ה' שפתיי תפתח

תודה רבה על התיוג מטילדה יקרה ❤

וברכות על מעבר הדירה! הרבה נחת ושמחה במקום החדש בע''ה!

כמה דברים שעולים לי:

א. ערעור תחושת הביטחון שלך

לפני הכל, נראה לי חשוב להבין שאת בתקופה שהמרכיב הזה של 'תחושת ביטחון' (שימי לב שאני עוד לא מדברת על ביטחון בה', רק על תחושת ביטחון, כמו ילד שמרגיש או לא מרגיש בטוח בסיטואציה מסוימת) התערר לך.

גם מעבר דירה

- כשההרגלים המוכרים נשארו במקום הישן וצריך לבנות הרגלים חדשים

- כשהפרצופים המוכרים מתחלפים בפרצופים חדשים, אותם צריך להתחיל להכיר

- כשגם הלו''ז שלך משתנה ובמקום לעבוד כמו שהיית רגילה את מוצאת את עצמך בבית, וצריכה לחפש משהו חדש

- גם רמת חיים שהיא יותר גבוהה שמעלה המון תהיות שאיך יהיה לכם ואיך תסתדרו וכו'

- וכמובן ברמה הרגשית, לעזוב את הבית הקודם (בית = סמל של תחושת ביטחון) לטובת בית חדש, אליו צריך להתרגל.

וגם אתגר כלכלי

- מצב כללי שלא משהו (מבחינה פיננסית)

- משכורת של בעלך שלא מאד גבוהה

תחשבי על ילד שעובר דירה. יכולה בהחלט לעבור עליו תקופה שבה הוא מרגיש לא בטוח במקום החדש... אז זה קודם כל - הבנה של המקום בו את נמאצת והבנה שטבעי שבתקופה כזאת כל העניין הזה של ביטחון בה' יגיע לך פחות בקלות. ומצד שני, כמובן שביטחון נבנה גם (ואולי בעיקר) מזמנים שאנחנו מאותגרים קצת. כי אחרת, זה לא היה מעניין בכלל . מתי אנחנו נדרשים לבטוח בה' - דווקא כשהעתיד לא ברור לנו והמוכר והקל יחסית שהכרנו מתערערים...

ב. בחירה

כל העניין של אמונה וביטחון הוא עניין של בחירה.

במילים אחרות, אנחנו אף פעם לא מקבלות תעודת ביטחון שיהיה בסדר.

אנחנו בוחרות להאמין ולבטוח בה' ולכן להאמין ולבטוח שיהיה בסדר ושהכל לטובה.

אני חושבת שאחת המתנות הכי מדהימות שקיבלנו, בתור יהודים, זה הנושא הזה של אמונה וביטחון. אני באמת-באמת לא יודעת איך הגויים עושים, בלי האמונה שהכל מושגח ושהכל לטובה בסופו של דבר. איך הם צולחים משברים ורגעים של פחד או ייאוש? 

אז זאת נקודה אחת שרציתי להעלות - אני אוהבת להאמין לבטוח. ככה הכי טוב לי. ככה אני מרגישה הכי בריאה, הכי שמחה, הכי בהלימה. אני מאמינה ובוטחת כי ככה קיבלתי מהוריי שקיבלו משרשת נצחית של דורות, ואני מאמינה ובוטחת כי אני מרגישה שזה הדבר הנכון. ושוב - מודה כל-כך על הזכות.

ג. התפקיד שלי והתפקיד של הקב''ה

אני זוכרת שיחה מכוננת שהייתה לי עם חברה הרבה יותר בוגרת ממני (היא כבר הייתה אמא לילדה בגיל חתונה ואני הייתי רק עם שני קטנים), כשממש בדקנו כל שקל שהוצאנו. תהיתי איך שורדים את החיים האלה מבחינה כלכלית. היא ענתה לי שהיא מאמינה שהתקפיד שלה זה לזהות... מה התפקיד שלה באותו רגע, באותה התקופה של החיים שלה. לנסות לחשוב ''מה ה' רוצה שאני אעשה עם החיים שלי כרגע?''. וה' כבר ידאג לשאר. אני לא יודעת להסביר בדיוק איך, אבל המילים שלה התיישבו לי בדיוק על הלב ומאז מאד מנחים אותי. שוב - בשום שלב אני לא זוכה לשום תעודת ביטחון. ולכן לפעמים אני נבהלת. אולי אנחנו בוחרים בחירות לא נכונות ברמה הכלכלית? אולי זה יתנקם לנו? אולי אנחנו שאננים מדי? אבל באופן כללי, במאקרו, זה עדיין מה שמנחה אותנו. אנחנו מנסים לנהל את חיינו מהמקום שנדמה לנו שככה הקב''ה היה רוצה שננהל אותם. והשאר - יש לנו אבא שדואג וידאג לנו ב''ה. אגב, המשפחה הזאת של החברה שלי זכתה ב''ה לרכוש דירה משלה לפני כמה שנים, ומבחוץ זה היה ממש מפתיע... לא מכירה את הסיפור ולא יודעת מאיפה היה להם את הסכום, אבל זה עוד משהו שחיזק אותי.

