כמה שאלות על בעל כהן בלידה ובי"ח ביקור חוליםשלומית.

ב"ה מצפים ללידה, רוצה שבעלי יהיה איתי.

הוא כהן, ואני מנסה להבין איך עובד הקטע הזה של אזהרה לכהנים בבי"ח.

בכ"מ רוצה ללדת בירושלים, עוד לא יודעת איפה.

מבחינת כהנים- הבנתי שהכי מומלץ ביקור חולים, כי אין שם מתים... אבל לא בטוחה אם הוא מתאים לי משאר הבחינות.

מישהי ילדה שם? יודעת לתת  המלצה/ דיס המלצה?

מה שחשוב לי זה לידה טבעית, שהתינוק יהיה איתי כל הזמן (לא אכפת לי אם הבדיקות בחדר אחר אבל לא להשאיר בתינוקיה כל הלילה)

ומבחינת הבעל- הבנתי ששם לא נותנים שהוא יישן בכלל. מבחינתי זה בסדר השאלה כמה קשוחים איתו, אם יתנו לו להשאר איתי עד מאוחר בלילה וכו' או שכל הזמן מנסים להעיף אותו... כנ"ל בחדר לידה אם נותנים לו להיות בלי בעיות.

אם אני מחליטה שלא ללדת שם (בגלל אחת מהסיבות הנ"ל) מישהי יודעת אם מהבחינה הזו יש שינוי בין הדסה לשע"צ או שזה אותו דבר וזה לא משנה? ואם יש כהן עוד אשת כהן אשמח בכללי לשמוע כמה זה "הפריע" במהלך הלידה והאשפוז כל העניין של אזהרת כהנים, מתלבטת כמה משקל לתת לזה...

תודה, וסליחה על ריבוי השאלות!

רציתי לכתוב לך מסר, אבל לא מצליחה..אחת כמוני
ממה שאני ביררתי בזמנו (לא ילדתי שם)
כל הנשים שדיברתי איתן אישית וילדו בביקור חולים היו מרוצות מהצוות ומהיחס.
הבנתי שמבחינת גישה כללית, ביקור חולים נחשב פחות בגישה טבעית (בהכללה), כן נחשבים כמקום שיעשה הכל כדי להימנע מהגעה לניתוח קיסרי.
לא יודעת לגבי השארה של התינוק בלילה ובעל..

מבחינת כהנים- שערי צדק נחשב מסודר יותר מהדסה בעניין אזהרות הכהנים.

תבדקי אם הלכתית, זה עוזר למנהג שלכן, זה שבעין כרם (אולי גם בהר הצופים, אבל אני לא מכירה) בניין אם וילד הוא בניין נפרד משאר בית החולים..
כהנים ולידהיהושבעט5
כבר הרבה אחרי בגיל, יש לנו גם ילדים נשואים.אבל אני נשואה לכהן ובת כהן.ילדתי 5 ילדים בשערי צדק.בפועל זה מקשה כי אם יש אזהרת כהנים-נפטר בבית החולים .
כהן לא יכול להכנס.יש מקום המתנה מיוחד בחוץ .
לי זה גם היה ביקור של אחים /אבא .קחי בחשבון אם נכון לכם.שיהיה בשעה טובה.
אומנם לא כוהנים אז לא בטוחהתמיד להודות
שהמידע שלי מהימן 100% אבל לפי מה שהבנתי בהדסה עין כרם בגלל שבנין אם וילד נפרד משאר בית החולים אז הרבה יותר נדיר שיש מת ואסור להיכנס ולכן יש עדיפות על פני שערי צדק (לא יודעת איך זה בהר הצופים)

לאחרונה הייתי בעין כרם והיה שלט של הזהרה לכוהנים אז נראה לי שגם הם התחילו לשים (בעבר היה רק בשערי צדק שלט שמודיע)
נכון גם אני ראיתי בעין כרם אזהרת כהנים בכניסהאני10
אבל מבחינת הבניין לא נראה ככ נפרד, נכנסים דרך הבנין הראשי ודי הכל מחובר שם במסדרונות.
לא יודעת איך זה נחשב מבחינה הלכתית
הבנתי שנחשב נפרד מבחינה הלכתיתתמיד להודות
שיקול משמעותי!:-)
הבניין אם וילד בהדסה אמנם נפרד אבל לא לגמרי, השאלה אם מבחינה הלכתית זה משנה...
תכננתי שערי צדק, אבל שווה בדיקה!
עוקבת...
אם הבנתי נכון מבחינה הלכתיתתמיד להודות
זה נחשב נפרד.

