אז רק עם ליווי מקצועי... אחרת המרמור עלול להתפוצץ עוד יותר.

חיבוק גדול. נשמע לא פשוט מה שאת עוברת.

נשמע שאין לך אוזן קשבת, ושאין לו כ"כ יכולת הכלה.

אני באמת חושבת שצריך כאן אסטרטגיה ארוכת-טווח. מה לעשות לטווח הארוך, בהתחשב בנפילות בלתי נמנעות בדרך.

איך מחזיקים מעמד, מאיפה מגייסים כוח, וכו'.

את עכשיו בתקופה של הריון,

ומצד אחד הורמונלית ביותר

ומצד שני צריכה הרבה יותר תמיכה.

נראה לי שאם תפני לאשת מקצוע, היא תוכל לעשות לך סדר בדברים וגם להדריך אותך באלו צעדים קטנים את יכולה לנקוט.  

איך גורמים לבעלך להבין שטיפול זוגי יכול לעזור לכם להסתדר טוב יותר

אולי להציף את זה בכל פעם שקשה גם לו, במריבה, או כשהוא מתוסכל בעצמו מהקשר, לנסות לומר: "אולי מטפל יכול לעזור לנו ללמוד לתקשר יותר טוב", ככה שוב ושוב לחפור על זה בעדינות

לפי התיאור שאני קורא, עבודה זוגית מול מטפל יכולה לעזור לכם המון, המון!!

כל הכבוד על המלחמה, על שאת לא מוותרת!

לא ראית את האופי הנוקשה שלו לפני החתונה?

לאן יצאתם בדייטים? הוא היה מתלונן על בתי קפה כבר אז?

זה נשמע כמו חתונה טיפוסית אחרי חודשיים הכירות ואז הכל מתפוצץ..

בסך הכל זה נשמע שחוץ מזה שהוא פוגע בך עד כדי שאת מפחדת לדבר (!!!???!!?!?!?!?!?!), לא קשוב לצרכים שלך, לא יודע לתקשר מבלי להתגונן ולנסות להבין ולהכיל, קמצן, ובנוסף לכל לא מוכן לקבל עזרה מקצועית ולטפל בעצמו...... חוץ מזה הכל בסדר.

אז מבחינתי זה הכל לא בסדר. את כל הדברים הכי בסיסיים בזוגיות אין. אין זוגיות בלי תקשורת, נקודה. אין זוגיות כשצד אחד מפחד לדבר, נקודה. אדם שלא מוכן ללמוד על זוגיות או לקבל עזרה למרות שהוא יודע שיש לו בעיות, זה אדם אטום על גבול הנרקיסיזם ושוב - אי אפשר לנהל זוגיות תקינה כשבאים בגישה של "אני תמיד צודק ויודע מה טוב לי ולא מעניין אותי לשמוע אף אחד אחר, וגם לא אותך אשתי היקרה כי אני תמיד צודק".

סליחה אם הקצנתי קצת אבל לדעתי את מתארת סוג של אלימות נפשית. אני אישית לא הייתי יכולה לעבור לסדר היום. אם יש בעיות כלכליות, לא צריך לפחד לדבר על זה ולפתור את זה. הוא לא יכול להשתיק אותך ולומר "את מלחיצה אותי" מבלי שהוא מנסה יחד איתך לפתור את הבעיה או לפחות לדבר עליה כמו שצריך ובכובד ראש.

אני הייתי שוקלת למנוע הריון נוסף עד שלפחות תלמדו איך לדבר אחד עם השניה ולכבד אחד את השניה. כבוד בסיסי... נשמע שזה חסר פה... וגם מהבחינה הכלכלית עד שתסתדרו.. 

לפי איך שהיא כותבת זה לאו דווקא נשמע מאפיינים נרקיסיסטיים

מניפולציות רגשיות כולנו מפעילים, השאלה עד כמה אנו מודעים להם...

לפי איך שנראה מבין השורות עולה דמות של אדם רגיש ומופנם שגדל בבית קשוח וככה הוא סיגל לעצמו דעתנות, קשיחות לפעמים, ולא למד לתקשר את רגשותיו ק"ו לא לקרוא או להבין רגשות של אחרים.

אולי, עד כמה שאפשר לנסות להבין מבין השורות...

נראה שיש כאן אהבה וחברות אך התקשורת מקרטעת בגלל כל הסיבות האלו, שהם גם הסיבות למה הוא מסרב ללכת לטיפול זוגי, (אולי לאוזניו מטפל זוגי נשמע כמו פסיכיאטר).

מוסיף ציטוט של @פצלשונת משרשור אחר 
"אם למישהו יש רעיונות למתנה לבנאדם שלא אוהב להיות במרכז וששמח בחלקו ואף פעם לא רוצה או צריך כלום"

מסתדר עם נרקיסיזם? לא כל כך...

מה שכן יכול להיות זה שהוא למד להסתפק במועט ומצפה מאחרים שיסתפקו במועט גם כן...

@פצלשונת לרגע זה נכון?

אבל לחיות עם אדם מניפולטיבי זה לא פחות קשה מאלימות רגשית ואולי זה אפילו כן.. לא בקיאה בהגדרות 

אם הוא גורם לך לא לדבר כי אחר כך יבוא ריב שיגרום לך להצטער שבכלל דיברת זו מניפולציה ריגשית ואת פשוט משחקת לו לידיים..

