חייבת עידוד- ילדתי מוקדםלילוש92
היי יקרות.
היום ב5 לפנות בוקר בשעה טובה ילדתי את הנסיך שלי.
מדובר על לידה ראשונה והריון שעבר מדהים.
לצערי בשבוע 36 בדיוק (פלוס 0) פתאום משום מקום התחילה לי ירידת מים והגעתי לבית חולים. נאלצתי ללדת בשבוע כזה מוקדם ונכון שזה לא מאוד מוקדם ולא קיבל זריקה להבשלת ריאות והוא לא בפגיה, אבל הוא נולד ממש קטן פחות מ2.5 קילו.

זה מאוד מטריד אותי ואני חושבת על זה המון- מה קרה? למה זה קרה?
גם בנוסף הבנתי שנצטרך לדחות את הברית בגלל המשקל הנמוך ומאז אני לא מפסיקה לבכות..
ובנוסף אני לא מצליחה להניק אותו בכלל. הוא כל הזמן ישן ולא מצליחה להעיר אותו בשביל לינוק.. ואפילו ניסיתי לתת בקבוק וגם זה לא מעיר אותו כאילו הוא פשוט לא רעב וכל היום ישן.
בתינוקיה הצליחו להאכיל אותו מבקבוק תוך כדי שינה ואני לא מצליחה וגם ממש חוששת שבגלל שאני לא מצליחה להניק אותו אז לא יהיה לי חלב כי הגוף לא מייצר כשאין ביקוש.

בקיצור אני פה במחלקה ואני לא נרדמת ומבולבלת ובוכה ולחוצה והכל נראה לי כמו סוף העולם
זה יום ראשון אחרי לידהים...
אל תדאגי החלב יגיע. יש בבתי חולים במחלקת יולדות, יועצת הנקה לכי לדבר איתה. חשוב לתת לו את הקלוסטרום זה החומר הראשוני שנוצר לפני החלב ומכיל הרבה נוגדנים. זה מאוד טוב לתינוק שיקבל מזה.
זה נורמלי שישן הרבה בגיל כזה הם ישנים כל היום ממש.
שלי, אחד נולד 2.700 ועשינו ברית בזמן, למה 2.5 קטן מדי? רק חיכינו לראות שהצבהת יורדת.
בכל אופן, אין מה לבכות על זה. מה שקרה קרה ברצון ה', הכל לטובה והכי חשוב הבריאות. לא סתם זה דוחה את הברית...
מזל טוב
תשמחי על הילד, זו גם תקופה. במבט לאחור, כשיגדל, את עוד תתגעגעי להחזיק תינוק קטן בידיים.
יש גם הרבה הורמונים אחרי הלידה. כנראה שגם משפיע על הדאגות ומצבי הרוח..
מזל טוב ובשעה טובה!! הרבה נחת ובריאות בע"ה.. 🌷🌷🌷השם בשימוש כבר
ואי נשמה! באמת קצת מפחיד!לא מחוברת
ברוך ה שלא צריך פגיה!! ממש צריך להודות עלזה.
שלי נולדה שבוע לפני הזמן 2700. אז לך שהוא 4 שבועות לפני הזמן ובמשקל כזה! ואי נס ! ברוך ה! יכל להיות אחרת..
דבר ראשון התאריך הוא רק משוער יכול להיות שאת קצת יותר זמן בהריון משחישבו לך ..
חיבוק גדול גדול! זה באמת חוויה מלחיצה.. ובטוח לא היית מוכנה לזה.. קחי את הזמן להירגע..
לגבי ההנקה.
חשוב חשוב חשוב ! לשאוב !
בבתי חולים יש משאבות נהדרות ממש! תבקשי ותשאבי כל שלוש שעות.
ותני לו את החלב היקר הזה ! אומרים שלתינוקות קטנים זה ממש חשוב!
כל עוד את מצליחה ממש ממליצה..
בכל מקרה תבררי אולי יש שם בנק חלב אם , התנאים מאוד קפדנים אז זה סטרלי ברמות. וזה יחזק את הקטני שלך.
מזל טוב!!!!
תזכרי שזה משמח שנולד!!
תינוקות קטנים באמת ישנים יותר. יהיה לך יותא זמן להתאושש..
ודברי עלזה הרבה!!
וואו יקרהמאמינה ומתאמנת
דבר ראשון מזל טוב! את אמא! איזה מרגש זה❤️❤️
אני ילדתי בהפתעה בתחילת 37 ולפי החישוב של הרופאים הייתי בשבוע 36. המתוקה שלי גם נולדה קטנה- 2.200
גם היא בקושי אכלה בהתחלה ולא הצליחה לינוק ולקחת לי שעה פלוס להאכיל אותה 5 מל
היו רופאים ששאלו אותי איך ילדתי כזה מוקדם ולמה היא כל כך קטנה אבל ידעתי שבאמת זה לא קשור אלי, זה מה שקרה וזהו
לאט לאט הצלחתי להאכיל אותה יותר והיא נהייתה הרבה יותר ערנית.
חששתי מאד שבגלל שהיא קטנה היא תתפתח לאט או משהו כזה, אבל ברוך ה היום היא בת חודשיים וחצי ועולה ממש יפה במשקל. היא חכמה וערנית והאחיות בטיפת חלב אמרו לי שהיא מפותחת יותר מהגיל שלה
לכן אני חושבת שאין לך מה לדאוג, תנסי ללמוד לאט לאט איך להאכיל אותו ותבקשי עזרה מהאחיות/ יועצת הנקה במחלקה
הרבה נחת וגידול קל
תרגישי טוב❤️
לידה ראשונה ילדתי 2.100תהילה 4
בשבוע 37. אני זוכרת שכבר אחרי שהגעתי הביתה התקשרתי בוכה לאמא שלי שהיא ככ קטנה וישנה כל היום ולא אוכלת. אל תדאגי. עבר לה. (היא בת 14)
את בהשגחה ובודקים אותו ורואים שהכל בסדר .
בקיצור אין מה להילחץ גם אם הברית תתעכב תנצלי את זה להגיע לברית מאוששת יותר מאחרי הלידה.
מזל טוב.
וואי. הרבה כוחות! תנסי להפשיט אותו. לפעמים זה עוזר להםציפיה.
להתעורר. וחוצמזה שעור לעור זה טוב לתינוק וטוב לך. כלומר, תפשיטי אותו ותכניסי אותו מתחת לחלוק שלך, צמוד לבטן שלך.
מעודדתכן אני