אל תסמכי עליי ותבררי אבל ככה אמרה לי חברה.
אבא שלי כהן ולכן אמא שלי ילדה בביקור חוליםאנונימיות
עוד שיקול אם התינוק בן הוא גם כהן וגם יש עדיפות שהוא בעצמו לא יטמא למת וזה עוד סיבה ללכת לביקור חולים.
הבנתי שיש להם חדרי לידה חדשים לא ראיתי אותם
לגבי האשפוז יש שם מחלקת ביות מלא חדשה ויפה
אני חושבת שבביות מותר לבעל להישאר אם השותפה לחדר מסכימה.
בגדול אבא שלי כן היה שם גם מאוחר יחסית ומחוץ לשעות הביקור בעיקר אחרי שאמא שלי ילדה בניתוח.
בי"ח דתי עם אוירה דתית.
אני אישית בעלי לא כהן והעדפתי ללדת בשערי צדק שיותר חדש שם ויותר ערוכים למקרי חירום כשאבא שלי ואח שלי באו בדקנו להם קודם אם יש אזהרה או לא אבל אבא ובעל זה ממש ממש שונה.
נראה לי פחות מקצועי שם...:-)
לידה ראשונה זה חשוב!
שכנה שלי נשואה לכהן והיא יולדת רק בשערי צדקאחתפלוס
להדסה בעלה לא נכנס.
אם זה מעניין אותך אוכל לשאול אותה את כל הפרטים.
זכיתי להיות אשת כהן.הדסה עין כרם לא נחשב נפרד הלכתית.אם מאושרת
קודם כל-איזו זכות גדולה שיש לכם!
נכון,עכשיו הרבה פעמים בעלי לא יכל להיכנס איתי,וחיכה בחוץ,אבל בכל פעם כזאת- אני מדמיינת את הזכות הגדולה שתהיה לנו כשהכהנים במשפחתנו יהיו בתוך בית המקדש!!!
ואם התינוק הוא בן את זוכה ללדת חוץ מעבד ה' גם כהן שבעז"ה יעבוד במקדש!

אחרי שמרגישים את הזכות- לגבי התנהלות טכנית-
מאז שבשנים האחרונות עשו שלט עם אזהרת
כהנים-שערי צדק ועין כרם זה אותו דבר.
ביקור חולים- הכי מהודר כי אין שם מחלקות אחרות ,אבל צריך לבדוק מבחינה מקצועית- אם חלילה יש סיבוך- זה חסרון שאין שם מחלקות אחרות...

(מחוץ לירושלים- גם בתל השומר הבניין מופרד לגמרי).

וכדאי ללמוד את ההלכות של טומאת כהנים,כי לדוגמא-גם כשאין אזהרת כהנים- צריך להיזהר לא להסתובב בבית חולים.




תודה על התגובה! עזר לי...:-)
קודם כל, תודה לכל העונות!שלומית.

כחלק מעבודת השטח שלי בנושא דיברתי עם הרבנים של שע"צ והדסה. כנראה שבהדסה זה לא נחשב נפרד, אחרת מן הסתם הרב היה אומר לי...

אם יש מישהי שרלוונטי גם לה בשמחה אכתוב יותר בפירוט את המסקנות שלי מהשיחות איתם.

תכל'ס הבנתי שזה בערך אותו דבר בשניהם...

אז השאלה העיקרית שנשארתי איתה זה כמה ביקור חולים גמישים בביות ועם הבעל...

 

על הבעל לא יודעת לענות לךמתואמת
(אבל מניחה שלא יאפשרו לו לישון שם - חדרים קטנים מדי)
בקשר לביות - אין להם. יש להם שהיית לילה, עקרונית. כלומר - התינוק יכול לישון לידך בלילה, אבל אם הוא בוכה את אמורה ללכת להיניק אותו בחדר הנקה. והחדרים כמובן לא מותאמים לביות... ואישית הייתי במחלקה בקומה העליונה בעוד התינוקייה הייתה בתחתונה...
בקיצור, מהבחינה הזו היה סיוט לדעתי.
אבל אני יודעת שיש כאלה שנהנות שם... ואצלכם השיקול של נוכחות הבעל בלי בעיות הוא משמעותי מאוד.
(וגם אני אישית לא שוללת לידה שם פעם נוספת - כי יש שם רופאה שכנראה ארצה לקחת בלידה הבאה לכשתהיה... בסופו של דבר הלידה עצמה הכי חשובה. מאשפוז אפשר בד"כ להשתחרר מוקדם...)
לפני כמה זמן? לפני שנתיים בנו שם ביותאנונימיות
לפני שנתיים ותשעה חודשים...מתואמת
לא ידעתי שבנו שם ביות! ממש מחלקה שלמה של ביות? מישהי יודעת לספר איך זה שם?
זה מעודד לשמוע...
כשילדתי לפני שנה ו9 חודשים היא היתה בסיום בניהאנונימיות
ילדתי לפני פחות משנתיים ולא היה להם ביות..דפני11
מה זאת אומרת ללכת להניק בחדר הנקה?שלומית.

