נר ראשון של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
צהרון- כן או לא?חגהבגה
אוף אני בהתלבטות
בנתיים היומיים הראשונים בעבודה היו קשוחיייםםם ותבינו אני ביסודי, מסיימת בסביבות 1
הגדולות 3,4 מסיימות ב1, אני מחזירה אותן הביתה, ישר מכינה צהריים (הן ברקע- אמא, אמא, אמא)
וזהו, מבחינתי לסגור את היום. בחיי, מקלחת ולישון. אני גמורה!!!!

מתלבטת אם לרשום לצהרון, זה עוד איזה 1000₪ אפילו יותר בחודש, ואני כאילו בבית אז זה בזבוז..
אבל, מצד שני יודעת שבע"ה כשאלד ארצה שתהיינה בצהרון גם ככה.

מה אתן הייתן עושות?
לא מצליחה לנוח איתן באמת, אין לי כוח ולא רואה לנכון להתווכח איתן שילכו לישון...
נשמע שצהרון עם מנוחת צהריים טובה שלך כל יוםבאר מרים
זה מה שיאפשר לבנות שלך אמא נעימה ורגועה בהמשך היום, זה שווה 1000 שח, לא?
בהחלט...חגהבגה
אבל גם ככה אני עובדת רק 70 משרה, מאיפה הכסף, טעטע
הייתי רושמתיוקי
רק בשביל השקט של אחרי הלידה זה שווה בעיני
מסכימה עם התגובות שמעליי.ליאניי
אם יש אפשרות כלכלית תנסי לעזור לעצמך
את גם ככה בהיריון זה לא פשוט
״הגדולות״ סהכ צוציקיות קטנות בטוחה שלא פשוט…
דעתי שכן.
בניגוד למה שכתבו, אני לא הייתי רושמת😬אין לי הסבר
אני הייתי ממש מרגישה בזבוז כסף על זה...
בעיניי עדיף שילמדו להעסיק את עצמן מ1 עד 2, ובזמן הזה את מכינה ארוחצ, ואז אחרי זה את לא חייבת להיות האטרקציה התעסוקתית שלהם...
הם עוד קטנות... נראה לי גיל 3 זה מוקדם להעסיק את עצמךאנונימיות
הבת שלי מעסיקה את עצמה🤷אין לי הסבר
חצי שעה ברצף לפחות.
לא חושבת שזה בלתי אפשרי
מהה?! איך?!כבתחילה
מה היא עושה כל החצי שעה?
וואו הצלחה גדולה
אצלנו הוא מתעסק במשחקים כמה דקות ואז קם אלי.
כי אין לי שום ציפייה להעסיק אותה...אין לי הסבר
אם מתאים לי- אנחנו משחקות ומשתוללות ביחד.
אם לא- אז היא מוצאת מה יעסיק אותה ויעניין אותה. ספר/בימבה/לבשל מרק דמיוני.
גם לי אין ציפייה ואין שום רצון וכוחותכבתחילה
מה זאת אומרת מוצאת מה יעסיק אותה?
מה את עושה בזמן הזה? אם היא מגיעה אלייך מה את עושה?

המשחקים אצלנו בשלוף. בשתי מדפים תחתונים של ארון ספרים שהוא מגיע אליהם. מוציא חופשי את המשחקים אבל אחרי כמה דקות משתעמם ובא אלי. דווקא אני מקפידה כל כמה זמן להעיף את כל המשחקים ולחדש במשחקים יותר משוכללים ועדיין הוא משתעמם.
אולי הוא רוצה צומי יותר ממשחק כי הוא לא רואה אותי הרבה
אז אני אומרת לה לחזור למשחקיםאין לי הסבר
''לכי תבשלי מרק''
''מאק?''
''כן''
*הולכת לבשל מרק*

היא פשוט הבינה שכשהיא מגיעה לאמא, זה לא אומר בהכרח שאמא תגיע לשחק איתה...
אז גם אין לה סיבה להגיע אליי.
היא מציקה לי (היינו, מושכת בחצאית שלי) רק כשהיא רוצה לאכול או לשתות או צורך פיזי מסויים.
לרוב היא פשוט משחקת לבד...
אני גם כל הזמן שולחת אותוכבתחילה
להביא ספר ולספר סיפור
לשחק בכדור
להתגלש במגלשה
לשחק בפופיט
לזרוק לפח את הלכלוכים

והכל מחזיק כמה דקות ונגמר. משתעמם מהר, כמוני..
לרוב הוא פשוט רוצה לשבת עלי ולעשות עלי/איתי את הדברים. אין לי כח לזה לכן מאפשרת רק קצת למרות שיש לי מה לעשות בזמן הזה.
כמוני כמוךמצטרפת למועדון
איזו בובה קטנה💞 כבר מקשקשת מילים?? אלופה!השם בשימוש כבר
-כמו אמא שלה!!
כן.. היא קצת חפרנית🙊אין לי הסבר
ממש כמוני😅🙈
התכוונתי אלופה כמו אמא שלה, למה את מוציאה דבריםהשם בשימוש כבר
מהקשרם?( יד על המותן, גבות מכווצות, טון נוזף)
לדעתי זה בעיקר אופי של ילדרינת 23
להתנהגות של ההורים אמנם יש השפעה מסוימת על הילדים אבל בסופו של דבר יש ילדים שמאד אוהבים ונהנים לשחק לבד ויש ילדים שאוהבים לשחק עם אחרים (כך לפחות ראיתי אצל ילדיי).
חושבת זה תלוי ילדאנונימיות
אני רואה אצל האחים שלי יש כאלה שמעסיקים את עצמם מגיל 0 ויש כאלה שלא. אגב, היחס של ההורים זהה לכולם וזה לגמרי שילד יעסיק את עצמו.
הבת שלי לא מעסיקה את עצמה יותר מכמה דקות ותאמיני לי שאין לי שום ציפיה להעסיק אותה ואני לגמרי חושבת שהיא מסוגלת אבל... זה לא קורה.
בעיניי זה לא תלוי ילדאין לי הסבר
זה תלוי אמון אמיתי.
כשאת כותבת תלוי ילד, את אומרת שזה לא תמיד אפשרי...
כי אני פשוט מספיק מכירה ילדיםאנונימיות
ואני כן מאמינה באמת שהבת שלי יכולה. יש לה ים משחקים ואין סיבה שלא. יש לה גישה אליהם והכל מדהים
ותכלס היא לא עושה את זה
אני יכולה להיות חסרת סבלנות לחלוטין והיא תבוא אלי
אני יכולה להיות עסוקה והיא תנקץ
גם אחים שלי יכולים להיות נקצים ולבוא לאמא שליאין לי הסבר
''אצא משעמם לי''
ואז התשובה זה - תמצא מה לשחק או מה לעשות. וזהו. הוא מבין שאחריות התעסוקה מוטלת עליו...

בעיניי האחריות על התעסוקה של הבת שלי מוטלת עלייה בלבד. וזהו. אני לא לוקחת ממנה את האחריות...
היא יודעת לבקש שאני אוציא לה משחקים מסויימים(כמו אוהל כדורים) או שאפעיל לה משחקים שעושים רעש, אבל היא בוחרת מה לעשות ועם מה לשחק.
נשמע לי הכי טבעי שיש...
את מתארת בדיוק מה שקורה אצלנו ואצל ההורים שליאנונימיות
עם חלק עובד עם חלק לא.
זה שמנסים שוב שההורה ימצא תעסוקה לא אומר שזה ''לא עובד''אין לי הסבר
אחרי שבאים עם ההכרזה ''משעמם לי'', ומבינים שהפתרון לא נמצא בידיים של אמא, אז הולכים לחפש תעסוקה לבד.
מסכימה עם הגישהחגהבגה
אני סופר אמא משחררת, מ אצילה סמכויות, ומטילה אחריות.
באמת
זה פשוט לא עובד עם כל ילד
וזה גם תקופות לפי דעתי.
עכשיו היא בתקופה, שהחופש הגדול היינו הולכות כמעט כל יום לאנשהו, והייתה אטרקציה
וסתם לשחק משעמם לה.למרות שקנינו משחקים חדשים, ויש להן חדר משחקים.
אני עושה בדיוק כפי שאת מתארת.
ולא, זה לא עובד.
ויש לי בה אמון מלא שהיא יכולה- עובדה שפעם היא הייתה ככה.
לא כל הילדים אותו דבר
וגם אצל אותם הילדים זה משתנה מעת לעת....
קשה לי וזה מתסכל אותי נורא, אבל אני מנסה למצוא לזה פתרונות
חייבת להידחף קצת לתת שרשור הזהאמאשוני
כי אני קוראת פה אמהות מתוסכלות שמאמינות בתיאוריה ורואות שאצלם זה לא עובד ושומעות שהכל תלוי בהן..

