תעזרו לי לחוס על עצמי קצת...אני זה א
בעלי שאל אם לחכת להתפלל או להישאר לעזור לי בארוחת ערב ומקלחות( הגדולה מכינה אבל צריכה עזרה צמודה עדין)
בקיצור אמרתי שכן והרגשתי קצת רעה אבל באמת שאני עייפה ,עם כאב ראש ונטולת כוחות..
השליליים עוד בבידוד אבל המחוסנים והמחלימים כבר לא..
בעזרת השם את תרגישי טוב ומתפילה הבאה עדיף שתחזקי אותו ש..רויטל.

יתפלל בבית הכנסת. בעזרת השם שיהיה לך המון כוח אמן.

לא תמיד זה עדיףמטילדה
לםעמין הבריאות והשפיות של האישה חשובה יותר

@אני זה א את בסדר, מותר לפעמים!
תודה על החיזוקאני זה א
תודה יקירהאני זה א
בדיוק עכשיו אני בהתפרקות בגלל זהסמיילי12
הוא היה צריך ליסוע מחוץ לעיר ל3 שעות.
אני פשוט מתמוטטת.
אם ביקשת ממנו להישאר מעולה בעיני.
תמיד אין לי לב לבקש אבל בסוףאני זה א
אני צורחת על כולם ומתמוטטת עכשיו זה עזר לי להישאר ברוגע עם הארוחת ערב וההשכבות של כולם
מצויינת! באמת.סמיילי12
תפילה יכולה לחכות.
שיתפלל מנחה בצהריים מוקדם. וערבית בלילה כשהם כבר ישנים.
אין עם זה שום בעיה

אני הכי מבינה אותך בעולם. אני הייתי היום במקרה ההפוך. רק צרחתי מתסכול.
ולקינוח השכנה המבוגרת באה וביקשה שאכין לה פסטה. וגם ככה הייתי בקצה🤯

