התייעצות - עזרה של הבעל בביתDove
בעלי עובד ואני לא. מבחינתי החלוקה האידיאלית היא בעל מפרנס ואישה עקרת בית. תמיד חלמתי להיות עקרת בית למופת ואני משתדלת אבל בפועל אני לא עקרת בית כזאת מוצלחת... והכלים והכביסה מצטברים בכיף..
תכלס הייתי שמחה לעזרה מבעלי בנושא, אבל, הוא עובד מאוד קשה והרבה שעות, ועד שהוא חוזר הביתה הוא עייף ומותש ואין לי לב לבקש ממנו לעזור, במיוחד שאני כל היום בבית ויכולה לעשות את זה בעצמי
השאלה אם בכל זאת כדאי לבקש ממנו עזרה או להניח לו ולהמשיך להסתדר לבד?
תבקשיהעני ממעש
משהו סמלי
ולו כדי שיום אחד המצב ישתנה- שיהיה 'קיים כזה תקן'

במקביל תחפשי עבודה
במקביל תחפשי עבודה? 😲חולת שוקולד
לטעמיפרצוף כרית
אל תבקשי ממנו עזרה, עדיף
אם את כל היום בבית - עדיף שתנסי לתמרן, ברור שזה קשה ושוחק, אין ספק, מבינה אותך

מקסימום תחליטי על תפקיד מאד ספציפי מוגדר - נניח לשטוף כלים ביום רביעי בערב
או - כל יום בערב לעשות משהו קטן

אבל לא ליצור תחושה של תלונות ורטינות וכו'... לא מומלץ....


אם את לא מסתדרת - עם הכביסות והכלים - הכי לגיטימי, זה באמת קשה - - תגדירי לעצמך x זמן שאת משקיעה בכלים ביום, x זמן לכביסות, ולעשות הפסקות כיפיות בין לבין - קניות /פגישה עם חברה/טלפון לחברה או קרובת משפחה / גלידה או אוכל מפנק
ככה יהיה לך כיף וחשק
תמצאי לעצמך פרויקט - תחביב או משהו שמענין אותך ללמוד או להתמקצע בו... יתן לך סיפוק וכיף,אולי אפילו להתנדב נניח להכין עוגה פעם בשבוע ליולדת/עזר מציון
בהצלחה, אל תתייאשי, הכי נורמלי בעולם להשחק מעבודות הבית 😎
אני באותו מצבאמאל'ה23
חשבת לחפש עוזרת? אני טובעת בכלים ובכביסה בקושי מגיעה לניקיון הבית הכללי
אז את יכולה או לא יכולה להסתדר לבד?בת 30
אם את יכולה מבחינה טכנית אבל מבחינה נפשית זה נמאס לך, אז כדאי לחשוב מחדש על החלום, האם באמת ההתגשמות שלו טובה לך.
אם את לא יכולה מבחינה טכנית, אז את צריכה עזרה. אם בעלך לא יכול, אז תשקלי להביא עוזרת הביתה.
כמה טיפיםLia

שאני אישית עושה ולי זה עובד בכל אופן..

 

מבחינה עקרונית אני לא מוכנה להתעסק רק עם סדר וניקיון כל היום. אין מצב. לכן סיגלתי לעצמי כמה הרגלים.. you live and you learn..

 

1. כלים - עושה כלים בלילה לפני שהולכת לישון. ככה קמים בבוקר למטבח נקי, ואפשר לאכול ולשתות בנחת במהלך היום ולהשאיר בכיור. בלילה שוטפת פעם אחת/מכניסה למדיח תלוי בכמות - והולכת לישון בכיף. כמובן שיש ימים יוצאי דופן שחייב לשטוף גם במהלך היום, כמו אם בישלתי הרבה ויש יותר מידיי סירים וצלחות ברמה שכבר לא רואים כיור (או אם באים אורחים ולא נעים).. ב"ה גם יש מדיח. אם אין לך תשקלי ממש לקנות.. עושה חיים קלים..