אז, לא,
לא הכל תלוי בכן. כמו שחגה כתבה זה תלוי תקופה, ותלוי ילד, ותלחי מציאות, ותלוי חוסן נפשי, ותלוי במיליון ואחד דברים.
אם יש כלל בהורות אז זה שאין כלל שנכון תמיד לכולם.
פשוט אין.
תמשיכו להיות קשובות לעצמכן ולילדים שלכם
גם אם לא הצלחתן לנתח עד הסוף מה לא עובד טוב זה בסדר גמור. העיקר לקבל את המציאות.

סתם זורקת כמה הסברים לדוגמה:
*ילדה עם בעיות שמיעה שגרמו לה לחוסר ביטחון להתרחק מאמא (ואל תשוו את זה לגן כי ילדה יודעת שאמא זה הגנה וגננת הרבה פחות אם בכלל)
*ילד עם אופי של קושי לצאת משגרה
*ילד עם קושי בוויסות רגשי
*ילד סקרן במיוחד שכל היום שומע "לא" ו"אסור" הרבה פחות יצליח להעסיק את עצמו לבד כי הוא רוצה את הדבר ה"אמיתי" (כלי עבודה אמיתיים, מטבח אמיתי, מחשב אמיתי)
*ילד שלא יודע להפסיד ותמיד מנצח את אמא ולכן חייב לשחק דווקא איתה

יכולות להיות עוד הרבה דוגמאות למצבים, העניין הוא שהחיים דינמיים. הכי חשוב להיות קשובים ולבחון את עצמנו כמה ולמה ויכולה להיות תקופה שנאפשר יותר ותקופה שנאפשר פחות.
זה כמו ריקוד, כל הזמן צריך הקשבה הדדית ולמצוא את האיזון הנכון למצב הנוכחי.

בהצלחה לכולן!
תודה לך על הראיה הזו❤❤חגהבגה
חידוש לי כמה דברים
גם אני חושבת שזה תלוי אופי של כל ילדמתואמת
ואגב, אופי בא הרבה פעמים בתורשה
אני הייתי ילדה ונערה שידעה להעסיק את עצמה לבד, וב"ה זכיתי שהילדים שלי גם כאלה (לרוב...)
אבל אני מדגישה - זכיתי. זה לא קשור לשיטת החינוך שלי. זה פשוט אופי של ילד שיודע להעסיק את עצמו לבד יחסית הרבה זמן... וכן, גם הילדים שלי משתעממים לפעמים (ודווקא ככל שגדלים הם יותר מצפים שנעסיק אותם, במיוחד בחופש ), ואני לפעמים משתגעת מזה ולפעמים באמת זורקת את האחריות אליהם - ולפעמים זה עובד ולפעמים לא...
אז באמת קשה להשליך מדרך טיפול של ילד אחד לילד אחר...
ונגיד1234אנונימי
אם תוציאי לה בעצמך משחק, תשבי ותשחקי איתה כמה דקות ואחרי זה תלכי. היא לא תמשיך לשחק?
לפעמים הם צריכים קצת תשומת לב בהתחלה, ואחר כך כבר נהנים להמשיך גם לבד.
לא. אני אלך היא תקום ותבוא (גם אם זה באותו חדר)אנונימיות
כמה ילדים יש לך?קופצת רגע
אחתאין לי הסבר
אבל גדלתי בבית של 10 ילדים שזו הייתה ההתנהלות.
משעמם לך- תמצא תעסוקה.
הייתי קוראת מלא ספרים, משחקת (ורבה) עם האחים, ויוזמת מפגשים עם חברות...

כי זו הייתה המציאות.
הבנתי שאם אני לא אעסיק את עצמי אף אחד לא יעסיק אותי. להורים שלי ב''ה היו עוד עניינים מסביב, לא חשבתי שהתפקיד שלהם זה לעניין אותי ולמצוא לי אטרקציות
זה חוזר על עצמו הרבה בתגובות שלך.אנונימית

את נותנת עצות חכמות ומדהימות ואת נורא בוגרת אבל אין דבר כזה כולם, אין דבר כזה בעולם. כל כלל שאומר כלקורץ הוא טעות. זה נכון בכללי אבל כן, יש שונות בין ילדים גם ביכולת להעסיק, גם ביכולת להרדם וגם בזוגיות יש שונות. אמון זה חשוב מאוד זה לא הכול. החיים הם לא שחור לבן כמו בתגובות שלך

לא אמרתי ששחור לבןאין לי הסבר
אבל עדיין, זה אפשרי עם כל ילד (כמובן שכמעט, כי יש ילדים עם מוגבלות כלשהי. כשאני כותבת 'כל' אני מתכוונת לנורמה. אני באמת מאמינה שזה אפשרי.)
הדברים שאת כותבת זה על פי שיטת שפר, נכון?בארץ אהבתי
לדעתי כדאי לכתוב את זה בצורה מפורשת. כי יש לזה משמעות. זו שיטה שלמה שיש עליה גם ביקורות.
את מאוד מאמינה בה, ואת רואה איך אמא שלך חינכה את המשפחה שלכם על פי הגישה הזו וזה באמת עבד לה טוב. אבל לדעתי כן חשוב לכתוב את הדברים עם הכותרת המתאימה, כדי שנדע במה מדובר.
(גילוי נאות: באופן אישי קשה לי עם הגישה הזו. לא למדתי אותה לעומק אז לא יכולה באמת לדבר. יש בה נקודות שבהחלט נכונות ויש מה לקחת ממנה, אבל מהדברים שכן שמעתי או קראתי עליה היו דברים שבאופן אישי היה לי קשה להתחבר אליהם)
א. זו גישה ולא שיטהאין לי הסבר
ב. היופי בגישה הזו זה שאין חוקים. אין א, ב, ג,. אין עובד ולא עובד. כל משפחה ומה שמתאים לה ועושה לה טוב.
(מה שאת שמעת זה בטח הפחדות. באחד הקורסים המרצה סיפרה על כמה שפר זה מזעזע ונתנה דוגמאות מפחידות שרחוקות מהגישה. קחי את השמועות בעירבון מוגבל)

כשהפותחת כותבת שלא טוב לה עם המצב, אז יש צורך בשינוי כלשהו, כי עם המצב כרגע לא טוב לה בבית שלה.

לגבי מה שכתבתי, ילד קולט את מה שההורים משדרים לו, אני חושבת שכשההורה משדר לו שזה אחריות שלו, הילד מבין. אמא לא תמצא לי תעסוקה. אין לי ברירה, אמצא בעצמי.
כשההורה לוקח אחריות על התעסוקה של הילד, ברור מאליו שהילד לא ייקח אחריות. למה שייקח? יש כבר מישהו שאחראי על כך. אין משימה שיש לה שני אחראיים.

וד''א, על כל גישה כלשהי לחינוך יש ביקורת.

בנוסף, אני לא חושבת שאני בגישת שפר מכיוון שמעולם לא למדתי אותה. אני כותבת, בדיוק כמוך, את מה שהחיים לימדו אותי.
לא רואה צורך לציין זאת.
מקבלת...בארץ אהבתי
אבל כל הפסקה שכתבת על הנושא של אחריות היא ממש קלאסית מתוך גישת שפר. אז אני לא חושבת שאת יכולה להגיד שזו סתם חכמת חיים. זו חכמת חיים שמבוססת על אמא שמדריכה הורים בגישת שפר, כך שהעקרונות של הגישה מהווים חלק בלתי נפרד ממנה (ברור שלא רק, יש לך גם את הניסיון שלך, אבל זה לא רק זה..).