אם הוא בוכה והוא לידי אז אני פשוט מרימה אותו ומאכילה, לא?

ואם יש עוד מישהי עם מידע עדכני על ביות אשמח לשמוע...

תןדה!

 

זה מה שאמרו לי לעשות... וכן, זה היה מתסכל מתואמת
בפועל אחרי הלילה השני שם, שהיה סיוטי לגמרי (כי גם בחדר הנקה היא לא ממש נרגעה), הצבתי להם עובדה שהיא ישנה איתי במיטה וככה יונקת. והפלא ופלא - היא ישנה מצוין. וברגע שרק צייצה - הינקתי אותה בשכיבה (בלי שייקח לי מלא זמן להתיישב ולהוציא אותה מהעריסה - הייתי אחרי קיסרי וכל פעם כזו הייתה סיוט) והיא נרגעה מיד ולא הפריעה לאף אחת בחדר.
אז יכול להיות שכן אפשר "לשרוד" שם עם קצת אסרטיביות, רק צריך להיות מוכנים לזה מראש...
לגבי ביקור חוליםדפני11
לא מרשים לבעל לישון שם
אבל מנסיון קודם שלי בשעצ גם לא מרשים...
לגבי הביות, בעקרון אין להם ביות אבל לי הם הסכימו שהתינוק יהיה איתי כל הלילה...
רק בזמן הבדיקות היה צריך להביא לתינוקייה ואסור היה להכנס לאיזה שעה וחצי שעתיים
נכון. בשע''צ תמיד מוציאים גם את הבעלים ב-10בלילהאחתפלוס
לגבי הבעלפלא הבריאה
הוא לא יכול לישון איתך בחדר בכלל. ולהיות עד מאוחר גם מבקשים להימנע מתוך כבוד ליולדות אחרות ולמנוחה שלהם. אבל בתוך המחלקות יש ספסלים במקומות מרכזיים ואת יכולה לשבת איתו שם עד מתי שמתחשק לך.( מתוך חוויה מבית חולים אחר בו כן נותנים לבעלים לישון עדיף ככה. אני ממש סבלתי מהבעל של שכנתי לחדר. היה לי קשה להירדם בידיעה שיש גבר זר בחדר ומפריד ביננו רק וילון. הם היו מדברים בינהם עד 12 בלילה. באמצע הלילה התעוררתי לשמע הנחירות שלו! וחוץ מזה ליולדת להתחלק עם גבר זר בחדר שירותים זה ממש מגעיל... וכמובן שהרוב לא מכבדים וכן משתמשים בשירותים של היולדות למרות שיש גם בקצה המחלקה להם. וכן אני ממש מבינה את הגעגוע לבעל והרצון לחלוק איתו את כל החוויה, והצורך בתמיכה נפשית. אבל בעיני לאישה שמעבר לווילון גבר זר בחדר ממש יכול להיות חוויה לא נעימה ואף הורסת את המנוחה)
לגבי ביות נשמע שכדאי לך להרים טלפון לברר כי משהי כתבה שיש מחלקה חדשה של ביות.
לפני 4 שנים היה מותר לקחת את התינוק תמיד לחדר אבל חייבים לצאת בלילה לחדר הנקה במקרה של בכי. אלא אם כן שותפתך לחדר גם עם תינוק בלילה. אבל זה נדיר יחסית שם...
לגבי האשפוז שכחתי לכתובפלא הבריאה
אני נורא נהנתי. לא מפריע לי שהבניין קצת ישן בעייני זה אותנטי ונהדר. האחיות היו מדהימות באשפוז וממש היתה אחת שאפילו ישבה לידי לילה שלם כמעט כדי להדריך אותי איך להניק. לי נתנו הרגשה שאני חשובה ובאמת מתעניינים בשלומי ובחוויה שלי.
לעומת בית חולים אחר שבו הרגשתי שאני רק מספר.
ולעניין הדת. כל כך הרבה יותר נוח בבית חולים דתי, שהסביבה מבינה מה זה צניעות, שאת יכולה לסמוך על הכשרות. שאף אחד לא רואה טלוויזיה לידך בקולי קולות. ובשבת כמובן יש קידוש והבדלה נורמלי והכל על מצב שבת בלי צורך להתעסק עם דלתות אוטומטיות, בדיקות בתינוקיה שמתעקשים לעשות בשבת ועוד דברים. (שוב לעומת אישפוז בבית חולים חילוני אחר)
לגבי שע"צכי כל פה
רק חייבת להגיד שהייתי שם עם קרוב משפחה שאושפז בטיפול נמרץ וקרו כמה פעמים מקרים שראינו ל"ע שמוציאים מיטה מכוסה ולא היתה אזהרת כהנים אולי פעם אחת... כשפנינו לצוות די התעלמו ואמרו שיסדרו את זה מתישהו אז לא בטוחה ששם זה טוב יותר מהבחינה הזאת...
ילדתי לידה ראשונה בביקור חולים לפני כשנהמאמינה בנסים
הלכתי לשם כי בעלי כהן וילדתי בן + לידה בשבת.. ממש לא ממליצה!!!! חדרי לידה ישנים, היחס של חלק נכבד מהצוות היה לא מכבד ולא מקצועי בלשון המעטה. במחלקה החדר היה ישן ולא נקי, 3 מיטות בחדר דחוס מוזנח.. על השירותים עדיף לא להרחיב. ואחרי לידה, בפרט ראשונה, לא צריך להרחיב כמה קריטי שהשירותים יהיו סבירים לכל הפחות.
באופן כללי חווית האשפוז היתה מתחת לכל ביקורת, יחס גרוע מהאחיות, אפס עזרה בהנקה. במקרה שלי התעוררו בעיות אצל התינוק והטיפול הרפואי היה כושל ורשלני.
אבל גם בלי החלק הזה לא אחזור לשם לעולם. דבר נוסף, תבררי מבחינה הלכתית, לי אמרו שיולדת היא במצב של פיקוח נפש ומותר לבעל להיות איתה בלידה. באמת יש שאלה לגבי השהות במחלקה אחרי הלידה.
בכל מקרה שתהיה לידה קלה ומהירה, בריאות ואושר לך ולבייבי ❤️
אני רק רוצה לסנגר על הצוות - שאצלי רובו דווקא היה נחמד.מתואמת
יכול להיות שהיה לי קצת יחס VIP כי הייתי אמורה לקחת באופן פרטי את אחת הרופאות שם, אבל סך הכול בלידה הצוות היה די בסדר. במחלקה היו אחיות שככה והיו אחיות שאחרת...
אני ילדתי בביקור חוליםבעלת משפחה
את האמת שממש אהבתי, שהוא קטן, ואין בו חולים בכלל, כולם יולדות.. בית חולים שמח..

