ביטחון בה' ופרנסהמטילדה
אז
ב"ה תודה על כל השפע שיש
אבל כרגע מצבנו הכלכלי לא הכי טוב
בגלל המעבר דירה אני כרגע לא עובדת
בעלי עבר עבודה והמשכורת לא משהו
ועברנו למקום שרמת החיים שם יותר גבוהה ויקרה...

איך אתן מחזקות ובונות את הביטחון שלכם בקב"ה?
ֻאני מרגישה שאני לא באמת מצליחה לשחרר, לסמוך עליו..
בזמן האחרון ממש מודאגת מהנושא
(אנחנו כמובן עושים גם השתדלות מעשית בכל מיני דרכים אבל מרגישה שהעבודה שלי כרגע זה על האמונה והביטחון)

מתייגת לי מי שאני אוהבת לקרוא
כמובן שכל אחת שיש לה מה לכתוב לי אני אשמח
@בארץ אהבתי
@תוהה לי
@קמה ש.
@השם בשימוש כבר
@אין לי הסבר
@מיואשת******
התכוונת לתייג את מיואשת?אני אמא
כן ערכתי... תודה ♥️מטילדה
עוקבת. מרגישה באותו מצבהרפו ודעו..
את מאמינה בקב''ה?אין לי הסבר
את מאמינה שהוא יכול לעשות הכל?

אם את יצאת קצת מאוחר בבוקר לעבודה, הקב''ה יכול לעשות שתגיעי בזמן?
כן.
אז למה את מסתכלת אלף פעמים בשעון?

ובעניין אחר-
אם את מאמינה שאצל הקב''ה כל הכח שיש בעולם הזה, כל השפע שיש, למה את בלחץ מעניין כלכלי?
הרי הקב''ה יכול לתת לך...

''השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך''
להשליך על ה' הכוונה, לזכור שהכל מאיתו והכח והשררה בידו, לבטוח בו שהוא יכול לתת
והוא יכלכלך, והוא ייתן לך.

יש מקרים שהקב''ה לא נותן לנו את מה שאנחנו צריכים, כי הוא יודע שזה לא יהיה לנו טוב.
אם הקב''ה היה נותן לאדם מסויים להיות עשיר, כמו שהאדם הזה רוצה וצריך, האדם הזה היה מתגאה בכסף שלו.
לכן ה' גם לא ייתן לו...

אבל באופן כללי, מה את דואגת?
יש לך אבא עשיר!!!
אבא בשמיים!!
בידיים שלו יש את כל הכסף שיש בעולם, ויותר מזה-
כל העולם שייך לו!!!!!
כל העולם שלו!!!!

אם הקב''ה ירצה, יהיה לך כסף בשפע!!!
שמחה בשפע!!!!
אהבה בשפע!!!!!!!!

תבטחי בו, תעשי את ההשתדלות שלך, ואי''ה תראי ישועות😘

ממליצה על הספר ''יגל ליבי בישועתך'' של הרב יגאל כהן
תודה יקרה! צודקת!מטילדה
מנסה... ❤קמה ש.

ה' שפתיי תפתח

 

 

תודה רבה על התיוג מטילדה יקרה ❤

וברכות על מעבר הדירה! הרבה נחת ושמחה במקום החדש בע''ה!

 

 

 

כמה דברים שעולים לי:

 

 

א. ערעור תחושת הביטחון שלך

 

לפני הכל, נראה לי חשוב להבין שאת בתקופה שהמרכיב הזה של 'תחושת ביטחון' (שימי לב שאני עוד לא מדברת על ביטחון בה', רק על תחושת ביטחון, כמו ילד שמרגיש או לא מרגיש בטוח בסיטואציה מסוימת) התערר לך.

 

גם מעבר דירה

- כשההרגלים המוכרים נשארו במקום הישן וצריך לבנות הרגלים חדשים

- כשהפרצופים המוכרים מתחלפים בפרצופים חדשים, אותם צריך להתחיל להכיר

- כשגם הלו''ז שלך משתנה ובמקום לעבוד כמו שהיית רגילה את מוצאת את עצמך בבית, וצריכה לחפש משהו חדש

- גם רמת חיים שהיא יותר גבוהה שמעלה המון תהיות שאיך יהיה לכם ואיך תסתדרו וכו'

- וכמובן ברמה הרגשית, לעזוב את הבית הקודם (בית = סמל של תחושת ביטחון) לטובת בית חדש, אליו צריך להתרגל.