ואני מסכימה שילד קולט מה שמשדרים לו.
ואני בהחלט לא נלחצת כשהילדים שלי אומרים לי שמשעמם להם, ולא רצה למצוא להם תעסוקה.
אבל אני חושבת שזה מאוד משתנה לפי סיטואציה (גיל, שינויים מיוחדים שגורמים לילד שהוא יותר צריך את אמא וכו').
ואני גם חושבת שלא תמיד הפתרון הוא רק להחליט שזו לא אחריות שלך. אני חושבת שזה חלק מהעניין, אבל גם צריך לעזור לילד ללמוד לקחת את האחריות, לתווך לו ולעזור לו בלמידה, ולהיות סבלן לתהליך.
^^ מסכימה בכל מילהכבתחילה
זה שהשיטה עובדת אצלך- אחלה, שמחה בשבילך. אבל זה לא עובד אצל כולם.
את לא קיבלת דברים מאמא שלך?אין לי הסבר
לא מצטטת משפטים של מורה מוערכת?
אותו הדבר אני. לא רואה צורך לציין, ''את המשפט הזה לקחתי מאמא שלי שהיא מנחת הורים בגישת שפר''
מרגיש לי טבעי להגיד את מה שאני חושבת.
לא מעניין אותי עם מי ועם מה זה מתכתב.
זו צורת החשיבה שלי, שאין ספק שהיא מושפעת מהגישה, אבל אני לא רואה שמישהי בפורום טורחת לציין מאיפה היא קיבלה את ההסתכלות שלה על החיים ומתוך כך כותבת את מה שהיא כותבת...

מסכימה איתך שאפשר לכוון אח''כ את הילד, אבל הבסיס שממנו צריך לצאת זה שהאחריות על התעסוקה שלו תלויה בו. אך ורק בו.
אם הבת שלי באה אליי, כבר כתבתי שאני מציעה לה במה לשחק, אבל הבסיס הוא מתוך כך שהאחריות של זמן המשחק היא רק שלה, ויש לה את היכולת להעסיק את עצמה.

וכמובן שיש מקרים מיוחדים, תראי מה כתבתי לאנונימיות. זה לא שחור לבן, אבל בעיניי זה הכי טבעי שילד, גם בגיל שנה וחצי, ידע להעסיק את עצמו לזמן מה...
כמובן שאני מסתכלת על הכלל ולא על הפרט🤷
לדעתי זה שונה. אבל את יכולה לחשוב אחרת ממני🙂בארץ אהבתי
ובאופן אישי כשאני כותבת דברים שמבוססים על משהו שקראתי בספר מסויים, או שלמדתי ממישהו מסויים, אז אני כן משתדלת לכתוב את המקור (כשאני זוכרת...😏).
ואני בהחלט קיבלתי המון מאמא שלי וכותבת גם פה דברים שקיבלתי ממנה. אם היא היתה מדריכת הורים בגישה מסויימת, מניחה שהייתי מציינת את זה. אבל זכותך להחליט אחרת.
תשמעי...אין לי הסבר
אני לא גדלתי על שפר...
בתור ילדה זה הפתיע אותי שחברות מסויימות שלי לא מעסיקות את עצמן, ולא יודעות לבשל לבד או שמכינים להן סנדוויץ' לביס.
ככה גדלתי וחונכתי.

הדברים שאני אומרת מוטמעים בי, אני לא יכולה להצביע לך על ''את זה למדתי מאמא שלי'', כי היא חינכה אותי! למדתי ממנה ככ הרבה בחיים! חלק נכבד מהאופי שלי ותפיסת החיים שלי מושפע מההורים שלי.

זה קצת הזוי לי הבקשה להגיד שזו גישת שפר. כי זו מי שאני!!
אני לא מתיימרת לחנך אפחת בפורום ולא מתיימרת להיות מנחת הורים. זו תפיסת העולם שלי, שכמובן ינקה מהגישה הזאת.

את הרי לא מצפה שאף אחת תכתוב לך מאיפה היא ינקה ובאיזו גישה ההורים שלה חינכו אותה, נכון?

כשאני מביאה ציטוט של אמא שלי (בד''כ בפורום הסגור) אני מציינת מקור, אל דאגה, אבל כשיש משהו שמוטמע בי, ועיבדתי אותו בשכל שלי, לבד (אולי בהכוונה או בעזרה של..) לא רואה שום צורך לציין זאת.

זה אפילו תמוה בעיני הבקשה הזאת..
אני פשוט לא הצלחתי להבין מאיזה מקום היא נובעת...
סליחה, אני מבינה שטעיתי במה שכתבתיבארץ אהבתי
אני מבינה מה שאת כותבת, ולגמרי מקבלת שזה משהו שלך ולא של 'גישת שפר'. אני מבינה שמה שכתבתי הפריע לך ואני באמת מתנצלת.
וזה ממש יפה לראות את ההערכה שלך למה שקיבלת מאמא שלך... זכית!
❤️אין לי הסבר
מותק שאת🌺
נראה לי1234אנונימי
זה תלוי אם חושבים שזה אפשרי או לא.
הבן שלי בן שלוש, הוא יכול לשחק שעות לבד. יכול לעבור כמעט יום שלם בלי ששיחקתי איתו בכלל.
אז זה גם תלוי יום, ולפעמים הוא צריך תיווך בהתחלה.
אבל כן חושבת שזה אפשרי
אני בטוחה שזה אפשרי. ועדיין לא תמיד עובדאנונימיות
^^ עניין של אופי וגיל.כבתחילה
הבת שלי עם אופי ג'ינג'י כמו השיער שלה😍😍אנונימיות
ואיזה אאוטינג אני עושה לעצמי
לא לא אל תקפצו עלי שתייגתי אותה ולכן היא ככה זה היה בדיחהאנונימיות
חח מהממתכבתחילה
כבר עשית לעצמך אאוטינג בתחילת שבוע
זה היה בסגור😄אנונימיות
נכון😏כבתחילה
חח הבת שלי עם אופי ג'ינג'י, אבל היא בלונדה😌אין לי הסבר
אני מסכימה איתך בגדולחגהבגה
אבל בפועל, הגדולה לא יודעת להעסיק את עצמה בכלל. לא משנה מה אני עושה, איך אני מלמדת אותה, מה אני קונה לה, כלום. נאדה.האמצעית משחקת מעולה, אבל נגררת אחרי הגדולה.
והן באמת רעבות, אבל אני לא מצליחה להכין צהריים מוקדם בבוקר/ערב לפני...
למה את צריכה ללמד אותה?אין לי הסבר
בגן, בזמן פעילות חופשית, הגננת לא יושבת ומעסיקה אותה. אני בטוחה שהיא מעסיקה את עצמה לבד, ומוצאת חברים לשחק איתם או יושבת לצייר או בוחרת משחק.
למה בבית זה שונה?
חברים- זה מילת המפתח זה לא לבד.אנונימיות
יש לבת של חגה אחות🤷אין לי הסבר
וחוץ מזה, גם בגן לא תמיד משחקים עם חברים
שאלה טובה!חגהבגה
במציאות זה לא ככה לצערי 🤷🏼‍♀️
פשוט
לא
משחקת
לבד
מעניין שזה קטע של בכוריםמשמעת עצמית
גם הגדולה שלי היתה סיוט בזה.
ויומחד פשוט קראתי לה לשיחה על כוס שוקו.
והסברתי לה מה זה נקרא "תעסוקה". ושאני לא מסכימה שהיא תשתעמם כי היא משגעת את כולם.
עשינו רשימה בע"פ איזה דברים נחשבים תעסוקה.
את רובם היא אמרה לבד. תתפלאי איזו יצירתיות הופיעה פתאום, אחרי שהיא פשוט היתה הולכת אחרי בבית או מתנחלת לידי על הספה (חופרר🙄)
ומאז כשהיא משתעממת אני פשוט מזכירה לה "תמצאי תעסוקה".
וזה לרוב ממש עובד יפה.

