אם הוא יצטרך עזרה ונוכל להושיט לו , אם יקרה לו טוב או ח"ו משהו פחות 

תמיד נרגיש קשר ואכפתיות 

מאמינה ששבט באפריקה אם לפני 10 דורות משהו עבר ממנו לארה"ב הוא כבר לא ירגיש כזו אכפתיות עבורו,

אצלנו זה אחרת כי מה שמאגד אותנו מעבר לנשמה פנימית, זה התורה , זה אבא אחד בשמים 

אנחנו נגדיר כיהודי כל אדם שנולד לאמא יהודיה או שהתגייר,

לעומת זאת אני לא חושב שבני שבט ערבי יגדירו מישהו כשייך לשבט שלהם אם הוא יהגר למקום רחוק וינתק איתם קשר, קל וחומר צאצאיו בעוד 10 דורות.

מצד שני, הם כן יגדירו אותו כשייך לשבט שלהם אם הוא נולד לאבא מהשבט ואמא משבט אחר, בעוד אנחנו לא נגדיר כיהודי ילד שהולך לבית ספר יהודי אם אמא שלו לא יהודיה. 

כלומר מה שכתבת לא מוכיח שאין להם קשר לשבט שלהם, אלא זו פשוט שאלה של למי אתה קורא בכלל חלק מהשבט/עם שלך.

אצלנו כל אחד מהשבט הוא לפי הנשמה ברגע שגם הוא בן לעם היהודי שנשמתו שלנו ליבנו איתו 

הוא גם אם יעבור 3 דורות של אבא שעבר לעבוד בשטח אחר ונתרחק משבטו כבר לא ירגישו את החיבור הפנימי שיש לנו .

זה שאנחנו מבחינים בני שבט בצורה אחרת מהם , זה כבר פן יהודי חזק מאוד

היפותטית, אם הייתי פוגש בחו"ל משפחה של ערסים ופרחות סטייל "טיסת השוקולד", לא הייתי מרגיש כלפיהם אמפתיה לאומית מי יודע מה גבוהה.

כי עמדת על הבדל יסודי בינינו לבינם:

אין להם שום מכנה משותף ע"י הדת מלבד עצם הדת. ואם הוכחת ממליון הרוגים באיראן-עיראק, אפשר להביא אצל הנוצרים עשרות מליונים בשתי המלחמות, שהתרחשו בין בני אותה דת.

"כל ישראל, כל האומה כולה, בחטיבה אחת, נשמה אחת היא, מראשית ועד אחרית, מרום הגובה של הנשמה היותר עליונה שבדור ראשון עד עמק התחתית של הנשמה היותר נמוכה שבדור אחרון, כולם באחדות אחת הם קשורים, משורש העתיד הטוב, המוכן לעולם כולו, הם יונקים וכולם יש להם חלק לעוה"ב, שבו קשורה כל פנימיות מאויים וחשקם היסודי" (עולת ראי"ה)

וכמובן שהרדיפות המתמשכות בהווה רק מלבות את האחדות.

לעניות דעתי,

הוא מסביר שם שלכל אחד מישראל יש נשמה גדולה שדוחפת אותו להתגדל,
וכשזה נעשה בצורה מוגזמת, כלומר כשכל אחד תובע לעצמו חשיבות יותר ממה שראוי לו -

אז תביעת החשיבות של האחד באה על חשבון השני ויש מחלוקות.

מה שקורה בשעת צרה זה שאנחנו מתמקדים בצרכים הבסיסיים שלנו, ובעצם מקטינים את עצמנו בחזרה,
ואז האחדות של עמ"י יכולה להופיע..

במילים אחרות: כשיש אפשרות של חשיבות - יש חשש שהיא תהיה יותר מהמידה ותביא להתנגשויות.

כשהיא מתאזנת - אז נוצר מצב של 'אין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום',
וכן של:
"אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים" (העתקתי כמובן)

ממליץ לראות את הדברים בפנים (נצח ישראל, כ"ה)


נ.ב. ואצל הגוים כמובן זה אחרת לגמרי, כי אין להם פער בין המצב העכשווי לבין הנשמה, והמחלוקות שלהם לא נובעים מהגדולה אלא מהיותם לא מאוחדים. לכן, גם בעת צרה וגם בעת שלום - לא אמור להיות הבדל..

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.