 

וגם אתגר כלכלי

- מצב כללי שלא משהו (מבחינה פיננסית)

- משכורת של בעלך שלא מאד גבוהה

 

 

תחשבי על ילד שעובר דירה. יכולה בהחלט לעבור עליו תקופה שבה הוא מרגיש לא בטוח במקום החדש... אז זה קודם כל - הבנה של המקום בו את נמאצת והבנה שטבעי שבתקופה כזאת כל העניין הזה של ביטחון בה' יגיע לך פחות בקלות. ומצד שני, כמובן שביטחון נבנה גם (ואולי בעיקר) מזמנים שאנחנו מאותגרים קצת. כי אחרת, זה לא היה מעניין בכלל . מתי אנחנו נדרשים לבטוח בה' - דווקא כשהעתיד לא ברור לנו והמוכר והקל יחסית שהכרנו מתערערים...

 

 

 

ב. בחירה

כל העניין של אמונה וביטחון הוא עניין של בחירה.

במילים אחרות, אנחנו אף פעם לא מקבלות תעודת ביטחון שיהיה בסדר.

אנחנו בוחרות להאמין ולבטוח בה' ולכן להאמין ולבטוח שיהיה בסדר ושהכל לטובה.

אני חושבת שאחת המתנות הכי מדהימות שקיבלנו, בתור יהודים, זה הנושא הזה של אמונה וביטחון. אני באמת-באמת לא יודעת איך הגויים עושים, בלי האמונה שהכל מושגח ושהכל לטובה בסופו של דבר. איך הם צולחים משברים ורגעים של פחד או ייאוש? 

אז זאת נקודה אחת שרציתי להעלות - אני אוהבת להאמין לבטוח. ככה הכי טוב לי. ככה אני מרגישה הכי בריאה, הכי שמחה, הכי בהלימה. אני מאמינה ובוטחת כי ככה קיבלתי מהוריי שקיבלו משרשת נצחית של דורות, ואני מאמינה ובוטחת כי אני מרגישה שזה הדבר הנכון. ושוב - מודה כל-כך על הזכות.

 

 

 

ג. התפקיד שלי והתפקיד של הקב''ה

אני זוכרת שיחה מכוננת שהייתה לי עם חברה הרבה יותר בוגרת ממני (היא כבר הייתה אמא לילדה בגיל חתונה ואני הייתי רק עם שני קטנים), כשממש בדקנו כל שקל שהוצאנו. תהיתי איך שורדים את החיים האלה מבחינה כלכלית. היא ענתה לי שהיא מאמינה שהתקפיד שלה זה לזהות... מה התפקיד שלה באותו רגע, באותה התקופה של החיים שלה. לנסות לחשוב ''מה ה' רוצה שאני אעשה עם החיים שלי כרגע?''. וה' כבר ידאג לשאר. אני לא יודעת להסביר בדיוק איך, אבל המילים שלה התיישבו לי בדיוק על הלב ומאז מאד מנחים אותי. שוב - בשום שלב אני לא זוכה לשום תעודת ביטחון. ולכן לפעמים אני נבהלת. אולי אנחנו בוחרים בחירות לא נכונות ברמה הכלכלית? אולי זה יתנקם לנו? אולי אנחנו שאננים מדי? אבל באופן כללי, במאקרו, זה עדיין מה שמנחה אותנו. אנחנו מנסים לנהל את חיינו מהמקום שנדמה לנו שככה הקב''ה היה רוצה שננהל אותם. והשאר - יש לנו אבא שדואג וידאג לנו ב''ה. אגב, המשפחה הזאת של החברה שלי זכתה ב''ה לרכוש דירה משלה לפני כמה שנים, ומבחוץ זה היה ממש מפתיע... לא מכירה את הסיפור ולא יודעת מאיפה היה להם את הסכום, אבל זה עוד משהו שחיזק אותי.

