ברגע קטן עזבתני,
וברחמים גדולים קיבצת אותי בחזרה אלייך.
אולי דווקא בגלל זה, עכשיו קשה לי הרבה יותר.
הרי הרגלת אותי שבסוף אנחנו שוב ביחד. האהבה שלך אלי, והאהבה שלי אלייך, מנצחות את כל הקשיים.
אבל הקושי הנוכחי גדול מדי. עכשיו הרצון שלנו לבדו לא יוכל להפגיש אותנו שוב.
תודה לך על כל השנים. על החינוך לאהבה וליראת ה' ולמעשים טובים, על האוכל הטעים, על הדאגה האינסופית בכל פעם שחזרתי מהסניף אחרי 23 בלילה. תודה על לילות ללא שינה, על החלפות חיתולים ועל ההגעה לאסיפות הורים. על עצות טובות בחינוך ובזוגיות (ובטחינת קרפיונים), על אוזן קשבת גם באישון ליל, על הדמעות שהזלת כשהתפללת שיהיה לי טוב.
תתפללי על אבא, עלינו, ועל כל עם ישראל.
מי יודע. אולי גם הפעם הפרידה תהיה זמנית בלבד...