בלידה שלפני ילדתי בשערי צדק, אני לא כל כך אהבתי מבחינת הלידה בגלל מה שהיה לי.. אבל במחלקה היה מעולה.. אבל שם ממש העיפו את הבעל ברגע שהגיע הערב וזה היה לי מאוד קשה.. לעומת זאת בביקור חולים זה לא קרה אולי בגלל שכבר היה ילד בבית והיה סגר אז מלכתחילה יצא שהתחיל הערב..

ההתלבטות שלי ללידה הזאת אם לא יהיה סיוט להגיע לביקור חולים מבחינת פקקים ועומס.. אז ילדתי בתחילת הסגר הראשון הגעתי ממש מהר..

ולגבי כהנים, אני יודעת שהרבה הולכות לביקור חולים כדי להימנע ממצבים כאלו בזמן הלידה.. ובכל מקום נותנים לבעל להיות בחדר לידה..

בהצלחה!!
קודם כל מזל טוב!ה' כל יכול
אני גם נשואה לכהן.
ומבחינת בעלי האופציה היחידה שיהיה איתי בלידה, היתה ביקור חולים (או לידת בית🤦‍♀️- בלי לאכול אותי בבקשה).

גם לא ידענו מה יש לנו, ובעלי טען שאם זה בן, סיכון טומאה שישהה בבית חולים אחר.