 

2. סדר בבית - תשתדלי לסדר תוך כדי שאת עושה דברים אחרים. לדוגמא, בסלון יש חפצים שאמורים להיות בחדר שינה שלך - אז תקחי אותם איתך לשם כשאת גם ככה נכנסת לחדר מכל מיני סיבות אחרות.. על הדרך תפזרי דברים במקומות שאת עוברת לידם. 

- אם את יכולה, תעשי פעם אחת סדר כמו שצריך - שלכל דבר יהיה מקום. מה שאין לו מקום אולי אין לו בכלל חשיבות שיהיה בבית. לא לאגור דברים. תמייני מה את באמת צריכה ומה לא, ואז כשלכל דבר יש מקום - יותר קל לסדר ומהר. אחרי זה ללמד את בני הבית איפה כל דבר צריך להיות ושידאגו להחזיר למקום את הדברים ולא לחכות לך שתעשי להם.. את לא משרתת...

 

3. כביסה - אצלי יש 4 סלסלות - אחד למגבות גוף ופנים/מצעים, אחת לבגדים לבנים, אחת לבגדים צבעוניים ואחת לתחתונים/גרביים/מגבות ידיים. כששמים כל בגד בסלסלה המתאימה אפשר לראות מתי היא מתמלאת וכך מה שנשאר לעשות זה להכניס ישר למכונה מבלי צורך למיין. פשוט להכניס ולהפעיל. לי אישית גם יש מייבש אז כשהכביסה מסיימת אני רק שמה במייבש ואם יש עוד סלסלה מלאה אני כבר עושה בדרך עוד מכונה...

 

קיפול כביסה וגיהוץ - עושה תוך כדי שאני רואה טלויזיה/וולוג או שומעת פודקאסט/שירים... אם בעלי בבית לפעמים מקפלים ביחד ומדברים..

 

4. שירותים/כיור - בחדר הורים אני מנקה כל יום. יש לי ספריי אקונומיקה בארון, ובאחת הפעמים במהלך היום כשאני נכנסת לשם אני כבר בדרך מעבירה ניקיון ממש מהר. לוקח 5 דקות גג.. 

את השירותים של הילדים אני מנקה פעם ביומיים בערך. לא צריך לשפוך מים ולשטוף את כל הריצפה כדי לנקות שירותים.. את הנקיון היסודי אפשר לעשות פעם בשבוע. 

5. ריצפה - משתמשת באיי רובוט ואז רק מעברה ניגוב עם הספריי מוט. פעם בשבוע עושה יסודי גם עם מטאטא כדי לעבור על הפאנלים. מנקה גם מתחת למיטות.

 

6. אבק / מראות  - פעם בשבוע.

 

7. חלונות ומסילות - פעם בחודש.

 

 

בגדול את כל הנקיונות שאני עושה פעם בשבוע אני מרכזת לי ליום אחד ואז בשאר ימות השבוע אני לא עושה הרבה.. רק כביסות וניקיונות שלוקחים ממש כמה דקות כמו כלים/שירותים

 

אבל בעלי כן עוזר עם הכלים וקיפול כביסות. הוא גם מבשל לפעמים. אבל אני לא מכריחה אותו, פשוט מבקשת כשאני ממש עייפה והוא עוזר בכיף וזה ברור ששנינו ביחד עושים הכל, פשוט מכורח המציאות שאני רוב הזמן בבית למרות שאני עובדת אז אני עושה. וגם כי אני אוהבת את הניקיון שלי.

 

אבל הוא כן מסדר ומחזיר דברים למקום, זורק זבל, תולה לי כל מה שאני צריכה, מתקן דברים.. וכמובן - נקיון החצר והשקייה באחריותו... וכל מה שקשור לרכבים... 

תותחית אימצתיאמאל'ה23
לגמרי לגטימי שבעל יעזור בבית.נפשי תערוג
אני מכבס/מנקה/מקלח/מבשל/כלים והכל.

אבל אישתי יוצאת לעבוד ולכן זה איו לה זמו/כוח לעשות הכל.