 

 

 

ד. להיות בהווה, ולחזור אליו כל פעם שאני בורחת לחששות שקשורים לעתיד

עכשיו יש לנו גג?

עכשיו יש לנו אוכל?

עכשיו אנחנו ב''ה לא במינוס?

עכשיו יש לנו מה ללבוש?

 

אז עכשיו בסדר ב''ה, וזה מה שחשוב. ולגבי מחר? כמו שה' דאג לי עד עכשיו, הוא יכול לדאוג לי מחר. כמו שכתוב בפרשת המן, שקיבלו מנה של מן שהספיקה רק ליום אחד. ונדרש מהם להאמין שמי שסיפק להם את פרנסתם ביום ראשון יספק להם את פרנסתם גם ביום שני.

 

בכלל, אם נשאבים על-ידי דאגות, אין לזה סוף. יש כל-כך הרבה דברים לא טובים שיכולים לקרות חלילה... פשוט לא בריא וגם לא נכון לחיות ככה, כי אין לנו מושג ממה העתיד עשוי. יכול להיות הכל מהכל...

 

 

 

ה. תפילות

''פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון'' 

''הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים''

''הוא נותן לחם לכל בשר''

''ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו...''

 

(לא תמיד אני מצליחה להתכוון, ממש לא. הלוואי. אבל כשאני כן מצליחה, יש בזה כוח מרגיע, מקרב, ושפשוט עוזר לביטחון לגדול).

 

ובכלל תפילות אישיות ובקשות מפורשות קבועות לפרנסה בשפע, בנחת, בהיתר ובשמחה... 

 

 

 

ו. השתדלות

לעבוד (מה שניתן, לפי כל המגבלות שיש לכל אחד מאיתנו)

למצוא דרכים להגדיל את הפרנסה ולהשתדל ליישם

להיות עם יד על הדופק, להשתדל מאד לא לעבור גבולות לא טובים או מסוכנים חלילה מבחינה כלכלית. 

 

מה שנקרא - ההשתדלות בידי האדם וההצלחה בידי הקב''ה. ברגע שאנחנו עושים את שלנו, בדרך הכי כנה שאנחנו יכולים, לפי כל מה שמתאפשר ולא מתאפשר כרגע, ברגע שאנחנו ממצים את ההשתדלות - אז זה כבר משחררים, כי מכאן ואילך זה עובר לידיים של הקב''ה.

 

לפעמים הדאגה נובעת מאיזושהי תחושה פנימית נסתרת (שצריך לעלות עליה) שבעצם, בנקודת הזמן הספציפית הזאת, אני לא מספיק ממצה את ההשתדלות שלי עד הסוף. ולכן אני דואגת. במקרה כזה מה שעוזר לי זה להגביר את התחום הזה של ההשתדלות (יותר בקרה של ההוצאות, יותר השתדלות בהגדלת ההכנסות או במה שעשוי לקדם אותי לקראת זה וכו')

 

 

 

ז. צדקה, מעשרות

אם יש אפשרות כמובן (לא תמיד זה מתאפשר). אנחנו ראינו ברכה ענקית לא פעם ולא פעמיים מנתינת צדקה ומעשרות ב''ה. וזאת המצווה היחידה שנאמר עליה שה' מסכים ש''ננסה אותו'' - כמו שדורשים ''עשר (מלשון 'מעשר') למען תתעשר (מלשון 'עושר')''. 

 

 

 

 

 

ורק רוצה להגיד שיש לי תקופות ויש לי תקופות. יש תקופות שאני מרגישה שזה בא לי ממש בטבעיות, וכאלה שאני יותר דואגת. עכשיו כתבתי לך עם תרכיז של אמונה אבל יש בהחלט פעמים שאני זקוקה שבעלי יגיד לי שוב ושוב את כל או את רוב הדברים האלה . וזה בסדר לפי דעתי... אנחנו בני אדם, עם הרבה מאד תנועות... וביטחון בה', זה משהו שנבנה לאורך כל החיים... תמיד יש לאן לגדול בזה, עד 120...

 

 

 

 

המון ברכה הצלחה יקרה!!!

 

במקום החדש!