אבל נגמר. הוא פה והם ישנים ואני בספה.
מתנחמת בזה שרוב הזמן אני אמא חמודה😷
פסטה?? ברצינות??אביול
כןסמיילי12
🤷‍♀️
קשה לה לעמוד.
בכל יום אחר בכיף ובאהבה אבל היום הייתי מותשת אז עשיתי ללא שמחה.
בע"ה שנזכה תמיד לתת❤
וואו אשרייך ממשאביול
כל הכבוד. באמת שנזכה ❤❤❤מותק 27
יאוו זה קורה לי עם חמותי לפעמיםאני זה א
שאני כבר בקצה והיא באה לי פתאום עם איזה בקשה מוזרה והזויה
את מאה אחוז הכי חשוב שתרגישי טוב אין בכלל שאלהמיואשת******
תודה יקירה אמןאני זה א
ברור לעזור!אמאשוני
וואי הבעלים האלו..
אם היה לו אפשרות להרגיש עשירית מהעומס עלייך הוא לא היה חולם לתכנן תפילה על הזמן הזה..
תבקשח להבא שיתפלל בצהריים מנחה וערבית כשהקטנים ישנים והבית בשליטה.
את בטירוף וחייבת לדעת לעשות סטופ שלא תתמוטטי. שום דבר לא יצא טוב מהתפרקות שלך ואף אחד לא ידע להציב את הגבולות במקומך..
אז כל הכבוד על האחריות!
נראה לי קצת הלכת לקיצוניותאביול
הוא לא עשה שום דבר לא בסדרת בסך הכל רצה ללכת להתםלל בזמן. איך אפשר להתפלל ערבית בצהריים?
וזה שהוא שאל להתחשב זה יפה מאוד...
מנחה בצהרייםיוקי
ערבית כשהילדים ישנים
וכן אני בזמנים כאלו מצפה מבעלי שלא ישאל ופשוט יישאר לעזור
טוב שאמרת לו
נכוןמותק 27
גם לי מאוד קשה שהוא הולך למנחה וערביתאביול
וגם אני אחרי לידהת ועדיין לא חושבת שזה ברור מאליו. זה מאוד משתנה בין כל הזוגות
אבל כמובן שאם צריך זה בסדר גמוראביול
רק אמרתי שזה לא ברור מאליו. אבל כמובן שלא צריך להרגיש ייסורי מצפון...
נראה לי היא לא התכוונה לערבית ולגמרי מבינה שזה אולי נשמעאני זה א
קיצוני אבל היא צודקת.
ולי לפחות זה לא התפרש כמשהו קיצוני
בגלל זה בדיוק עשיתי סטופאני זה א
הוא לרוב מתפלל יחיד לכן באמת אם אפשר אני לגמרי משחררת אותו.
אבל איכשהו התפילות תמיד מתנגשות עם השעות הכי קשות.
הלוואי והייתי עם כוחות כמו של האימהות הקדושות ומצליחה לשחרר אותו תמיד אבל אני אומרת אם כשלו יש משהו הוא עושה החלטה מה יותר חשוב מנין או מה שיש לו אז גם לי מותר לבקש שיתפלל יחיד במיוחד שזה הילדים של שנינו והרבה פעמים זה יותר חשוב מדברים אחרים שבשבילם הוא מפסיד מנין.
וסתם אנקטודה קטנה בעלי לא גדל על מנין ואני ממש רואה כמה זה לא בדם שלו אז משתדלת לחזק אותו כשילך שאפשר אבל כשלא מנסה להרגיש טוב עם עצמי שכביכול מנעתי ממנו את זה
לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה😕שקדיה.
בול מה שקורה אצלינו!
היום דווקא אמרתי לו שילך למניין אבל שאחר כך אני פותחת פניה לגבאים שישנו את השעה של המניין הזה (והוא הגבאי)
כמו שכתבת- הרבה פעמים אני אומרת לו שילך אבל כשאני לרגע אמיתית עם עצמי אני נזכרת כמה לא טוב לאף אחד בבית שאני משכיבה את כולם לבד...ואז מבקשת שישאר.
כל חודש תשיעי פלוס שבועים מאחרי הלידהאהבתחינם
היא התפלל בבית מנחה. ערבית זה אחרי שהילדים היו ישנים ושחרית זה שהגדול כבר במעון.
והכל בסדר.
תודה יקרות זה ממש היה נכון שמחהאני זה א
שידעתי להגיד מה אני צריכה ולא שחררתי והתמרמרתי אחר כך
כבר אמרו חז"ל ש"תפילות אבות תיקנום". אבות ולא אימהות 🤣טליה כ
הקטע עם התפילות בזמנים הכי עמוסים עם הילדים זה משהו...
לגמריאביול
תמיד אני מתלוננת לבעלי והוא שואל אותי- מה כל הנשים עושות??
אראה לו את השרשור חחח
תראי לו שהנה כל הנשים לא מסתדרותאני זה א
הייתי צריכה לנצל את סוכות לדיבור צפוף עם האבות הקדושים ולשאול אותם מה הם חשבו לעצמם שתיקנו את התפילות בזמנים האלו..
המשפט הזה ... אררררר.... 😠חדשה ישנה
וואי ממשמותק 27
ברור. תפילות זה המצאה של גבריםאמא יקרה לי*

ומילואים זה טלזסטון בשבילם חושף שיניים

לא נעים לומר. הייתי עושה כמוךאורוש3
תודה חכולן איזה כייף להרגיש נורמלית חחחאני זה א
את לא נורמאליתאמאשוני
המצב לא נורמלי, יש עלייך עומס ל-א נ-ו-ר-מ-ל-י!!!

לא נורמלי בשום קנה מידה להיכנס לבידוד עם כל החולים אחרי לידה אחרי חופש גדול אחרי שנת סגרים ובידודים אחרי הריון קשוח!! בתקופת חגים.
בבקשה בבקשה תשמרי על עצמך. על הגוף שלך. על הנפש שלך.
את לא נורמלית שזה מה שמטריד אותך כשאפילו לא סיימתם עם הבידוד ויש לך ילדים 24/7 בבית.
בבקשה אל תראי בזה חולשה, להפך זה הכי גבורה שיכול להיות להצליח להגיד עד כאן ולנהל את המציאות!! הצלחת לקחת אלייך את המושכות ולהגיד מה כן ומה לא.
בזכות זה לא התפרקת על הילדים אתמול, באמת שזה יותר חשוב לך להם ולמשפחה.
תראי בזה עמדת כח. עוד יבואו זמנים אחרים של גם וגם.

בהצלחה ושתסיימו עם הבידודים והסגרים לעד ולעולם! ועד חנוכה שתהיה שגרה שמחה ובריאה 🙏
והתאוששות טובה מהבסיס!