כך האופציה היחידה שהיתה לי היא ביקור חולים.
לגבי ההצוות שם, הלידה והמחלקה- הכל היה מעולה.
למעט מה שרצית לדעת.
סליחה שמאכזבת אותך, אבל אישית לא נהניתי כ"כ מהיחס לבעל.
הייתי שניה אחרי לידה ראשונה.
לא ידעתי שלבעל אסור להישאר בלילה והיה לי ממש קשה עם זה.
וגם לו...
תכל"ס ילדתי רק בשבע בערב, אז לא לחצו עליו מיד לצאת אבל כבר בתשע, עשר ביקשו ממנו לעזוב ודי לחצו עליו.
כן הצלחנו למרוח אותם קצת אבל אני אישית יצאתי בהרגשה לא נעימה מזה...
בחדר לידה לא היתה לו בעיה להיות.

תכל"ס חושבת שהייתי ממש הורמונלית ומעורבבת אחרי הלידה הזו, בתוספת לזה שלא ידעתי שהוא צריך ללכת- היתה לי חוויה ממש קשה.
אבל אם תדעי את זה מראש, יתכן שזה יהיה לך בסדר..
בכללי הם ממש מתחשבים.
ולגבי התינוק, גם אצלי היא היתה כל הזמן איתי.
רק הנקות בלילה הם ביקשו לצאת מהחדר..

העיקר שיהיה לך בהצלחה ובשעה טובה😘
לדעתי זה לא שיקולכבתחילה
ללכת לבית חולים ספציפי שנחשב מיושן רק בגלל שלבעל יותר נח??
את באמת שמה את הבריאות שלך ושל העובר מול שיקולי נוחות של הבעל??
ידוע שאת המקרים המסובכים הם מעבירים לשערי צדק.

גם בביקור חולים שזה רק מחלקת יולדות לצערנו יש פטירות. שמעת על לידה שקטה? מוות בעריסה? מוות אחרי אשפוז בטיפול נמרץ? הפלה? גרידה? כל אלה דברים שגם שם, במקום הכי 'שמור' לכהנים קורה לצערנו.
מה עושות נשים שלא גרות באיזור ירושלים ונשואות לכהן? זה ברור שלא כל אחת יכולה להגיע דווקא לשם..
מה עושה כהן שהבן/בת שלו מאושפזים כמה חודשים במחלקת ילדים? לא מגיע להיות איתם? (נגיד מחלקת ילדים אין בביקור חולים)
מה עושה כהן שאחד מההורים שלו מאושפז במחלקה פנימית? לא יגיע לבקר?
ברור שיגיע. כהן הוא לא בנאדם מוגבל.
יש עליו כמה איסורים של היטמאות למת ולכן יש כיום פתרונות בבתי חולים בכל הארץ.

מה אני באה להגיד?
שלדעתי זה בכלל לא שיקול.
את בוחרת איפה ללדת משיקולים מקצועיים ונוחיות שלך בלבד. זה הכי נכון לך ולעובר.
הבעל? יבדוק עם רב בית חולים איך הוא יכול להגיע בלי להטמא למת.
סורי שאני אומרת בבוטות- הבעל הוא מקום שני בעדיפות בכל מה שקשור ללידה. את, ורק את, והעובר כמובן, החשובים!!
וכמו שבעל בצפון ובדרום שלא יכול להגיע לביקור חולים מסתדר, ככה גם בעלך יסתדר.

בהצלחה ושיהיו החלטות מוצלחות!
יש הרבה כהנים שלא יכולים להכנס לבתי חולים מסוימיםאחתפלוס
ולכן כשהם צריכים טיפול רפואי או אחד מילדיהם. הם ילכו לבתי חולים מסוימים.
מכירה כהן שהבן שלו עבר טיפול בהדסה וכן -הוא לא יכל להיות איתו.
אשתו היתה עם הילד לבד.
לא כולם סומכים על הפתרונות
לא תמיד אפשר לבחור באיזה בית חולים להיותכבתחילה
יולדת עם צירים שגרה בפריפריה לא יכולה ליסוע 2-3 שעות עד לביקור חולים. נראה לך שכל יולדת אשת כהן שגרה בפריפריה יולדת בלי בעלה? בעלה לא מגיע לבקר באשפוז?
לא ולא.
יש פתרונות.
לא יודעת מה עושים במצב כזהאחתפלוס
אבל הפתרונות האלו לא פשוטים
בסדר.. לידה זה לא משהו שקורה כל יום.כבתחילה
פעם בשנה או בכמה שנים ומוגבל לזמן אשפוז קצר יחסית ולכן אפשר להתמודד עם ההגבלות והפתרונות.
אולי. באמת לא מבינה בזה אישיתאחתפלוס
נשמע שאת לא אשת כהן.ה' כל יכול
וזה לא כזה משנה..
מבחינתי לגמרי אופציה לחשוב איפה ללדת, כדי שהבעל יהיה איתי.
אולי לאחרות זה לא חשוב- לי כן.
ואולי לא כל הכהנים מקפידים על הכל, אבל מי שרוצה להקפיד לא רואה סיבה למנוע ממנו.
והפיתרונות שהצעת לא כאילו פשוטים...