מבחינת הפרנסה!

ומבחינת הדבר המתוק הזה שנקרא הביטחון בה'... ❤

מהממת אחת!מטילדה
תודה רבה רבה!
על מילה בסלע!

חיזקת ממש♥️
וואו ברוך ה', איזה כיף שזה דיבר אלייך. וממש תודה על תגובתך ❤קמה ש.

בס''ד

 

ותודה לכן

@מובכת לשאול
@לפניו ברננה!
@שומשומונית
@לולית10
@שמעונה
@בבוקר

מודה לה' על הזכות ומודה לכן שהגבתן וחיזקתן בחזרה ❤

 

קמה יא מדהימההה תודה.!!מובכת לשאול
ככ הייתי צריכה לקרוא את זה
@מטילדה מטילדוש תודה שפחת ושיתפת... איזה שרשור משמעותי!
איזה כיף♥️מטילדה
ואוו קמה מדהימה!! לגזור ולשמור!לפניו ברננה!
מקסים!שומשומונית
תודה על מה שכתבת! מחזק מאוד!
את ממש מדהימה! תודה רבה על הדברים המחזקים!!!לולית10


אוי קמה מהממת !שמעונה
תודה על המילים...

הנה יש לך פוסט חדש, על בטחון בבטחון!

ולך הפותחת מתילדה, לי לפעמים ראיתי שלהסתכל על המילים של ברכת המזון מחזק אותי בעניין הזה... לברך מברכון להתכוון במילים...
לחשוב על המשמעות..

ולראות את היש , ולשמוח בו. יש לי חברה שהבן שלה מאוד חולה. פעמים שאני נלחצת ממה שיש לי אני לפעמים עוצרת וחושבת עליה, ועלי. ה נתן לי ילדים בריאים. בית. הורים ... נחת... יש צרות גדולות יותר ... והקבה לא מביא לי נסיון שלא אוכל להתמודד איתו...

אז אלו דברים שקצת מחזקים אותי...
ושבעזרת ה הכל יסתדר!!
וואי ברכת המזון ממש!מובכת לשאול
גם אני אוהבת
תודה שהזכרת לי את הנקודה הזו ⁦✌️⁩
רק להגיד תודה על התגובה הזאתבבוקר
במיוחד על החלק של התפקיד שלנו מול התפקיד של הקבה.
לגבי להיות בהווה, אני משתמשת בזה לא מעט בדילמות וקשיים שצפים בחיים שלי. טיפ מעולה. יש לי נטיה להיות לחוצה ממה יהיה בהמשך, ואיך אסתדר, ואני ממש עובדת על לחשוב על הרגע, על היום. זה עובד.
בהצלחה ❤️
חיבוק גדולבימבה אדומה
מאמינה שזה יקרה. כי זה רצונו. מדמיינת שזה קורה וזו המציאות. ובמקביל ממשיכה בחיי ובהשתדלות (תפילות ומה שצריך לעשוץ כדי להתקדם באותו עניין ספציפי)
תודה ♥️מטילדה
אפשר לשאול מה זה נותן לך לדמיין שזה המציאות?
עוזר לנובימבה אדומה
להתנתק מהחוויות הפחות מושלמות מהעבר. ולהזמין אלינו את העתיד המושלם.
איזו מקסימה אתתוהה לי
אני לא מרגישה שאני ממש הכתובת לדבר ממקום אמוני.. אני כן יכולה לשתף אותך שכשאני מזכירה לעצמי שהחיים שלי נובעים מבחירות שקיבלתי ושהבחירות האלו טוהות לי מכל כך הרבה סיבות, זה מחזיר לי את התחושה הטובה
אבל זה באמת קשה ומלחיץ וזה גם בסדר להיות שם
חיבוק
תודה!מטילדה
אני אוהבת לקרוא אותך, יש לך חכמת חיים...

