לכל שנה יש פסוק. ככה אומרים מהגר''א.
יש בתורה 5845 פסוקים, והעולם נברא ללא יותר מ6000 שנה (גמ').
אחרי ראש השנה הסתקרנתי לראות מה הפסוק של תשפ"ב, הפסוק ה-5782.
ואז קלטתי מה היה הפסוק של תשפ"א!
"אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם, וַיהֹוָה הִסְגִּירָם". (דברים לב,ל)
ורק עכשיו יכולתי להבין מה המשמעות שלו!
מה קרה מיוחד בשנה שחלפה?
איך אדם אחד יכול להבריח אלף אנשים?
נחשו
קורונה! יש מספר חולים, וכולם נכנסו לסגר. וזה כתוב במפורש - "וה' הסגירם"!
הקורונה מתוכננת משמים לפרטים...
שימו לב ליחס של 1 ל5000, "שְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה", והיחס של 1 ל1000. "איכה ירדוף אחד אלף".
כמות החולים בסביבות הסגרים היתה בין כמעט 2000 ל-9000, ובארץ ישראל יש כ9,000,000 תושבים, וזה יוצא בערך אותו יחס...!
זה היה מדהים בעיני לשים לב לזה.
ה' מוליך אותנו במסלול הנכון ואין טעויות. מדהים לראות זאת בתורה.
שנזכה שהשנה הפסוק שלנו יתפרש טוב.
אגב הוא "כי לא כצורנו צורם, ואויבינו פלילים".
[הבהרה: אני סופר את השנים כך, שיצירת האדם הראשון בר"ה - היא תחילת השנה השניה. כי העולם התחיל להברא בכ"ה אלול.
הבהרה שניה: אין להקשות ש"אנו לא בקיאים בחלוקת הפסוקים". כי גם בחסרות ויתרות אנחנו "לא בקיאים", ובכ"ז אם יש אות יתירה אנו פוסלים את ספר התורה. משמע שיש לסמוך על המסורת שיש לנו כעת, זה מה שה' גילגל שייקבע]