עד שהתעסוקה זה לעשות חתונה מכל השמיכות בבית שמהוות שמלות פורחות ואז גם פורחת נשמתי...
ומאז
רעיון מעולה!חגהבגה
תודה ממש
וואי מעניין. באיזה גיל עשית לה את השיחה,?מזלטוב
בערך 5משמעת עצמית
בכלל אני מאוד מאמינה בלדבר.
להסביר
לתווך
ובעיקר להקשיב.

הבנות שלי מגיל מאוד צעיר יודעות להסביר את עצמן ולנהל שיחה בוגרת.
תודהמזלטוב
באמת רוצה לציין ש@אמאשוני או @אורוש3 (סליחה יש לי בלבול זהות ביניכן..:/ אולי כי שתיכן חכמות) המליצה לי על הספר "לדבר כל שהילדים יקשיבו".. ואני ממש נהנית ממנו.
ניהלתי בזכותו שיחות עם קטנטנים שממש פתרו לי בעיות (משתפת בניסיון הראשון שלי עם הכלי: ילדה שפחדה לישון, אפילו שהיא עם אח קטן בחדר .. כל לילה היה סיוט. וזאת ילדה שלפני זה ידעה ללכת לישון יפה... אז דיברנו טהצענו פתרונות והיא כל כך נהנתה מהשיחה. זה היה פשוט קסם וגם מדהים לגלות שאפשר לדבר כל כך בוגר עם הפעוטןנת שלי)
פשש איזה מחמאותאורוש3
לבלבל בנינו מחמיא לי.
אבל יש מצב שהמלצתי. איזה כיף לשמוע! את מהממת.
תאמת לעניות דעתי זה חלק מהעניין. ילד רעב ( או עייף)לינקוש
באמת יתקשה להתרכז ויהיה יותר נודניק, משו מציק לו..אז היא ילדה טובה ואמא אומרת לה לשחק אז היא מנסה, אסל הרעב מפריע לה..אני גדלתי ככה וגם כיום כאמא ממש מקפידה שכשחוזרים בצוהרים יש א. צוהריים מוכנה.
הרוגע בבית גם של האמא וגם של הילדים משתנה פלאים כשדברים ראשון אחרי יום שלם אוכלים ונרגעים..כילדה גדלתי ככה שתמיד היה ארוחת צוהרים מוכנה( ואמא שלי עבדה משרה מלאה וחזרה איתנו) והייתי בטוחה שככה זה בכל משפחה עד שגדלתי והלכתי לחברות ונדהמתי לגלות שיש משפחות שלוקח שעה ויותר עד שאוכלים( והיום כשגנים מסתיימים ב2 לחשוב שילד אוכל צוהרים הכי מוקדם ב2:30, הם פשוט רעבים).
בקיצור חושבת שזה ממש יכול להקל עליך את השעות כאלה( גילוי נאות אני גם מורה ביסודי וחוזרת עם הבת שלי) אם תהיה א. מוכנה שרק מחממים ואוכלים. שווה ללכת לישון טיפה יותר מאוחר, או לקום מוקדם ולהכין אוכל ושהבית יהיה רגוע.
ואם עדין את לא מספיקה אז אולי לנסות לתת להן לאכול משו קטן רק שתרגע הבטן עד שהארוחה מוכנה..להושיב אותן עם סיפור ופרי, רק שינוחו שניה ירגעו ובנתיים את תארגני..אבל לך יהיה כמה דקות של שקט וגם הן ירגעו..
אני לא יודעת אם הועלתי או לא, אני באופן אישי מאוד מאמינה בזה..
גם אני באידיאח מאמינה בזה וזה מקבים ויפהחגהבגה
השאלה מתי?
אם יש לי כח לעשות משהו ערב קודם,
אני מחפשת את הבית אחרי המהפכה שלו.
מקסימום מכינה בקבוקי מים ובגדים ליום למחרת...
לעמוד ולבשל, זה כמה רמות מעל הטבע בשבילי
אולי להכין ארוחת צהריים ערב קודם?רינת 23
ואולי תתני להן חצי שעה לראות סרט במחשב?
יכול להיות שהשילוב של שני אלו ישנה לך את הצהריים.
(עוד רעיון: להביא ילדה בת עשר שתשחק איתן תמורת סכום זול בהרבה מצהרון)
^^על הסוגרייםכבתחילה
להביא את הגדולות של בית ספר יסודי שגומרות מוקדם שישחקו איתם בבית או יצאו לגן שעשועים.
מצד הבזבוז,1234אנונימי
זה לא בזבוז. כי זה ייתן לך לנוח ושימור על השפיות של כולכם.

מצד שני, זה כן הוצאה משמעותית.

מה עם לנסות לנוח ביחד אחד?
תצטרכי ללמד אותן, אבל מאמינה שאם יהיה סדר קבוע תוכלי להצליח בזה.

ארוחת צהריים - תכיני יום לפני, תחלקי כבר למנות ואז את רק צריכה לחמם.
אחרי שהן מסיימות לאכול, את הולכת לנוח ואת מגדירה שעה שבה הם משחקות לבד.
לפי שיקולך, את יכולה להחליט שחצי שעה הן יכולות לראות סרט. את יכולה להפעיל להן שירים או סיפורים שישחקו ביחד עם משחקים. אצלנו הוא יכול לשחק ככה שעות.

אבל בכל אופן, שעה עד שהשעון מצלצל הן לא מפריעות לך ואת נחה. בהתחלה הם קצת יפריעו, אבל בסוף אני חושבת שהן יבינו.
אצלנו גם עוזר אם אני רק מתחילה לשחק איתו, ואז אחרי שהוא כבר נכנס למשחק הוא ממשיך לבד הרבה זמן.

אם כל זה לא נראה לך אפשרי, יכול להיות שבאמת כדאי לרשום לצהרון. כי אחרת זה נראה לי ממש קשה
לי נשמע שעם כמה שזה יעזור לך זה די בזבוזאורוש3
שימי להן שירים ביוטיוב לשעה אחרי ארוחת צהריים תנוחי קצת וזהו. לא דרמה.
חשבתי כךחגהבגה
אבל
א. גם אחה"צ הן רואות
ב. שעה פשוט לא מספיקה לי 🤦‍♀️🤦‍♀️
אוף
לא רוצה לעבוד...
תודה ה'
לא יודעת. תלכי לישון יותר מוקדםאורוש3
אם יש לך מאיפה אז הצהרון זה בסדר גמור. הבעיה שנשמע שאין מאיפה...
בהחלט איןחגהבגה
אז מה השאלה בכלל?אורוש3
מבינה את הבאסה כן? אני לגמרי באותו בוץ.
אבל אם כרגע זה המצב (ובהחלט החישוב של להשאיר אחרי הלידה נכון בעיני. יהיה הרבה יותר קריטי).
אז תעשי חושבים מה לעשות במצב הנתון כדי לשפר את ההתנהלות.
באמת לעבוד בלי קשר על העסקה עצמית. מה שאולי יעבוד בעיני זה דווקא כן לרדת אליהן וממש לשחק איתן. לתת רעיונות להשתתף ואז לומר להם להמשיך לבד. ולשחרר. או להעלם בהדרגה.
דבר נוסף, ברור שבהריון העייפות היא אינסופית אבל לרוב אין באמת אופציה למנוחת צהריים (בחלום). אז לא שהייתי אמא מושלמת ובהריון דילגתי איתם בין משחק לפעילות כן? שכבתי מעולפת על הספה עם הטלפון. אבל הסתדרנו... אז אולי להנמיך ציפיות גם יועיל לך. הן גדלו. אין ממש סיבה שישנו. המציאות השתנתה. אולי הן נרדמות יותר בקלות בערב? יש שני צדדים למטבע.
את כבר נעזרת ביוטיוב, אולי להביא ילדה בת עשר לשלם לה עשרה שקלים שתשחק איתן שעה?
גם יכולה להיות אופציה.
וסתם שתדעי, יש איזה שלב מעצבן סביב גיל ארבע. עוד סבב התבגרות. אולי יעבור לה תכף....
תקשיבי שתי ערכות פליימובילאמאשוני
פלוס תקופת הסתגלות לסדר צהריים שפוי ואת תראי שיהיה הרבה יותר קל.
גם עוד מעט יהיה נעים בחוץ תוכלי לעצור איתם בגן שעשועים לתת להם לחמניה ולהמשיך ביותר נחת הביתה.