מנסההמקורית
בספר ״חובת הלבבות״ בשער האמונה והבטחון הוא מביא את המפתח לאמונה ובטחון בהשם והוא- מנוחת הבוטח.
מה הכוונה הפרקטית של הדברים?
לזכור שאנחנו עושים השתדלות בכל מיני דברים שאנחנו רוצים בנוסף לתפילה בהשם, ומבינים שהכל בידיו יתברך ו׳לא עליך המלאכה לגמור׳, אלא לסמוך שעשינו על מה שניתן בידינו לעשות ואם זה המצב הנוכחי אז וודאי שזה מה שהכי טוב עבורנו כי אחרת השם יתברך היה משנה את המציאות עבורנו כי הרי - היד השם תקצר חס ושלום? אין שום מניעה מלפניו יתברך להביא לפתחך הרבה יותר פרנסה ובשפע וברווח ואפילו ללא מאמץ קל או בכלל, אלא שכרגע זו המציאות שהכי טובה עבורכם.
תודה!!מטילדה
תודה על התיוג! אשתדל לכתוב בהמשך...בארץ אהבתי
בינתיים נהנית לקרוא את הדברים המדהימים שנכתבו פה...

וגם, אם את רוצה להשקיע ולהעמיק בלימוד הנושא הזה, ממליצה מאוד על הספר 'אמונה וביטחון' של הרב ראובן ששון. ספר שהוסיף לי המון...
אפשר להזמין אותו דרך הקישור פה-
https://malahn.aminutapps.com/mazot/index.html?w=594735
(אין לי שום רווח, מקווה שזה לא נחשב פרסומת...)
בהצלחה רבה רבה.. שיהיה ישוב טוב, מאחלת לך שיביא עימו שינויהשם בשימוש כבר
לטובה, מזל וברכה..

אז זה באמת נושא שתופס אצלי מקום, קטונתי מלייעץ בו..
יכולה לשתף במה שלי עוזר: לבסס מראש את האמונה שמזונתיו של אדם קצובים לו מר"ה עד ר"ה. אנחנו נעשה השתדלות כמובן, אבל אם ירצה ה' -גם אם ארוויח פתאום 100.000, הם יכולים להתבזבז לי ברגע על הוצאות שלא רציתי ולא יחלתי. מתפללת על פרנסה בשפע, מידיו של הקב"ה- שלא נזדקק למתנות בשר דם ושהפרנסה תהיה מבורכת.. כשקשה לי, וכשמגיעות מחשבות מייאשות ודאוגות- לפעמים אני נופלת אליהן, ולפעמים אני הולכת לדבר עם השם, במילים שלי. פורקת. מספרת לו שאני - את ההשתדלות שלי עושה-עובדת, לקחתי על עצמי גם את קללתו של אדם,(בנוסף לקללת חוה 🙂) בעלי לומד תורה, לומד באמת. מבקשת ממנו שיזכור את זה, ושיעזור לנו. והוא באמת עוזר, ב"ה זוכים להרבה רגעי חסד גלויים בכל נושא הפרנסה.
גם לשמוע הרצאות בנושא מחזק ממש. (ושוב, שיהיה ברור- אני ממש לא מלאך (אולי מלאך חבלה) הדאגות מכרסמות בי הרבה פעמים, ואני מבינה ומזדהה עם מה שכתבת.. לפעמים אני אומרת לו- הקב"ה, נו מה יהיה עם דירה משלנו? מתי כבר נזכה לקנות בית באחד מאזורי הארץ הכי מהממת בעולם? אתה יכול לסדר לי שכשנקנה, זה יהיה בירושלים?.. או שאתה רוצה שאצטער איתך עוד קצת, שלך אין בית כבר הרבה מאוד שנים.. ושוב מנסה להתחזק- "היד ה' תקצר"? ו"אם ה' ירצה-ברגע אחד יתמלא לי החשבון. מה זה בשבילו. כנראה שלא מגיע לי עדיין, או לא טוב עבורי כרגע.." וזה לא קל. כמה ש"העיקר הבריאות" - מה נעשה, גם לכסף יש משקל רב בחיינו, וא"א בלעדיו. עבודת חיינו, בקיצור- לקום וליפול ושוב לקום..)
וסתם עוד משהו קטן- יצא לי כמה פעמים, כשאנשים חילונים מגיעים איתי לשיח ושומעים שבעלי אברך, הם מסכמים את זה ב"אה, אז את מפרנסת יחידה" - אני מתקנת אותם: אני לא מפרנסת, לא יחידה ולא בכלל. ה' זן ומפרנס לכל. אני רק השליח..
בקיצור רק חפרתי פה ובלבלתי ת'שכל, כהרגלי..
בהצלחה רבה רבה לכם, שהקב"ה ישפיע עליכם שפע מתנות חינם, ופרנסה מבורכת מתוך בריאות וכבוד❤️
תודה יקרה!מטילדה
לא בילבלת ת'שכל בכלל, כתבץ דברים נכונים וחכמים! תודה♥️
נו נו..השם בשימוש כבר
בהצלחה❤️
אני ממש נהנית לקרוא אותך!חדקרן
תודה על הדברים שכתבת כאן
אני קוראת אותךצבעי התכלת
ואת פשוט אישה מתוקה!
מרגיש כאיל הקב'ה ואת גרים באותו בניין.
🙂💞 הלוואי שהקב"ה היה גר איתי פה.. אבל נראה לי בינתייםהשם בשימוש כבר
הוא מעדיף לתצפת מלמעלה, למה הבלוק שלי..
ישמור אלוקים
מנסה לענות גםבארץ אהבתי
עבודה על ביטחון זו עבודה שמלווה אותנו כל החיים.
בספר של הרב ראובן ששון על הנושא, הוא כותב שביטחון זה הפרי של האמונה. אדם שמאמין הקב"ה אמונה שלמה, הביטוי המעשי של זה בפועל יהיה הביטחון, ההרגשה הבטוחה שמה שקורה זה מה שה' רוצה, ובאמת הכל לטובה, ואין צורך לדאוג על מה שיהיה כי אפשר לסמוך על הקב"ה שמנהיג הכל בצורה שהכי טובה לנו.