אמא של בעלי ילדה 11 לידות מתוך 12 ללא בעלה.
כי הוא כהן.
אז ממש לא כל כהן נכנס לכל מקום!
נכון בעלי לא כהןכבתחילה
ברור שהכי חשוב לי בעולם שהוא יהיה בלידה. זאת אפילו לא שאלה. לכן תפקידו לברר לקראת סוף ההריון מהם הפתרונות המתאימים בבית חולים שאני בוחרת ללדת בו.

אם אני גרה בדרום ומתחילים לי צירים, אני אסע עד ירושלים?! ברור שלא.
את כנראה גרה באיזור ויש לך רכב לכן את אומרת. אבל בתור אחת בלי רכב אני יודעת שזאת יותר מורכבות.

יכולה לשתף שכשביררתי על בתי חולים ללדת בעלי אמר שכדאי שערי צדק כי זה בית חולים דתי ויחסית קרוב לבית יותר מהשאר. אני ביררתי הרבה ומצאתי שהכי מתאים לי זה הדסה הר הצופים וזה ממש לא עניין אותי המרחק מהבית והעניין הדתי. בעלי יסתדר איפה שאני אבחר. כי אני זאת שצריכה לעבור את הלידה והאשפוז ולא הוא.
בפועל בסוף ילדתי במקום אחר לגמרי אבל בעיקרון זה היה ממש ככה.
אבל זה לא אותו דבר..באר מרים
העדפה של בית חןחים דתי זו לגמרי בחירה אישית.

איסור על כהן להיכנס זאת הלכה.
לא. גם אם היולדת לרצה שבעלה יעבור על הלכות זה אסור!
חשוב לי לענות לך, ליידעשלומית.

ברור שכל המקרים הנ"ל קורים אבל תינוק בין פחות מחודש נחשב נפל ולא מטמא כנ"ל כמובן נפלים...

אז באמת אין שם טומאת כהנים. (חוץ מח"ו פטירת יולדת)

ללידה עצמה- הלכתית אין בעיה שהבעל ייכנס, זה נחשב צורך דחוף גם אם יש אזהרת כהנים.

ולגבי ההמשך, מותר לכהן להכנס אם אין אזהרת כהנים והוא לא צריך לברר כל שניה אם יש, זה נקרא מקום "בחזקת חיים".

העיכוב העיקרי הוא בביקורים, אם הוא מגיע ונתקע בחוץ בגלל אזהרת כהנים.

עד כאן הלכה...

וזה לא בשביל הבעל, זה בשבילי! אני רוצה שבעלי יוכל לבקר ולהיות איתי ולא להתבאס שאני מחכה לו והוא נתקע בחוץ!

כמובן שזה לא השיקול היחיד והגיוני שאני אחליט ללדת בבי"ח בגלל סיבות אחרות שמאוד חשובות לי (כגון ביות) אבל לא כתבתי את השאלה מתוך רחמים על בעלי...

(ונקודה בסוגריים: האמת שלא היה נעים כ"כ לקרוא את התשובה שלך, בלי קשר לכמה עובדות לא נכונות... אולי משהו יושב עלייך בנושא הזה? בכ"מ אשמח אם מתאים לך לקחת לתשומת ליבך לכתוב בסגנון פחות תוקפני, במיוחד על שאלה שנכתבה בתמימות וכנות... ותודה על התגובה בכ"מ!)

מבינהכבתחילה
סליחה שלא היה לך נעים. לא התכוונתי.
לא יושב עלי שום דבר, אנחנו לא כהנים וילדתי במקום מושלם.
חוץ מכל מה שכתבו לךמאוהבת בילדי

אני גם אשת כהן, ויולדת בביקור חולים (4 לידות, ב"ה)

נהניתי מאד מהצוות 

לא נהניתי בכלללללל מהאוכל. ברמה שהתקשרתי לבעלי שיקנה לי אוכל , כי האוכל שם פשוט לא אכיל...

 

שיהיה בשעה טובה!