לגבי ארוחת צהריים, גם בלי לעבוד בוקר לא הייתי מספיקה, החלפתי ארוחה קלה בצהריים וארוחה מבושלת ב17:00. ואז השעה גמישה לפעמים אפילו 18:00 או 18:30 תלוי מה היה בדיוק באותו יום.
ולהתחיל להרגיל אותם שלא חייבים טרי כל יום
מרק אפונה/ עדשים גדול יכול להספיק ליומיים וחצי בכיף.
שניצלים מהמקפיא. קציצות להכין קילו בפעם אחת, לחלק לשלוש מנות ולהקפיא שתיים מתוכם.
להרגיל את הבנות לאכול פירות וירקות לבד.
אמא אני רעבה- יש מלפפון. אמא תקלפי לי, אצלנו אוכלים עם הקליפה. כנ"ל תפוח, אגס.
ללמד לאכול שלם. בהתחלה חצי מהפרי נזרק כי הם חושבים שמתקרבים לגרעין. לא נורא ככה לומדים. יותר זול מהצהרון איך שתסתכלי על זה.

ועוד טיפ גאוני מבית "עושים שפיות" תרגילי את הילדים לאכול אוכל קר!!!!!!
לפני שתעיפי אותי לרווחה תחשבי על זה רגע ברצינות כמה אנחנו משקיעות באופן הכי דבילי לחמם את האוכל ואז לקרר אותו!
וכמה זמן הילדות מחכות בשביל זה.
פסטה, בורגול, קוסקוס, קציצות טונה, פירה אפשר להוציא את הסיר ישר לשולחן.
שניצל, קציצות, מרק, שניצל טבעול- לחמם חצי כח.
אפשר גם להצטייד קבוע בקרקרים לדרך מהגן עד הבית.
עוד טיפ אצלנו אוכלים כמנה מהירה זה גרנולה ביתית על אשלים.
לוקח זמן להתרגל אבל כשמתרגלים זאת ממש הצלה!
שמים בקערה חבילת קווקאר עבה, מערבבים עם תרכיז תפוחים טבעי (אני אוהבת את B&D)
מפזרים על נייר אפייה ולתנור.
שתי דקות עבודה וזה טעים ומשביע.
זה תחליף מזין לקרונפלקס עם חלב.
אפשר גם להביא ולאכול בדרך. ואז לחזור רגועים יותר הביתה.

יש לי עוד טיפים בסגנון אם זה מדבר אלייך.
אני חושבת שדווקא עכשיו בחגים זה זמן נהדר להטמיע את ההרגלים שתחליטי ללמד אותן לזמן הזה.
חחח אהבתי את הטיפ של האוכל הקרמטילדה
אבל יש לי בן שמוכן לאכול רק אוכל חם!!!
הוא כמעט לא מחכה שיתקרר, אוהב את האוכל חם.
האמת שלא כזה מפריע לי חוץ מהקטע של כריך לגן
כי נגיד חביתה/טוסט הוא אוכל רק שזה חם.
הוא לא אוכל מוצרי חלב
לא אוהב אבוקודו טונה
ואנחנו לא אוכלים ממרח שוקולד
שוברת את הראש כל הזמן מה לתת לו
הדבר שהכי הולך סה לחם עם דבש אבל תמיד נמאס לו מזה אחרי כמה פעמים....
אוכל קר זה גאונייוקי
אני מההתחלה של הטעימות מביאה להם תמיד קר/לא מחממת
רק כשהם מתחילים להתלונן אני מתחילה לחמם אבל בדרך כלל זה לא מעניין אותם
מה ככ קשה להכניס צלחת למיקרו?רינת 23
אם מפריע הקטע של ה״פווו״ אפשר לחמם לחצי מהזמן שהיית מחממת לעצמך.
לא ממש משתמשת במיקרוגליוקי
תמיד זה או רותח או קפוא
ולא ראיתי שזה מפריע להם
גם לי אין בעיה לאכול אוכל לא מחומם
כי במיקרוגל זה הופך אותם תלותייםאמאשוני
מהמקרר בגיל שלוש בערך אפשר להוציא לבד ולאכול.
כשיש שיחת טלפון דחופה/ תינוק יונק או שצריך להרדים/ שירותים/
אמא שצריכה לנשום כמה דקות מהמאמץ של ההגעה הביתה
זה הרבה יותר קל כשאין את הלחץ שהילדים מחכים שיחממו להם.

קחו לבד, שחררו לחץ.
תחדה יקרהחגהבגה
יש לנו בדיוק 2 ערכות פליי מוביל, זה לא מסיס להן כלום.
הם לוקחות לבד פירות ירקות שוטפות ואוכלת לבד.
אוכל תמיד מכינה לכמה ימים, ועדיין, משהו נגמר, משהו לחמם.
😅
נחכה שיהיה נעים יותר נצא לגינה...
רק עכשיו קראתי רת החלק האלרון שפספסתי כנראהחגהבגה
טיפים מעולים!
חייבת להשקיע זמן בהטמעת כל ההרגלים, באמת ממש יצאנו משגרה...
ממש תלוי כמה אתם דחוקיםאנונימיות
האמת שהמשפט שתפס אותי שאחרי הלידה תשימי...
אןלי כן שווה מעכשיו שלא יהיה הסתגלות סביב הלידה?
כמה אלפים זה יוצא לחסוך? יודעים איפה אפשר לקזז אותם?
דוגמה-:לא לצאת לנופש/ מסעדה
אין מאיפה לקזזחגהבגה
אפילו הוספנו עבודות מהצד, אני ובעלי.
ממש משתדלים לחסוך..
אני מחושבת שיכניס לצהרון קצת לפני הלידה גם ככה שיסתגלו זו לא הבעיה...
אם אין אז לא הייתי שולחתאנונימיות
חיבוק❤❤
ממש ממש מבינה את הקושי הזה.
יש לכם אפשרות טכנית להכניס לצהרון באמצע השנה?טארקו
אצלנו אי אפשר.. זה רישום שנתי..
אני גם חוזרת לילדים ישר מהעבודה, ב-2בארץ אהבתי
אצלי מאוד עוזר שבעלי בדיוק בהפסקה צהריים ומצטרף אלינו. להכין ארוחה לבד כשהילדים עלי זה באמת יותר מורכב. היו כמה פעמים שהייתי צריכה להסתדר בלעדיו ובהחלט היה מתיש יותר.

אני חושבת שחלק מהקושי של הילדים זה שחוזרים מהגן אחרי פרידה של כמה שעות, ואז הכי צריכים את אמא, וגם כבר רעבים כי זו שעת ארוחה (אולי ב-1 פחות רעבים, אצלנו ב-2 הם ממש רעבים בדרך כלל), אז באמת קשה דווקא בזמן הזה לשחרר את אמא.
כשאני לבד עם הילדים וצריכה להכין להם ארוחה כשהם כבר רעבים, עוזר לי לפעמים להתחיל בחיתוך פירות או ואז בזמן שהם אוכלים את הפירות אני מכינה את הארוחה. (אפשר גם ללכת על נשנושים קלים יותר כמו בייגלה, פריכיות, לפעמים אני חותכת מלפפון לאורך ונותנת להם לאכול).
לפעמים עוזר לי לספר להם סיפור (מומצא, כדי שאני לא אצטרך להקריא) בזמן שאני מכינה, אבל לא תמיד יש לי מספיק סבלנות ויצירתיות בשביל זה.