אבל יש מצבים בחיים שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו לא מרגישים ביטחון, שאנחנו כן דואגים וחוששים וקשה לנו עם המצב.
ושם זה הניסיון שה' נותן לנו. ובתוך הקושי הרבה פעמים קשה לנו לזכור שזה מהקב"ה, וקשה לזכור שזה ניסיון, ולפעמים עסוקים מידי בהתמודדות היומיומית בשביל לעבוד על האמונה והביטחון מתוך הניסיון.
ואני חושבת שזה ששאלת ככה בפורום, לא על הקושי עצמי, אלא על איך להתחזק באמונה ובביטחון, זה כבר אומר שאת בדרך הנכונה. וזה כבר צעד גדול ולא ברור מאליו בכלל.
ובאמת ברגע שמבינים שהקושי עצמו הוא מהקב"ה, וברגע שרואים את הקושי בתור ניסיון שבא לגדל אותנו ולפתח בנו דברים חדשים, זה כבר נותן הרבה יותר כוח להתאמץ ולגדול מתוך זה.

ומצד שני, זה עדיין קשה. גם כשיודעים שזה ניסיון, וגם כשרוצים לעמוד בו ולהצליח, בסוף הדאגות הן באמת דאגות, והקושי הוא באמת קושי.
זה שאת לא מצליחה לשחרר ולסמוך על הקב"ה, ושאת מרגישה מודאגת מהנושא, זה חלק מהניסיון. הקב"ה רוצה שתעמיקי יותר את האמונה שלך, אז הוא מעמיד אותך במצב מורכב יותר, שמדגיש איפה עדיין חסר, איפה צריך עוד לבנות.
וזה שאת מזהה את זה, ומבררת ושואלת איך להתחזק במקום הזה, זה בדיוק ההצלחה שלך. גם אם לא תצליחי מיד לשנות את הרגשות שלך. עצם הבירור הוא ההצלחה, והשינוי הפנימי לוקח זמן. לא כל מה שמבינים בשכל מתיישב מיד על הלב, צריך לתת זמן לדברים לחלחל פנימה.