גם אשת כהן, אחרי לימוד מעמיק של הנושאאין שם בנמצא

והרבה הרבה בירורים הלכתיים,

יש לי כמה מסקנות עבורך.

 

יכולה לשתף אותך בשמחה, אבל מעדיפה בפרטי,

אין לי כח לפתח דיון הלכתי.

 

בגדול ילדתי בבתי חולים שאין בהם אזהרה לכהנים ויש על מה לסמוך בגלל אופן הטיפול בנפטרים.

 

לא הצלחתי לשלוח מסר, אז כתבתי פה

ואם תרצי פירוט, בכיף.

לא מכירה את הסוגיה אבלבשורות משמחות
שערי צדק יותר מכוונים אני חושבת בפן ההלכתי למצבים כאלו אז שווה לך לבדוק אצלם
גם אני אשת כהן. ומה שכתבו לך נכון. יכולה ללכת לביקור חוליםטליה כ
(קודם תבדקי שמתאים לך ולמה דאת מחפשת) אם לא לכל בי"ח אחר ויש פתרונות- מציעה לדבר עם הרבנים בבי"ח
שוב תודה לכל המגיבות!שלומית.

החכמתן!

השאלה היחידה שנותרתי איתה היא האם יש כיום בביקור חולים ביות מלא (כולל אפשרות להניק בחדר שלי)

אם יש למישהי תשובה עדכנית על זה- אשמח.

מקווה שלא פספסתי אם מישהי כבר ענתה...

כדאי מאד ללמוד את ההלכות של טהרת כהנים!!!אם מאושרתאחרונה
לא זוכרת מי כתבה מה- לכן כותבת בכלליות,
יש הרבה דברים שכדאי לבדוק...
( לדוג'- נפל מעל 40 יום כן מטמא,
כשנכנסים כשאין אזהרה- עדיין זה לא אומר שאפשר להסתובב חופשי)
גם אני צריכה ריענון בנושא,לכן אל תסמכו גם עלי...
רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112אחרונה
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחי

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

בעיני הנקודה החמורה היא1112אחרונה

שהוא ידע שהוא מציק לו.

ואסור בשום אופן להציק אח קטן

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

רק לגבי הנקודה הזוטארקו

בכללי בעלי מגיע מבית כמו שאת מתארת

הידור מצווה קודם להכל

ומאוד מאוד מקפידים על הלכתחילה ולא להסתמך על היתרים גם אם יש.

זה מתבטא בכל דבר. פסח, סוכות, נר חנוכה, שבת, כשרות...

זה מגיע בעיקר מחמי.


אבל, כשבעלי אמר לאבא שלו שרק אם הגשם ממש מרטיב לו את המצעים הוא נכנס הביתה

או שהוא נכנס ויצא שוב

אבא שלו ממש גער בו שזה לא הידור מצווה וזה אסור לפגוע בעצמו או בשינה שלו ברמה כזו בשביל השינה בסוכה. ושזה כבר גובל בלעשות את התורה קרדום לחפור בה...


וזה אנשים שגם שנצ רק בסוכה ומשתדלים אפילו שהכל בסוכה ובכללי תשבו מעין תדורו לחיות בסוכה כל החג.


לא אומרת שום דבר אישי על אבא שלך, אולי בו זה לא פוגע וזה בסדר

כן היה חשוב לי להניח את זה פה בשביל שאר המשתתפות בפורום שקוראות את זה.

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

תמיד נותנת משכח כאבים בסביבוצ 23:00 כשאניזברה ירוקה

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח


הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

לא מורידה.... נותנת לישון כמה שיותר ולשתות מיםחילזון 123
אני לא כל כך מבינה למה לתת לילד לסבול אם יש תרופה?תהילה 4

אין מחלוקת על זה שהאקמול לא באמת מטפל ב'מחלה'. אבל עצם זה שילד (וגם אני) לא סובלים. נותן לגוף את הכח להתמודד עם המחלה.

שינה טובה ובאופן כללי רוגע- שנכוף לא בסטרס של כאב בעיני הרבה יותר מקדמים את היכולת של הגוף להתרפא

אני איתך..כורסא ירוקה
נותנת נובימול ורואה איך הכל משתפר, למרות שזה לא אמור לרפא, אבל נותן להם כוח
כי החום הוא דרך של הגוף להתמודד עם המחלהמתיכון ועד מעון
גם שינה היא דרך של הגוף להתמודדפשוט אני..