לגבי זה שהן לא מעסיקות את עצמן - כמו שכתבתי, מיד כשחוזרים נראה לי הגיוני שיהיה להן יותר קשה, וצריך למצוא פתרון מתוך ראיית הקושי דווקא בזמן הזה.
אבל בהמשך היום אני חושבת שכן אפשר לעבוד על זה שילמדו להתעסק בדברים בלי שתצטרכי כל הזמן להפעיל אותן.
לא חושבת שזה אמור להיות אותו דבר אצל כל הילדים. אבל אני חושבת שבגיל כזה זה כן משהו שאפשר לדבר עליו וגם להסביר לילדות שהן יכולות לשחק גם כשאת לא משתתפת. שלפחות תוכלי לשבת בספה לנוח לידן, והן ישחקו בלעדייך.
לשנות הרגלים זה יכול להיות קשה, אבל לדעתי הם ירוויחו הרבה מזה שיהיה להן יותר זמן בבית עם אמא, גם אם זה אומר שאמא פחות איתן באופן צמוד.

בהצלחה!
אני גם חוזרת עם הילדים ביחד מהעבודנסמיילי12
אבל לא באחת
כמעט בארבע.
וזה מתיש בטירוף! ואני לבד בבית המון שעות. ואני מותשת. מבינה אותך לגמרי.

העצה שלי היא להתארגן מראש.
כלומר, ערב שיש לך כוח להכין א. צהריים ליומיים קדימה.
אין לך כוח להשקיע? זה בסדר גם שיאכלו פסטה חלבית פעם בשבוע לצהריים.

הייתי חוסכת את הכסף הזה
מתרגלים בצורה מסוימת🥺 וישנים מוקדם! נגיד עכשיו אני מרגישה שאני מגזימה ואני אוטוטו צריכה לעוף למיטה
לדעתי - לא לשלוח לצהרוןחדשה ישנה
בעיני, צהרון זה נועד להורים שעובדים עד אחרי הצהריים ו*אין להם ברירה*, מקומו של ילד קטן בצהריים הוא בבית עם אמא... פרימיטיבי אולי, אבל זה המקום הטבעי שלו לדעתי.
גם אני חוזרת עם הילדים בצהריים וגמורה למות. אז יש לי כמה דברים שקצת עוזרים;
-קודם כל ארוחת צהריים מוכנה מבעוד מועד, המקסימום שאני עושה בצהריים זה להכין קוסקוס משקית.
- דבר שני, בחצי שעה- שעה הראשונה שחוזרים מהמסגרות אני עסוקה בלהתעסק בילדים, להקשיב להם, לדבר איתם, לאכול איתם בשולחן.. זה לא זמן שהם יעסיקו את עצמם כי הם משלימים 'זמן אמא', זתומרת חשוב להם לפרוק בזמן הזה (כולל בכיות ועצבים.. לפעמים חוזרים טעונים מהגן מרוב עייפות ורעב או סתם כי היה קצת קשה)
אחר הצהריים, נניח ב16 אני כן מצפה שיתעסקו עם עצמם קצת.
אחרי האוכל, אני כבר גמורה ממש וחייבת לשכב לעכל את האוכל 🙈 (במיוחד בהריון), אז אני שוכבת על הספה לידם ומנמנמת או שסתם עוצמת עיניים או אפילו בפלאפון בעוונותיי הרבים, והילדים מתקשקשים להם בשולחן כי הם תמיד אוכלים עוד מלא זמן אצלי. אין לך מושג כמה ברבע שעה- חצי שעה הזאת שאני סתם שוכבת בספה, גם אם לא נרדמתי, וגם אם נרדמתי לחמש דק' עוזרות לי עד הערב. זה פשוט הצלה!! הנקודה זה להרפות את הגוף כמה שאפשר, לא לדבר ולא להתעסק במשהו... וגם מנסה להרגיל אותם שאמא נחה כמה דק' ושינסו להתמודד לבד. זה הרגעים בהם הם לומדים עצמאות מה היא

חוצמיזה, זאת הוצאה ענקית!

עד כאן הגיגיי להיום.
אהבתי. מהממםאורוש3
מסכימה..מזלטוב
ורק מאירה
שאני שמה בצהרון וחוזרת עם הילדים מהעבודה ביחד🤔
כן עובדת עד מאוחר ..
זה קשה לחזור עם הילדים. אני יודעת לגמרי..

אבל לדעתי גם אם יש אפשרות להיות עם הילדים, ברור שזה עדיף..

ואל תראי אותי ככה- בחופשת לידה הילדים איתי ולא בצהרון. לא מחסכון כלכלי אלא משנאה גדולה לצהרונים!!

ומתחברת לרעיונות חלופיים שהעלו כאן לעזרה...

בכל מקרה. מאמינה שרק את מכירה את עצמך ואף אחד לא יכול לתת בפורום אינונימי כיתה מדוייקת עבורך כי רק את יודעת את התמונה השלימה
אז בהצלחה בהחלטה 😍
מסכימה.יערת דבש

הילדים שלי מעולם לא היו בצהרון..

וחזרו יחד איתי או אפילו לפני עם בעלי..

ובעלי היה יוצא אחר כך ללמוד

וזה לחזור לקלחת של ארוחת צהריים וצומי ומה לא

אבל זה אך טבעי לי שילדים יהיו בבית עם אמא או אבא גם אם אנחנו עייפים. לא רואה שום טוב בלשהות עד מאוחר במסגרות במיוחד בגילאים הקטנים.

 

אבל..כמובן שלמי שיש אפשרות

שוהיא מרגישה שתקרוס אחרת..זו אופציה קימת וחשובה.

 

וחגה זכור לי שכתבת שבעלך נמצא גם בבית בצהריים

לא?

אם כן-אז שישמור עליהם שעה ואת תנוחי

ב. שיהי שותך בהכנת האוכל לילה קודם\או בצהריים

אני מבינה אותך ממש אני לא הייתי מצליחה לצלוח את זה בלי בעלי

 כולל הריונות עבודה לימודים ומה לא..

 

בעלי היה קבוע שומר עליהם כשאני חוזרת מהעבודה כדי שאנוח

במיוחד בהריונות

וחוץ מזה

כשהיה צורך והוא חזר לפני היה מכין להם צהריים

או עוזר לי בלילה לתקתק את ההכנה של הארוחות.

 

יש זמנים כאלה

ששנינו עסוקים ועייפים

אבל כשהאישה סוחבת הריון מגיע לה אקסטרה שותפות..לענ"ד.

 

אופציה נוספת-להביא בייביסיטר חמודה אפילו לחלק מהשבוע ואת תנוחי בזמן הזה

אופציה אחרת שכתבת-בזמן שהן רואות סרט לשכב לנוח.

 

ואגב שני-לא הייתי מצפה משום כיוון מילדה בת 3 או 4 להעסיק את עצמה 

בצהריים כשהיא רק חזרה מהגן והיא מורעבת ולא רגועה..

זה פחות הזמן לזה,,

אם כבר אז בהמשך הצהריים.

 

בהצלחה רבה

בעלי נמצא אחה"צ ב4 וזה בהחלט מציל אותיחגהבגה
אני לגמרי בעד שהילדים יהיו בבית עם אמא
אולי ככה קשה לי כי רק התחלתי את העבודה וכשנהיה בשגרה, יסתדר
התחלות הן תמיד קשותבארץ אהבתי
בכלל עכשיו גם לילדים יותר קשה.
הבן שלי בדרך כלל ממש יודע להעסיק את עצמו לבד, אבל בימים האחרונים היה ממש צמוד אלי, וברור לי שזה קשור להתחלה של הגן.