הרב ארוש כותב בכמה ספרים שלו על כמה זה מוסיף וחשוב להודות לקב"ה דווקא על הקשיים שלנו. בהתחלה כשראיתי את זה היה לי קשה ליישם. איך אפשר להודות דווקא על הקושי? אבל כשניסיתי לעשות את זה גיליתי כמה זה כל כך נכון, וכמה עצם ההודאה על הקושי מחזקת את האמונה וההבנה שגם הקושי מכוון מהקב"ה, והוא נועד בשבילי, בשביל לעזור לי להתקרב יותר לקב"ה, ולגדל יותר את הכוחות שלי, ולמלא יותר את התפקיד שלי.

ומהצד השני, בציר המקביל, יש גם את התפילה - הבקשה מה' שיוציא אותנו מהקושי. וזה יכול להיראות שזה קצת סותר את הביטחון - כי אם אני מאמינה שמה שה' עושה הוא הכי טוב בשבילי, אז איך אני יכולה להתפלל שיעשה משהו אחר?
אבל באמת הקב"ה רוצה שנהיה בקשר ישיר איתו, ולכן
הוא קבע שהתפילה היא זו שתאפשר לנו לקבל את מה שאנחנו צריכים. ולפעמים מגיע לנו הרבה טוב, אבל אנחנו צריכים ליצור על ידי התפילה שלנו את הצינור כדי שהטוב הזה יגיע אלינו.
אז דווקא מתוך אמונה גדולה בקב"ה, יש מקום להתפלל ולבקש מהקב"ה את מה שאנחנו רוצים וצריכים. וכמובן עדיין להישאר בביטחון שאם זה לא מגיע מיד, כנראה שיש עוד דרך שאנחנו צריכים לעבור, והכל לטובתינו.

בצד של הביטחון עצמו אני לא חושבת שיש לי עוד מה להוסיף על כל הדברים המדהימים שכבר כתבו לך.
כמו שכתבתי בהודעה הקודמת שלי - אם את רוצה לנצל את הקושי בשביל להעמיק יותר בנושא הזה, אני ממליצה על הספר של הרב ראובן ששון בנושא. או בטח אפשר גם למצוא שיעורים ביוטיוב בנושא (שלו או של רבנים אחרים).
וכמובן - לקרוא את כל מה שנכתב פה, וליישם את העצות שנכתבו פה, ולהתפלל גם תפילה של להודות לה' על הקושי וגם תפילה שיוציא מהקושי, ולתת לעצמך לגדול מתוך זה, לאט לאט ובקצב שהלב שלך יכול לספוג...

הרבה בהצלחה, ובעז"ה שהכל יסתדר לטובה...
עוקבת כדי לקרוא בהמשך..דפני11אחרונה
תמיד חשוב להזכר
וברפרוף כתבו לך פה מהמם!!
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדש

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

אני יודעת לבדוק את עצמי פנימית והייתי עושה את זההריון ולידה

תמיד

ועדיין זה קרה, אחרי תקופה שמנע יפה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

המניעה הודאית היחידה היא התנזרותמרגולאחרונה

קודם כל לשאלתך, לפי אתר מכבי:

בשימוש נכון ובשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמות וכובעונים יעילים ב-92-96% מהמקרים במניעת הריון. משמעות הדבר היא שמכל 100 נשים המשתמשות באמצעים אלו, 4-8 נשים תיכנסנה להריון בכל שנה

שימי לב זה לפי שימוש נכון. חייב לדעת להשתמש.

כל אמצעי הוא לא ודאי. למשל גלולות בתנאים אידיאליים זה 99% אבל בשימוש בשטח- פחות (בגלל ששוכחות גלולה, לא מקפידות על מרווחים, וירוס הקאות וכו וכו). לכן יש חשיבות גדולה להקפדה שלך על ההוראות (גם לדיאפרגמה יש הוראות)

וכן, למשל התקנים הורמונליים יעילים באחוז יותר גבוה. אבל מניחה שיש סיבה שאת לא שוקלת אותם.

אם הסיבה למנוע היא רפואית, דיאפרגמה לא אידיאלית כי בכל זאת סיכוי לא פיצי להיכנס להיריון גם בשימוש נכון, אז תלוי מה האלטרנטיבות שלך. ואולי באמת לשלב דיאפרגמה וקוטל עם הימנעות חלקית מהימים שמאוד סביר בהם בחוץ. ולהקפיד בפדנטיות על ההנחיות.