ד. להיות בהווה, ולחזור אליו כל פעם שאני בורחת לחששות שקשורים לעתיד

עכשיו יש לנו גג?

עכשיו יש לנו אוכל?

עכשיו אנחנו ב''ה לא במינוס?

עכשיו יש לנו מה ללבוש?

אז עכשיו בסדר ב''ה, וזה מה שחשוב. ולגבי מחר? כמו שה' דאג לי עד עכשיו, הוא יכול לדאוג לי מחר. כמו שכתוב בפרשת המן, שקיבלו מנה של מן שהספיקה רק ליום אחד. ונדרש מהם להאמין שמי שסיפק להם את פרנסתם ביום ראשון יספק להם את פרנסתם גם ביום שני.

בכלל, אם נשאבים על-ידי דאגות, אין לזה סוף. יש כל-כך הרבה דברים לא טובים שיכולים לקרות חלילה... פשוט לא בריא וגם לא נכון לחיות ככה, כי אין לנו מושג ממה העתיד עשוי. יכול להיות הכל מהכל...

ה. תפילות

''פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון'' 

''הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים''

''הוא נותן לחם לכל בשר''

''ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו...''

(לא תמיד אני מצליחה להתכוון, ממש לא. הלוואי. אבל כשאני כן מצליחה, יש בזה כוח מרגיע, מקרב, ושפשוט עוזר לביטחון לגדול).

ובכלל תפילות אישיות ובקשות מפורשות קבועות לפרנסה בשפע, בנחת, בהיתר ובשמחה... 

ו. השתדלות

לעבוד (מה שניתן, לפי כל המגבלות שיש לכל אחד מאיתנו)

למצוא דרכים להגדיל את הפרנסה ולהשתדל ליישם

להיות עם יד על הדופק, להשתדל מאד לא לעבור גבולות לא טובים או מסוכנים חלילה מבחינה כלכלית. 

מה שנקרא - ההשתדלות בידי האדם וההצלחה בידי הקב''ה. ברגע שאנחנו עושים את שלנו, בדרך הכי כנה שאנחנו יכולים, לפי כל מה שמתאפשר ולא מתאפשר כרגע, ברגע שאנחנו ממצים את ההשתדלות - אז זה כבר משחררים, כי מכאן ואילך זה עובר לידיים של הקב''ה.

לפעמים הדאגה נובעת מאיזושהי תחושה פנימית נסתרת (שצריך לעלות עליה) שבעצם, בנקודת הזמן הספציפית הזאת, אני לא מספיק ממצה את ההשתדלות שלי עד הסוף. ולכן אני דואגת. במקרה כזה מה שעוזר לי זה להגביר את התחום הזה של ההשתדלות (יותר בקרה של ההוצאות, יותר השתדלות בהגדלת ההכנסות או במה שעשוי לקדם אותי לקראת זה וכו')

ז. צדקה, מעשרות

אם יש אפשרות כמובן (לא תמיד זה מתאפשר). אנחנו ראינו ברכה ענקית לא פעם ולא פעמיים מנתינת צדקה ומעשרות ב''ה. וזאת המצווה היחידה שנאמר עליה שה' מסכים ש''ננסה אותו'' - כמו שדורשים ''עשר (מלשון 'מעשר') למען תתעשר (מלשון 'עושר')''. 

ורק רוצה להגיד שיש לי תקופות ויש לי תקופות. יש תקופות שאני מרגישה שזה בא לי ממש בטבעיות, וכאלה שאני יותר דואגת. עכשיו כתבתי לך עם תרכיז של אמונה אבל יש בהחלט פעמים שאני זקוקה שבעלי יגיד לי שוב ושוב את כל או את רוב הדברים האלה . וזה בסדר לפי דעתי... אנחנו בני אדם, עם הרבה מאד תנועות... וביטחון בה', זה משהו שנבנה לאורך כל החיים... תמיד יש לאן לגדול בזה, עד 120...

המון ברכה הצלחה יקרה!!!

במקום החדש!

מבחינת הפרנסה!

ומבחינת הדבר המתוק הזה שנקרא הביטחון בה'... ❤

בס''ד

ותודה לכן

מודה לה' על הזכות ומודה לכן שהגבתן וחיזקתן בחזרה ❤

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).