להיות במקום שיש גם יכולת להביע את הפנימיות שלנו אחד בפני השנייה, בלב שיכול לשתף לא רק בטוב אלא גם בכאבים, בקשיים, בכעסים, בפחדים.

וכאשר אנו מצליחים להתייחס לכמה וכמה רבדים בו זמנית, אנחנו כבר לא חיים רק ב"שחור ולבן", אנחנו גדלים, העולם הפנימי שלנו מתרחב. אנחנו מתרחבים.

אנחנו נהיים הגירסא היותר משודרגת ומשופרת של עצמינו.

אנחנו בונים גירסא יותר משופרת ומשודרגת של הזוגיות שלנו.

אנחנו ממש בתהליכי בנייה. צמיחה.

וכמו שיש כאבי גדילה כאשר גדלים בגוף - כך גם יש כאבי גדילה שגדלים גם בנפש. וברוח. ובביחד הזוגי שלנו.

 

אז אם כואב לנו וקשה לנו, בתוך תוך הקושי נזכור - אנחנו עומדים כעת על המשבר.

ובמשבר נורא כואב ונורא קשה ונורא חשוך ונורא אבוד ולפעמים אנחנו אפילו נשברים,

אבל אנחנו גם בלידה.

בלידה של משהו חדש וגדול יותר ביננו.

ונזכור -

אחרי התוהו ובבוהו

אפשר לסדר מחדש

אפשר להתחיל

מבראשית

אפשר לגדול

ולהיות יותר טובים

ביחד. ❤

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

לא מדוייק.shindov

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

הבייסיקסשבורת,לב

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

פחות או יותר מה שכתבתshindovאחרונה
  1. מחוייבות לקשר.

  2. הערכה הדדית.

  3. אישות טובה.

מעבר לכך

  1. מילה.

  2. . מגע.

  3. מתנות.

  4. שרותים.

  5. זמן.

    שום דבר לא המצאה שלי.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

אולי יעניין אותך