אם את כל השבוע בבית,
בהנחה שאין לך בבית 4 ילדים שאת צריכה לגדל, (שלא נמצאים במסגרות)
את אמורה להספיק
בדרך כלל מסכים מבזבזים את הזמן,
תנסי לוודא שאת לא עם מסכים
מסכימה!אור123456
לא מבינה איך נשים שלא עובדות לא מספיקות.
אם לא מספיקים בכזה מצב זה בעיה בניהול זמן וצריך ללמוד איך לטפל בזה..
אני בחופשת לידה אחרי 10 בבוקר הייתי כבר משתעממת...
הטריק מבחינתי הוא לא להתיישב על הספה עד שהכל מתוקתק.
גם עכשיו כשאני מסיימת לעבוד לקראת 4 אני לא מתיישבת עד שהכל מסודר והכביסה מקופלת ובארונות
והמטבח נקי מכל מה שעושים בו הילדים שחוזרים לפני שאני מסיימת לעבוד.
רק אומרת5+
שכשאמא נשארת בבית ולא עובדת זה אומר הרבה פעמים שגם הילדים בבית ולא הולכים למעון וגן. לא מכירה את הפותחת אבל כן מכירה את המציאות הזאת, (ועוד הרבה לפני המצאות המחשבים והסמרטפונים, כך שזה לא בהכרח קשור לבזבוז זמן)
לא עונה רק לך גם לאחרים.
כשאמא בבית והיא גם צריכה להעסיק איזה פעוט שכל היום הופך ושופך דברים בבית וגם להכין ארוחת צהריים ושאר עבודות בית ולפעמים היא גם בהריון תוך כדי, לפעמים היא הרבה יותר עייפה ופחות מספיקה דברים מאישה שהילדים שלה היו כל היום מחוץ לבית והיא חוזרת אחה"צ לבית שאף אחד עדיין לא הספיק ללכלך לאותו יום. כשהבית שלך הוא גם מעון יום וגם בית, זה הרבה יותר עבודה.
חוץ מזה שכל אישה עם הכוחות שהקב"ה נתן לה. אז אין מה להשוות אחת לשניה. (בערך כמו שבהריון- לאחת זה עובר חלק והשניה כל היום במיטה עם כאבים, חולשה, הקאות וכו'...)
אם הפותחת מרגישה צורך בעזרה, אז תבקשי מבעלך עזרה. אין פה עניין של התחשבנות מי עובד יותר קשה. גם אם בחרת להיות עקרת בית זה לא אומר שתפקוד הבית שייך לך בלבד. שניכם אחראים על הבית. וכל אחד עושה כמיטב יכולתו.
ואם תלכי לעבוד ותרגישי יותר בנח לבקש עזרה אז פתאום יהיה לו יותר זמן או כח לעזור לך? הרי המצב שלו לא ישתנה מן הסתם. אז אפשר לבקש כבר עכשיו ומן הסתם מה שהוא יוכל לעשות הוא יעשה.
ואומרת מניסיון של שנים- שאמא בבית זה הדבר הכי טוב בשביל הילדים. כמה שפחות להיות במעון ובצהרונים כמה שיותר לגדול עם אמא. אם את מרגישה שזה מה שמתאים לך וזה מסתדר כלכלית. זה אידיאלי.
ממש נכוןצפורה
אפשר להיות בבית עם ילדים ויש אפילו יותר עבודה מבחינת התחזוק של הבית.
גם בדכ יותר ארוחות להכין ויותר כלים לשטוף.

לפעמים להשתמש בחד פעמי מדי פעם חוסך קצת עבודה עם הכלים. אם חסר לי זמן בערב לפעמים אני משתמשת. לא אוהבת קבוע.
השאלה כמה ילדים יש בבית והאם היא בהריון..באר מרים
הרבה שנים הייתי בבית עם הילדים.
בשנים שבהם היו 2 תינוקות איתי בבית ואני גם בתחילת הריון (או אפילו רק שני ילדים או ילד והריון) ונוסף על כך חבורה שחוזרת הביתה בצהריים - כמעט לא הייתי מספיקה כלום!