ותשתפי אותנו איך את מתכננת לפנק את עצמך כשכולם יחזרו למסגרות 💐
אמן ריגשת אותי יקירה.. והאמת הפינוק הכי גדול בשביליאני זה אאחרונה
זה ללכת לים בשקט עם עצמי וגם לשבת עם בעלי בלי מאזינים ברקע חח
בהושענא רבה ישבנו שנינו "לבד" לארוחת ערב כשרק ילד אחד יושב ומשחק בסוכה חח
רק אומרת לך שאני חודשיים פלוס אחרי לידהמאמינה ומתאמנת
ובקושי יוצא לבעלי להתפלל במניין כי אני צריכה את העזרה שלו
ואין לי עוד ילדים או משהו, פשוט יש זמנים שאני צריכה אותו בבית מכל מיני סיבות
גם ברוב החגים הוא התפלל בבית ולא במניין
יצא לו לדבר על זה עם רב והרב אמר לו שבמצב הנוכחי המצווה שלו זה להתפלל בבית ולעזור לי
כל הכבוד לך שבדרך כלל את כן מאפשרת לו לצאת להתפלל במניין עם כל הקושי שיש לך בבית בשעות האלו❤️
אני אגיב קצת שונה מכולן ברשותכן-חדשה ישנה
אני גדלתי על זה שתפילה במניין זה חוק ברזל,
וכך גם בעלי,
יש מקרים ממש ממש יוצאי דופן בהם אבא שלי/בעלי ויתרו על מניין (נגיד באמצע הלידה או בבידוד),
אבל מצד שני אני ממש מבינה את זה שלפעמים חייבים את הבעל בבית למען כולם (כי אז עלולה לצאת צמני מפלצת) אז יש כמה פתרונות שעוזרים כמו-

-שילך למניין של מנחה מוקדם מלכתחילה, וערבית מאוחרת.
- שיקח איתו שד קטן מחבורת השדונים שבבית, בדר''כ השדון יהיה הצעיר שבחבורה מלבד העולל החדש.
- שהבעל מקלח את הילדים ומושיב אותם לארוחת ערב, מה שנשאר לך לעשות זה להיות לידם, כשהוא חוזר שם אותם לישון.
- במקרים קשים שהכל בלאגן אני פשוט לא עושה כלום, שילכו לישון רבע שעה מאוחר יותר, מחכה שבעלי יחזור מהתפילה ויארגן אותם (מרגישה כמו בייביסיטר, רק משגיחה עליהם בלי לקלח, להשכיב, להכין, לבשל..)


באמת לפעמי יש מקרים ממש קיצוניים שאני אומרת להישאר, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שתפילה במניין זה מובן מאליו שהוא הולך ואין פה שאלה, כמו שהוא הולך לשירותים לפעמים, אין פה שאלה
אצלנו גם בדיוק ככה. התפילה במניין היא לא שאלהאנונימיות
השאלה היא יותר מתי הוא יתפלל אותה
ומה הוא יעשה לפניה ואחריה
אז אצלנואמאשוני
זאת שאלה באחריות מי הטיפול בילדים.
כשיש אופציות לתפילה בזמן אחר, זאת לגמרי האחריות שלו לסדר את היום ככה שלא ייפול אחד על השני.
כלומר, ברור לו שארגון הילדים במצבי לחץ זה גם עליו, אז הוא מוצא מעצמו פתרונות ולא מבקש לצאת לתפילה אלא אם כן באמת היה לו בלת"ם.
הרבה פעמים הוא מעצמו מציע לקחת ילד "להירגע" בחוץ ואז חוזר אחרי תפילה.
פחות אכפת לי איך הוא עושה את זה, העיקר שהוא יודע שברמת העיקרון זאת אחריות שלו ולא שלי והוא מספיק גדול כדי למצוא פתרונות.
קודם כל תודה ובאמת ציינתי את זהאני זה א
ששנינו לא גדלנו ממש על תפילות במנין( אני קצת יותר אבל אצלו ממש כלום) והחשיבה שלי נובעת מכך שאם לפעמים הוא מעצמו מוותר בגלל עיסוקים שלו אז אני יכולה להרגיש שלמה כשאני זו שצריכה אותו.
ואין אצלנו אופציה למניינים בשעות שונות כל כך יש כאן ממש מנין מצומצם בזמן הזה בלבד
ואשריך שאת במקום הזה הלוואי ואזכהאני זה א
דווקא כי גדלתי על זה יותר קל לי 'לשחרר' אותוחדשה ישנה
באמת כשלא גדלים על זה, זה ממש יכול להביא מרמור וכעסים... את אלופה שמשתדלת לשחרר כמה שאפשר!
גם אצלינו ככה. לא ילך רק בלידות ומקרה יוצא דופן מאודרקלרגעכאן
בכללי אני משכיבה אותם לבד לפחות חצי מהשבוע +.. בגלל שהוא מלמד או עובד בשעות האלו
וכנ''ל בבקרים
בשבועיים שאחרי לידה לרוב הוא מנסה לסדר שיהיה בבית כמה שיותר לעזור בכל מיני אילתורים
אבל חוץ מזה -זה המציאות

