דרך ארוכה מאוד יצאנו בצהרים והגענו לפנות ערב להורים שלי אחרי שבקושי ישנתי לילה לפני כי לקחתי את בעלי לשדה תעופה.
בקיצור בערב במקלחת פשוט בכיתי שבא לי לחזור הביתה ושלא תבינו לא נכון כייף לי ממש אצל אמא שלי פשוט לא יודעת למה קשה לי נורא לא לישון בבית ואולי גם המרחק מבעלי משפיע.
אז בכיתי והתפרקתי וביקשתי מהקבה שיתן לי כוחות לעבור את השבוע הזה בטוב כי באמת זה הכי נכון לילדים להיות פה עם המשפחה והעזרה שיש מההורים שלי..
והחלטתי שאני משמחת את עצמי ובעזרת ה שהשמחה החיצונית תשפיע גם על הפנים אז נסעתי היום למקום קרוב להורים לקנות לי קצת בגדים ומצאתי לי כמה בגדים נחמדים וכמובן שזה שישנתי נתן לי כוחות מחודשים לראות את הכל בקצת יותר ורוד וזהו גאה בעצמי שהתגברתי והצלחתי לאסוף את עצמי ומקווה שלא אתבכיין לכן פה יותר מדי השבוע..

