אף לא הייתי בן־אדם ששותק, תמיד דיברתי בלי סוף. אבל כבר כמה שנים שאני לא. אני גם לא שותקת, אני עדיין מדברת בלי להפסיק, רק לא על כל מה שחשוב. מבחינת רוב האנשים זה בדיוק אותו הדבר, הם לא באמת מרגישים את ההבדל. אני יודעת בדיוק מה סגר אותי ככה, מה גרם לי לאבד אמון. למה אני לא מדברת.
אני זוכרת הכל. כל פעם שבה ניסיתי וענו שאני חצופה וככה הדברים עובדים, שיטפלו בזה בלי להתכוון לעשות משהו, שאין מה לעשות, שאפילו לא חשבו שצריך לענות. לא סולחת על אף אחת מהן. ויש המון.
(הם אמרו שהם לא היו נותנים לכזה דבר לעבור בשתיקה
צעקתי בחזרה את כל הפעמים שציפיתי שהם יתערבו והם שתקו. שאני לא סולחת להם.
הם אמרו שהם יודעים
אני לא סולחת)
יש עוד מקום אחד שציפיתי מאנשים לדבר. וכולם ראו, וידעו. כולם ידעו שמה שעשו לי שם לא הגיוני, כולם ידעו. וכולם שתקו. אולי זה הרגע ששבר לי סופית את האמון.
הכל היה לפני כמעט נצח. אני לא מבינה למה זה עוד בוער.
אני זוכרת הכל. כל פעם שבה ניסיתי וענו שאני חצופה וככה הדברים עובדים, שיטפלו בזה בלי להתכוון לעשות משהו, שאין מה לעשות, שאפילו לא חשבו שצריך לענות. לא סולחת על אף אחת מהן. ויש המון.
(הם אמרו שהם לא היו נותנים לכזה דבר לעבור בשתיקה
צעקתי בחזרה את כל הפעמים שציפיתי שהם יתערבו והם שתקו. שאני לא סולחת להם.
הם אמרו שהם יודעים
אני לא סולחת)
יש עוד מקום אחד שציפיתי מאנשים לדבר. וכולם ראו, וידעו. כולם ידעו שמה שעשו לי שם לא הגיוני, כולם ידעו. וכולם שתקו. אולי זה הרגע ששבר לי סופית את האמון.
הכל היה לפני כמעט נצח. אני לא מבינה למה זה עוד בוער.

יש