לא תתכן זוגיות בריאה בה אחד מבני הזוג מפחד לדבר כדי לא להכעיס. זו לא אלימות פיזית ב"ה אבל רגשית זה לא פחות קשה. סוג של "אם רק לא תעצבני אותי הכל יהיה טוב".. אף אחד לא ישתיק אותך ואת צריכה לומר את מה שעל ליבך. כמובן בצורה מכבדת ויפה. ההנחה שלי שאת מדברת אליו הכי יפה והוא ישר מייצר קונפליקטים (אחרת אולי גם את צריכה ללמוד איך לגשת אליו ולדבר נכון כדי שהדברים יכנסו לו ללב).

זה עצוב, לפעמים כשקוראים הרבה ספרי זוגיות גורם לפחות יישום...

מה שכן, חשוב לדעת גם אלו ספרים לקנות

יש ספרים בסגנון 'ליקוטי עצות', של מומחים למחצה ולשליש שיש להם כל מיני תיאוריות וכללי אצבע לאיש ולאישה

ויש ספרים קצת יותר מקצועיים עם רקע טיפולי אמיתי או מחקרי, שאולי יעזרו גם לך, למשל:

שבעת העקרונות לנישואין מאושרים, ד"ר ג'ון מרדכי גוטמן

טובים השניים, ד"ר קלייר רבין

אומנות הזוגיות, דריה מעוז

חוקי הזוגיות, יצחק מנדלבאום

כדאי לך מאוד לקרוא לפחות אחד מהם, אולי אפילו שתקראי ותעבירי לבעלך לקרוא

פעמים רבות, ספרים של רבנים ויועצים שלא ברור הרקע שלהם בתחום, עושים יותר טוב לא לקרוא אותם מאשר לקרוא אותם, אא"כ קוראים אותם להרחבת הידע בלבד

כמה אהבה והכלה אפשר לקרוא בשורות שאת כותבת כלפי בעלך! וכמה רצון אמיתי וכנה!

אם קשה לך קשה לך, קודם כל עלייך לקבל את זה גמרי, ולא לדחות את זה בקש של 'אולי רק אני צריכה לעבוד על עצמי'

כי זה וודאי נכון שכל אחד יכול וצריך לעבוד על עצמו

אבל לפעמים יש קשיים והתמודדויות ספציפיים שנובעים מבן הזוג ולא רק מזה שאת לא מסתדרת איתו

אז בעצם כשיש קושי יש שני מישורים תמיד: א. לקבל את הקושי לגמרי, להאמין לחוויה שלך. ב. לנסות לחשוב איך אני יכול יותר להכיל את בן הזוג וכו' באופן שיקל עליי, אבל אי אפשר לדלג על א'. זו הייתה נקודה שהייתה חשובה לי לכתוב כי לפעמים אנחנו מסתבכים עם זה. 

הדברים שאת מתארת הם לא פשוטים בכלל, אני כל כך מזדהה עם הקושי שלך!

אני יכול להגיד שני דברים קטנים שאולי יתנו תקווה, ועוד עצה אחת קטנה

אני כותב את הדברים ממקום של חוסר הכירות, ולפיכך ייתכן והמציאות שונה לחלוטין, ואכן ישנן בעיות אקוטיות, אך אני מאמין גם שהכל יכול להשתנות

א. אנחנו כל כך יכולים להשתנות בחיים ולהתאים את עצמנו, שזה ממש לא ייאמן, הבעל שאת מכירה היום, לא בטוח שתכירי אותו עוד שנה או שנתיים, אם יהיו הרבה רצון ותקשורת ודינמיקה 

ב. בתוך עצמנו אנו עם הזמן יודעים איך להכיל ולאזן בין הציפיות, הצרכים והרגשות. ובעתיד זווית המבט שלך יכולה מאוד להשתנות ובהתאם לכך גם רמת הקושי.

ועצה קטנה גדולה:

ג. תשקיעו, תדברו מלא, על הכל. צאו יחד לנופש, תגורו במקום שאתם אוהבים, אל תחסכו בכסף, בזמן, בזמן, באנרגיות, ובתסכולים בלתי נגמרים, אל תוותרי על התקשורת, תדברי איתו על כל מה שמפריע לך, מתוך כבוד ענק, ממקום של החוויה שלך והתסכול שלך ולא ממקום של ביקורת, תגרמי לתקשורת ביניכם לקרות גם אם צריך לחצות מאה שעות של תסכול. בסוף תהיה לכם שיחה כזאת אחת מחברת, ועוד אחת, ועוד אחת, ושם הכל משתנה... כשרואים וחווים הכל מנקודה של יחד, גם את הקושי, הכל שונה.

אז גם עד שתלכו לטיפול זוגי וגם אחרי, זה הפיתרון הכי טוב, ואת יכולה גם להתלוות על ידי יועצ.ת נישואין רק מהצד שלך בתוך התהליך הזה.

אוכל לנסות להמליץ לך על אחת כזו אם תרצי

נ.ב. את יכולה לפרט מדוע בעלך אינו רוצה ללכת לטיפול?

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת