כתבתי בהו"ל אשמח לייעוץ ותמיכה גם פה .
אני נשואה 9 שנים , רעות. קשות.
חוץ משלושת המלאכים שיש לי אין לי כלום בחיים.
בגדול? בעלי לקח לי את כל השמחת חיים שהייתה לי .
עוד לפני הנישואים היה רע , כולם אמרו לי לא להתחתן, כולם ראו, האמת שגם אני, אבל עדיין בחרתי, אולי התמרדתי קצת. בחיים לא אהבתי אותו , תמיד זה הוכחה למשהו, שאני יכולה שאני מסוגלת להתמודד. מי אני?
כמה שנים הייתי סוג של כנועה, היו ריבים אבל הקללות שלו שיתקו אותי והייתי בוכה בלי הפסקה. כל שבת גיהנום, כל חג גיהנום, כל יום חול גיהנום.
הייתה אלימות לפני כמה שנים, (לפני האלימות הוא היה שותה הרבה, הוא היה משתמש בחומרים לא היה לי מושג רק אחרי שהיה בכלא גיליתי, היה תמיד מקלל אותי אם משהו לא היה נראה לו, העלתה תקופה. לפני האלימות שהיה משתין עליי, סליחה. ) ישב על זה בכלא, השתחרר איים עליי איומים קשים, נעצר ונכלא שוב לעוד כמה חודשים, אני הרגשתי רע עם זה (כמובן לא הייתי צריכה בפעם השניה להתלונן כך טוען, והוא רצה להתגרש ממני) איך נשארתי איתו אחרי זה? לא יודעת ...
לפני שנה ו8 , ברוך השם נולד השלישי, אהוב לבי השלישי. עברתי דיכאון אחרי לידה מחריד . הוא רק ירד עליי. לפני הלידה לא היה לי אוטו, חודש תשיעי עם צירים בגשם הייתי לוקחת את הילדים באוטובוס והמון ברגל ללימודים. ירידת מים , הכל לבד!! הוא ישן בבקרים. וכן שנולד הקטן גם איתו הלכתי ברגל ובאוטובוסים (עוד לפני הברית) . חודש ינואר, קפוא, רוחות גשמים.
כמובן שהוא קרא לי מפונקת!! ושלאמא שלו בכלל לא היה אוטו (אבל אבא שלו עשה בשבילו הכל) . אבל אני המפונקת. שעושה עם הילדים הכל הכל לבד .
לא משנה .
בלידה הוא היה איתי , באמת הרגשה טובה, יום לאחר הלידה הוא מתקשר בעצבים שהוא צריך לקחת את הילדים והוא בלחץ כי הוא לא רגיל!!! מתקשר אליי מקלל אותי שאבדו לו המשקפיים (מה אני אמורה לעשות?!?)
הגעתי הביתה אחרי הבית חולים, נכנסים לחדר שינה, והוא טוען שהחדר מבולגן ולמה לא סידרתי אותו, סליחה??? מפה ... יצאה המפלצת שבי, עד לתקופה האחרונה.
ואני אומרת מפלצת, זה כל מה שעברתי מתחילת הנישואים ועוד לפני. על הכל. בלי שליטה. מעדיפה לא לפרט כי זה עושה לי רע . אבל התנהגתי בדיוק!! (כמעט) כמוהו. אותו הדבר. ולא שהוא שתק לי כן? הגיב גם הגיב, בשל כך הוא עזב את הבית למשך 3 חודשים!! כי הוא טוען שהוא לא יכול לסבול אותי (אבל אני סבלתי אותו לאורך כל בשניםםץ) ברח לסבתא שלו, לאמא שלו, לאבא שלו, לאן שרק יכל . ואני עם שלושה, אחרי לידה, התחלה של סגר. אוי אלוקים, כמה שזה חירפן אותי, לא פלא שהוא קרא לי משוגעת חולת נפש, זה באמת היה נראה כך. ה' יעזור לי .
רע לי, עצוב לי, אני בדיכאון, אני בלי משפחה תומכת (היה בלאגן גם איתם, יום אחד רבנו ממש והוא לא רצה להכניס אותי ואת הילדים הביתה, התקשרתי לאמא שלי והם באו ממרחק , צעקו מלמטה, קיללו , התנהגו באמת לא כראוי , מי בכלל יכול לשפוט אותם אחרי כל מה שעברו איתו, הכל היה ליד הילדים, מאז הוא לא מוכן שהם ייפגשו איתם, לא מתווכחת, אין לי כוח לזה, אבל בשושו אני בקשר איתם, מקווה שזה בסדר ונורמלי) .