אז אין לי תלות מחשבתית שלא יכולה בלעדיו כי זה מה יש..ואז גם מסתדרים

מה שכן
ברור זה לא קל לי
והלוואייי ויכלנו שתמיד שנינו נהיה

אבל זה חלק ממכלול שלם של בחירות שאנו בוחרים מרצון ומאמונה

וככה אני רואה גם את עניין התפילות
חלק מלבחור להיות עובדי ה' זה לבחור להשקיע ולהתמסר לזה
זה כולל בחירות שלפעמים דורשות מאמץ או ויתור על נוחות
אבל הן מעניקות משמעות והרגשה של שייכות...של לחיות בשביל משהו גדול יותר מאשר הקלות והנוחות שלי..ושל חוויה שכל מאמץ גם מקשר ביני לבין הקב''ה, בונה ביננו משהו.
ועל המשהו הזה אני לא מוותרת גם במחיר של עזרה או נוחות

זה מתבטא בעיני במלא דברים

ומאחר ותפילה במניין בעיננו זה הלכה לכל דבר אז זה פשוט לא שאלה..
בהחלט מנסים לתזמן לזמנים יותר נוחים לכולם
אבל...

בעיני זה לא משהו שלו אישי
הוא לא הולך לכיף שלו
זה שלנו יחד
חלק ממכלול
ומכלול שאנו מאמינים ושמחים בו


אני מאמינה שלכל אחד יש ההתמסרות שלה בנק' אחרות בחיים
ואמונה נקראת גם המשכה..כשמאמינים במשהו זה מושך גם את הכוחות לעשות אותו. גם אם לא חשבנו שהם קיימים בנו.

ונכון יש רגעים חורגים מהכלל ..זה לא נוקשה ברמה שאין שום הקשבה בכלל לקושי או לכוחות שלנו
אבל יש את הנק' מוצא הכללית שהיא נותנת את הטון

אה ואגב
אני מרגישה שמעשית המצב של להשכיב לבד לדוגמא גם מצריך סדר עדיפויות שונה שיש בו גם הקשבה לכוחותי..
ארוחת ערב פשוטה וקלה
ומקלחות נגחד מאוד קשה לי לכולם לבד כי יש לי חבורת קטנים- שכולם צריכים אותי ברמה זו או אחרת.. וחבורת בנות לסרק והכל יחד זה סיפור של לפחות שעה+.. ולא תמיד יש לי כח להפקה הזאת ולכן מצמצמת מקלחות למינימום ההכרחי. או מפצלת וחלק מתקלחים היום וחלק מחר.
קיצר זה לא הצד החזק שלי.אבל זה סוג של בחירה מכורח המציאות. במיוחד עכשיו בסוף הריון..
חוץ מזה
משתדלת גם לשים את רף הציפיות מהבית בהתאם
כן משתדלת ממש לסדר את הסלון כל ערב וכל כמה ימים לרתום את הילדים גם לסדר את החדר שלהם -לא ברמת פסח אבל למראית עין נורמלית...
משתמשים בחד פעמי ומייבש כביסה קבוע..
ו..לא חיים במוזיאון..תמיד יש עוד מה לעשות ו..ככה זה ...שאיפה לשלמות מולידה ממני אימא עצבנית
אז לא שווה לי את זה

זהו..זה בגדול ..

וזה לא שאני מתארת את עצמי כצדיקה וזה קל
יש רגעים של קושי של מרמור ..של היה בא לי לבחור במה שקל לי כרגע..ברור.. אנחנו בני אדם
אמהות זה עסקת חבילה של הכל כולל הכל
אבל לי השקפת עולם בסיסית של אמונה נותנת גם את הכח..ומותר לסלוח לעצמינו גם כשאין.
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

מסכימההמקורית

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמוןאחרונה

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדשאחרונה

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..