מתייעצת פה כי יש פה המון בנות חכמות ועם ניסיון חיים ואשמח לשמוע את כל אחת שיש לה מה להוסיף, להעיר ולהציע.
לבעלי יש שגיאות כתיב וקושי בקריאה. (וגם בדיבור הוא לא מדבר נכון)
הוא מודע לזה מאוד וזה ממש מפריע לו. בחג הוא שיתף אותי שהוא חושש מהרגע שהילד ישאל אותו איך כותבים משהו והוא יצטרך לשלוח אותו אליי.
כאב לי לשמוע את זה, לשמוע את הפחד שלו מהילד שלו.
ואני מבינה שזה תופס אותו בעוד מקומות, כשאנחנו לומדים ביחד את הרוב אני קוראת, כשצריך לכתוב משהו הוא שואל אותי איך כותבים וגם חברותא פחות נעים לו בגלל הקריאה שלו.
הוא קורא, כן? פשוט לא מדייק והרבה לפי ההקשר במשפט או מילים דומות. לדעתי גם מחוסר תשומת לב, שממהר לקרוא.
יש לכן רעיונות איך אני יכולה לעזור לו ולעודד אותו?
אני מידי פעם מתקנת אותו תוך כדי שיחה וזה בסדר מבחינתו.
בכתיבה אני לא תמיד מתקנת כי לא רוצה להעיק אבל לפעמים כן, בעיקר כשזה במצבים שיש לו אפשרןת לתקן.
אבל באלי שיהיה לילדים שלי אבא עם ביטחון, שילמד איתם בכייף ולא בפחד.
סיכמנו שכל יום הוא יכתןב לי מכתב או הודעה בשביל שיחזק את הביטחון שלו שהוא יכול לכתוב ואיך שהוא יכתוב זה בסדר מבחינתי, אבל עדיין אני לא יודעת מה נכון לעשות ואיך להתייחס כדי שמצד אחד יקבל ביטחון בעצמו ומצד שני גם יתקדם כדי להרגיש בטוח מול הילדים שלו.
מציינת שזה משהו משפחתי, כולם אצלם עם שגיאות בדיבור ובכתיבה (לא יודעת לגבי הקריאה) והוא אומר שזה כנראה גם כי אף אחד אצלם לא דאג ללימודים שלהם והוא זוכר את עצמו מכיתה א מתוסכל מחוסר ההצלחה שלו ואף אחד לא ישב איתו כדי לקדם אותו.
אשמח לכל עצה, רעיון, תובנה ומה שיש לכן להגיד בנושא.
תודה רבה!
לבעלי יש שגיאות כתיב וקושי בקריאה. (וגם בדיבור הוא לא מדבר נכון)
הוא מודע לזה מאוד וזה ממש מפריע לו. בחג הוא שיתף אותי שהוא חושש מהרגע שהילד ישאל אותו איך כותבים משהו והוא יצטרך לשלוח אותו אליי.
כאב לי לשמוע את זה, לשמוע את הפחד שלו מהילד שלו.
ואני מבינה שזה תופס אותו בעוד מקומות, כשאנחנו לומדים ביחד את הרוב אני קוראת, כשצריך לכתוב משהו הוא שואל אותי איך כותבים וגם חברותא פחות נעים לו בגלל הקריאה שלו.
הוא קורא, כן? פשוט לא מדייק והרבה לפי ההקשר במשפט או מילים דומות. לדעתי גם מחוסר תשומת לב, שממהר לקרוא.
יש לכן רעיונות איך אני יכולה לעזור לו ולעודד אותו?
אני מידי פעם מתקנת אותו תוך כדי שיחה וזה בסדר מבחינתו.
בכתיבה אני לא תמיד מתקנת כי לא רוצה להעיק אבל לפעמים כן, בעיקר כשזה במצבים שיש לו אפשרןת לתקן.
אבל באלי שיהיה לילדים שלי אבא עם ביטחון, שילמד איתם בכייף ולא בפחד.
סיכמנו שכל יום הוא יכתןב לי מכתב או הודעה בשביל שיחזק את הביטחון שלו שהוא יכול לכתוב ואיך שהוא יכתוב זה בסדר מבחינתי, אבל עדיין אני לא יודעת מה נכון לעשות ואיך להתייחס כדי שמצד אחד יקבל ביטחון בעצמו ומצד שני גם יתקדם כדי להרגיש בטוח מול הילדים שלו.
מציינת שזה משהו משפחתי, כולם אצלם עם שגיאות בדיבור ובכתיבה (לא יודעת לגבי הקריאה) והוא אומר שזה כנראה גם כי אף אחד אצלם לא דאג ללימודים שלהם והוא זוכר את עצמו מכיתה א מתוסכל מחוסר ההצלחה שלו ואף אחד לא ישב איתו כדי לקדם אותו.
אשמח לכל עצה, רעיון, תובנה ומה שיש לכן להגיד בנושא.
תודה רבה!