אישה בהריון או אחרי לידה שעדיין צריכה לישון צהריים, והילדים לא בצהרונים אז האפשרות לישון היא בשעות המאוחרות של הבוקר.
ואולי יש תינוק יונק או תינוק שצריך לרסק לו אוכל.. - זה לוקח זמן..
ופעוט שמתרוצץ ומוציא דברים מארונות ומבלגן - ממש לא פשוט להספיק משהו..
מסכימה ממש שמסכים יכולים להפריע מאד לעבןדה יעילהרקלתשוהנ
להתייעל ולהסתדר לבדבסדר גמור
ואם את מרגישה שגדול עליך (אחרי שעשית כל מאמץ אפשרי) אפשר להביא עוד עזרה כמו בייביסיטר שתקפל כביסה וכו

כמובן שעניתי לפי הפרטים בשאלה. לכל מקרה תשובה אחרת
ברור שלבקש עזרהרננה 11
זה מעבר ליכולת, זו ההרגשה של שותפות... אנחנו תמיד בשותפות.. בחיים לא אחשוב שהמשימה שלו היא לפרנס ושלי לדאוג לבית. שנינו בזה (אני עובדת וכרגע מרוויחים פחות או יותר אותו הדבר. בעתיד מניחה שהוא ירוויח יותר).. גם בחל"ד ובחופשים שלי אני מצפה שהוא יושיט יד.. מעירה אותו בלילות גם כשיכולה להשלים שעות בבקרים.. לא יכולה להרגיש שהכל בבית עלי. זה מרתיח אותי...
אבל גם הצד השני אנחנו בשותפות.. אם צריך עוד הכנסה אני לא מצפה שהוא יכניס אלא לפעמים אני לוקחת עוד שעות/ עבודה מהצד ולפעמים הוא..
לדעתי תבקשי לפחות משהו קטן.. שיכין סנדוויצים או יישטוף את הבית לשבת וכו.. זו ההרגשה...
את עם ילדים בבית? בהריון?פה לקצת
או שאת לבד בבית כל היום בשיא כוחך ובכל זאת לא מספיקה?
יש הבדל בין הסיטואציות.

אצלנו אני עם ילד בבית ובהריון ובעלי חוזר מהעבודה עייף מאוד ובכל זאת נותן יד כי מה לעשות שגם אני עובדת בעבודה לא קלה (שלא מתוגמלת בכסף) ולא תמיד מספיקה הכל.
אבל בהחלט כשאפשרי אני מעדיפה שכשהוא חוזר מהעבודה הוא ינוח כמה שאפשר ולא יעבוד במשמרת שנייה.

אני מצליחה להרדם בלילה עם כלים בכיור או סלי כביסה מלאים ומעדיפה אותנו שמחים ורגועים מאשר את הבית מצוחצח.
נראה לי שאם את עקרת בית והוא עובד הגיוני שעבודות הבית יהיובת חוה
עליך. אם את לא מוצאת זמן להן כנראה ניהול הזמן אצלך כושל ומומלץ להכין לו"ז כדי שגם ישאר לך זמן לעצמך.
במידה ואינך אוהבת מטלות אלו יתכן ולא מתאים לך להיות עקרת בית ואולי כדאי לך לחשוב על שינוי תפיסה וכן על לצאת לעבוד.
ברגע ששניכם תעבדו גם הגיוני שמטלות הבית יתחלקו בניכם.
תגובה קצת אחרת*סמיילית*

אני רואה שכולם פה דיברו על ניהול זמן והכל, השאלה שלי היא האם את מרגישה מסופקת מזה? לי למשל יצא שהייתי כמעט שנה וחצי עם הבן שלי בבית (והייתי גם בהיריון) וזה היה ממש קשה מנטאלית. רציתי לצאת לעשות דברים ולהרגיש שאני פוגשת אנשים וכו׳. באמת יצאתי אחרי הלידה לעבוד ושמתי את שניהם בגן. מה שאני אומרת זה ששווה לך לחשוב עם עצמך האם את באמת מרישה שכיף לך להיות בבית וזה עושה לך טוב או שזה פשוט בשביל תחושת השליחות של עקרת בית. לא לכולם זה מתאים.
(אגב הרגשתי שכשיש לי דדליין של זמנים שאני צריכה להספיק הכל דווקא ההתנהלות שלי השתפרה ועשיתי הכל הרבה יותר בחריצות).