וקשה לישון עם חום גבוה, צמרמורות, קור וכו'. בנוסף לפעמים שותים פחות, אוכלים פחות, ודווקא החום הגבוה בעקיפין מונע מהגוף את הדברים שהוא באמת צריך בשביל להחלים.


לא נמצא קשר בין לקיחת משככי כאבים ומורידי חום לבין התמשכות המחלה, אבל נמצא קשר ישיר בין אי לקיחת התרופות הנ''ל לבין סבל שאפשר למנוע בקלות.

אני לא אומר שצריך לקחת תרופה בכל פעם שיש 37.7 מעלות, אבל אם באופן כללי יש סבל ויש יום גבוה (או רק אחד מהם, תלוי בהקשר) - אין סיבה להמשיך לסבול בשם איזו מחשבה כאילו הגוף הוא מכונה משומנת שאף פעם לא טועה ולא צריכה עזרה מבחוץ.

הרחבה קטנהפשוט אני..
הרבה פעמים לגוף יש מנגנונים שמיועדים להגן עלינו, אבל בשימוש לא נכון או מוגזם שלהם או לא בהקשר הנכון - אותם המנגנונים ממש יכולים לגרום למוות.


הזעה היא מנגנון מבורך בשביל לקרר את הגוף, אבל במצבים קיצוניים היא גורמת למוות מהתייבשות או ממחסור במלחים.


שימוש לא נכון במערכת החיסונית הוא מה שגורם לאנשים אלרגיים לסבול ואף למות, כשהם נחשפים לחומר שאין בו כל סכנה אובייקטיבית.


חולי אסתמה וזאבת גם כן סובלים מאוד ואף עלולים למות בגלל תגובות מוגזמות של הגוף שלהם, שתוקף את עצמו במקום לתקוף פולשים אמיתיים.


הרפלקס שמחייב אותנו לנשום עלול לגרום לנו לטבוע, וניסיונות של הגוף למלא סידן במקומות מסוימים בעצמות בשביל לחזק אותן, גורם לנו לסבל מיותר ולדלקות כואבות.


כשאנחנו בלחץ המוח שולח אדרנלין בשביל שיהיה לנו יותר כוח, אבל ההורמון הזה יכול לגרום להתקף לב ולמוות מהיר במיוחד.


לכן, המחשבה כאילו אם הגוף מעלה חום אז זה בהכרח טוב לנו כי ''הגוף לא טועה'', לא נכונה.

כי לא תמיד סובלים🤷‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

אם את מחליטה לקחתטארקו

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢


ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.


וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

כןתקומה

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

קרה שנדבקתי מהילדיםיראת גאולהאחרונה

לא לקחתי כלום.

התולעים חיות זמן מה ואז מתות.

הבעיה אצל ילדים שהם מגרדים, ואז הביצים נדבקות לציפורניים ומשם לפה 🤢

מבוגרים שומרים על היגיינה, ולכן לא ממשיכים את ההדבקה.

וגם, למבוגרים התולעים פחות מציקות לעומת ילדים. גם אצל ילדים - יש כאלו שהתולעים פשוט לא מפריעות להם. בד"כ במשפחות אפשר לראות שאלו אותם ילדים שנדבקים שוב ושוב... האחרים גם עשויים להידבק אבל זה לא מציק להם והם לא מגרדים ולא ממשיכים את מעגל ההדבקה.

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

ברור שיש שונירוני 1234
אבל עדיין זה עדיף לדעתי מדתלש שעשה את הדרך "החוצה" , ולפחות יש להם אמונה כלשהי בקב"ה ובתורה. זה עדיף לדעתי על כלום ולכן אני פחות מזדהה עם הקושי הזה.
משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

למה, משאף כתום נחשב חזק מאוד?shiran30005

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

המשאף הכתום הוא סטרואידיםקטנה67אחרונה
סטרואידים בשאיפה משפיעים הרבה פחות מסטרואידים שניתנים בצורה סיסטמית (כלומר בכדור), זאת תרופה יעילה מאוד ויש לה את ההשפעות שלה אבל הן הרבה יותר מאוזנות והגיוניות מאשר טיפול פומי בסטרואידים ולכן גם נותנים אותה הרבה יותר בקלות. חשוב להבין שלקוצר נשימה יש השפעות מאוד משמעותיות בפני עצמו ולכן בחישוב של סיכון מול תועלת, מומלץ לקחת טיפול מניעתי עם התופעות שלו ולהימנע מהסיכונים של קוצר נשימה
עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגול

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי
מאד תלוי בשןזברה ירוקהאחרונה

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

אולי יעניין אותך