בעז"ה תתרגלי ותמצאי את הפתרונות שיהיו טובים לכם.
הילדות שלך רק ירוויחו מזה...
לגמריחגהבגה
כל הזמן מפחדת, אולי אני מוותרת לעצמי מדיי? אולי אני עצלנית 🤷🏼‍♀️
אבל את לא מוותרתבארץ אהבתי
את שואלת ומתייעצת ומתלבטת מה יהיה הכי נכון.
ומותר לך שזה יהיה קשה.
רק לדעתי לא נכון להחליט החלטות על סמך קושי של התחלה, כי זה באמת לא מעיד שככה יהיה גם בהמשך...
את המילה עצלנית תוציאי מהלקסיקוןאמאשוני
את בהריון עם שלוש קטנטנות,
מחלימה ממונו!!!
זאת החלמה מאוד מאוד ארוכה,
אני כרווקה בלי ילדים הייתי חייבת הפסקת שינה בצהריים תקופה ארוכה מאוד. הייתי נרדמת בכל מצב ובכל מקום,
בטרמפים, אוטובוסים, שיעורים, לפעמים אפילו תוך כדי הליכה, נצמדת לקיר ונרדמת לכמה דקות.. וזה לא שאני סטלנית, זה בלתי נשלט,
אז אצלך בכלל לא מקנאה.
לא יודעת בכמה רצינות כתבת ככה, אבל חשוב לחזק את הנפש במצבך. צחוק צחוק לפעמים זה עלול להשפיע עם כל המסביב
אז תזכרי לחבק את עצמך בכל מצב ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩
ולגמרי לגיטימי להחליט שבכוחות הגוף והנפש שלך עדיף צהרון, שאלת פה אז נתנו לך היבטים שונים אבל בסוף רק את יודעת מול מה את עומדת.

בהצלחה בכל החלטה שתבחרי!
תטדה לך יקרה, חיזקת אותי מאוד ❤❤חגהבגה
מבינה אותךיערת דבש

גם אני התחלתי עבודה חדשה

לאחרונה 

וזה קשה ממש אני חוזרת מעולפת.. אחרי הילדים.פטיש

עובדת רק חלק מהשבוע למזלי..

 

רציתי להוסיף-שאם את מרגישה שזה כן ממש יציל ויקל עלייך

אז תלכי על זה השנה.

ותשלחי אותם.

את הכסף בד"כ אפשר למצוא כשזה משהו חשוב וקריטי למשפחה

אז מסתדרים.

יש לך אפשרותלא כרגע
להביא בייביסיטר שעה כל יום (לבית או לפארק קרוב), שתוכלי להתאפס בשקט? זה יספיק לך כדי להתאושש?
כי אם כן, זה מן הסתם יעלה לך פחות וגם בעיניי יותר אידיאלי.
ואגב,לא כרגע
יש לי חברה שהייתה מביאה אליה הביתה
דווקא ילדה צעירה - נגיד בכיתה ה' - ו',
אמרה שהיא מאוד נהנתה והשקיעה, הייתה זמינה יותר מבנות תיכון, וכמובן הסכום היה זול יותר..
(אבל זה זה רק בייביסיטר בבית איתך. נגיד את מנמנמת בשקט והיא אחראית לשחק עם הבנות וכאלה).

לא כזה מובן שיעלה פחות, זה הקטעחגהבגה
יוצא לי 30 שקלים ליום לילדה. כולל צהריים, מ1-4
סליחהלא כרגע
לא הבנתי מה כתבת קודם.

להביא ילדה צעירה יכול להיות פתרון, לא?

אבל בהחלט אם את לא תכיני ארוחות צהריים, זו גם הוזלה כלכלית.
נכוןחגהבגה
ונערה לא לוקחת פה פחות מ25 לשתי בנות לשעה אחת
ערכתי את התגובה הקודמתלא כרגע
בייביסיטר עם ילדה בת 10 זה 10-15₪. לשתיהןאין לי הסבר
אין דבר כזה אצלנו. אולי ביישוביםחגהבגה
צהרון - ברורציפיפיצי


צהרון=בריאות הנפש לךעטרת בעלה
לדעתי... אחת זו שעה מוקדמת ממש, לא תנשמי בחופשת לידה!
וכדי להרגיש אמא טובה תיקחי אותן מוקדם לפעמים ותשתדלי לא להשאיר עד מאוחר שיהיו האחרונות.
רק לדמיין את זה שתצליחי לבשל בנחת צהריים כשאת חוזרת מהעבודה ואולי אפילו להרים רגליים קצת ולטפל בעוד מכונה - נשמע מדהים!
וגם ממש מוריד ממך עומס עם האוכל שהן יאכלו צהריים... אני ממש בעד בקיצור כמו שהבנת
בהצלחה ותרגישי טוב!
אני רק..את אמא מדהימה!!אם_שמחה_הללויה
וזה שבת שלך רוצה לשחק איתך, זה בגלל שיש בינכן קשר..ופשוט כיף איתך.
ואני זוכרת את עצמי חוזרת מותשת מעבודה בהריון, גם כשעבדתי רק עד 2ץ1 )הייתי צריכה גם ללכת ברגל מרחק לא קטן, אבל גם בנהיגה יש את העייפות שלה) והשעה שעתיים מאוד איפסו אותי עד שהייתי אוספת את הבת שלי מהגן )היא הייתה אז במעון עד 4,לא עירוני)אז תעשי מה שטוב לך. את יודעת הכי טוב. אמא בריאה בנפש ובגוף שווה את הכל.
חגוש מה עם צהרון חלקי?דבורית
יומיים בשבוע?
יש תקופות שזה מה שאני עושה וזה מקל עליי
וממליצה ממש להכין צהריים מראש
אחרת זה להיכנס לשדה קרב ללא אפוד מגן 😅
יום אחד הן תהיינה חייבות כי אני מסיימת מאוחרחגהבגה
אולי אשאיר לעוד יום באמת.. תודה ❤❤
אבל משלמים חודשי, לא? ככה אצלינו בכל אופןיעל מהדרום
לק"י

אני באמת אוספת מוקדם בימים שאני מסיימת מוקדם (אבל זה פעם או פעמיים בשבוע).
אצלנו אפשר לשלם לפי צהרון חלקידבורית
יפה...איזה צהרון יש אצליכם?יעל מהדרום
הצהרון של חגה 😄דבורית
זה חצי פרטי המוסדות האלו
הכל באותו מתחם מגיל 2 עד כיתה א
ובאותו מקום הצהרון של כולם עם ארוחה בשרית
הבנתי....יעל מהדרום
אני רק-רות א

איזה מבאס שהצהרון אצלכם כ"כ יקר!

 

אצלנו הצהרון עולה אולי 1000 לשנה כולל חוגים...

 

וגני טרום זה עד 1? הייתי בטוחה שאצל כולם זה עד 2. 

 

אולי תבדקי אפשרות להנחה? סה'כ את רושמת 2 בנות...

 

בהצלחה ממש! ומצטרפת להמלצות לרשום לצהרון.. השעות האלה שיהיה לך קצת שקט ומנוחה הן קריטיות בעיני, במיוחד אחרי לידה.

עם הנחץ אחיות והנחת אברך כי בעלי אברךחגהבגה
זה 630 לחודש לאחת.
אחותי, המחיר שלך זה מחיר בדיחה שלא קיימים דברים כאלה, בחיים לא שמעתי על משהו כזה.
הגן שלנו עד אחד ועשרים כי הוא נפתח ב7. בד"כ גני עירייה נפתחים שבע וחצי אפילו רבע לשמוננ
זה יקר מאד מה שאת מציינת.סמיילי12
אצלנו הצהרון הוא 1700 לשנה.
זה צהרון מילת של משרד החינוך אני חושבת.
יש צהרון שהוא דרך העיריה שהוא באמת עולה באיזור ה500 לחודש. אבל הוא כולל חנוכה נגיד וקיטנה של החופש הגדול שאצלנו זה לא כלול במחיר.
אצלנו זה תלוי באיזה גן שמים.
זה מחיר נורמלי למי שאין ניצניםטארקו
גם אצלנו זה בערך המחיר....