אני רוצה להתגרש (הוא כל הזמן אומר לי שהוא מת להעיף אותי, נו בבקשה תעשה את זה!!!) טוען שהוא ירגיש טוב הוא בועט אותי לאלף עזאזל, סליחה על המילה . עושה בשבילו הכל!!! הוא לא יוצא מהבית כי אין לו רישיון, אני עושה קניות עם שלושתם, הכל פשוט הכל, גם בבית. רק וגם אז קורא לי מפונקת , ועצלנית!!!!
הוא אדם לא פשוט, לא הכי בריא בנפשו, עבר סמים מכל הסוגים מגיל 14 ועד היום הוא עם כדורים , הרבה פחות אבל השריטה נשארה, ללא ספק , מי שמכירה אנשים שעברו סמים ובתי סוהר וחיים לא שגרתיים יכולות להבין)
אני לא יכולה להביע את הדעה שלי כי היא תהיה מבוטלת לגמרי, מי אני שתגיד משהו שונה ממנו.
ממש עכשיו!!! היה קטע, הוא מעיר לבן האמצעי שיתלה את המגבת לאחר המקלחת והילד עפיפון , לא תלה, הוא לקח את המגבת זרק אותה מהחלון ואמר לו תסיים לאכול לך תביא את זה מלמטה ותתנגב עם אותה מגבת, אין חדשה, ככה תלמד. אני לא יכולה לשמוע את זה, אז התערבתי ואמרתי שהוא מגזים. יש עוד מליון דברים כאלה עם הילדים שיטת חינוך נוראית בעיניי, מחביא להם דברים שהם שוכחים בסלון, הגדולה שלי לא אוכלת כמו שצריך אז הוא מחביא את העוגיות והקורנפלקס, כל מיני קטנות .. שמצטברות , והיום הגדולה שלי בת 8 אמרה לי "שאני אהיה גדולה אני יביא לילדים שלי הכל" אך... צרם לי!!! שהייתי איתם לבד שנתיים וחצי בזמן שהיה בכלא, היה לי כל כך טוב, גם להם, הם פרחו, היום הם כמעט נבולים, .
מה אני עושה אלוקים מה??
רוצה רוצה רוצה לקום וללכת, אין לי לאן, אין לי איך, מפחדת מאוד, ממה? תהרגו אותי אני לא יודעת!!
מתפללת שאלוקים יעשה עמי חסד השנה הזו, שישמע לתפילות שלי, שיגאל אותי מהייסורי נפש האלו, גם הגוף אני כבר חצי בן אדם .
החפירה הזו? זה קמצוץ של מה שאני עוברת במשך 9 שנים, קצת יותר .
אשמח לתמיכת ההמונים
אני נשואה 9 שנים , רעות. קשות.
חוץ משלושת המלאכים שיש לי אין לי כלום בחיים.
בגדול? בעלי לקח לי את כל השמחת חיים שהייתה לי .
עוד לפני הנישואים היה רע , כולם אמרו לי לא להתחתן, כולם ראו, האמת שגם אני, אבל עדיין בחרתי, אולי התמרדתי קצת. בחיים לא אהבתי אותו , תמיד זה הוכחה למשהו, שאני יכולה שאני מסוגלת להתמודד. מי אני?
כמה שנים הייתי סוג של כנועה, היו ריבים אבל הקללות שלו שיתקו אותי והייתי בוכה בלי הפסקה. כל שבת גיהנום, כל חג גיהנום, כל יום חול גיהנום.
הייתה אלימות לפני כמה שנים, (לפני האלימות הוא היה שותה הרבה, הוא היה משתמש בחומרים לא היה לי מושג רק אחרי שהיה בכלא גיליתי, היה תמיד מקלל אותי אם משהו לא היה נראה לו, העלתה תקופה. לפני האלימות שהיה משתין עליי, סליחה. ) ישב על זה בכלא, השתחרר איים עליי איומים קשים, נעצר ונכלא שוב לעוד כמה חודשים, אני הרגשתי רע עם זה (כמובן לא הייתי צריכה בפעם השניה להתלונן כך טוען, והוא רצה להתגרש ממני) איך נשארתי איתו אחרי זה? לא יודעת ...
לפני שנה ו8 , ברוך השם נולד השלישי, אהוב לבי השלישי. עברתי דיכאון אחרי לידה מחריד . הוא רק ירד עליי. לפני הלידה לא היה לי אוטו, חודש תשיעי עם צירים בגשם הייתי לוקחת את הילדים באוטובוס והמון ברגל ללימודים. ירידת מים , הכל לבד!! הוא ישן בבקרים. וכן שנולד הקטן גם איתו הלכתי ברגל ובאוטובוסים (עוד לפני הברית) . חודש ינואר, קפוא, רוחות גשמים.
כמובן שהוא קרא לי מפונקת!! ושלאמא שלו בכלל לא היה אוטו (אבל אבא שלו עשה בשבילו הכל) . אבל אני המפונקת. שעושה עם הילדים הכל הכל לבד .
לא משנה .