עם הזמן את תצברי נסיוןכוחה של מילה
לי נראהמופאסה
אולי מהחוויה האישית שלי
עקרת בית = בטלה

הזמן עף לכל הרוחות
כל פעולה לוקח פי 5 יותר כי היום כביכול ארוך
אין כוח וזה די בצדק כי זה עבודה סיזיפית
אם זאת העבודה שלך ואת לא מספיקה אותה אז צריך לבדוק היכן הבעיה. מה את עושה במקום? סרטים? פייסבוק?

בקיצור כדאי לחפש איזו מאמנת/מנטורית שתכוון אותך



מי שמחפשץת לניהול ביתבאר מרים
ממליצה ממש על יעל זלץ

אישה חרדיה שהתמקצעה בלקחת כלים מעולם ניהול עסקים ולהתאים אותם לניהול בית.

יש לה הרצאות, סדנאות, קורסים וספרים שהיא כתבה.
והכל מתובל בהרבה חוש הומור..

אפשר גם להזמין דרכה מאמנת אישית בשיטה שלה.

מעבר לכל הדברים של הקודמיםהיום הוא היום
אפשר לבקש ממנו עזרה סימלית כדי להרגיש שותפות. משהו שלא יקח ממנו כמעט זמן וכח אלא רק יתן לך את התחושה של הביחד
אם יש אפשרות...she222אחרונה
לקנות מדיח כלים ומייבש כביסה..
יכול להיות ממש הצלה...
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

כנראה שכלום...*אשתו של בעלי*

אם כבר ניסית לדבר איתו/להסביר לו/לעמת אותו

עם ההתנהלות שלו ולא עזר,אז כנראה שגם לא יעזור.

תצטרכי לקבל אותו ואת ההתנהלות שלו ככה,איך שהיא.

תצטרכי לקבל את זה שאת ככה והוא ככה.

תדעי מראש שאם הוא נשאר איתם בבית לבד כשאת יוצאת לענינייך,כשתחזרי-יחכה לך בית על גלגלים.


את לא יכולה להתחיל לחנך אותו איך להתנהל איתם

ולחנך אותו להתנהל מולם כמוך.

זה פשוט לא יעבוד.

מראש אני אומרת לך-וותרי!

אחרת תהיי מתוסכלת.

גםoo

כשאני עם הילד (אחד כי השאר גדולים)

יש לעיתים מגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילד חצוף ומשתולל שצריך פלוגה כדי להרגיע אותו


לא רואה בזה כאוס וזה נראה לי הורות תקינה לחלוטין

בעיניי ציפייה שדברים ידפקו כמו שעון בבית/ עם הילדים

בעייתית 

שום דבר לא צריך לדפוק כמו שעוןלביטה

אבל צריך להיות סדר כללי ושגרה בריאה.

המגבות על הספה זו רק דוגמה קטנה.

זה לא העניין של הבלאגן,

זה החוסר הטוטאלי בגבולות והזריקה הכללית על כל דבר שקשור בשגרה וסדר וחינוך נכון ובריא לילדים. 

תלוי לְמה את קוראת גבולות ושגרהoo
ואולימתלבט34

ההתנהגות שלו בבית בבית

מושפעת מהיחסים שלכם?

אולי הוא עושה דווקא?

אפילו לא  במודע..

ואת "אולי" מנסה להחזיק את הבית

ולכן זה משדר גם לילדים.

אבל זו הפסיכולוגיה בגרוש שלי..

מבלי לדעת אתמתלבט34

טיב היחסים ביניכם כמובן...

תמיד עלול להיות פעריםהעני ממעשאחרונה

בין התנהלות הבית בנוכחות כל אחד מההורים

מכמה סיבות אפשריות


אחרי שמבינים את זה

ניתן לקבוע איך לתווך לילדים את הגבולות גזרה 

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנאחרונה

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..אחרונה

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעשאחרונה

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטוריאחרונה

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אולי יעניין אותך