היינו היום בביקור של גיל חודשיים בטיפת חלב. מבחינה התפתחותית- התינוקת מהממת. מרימה ראש כמו שצריך, מגיבה, צוחקת, עוקבת אחרי הכרטיסיה שהאחות הראתה לה, באמת ב"ה מעולה.
מבחינת גובה- היא אחוזון 93, מאוד ארוכה, אבל אם היא לא הייתה- כנראה שזה היה חריג, כי גם אני וגם בעלי מעל 1.80 מ'.
מה שכן- מבחינת משקל היא אחוזון 34, וזה בירידה מהפעמים הקודמות. כשנולדה הייתה 70 בערך, בגיל חודש הייתה 50 ועכשיו 34. העניין הוא שהיא ממש ילדה חיונית ופעילה בדר"כ (היום קצת פחות אחרי החיסונים, אבל ברגיל באמת שהיא בסדר), לא צורחת ובוכה. כן, היא אוכלת "רק" 6 ארוחות ביום, אבל היא פשוט לא רוצה יותר מזה. ההנקות שלה טובות, היא אוכלת כמו שצריך, לא בוכה או צורחת מרעב, עושה לפחות 6 חיתולים רטובים ביום, בדר"כ יותר והאחות ממש אמרה לי להוסיף לה עוד ארוחה אחת ביום, או לסחוט לה לפה בסוף ההנקה, אבל את מה שמיותר לה היא פשוט פולטת.
אמא שלי ובעלי אמרו לי לשחרר ולא להתייחס יותר מידי כי האחות פשוט רואה מולה טבלאות (היא גם צעירה כזאת, עוד לא משופשפת בשטח, אז מרגיש לי כאילו היא ממש נצמדת לטבלאות, כי האחות הקודמת שפגשנו בטיפת חלב אמרה שהילדה ממש בסדר בגדילה שלה, ויועצת הנקה שהייתה בעברה אחות טיפת חלב שפגשה אותנו לפני שבועיים ושקלה אותה גם אמרה שהיא בסדר גמור) אבל אני מסתובבת מאז הביקור עם תחושות שנעות בין איזה אמא מעאפנה אני לבין- אני יודעת מה טוב לילדה שלי, אז תשחררי.
גם כשהיא קיבלה את החיסון, בואו נגיד שהתינוקת לא הייתה היחידה בחדר שבכתה, ובמקום לחזק אותי ולהגיד לי שהכל בסדר האחות פשוט אמרה לי- היא קולטת ממך את מה שאת משדרת. כאילו לא ברור לי את זה, אבל מה לעשות שהילדה צורחת מכאבים ובאמת לא טוב לה באותו רגע, ולכן גם לי קשה?!
אוף, סתם אני מבואסת מזה וצריכה לשחרר.
תודה שקראתן עד לכאן.
הוא באמת נוראי החיסון הזה...
מדברים