בלידה הוא היה איתי , באמת הרגשה טובה, יום לאחר הלידה הוא מתקשר בעצבים שהוא צריך לקחת את הילדים והוא בלחץ כי הוא לא רגיל!!! מתקשר אליי מקלל אותי שאבדו לו המשקפיים (מה אני אמורה לעשות?!?)
הגעתי הביתה אחרי הבית חולים, נכנסים לחדר שינה, והוא טוען שהחדר מבולגן ולמה לא סידרתי אותו, סליחה??? מפה ... יצאה המפלצת שבי, עד לתקופה האחרונה.
ואני אומרת מפלצת, זה כל מה שעברתי מתחילת הנישואים ועוד לפני. על הכל. בלי שליטה. מעדיפה לא לפרט כי זה עושה לי רע . אבל התנהגתי בדיוק!! (כמעט) כמוהו. אותו הדבר. ולא שהוא שתק לי כן? הגיב גם הגיב, בשל כך הוא עזב את הבית למשך 3 חודשים!! כי הוא טוען שהוא לא יכול לסבול אותי (אבל אני סבלתי אותו לאורך כל בשניםםץ) ברח לסבתא שלו, לאמא שלו, לאבא שלו, לאן שרק יכל . ואני עם שלושה, אחרי לידה, התחלה של סגר. אוי אלוקים, כמה שזה חירפן אותי, לא פלא שהוא קרא לי משוגעת חולת נפש, זה באמת היה נראה כך. ה' יעזור לי .
רע לי, עצוב לי, אני בדיכאון, אני בלי משפחה תומכת (היה בלאגן גם איתם, יום אחד רבנו ממש והוא לא רצה להכניס אותי ואת הילדים הביתה, התקשרתי לאמא שלי והם באו ממרחק , צעקו מלמטה, קיללו , התנהגו באמת לא כראוי , מי בכלל יכול לשפוט אותם אחרי כל מה שעברו איתו, הכל היה ליד הילדים, מאז הוא לא מוכן שהם ייפגשו איתם, לא מתווכחת, אין לי כוח לזה, אבל בשושו אני בקשר איתם, מקווה שזה בסדר ונורמלי) .
אני רוצה להתגרש (הוא כל הזמן אומר לי שהוא מת להעיף אותי, נו בבקשה תעשה את זה!!!) טוען שהוא ירגיש טוב הוא בועט אותי לאלף עזאזל, סליחה על המילה . עושה בשבילו הכל!!! הוא לא יוצא מהבית כי אין לו רישיון, אני עושה קניות עם שלושתם, הכל פשוט הכל, גם בבית. רק וגם אז קורא לי מפונקת , ועצלנית!!!!
הוא אדם לא פשוט, לא הכי בריא בנפשו, עבר סמים מכל הסוגים מגיל 14 ועד היום הוא עם כדורים , הרבה פחות אבל השריטה נשארה, ללא ספק , מי שמכירה אנשים שעברו סמים ובתי סוהר וחיים לא שגרתיים יכולות להבין)
אני לא יכולה להביע את הדעה שלי כי היא תהיה מבוטלת לגמרי, מי אני שתגיד משהו שונה ממנו.
ממש עכשיו!!! היה קטע, הוא מעיר לבן האמצעי שיתלה את המגבת לאחר המקלחת והילד עפיפון , לא תלה, הוא לקח את המגבת זרק אותה מהחלון ואמר לו תסיים לאכול לך תביא את זה מלמטה ותתנגב עם אותה מגבת, אין חדשה, ככה תלמד. אני לא יכולה לשמוע את זה, אז התערבתי ואמרתי שהוא מגזים. יש עוד מליון דברים כאלה עם הילדים שיטת חינוך נוראית בעיניי, מחביא להם דברים שהם שוכחים בסלון, הגדולה שלי לא אוכלת כמו שצריך אז הוא מחביא את העוגיות והקורנפלקס, כל מיני קטנות .. שמצטברות , והיום הגדולה שלי בת 8 אמרה לי "שאני אהיה גדולה אני יביא לילדים שלי הכל" אך... צרם לי!!! שהייתי איתם לבד שנתיים וחצי בזמן שהיה בכלא, היה לי כל כך טוב, גם להם, הם פרחו, היום הם כמעט נבולים, .
מה אני עושה אלוקים מה??
רוצה רוצה רוצה לקום וללכת, אין לי לאן, אין לי איך, מפחדת מאוד, ממה? תהרגו אותי אני לא יודעת!!
מתפללת שאלוקים יעשה עמי חסד השנה הזו, שישמע לתפילות שלי, שיגאל אותי מהייסורי נפש האלו, גם הגוף אני כבר חצי בן אדם .
החפירה הזו? זה קמצוץ של מה שאני עוברת במשך 9 שנים, קצת יותר .
אשמח לתמיכת ההמונים