ויש יקר יותר גם.
זהו אצלנו מילת זה 1700 לשנהסמיילי12
ניצנים באיזור ה550 לחודש. או 500
אין לי מושג.
לא ידעתי שזה משהו ארצי.
מילת זה גני יוחא בישובי פריפריה...טארקו
ממש לא בכל מקום. הלוואי..
ובמילת משלמים לפי חודש? כלומר אפשר לרשום רק לחלק מהשנה?יעל מהדרום
לא חושבת..סמיילי12
קיבלנו הודעה על תשלום שנתי.
אבל אני לא ממש מבינה בזה.
שנה שניה שלנו בגן עיריה
ניצנים זה 500-600 לחודשיעל מהדרום
זה תלוי בדירוג של המקום...טארקו
לחברה שלי ניצנים זה 300 לשנה
כן. נכון.... אצלינו זה בערך 600יעל מהדרום
אז איך יכול להיות שאצלנו מילת זולסמיילי12
וניצנים יקר?.
אנחנו בפריפריה. לא הבנתי את החלוקה
כי מילת תמיד יהיה יותר זול... ואולי אם יש מילתטארקו
אז ניצנים יקר יותר??
לא יודעת.
אני יודעת שזה גם תלוי בדרגה של הרשות/ עיריהיעל מהדרום
לק"י

אצלינו צהרון בגנים שייך למתנ"ס ועולה בערך 550-650 לחודש. זה כולל כמה ימי קייטנה בודדים.
בעבר היתה הנחה לקייטנת חנוכה ופסח לילדי הצהרון. אחר כך כבר לא. לא יודעת מה השנה.
נראה לי שגם בקייטנה בקיץ היתה הנחה, אבל לא בטוחה.
נכון,רות א

אבל זה גם מעיד על המצב הסוציו אקונומי של המקום..

 

(ואני גם סתם תוהה מה שאר האימהות עושות? כמה כבר מקומות עבודה יש שאחד מבני הזוג מסיימים ב1 ככה שאפשר לאסוף את הילדים? 

אני מזמן חושבת שזאת בעיה שאין התאמה בין מסגרות הילדים למקומות העבודה של ההורים)

קודם כל באמת אנשים מאוכלוסיית הגניםחגהבגה
עובדים בעבודה שמאפשרת לצאת מוקדם. מהבית/ משמרות, אמהות שלא עובדות.
יש שמשאירים בצהרון....
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

הבנתי. תודה על ההסברכבת שבעים
אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגול

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

כשהייתי רזה המשקל שלי שימח אותי, ועדיין זה לאזוית חדשה
היה לי נעים כששאלו אותי כמה אני שוקלת 
בעינייoo

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)


אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה


באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

מה מה מה😵😵😵לפניו ברננה!
חייבת להאיר גם את הצד השניאין יאוש315

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.


זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.


אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.


הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

בעיניי זה כן שחור לבןoo

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה


אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

אם אני מספיק קרובה כדי לדעת שהיא מאודסטודנטית אלופהאחרונה

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

איזה כיף זה נשמע! כל הכבוד!שמש בשמיים

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

חיבוקלפניו ברננה!

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

מדהימה!לפניו ברננה!

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

תודה על זה, ממש התחברתי!כבת שבעים
וואו תודה ששלחת על היוזמה, הכניס לי מודעות לזה...תודה לה''
לא שמתי לב אם התנתקתי ברצף לשעתיים אבל כן היה בראש.. תודה!
אלופת על 🥰😘לפניו ברננה!
מנסה להתנתק עד 2, ואם לא, אז לפחות עד 11. בע"התודה לה''
מחכה לשמוע איך הלך ❤️לפניו ברננה!
את מדהימה! הנה פתחתי ועוד מעט סוגרתתודה לה''
עד עכשיו היה מצטיין חוץ מ20 דקלפני איזה דעה הייתי מנותקת
אלופה!!👑לפניו ברננה!
אמרת שאת סוגרת שוב.. תספרי כשתפתחי איך היה ❤️לפניו ברננה!אחרונה
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

תודה!שמחה כפרוייקטאחרונה
היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

לנשים בלבדאנונימית בהו"ל

אני חודשיים אחרי לידה ויש לי יובש וקצת נפיחות בכפות

מאוד שורף לי וכואב לי שם

יש לי גם שערות שם שמאוד מציקות.

איך אפשר להוריד אותן? עם סכין אני לא אוהבת .

דבר שני יכול להיות שיש לי שם ורידים ( היו לי בהריון)

יש דרך לטפל בזה?

היו לך תפרים?לפניו ברננה!

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.


 

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.


 

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?


הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

בהחלט יכול להפריע... תלוי גודל, מיקום החלמה וכו...ליני(:
אם הוא חלילה הזדהם או שתפרו חזק מדי אז זהלפניו ברננה!

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

תודה יודעות להגיד כמה זה דחוף ללכת להיבדק?אנונימית בהו"ל
זה יכול להיות בעייתי ללכת רק עוד שבועיים? מתלבטת אם ללכת לרופאה אחרת
את סובלת מזה.. אישית הייתי הולכת.לפניו ברננה!אחרונה
יודעת שקריטי ללכת להיבדק אם חוששים מזיהום ועולה חום. מעבר לזה לא יודעת לומר לך.. אבל אני באופן אישי הייתי הולכת.
נס פך החלב! (לנשים)מתואמת

ההנקה של התינוקת הולכת ומתמעטת כל הזמן...

בימים האחרונים היה נראה שהיא ממש "פיטרה" אותי מתפקיד המינקת שלה☹️ בכל פעם שהצעתי לה לינוק, היא כאילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה בכלל...

רק מי שמכורת הנקה תוכל להבין אותי❤️


בכל אופן, היום הייתי בכותל, ובין שאר התפילות הרבות שלי החלטתי להתפלל על זה - שהיא תרצה לחזור לינוק.

חזרתי הביתה,  אספתי אותה מהמטפלת, ואז כמה זמן אחר כך - פתאום הרגשתי שיש עת רצון, ושוב הצעתי לה לינוק.

והיא ינקה! כאילו מעולם לא עשתה הפסקה! עם ה"משחקים" הרגילים שלה, אבל עדיין. ואפילו שני צדדים!

גם עכשיו היא יונקת, אחרי שקראתי לה מהקצה השני של הסלון (אחרי שאחותה הציקה לה כתמיד) - משהו שאף פעם לא קרה, נדמה לי. (כי היא למדה להתנהל בעצמה בגיל יחסית מאוחר)


וזהו, זה משמח אותי😊

ואני מרגישה שזה ממש נס!

וואוו!! מרגשגלויה

וממש מתאים לחנוכה!

מרגש מאוד!מדברה כעדן.
תודה על השיתוף המתוק 
תודה על ההשתתפות שמזכה לניסים רבים!מתואמת
איזה יופי! שימשיך ככה💞יעל מהדרום
מרגש ממש!בארץ אהבתי
ואיזה כיף שהיית בכותל! 
כח של תפילה וואוושירה_11
שמחה בשבילך ❤️
שוב תודה לכן על ההשתתפות!מתואמת
וכם, משמח מאוד שהצלחתי להגיע החודש סוף סוף לכותל (בדרך כלל בכסלו אנחנו הולכים יחד ביום הנישואין שלנו, אבל השנה הוא היה בימים הגשומים והסוערים, אז העדפנו לא לצאת... אז הלכתי רק אתמול)
איזה כיף! מתוקה שהיא❤️שמש בשמייםאחרונה
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

זהו שדווקא נראלישירה_11אחרונה

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
אני לא שאבתיתלמיםאחרונה

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

זה מוכר לך מלידות קודמות?אפונה
אצלי אצל הקטנה היה לי גודש פסיכי שלא הצלחתי לישון כבר בבית חולים ובדיעבד היא פשוט לא הצליחה לינוק
כן מןכר לי לצערי אבל הפעם חריף יותר...תודה לה''
אבל בדוק היא יונקת.. ממלאת חיתולים ורואים את הבליעות...
סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

יש מי שישמור על הילד בבוקר?מנגואיתאחרונה
במקום מעון אם הוא בד"כ במעון
לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

אולי יעניין אותך