גם הגדולה שלי נולדה מוקדם (שבוע 37), וגם נולדה קטנה (כולם אצלי קטנים, אבל היא במיוחד).

זה שלב שנחשב מוקדם, אבל בדרך כלל נולדים בסדר. הריאות מבשילות בשבוע 34 גם בלי זריקה.

 

לגבי למה זה קרה- יכול להיות שיעשו איזשהו בירור רפואי. אבל לפעמים זה קורה גם בלי שום סיבה.

 

לגבי ההנקה- הרבה פעמים ביום הראשון תינוקות לא כל כך יונקים. במיוחד תינוק שנולד קטן.

תנסי כל פעם. תבקשי שיעזרו לך בהנקה (האחיות, יועצת הנקה, אמא).

 

גם לבת שלי היה קשה לינוק בהתחלה. 

אז נתתי לה גם בקבוקים.

בהתחלה מטרנה, ואחר כך שאבתי לה.

בהתחלה סחטתי עם היד, כי יש כמות ממש קטנה של חלב.

ואחרי שהגיע החלב, שאבתי ונתתי לה אחרי ההנקה.

כל פעם גם הנקתי וטחר כך נתתי השלמה מבקבוק.

אחרי שבוע היא כבר ינקה מלא, בלי תוספת בקבוקים.

 

מה שעוזר לי להעיר אותם, זה ללחוץ שיצא זרם של חלב לתוך הפה.

 

את רק כמה שעות אחרי לידה ראשונה.

התינוק עוד ילמד לינוק כמו שצריך ויגדל.

יקרהכתר הרימון
זה מטלטל. כל לידה, ועוד יותר לידה מפתיעה.
הכול חדש, ולאו דווקא בגלל השבוע והמשקל. יהיה בסדר. (מניסיון של לידת פג ולידה במשקלים קטנים.)
זה שהוא מעל שני קילו זה נהדר! ולא בטוח שלא ימולו אותו ככה. אבל חכי עם זה, אל תרוצי לשם. (אם ירגיע אותך, תתקשרי מחר למוהל.)

תבקשי להתייעץ עם יועצת הנקה בבית החולים, ובינתיים הלילה את יכולה לנסות לדבר עם האחיות. (אולי כדאי לך לשאוב.) (איפה ילדת?)
בהתחלה יש חלב ואפילו גודש, אל תדאגי. נסי לנשום עמוק.
זה מבלבל, אבל יהיה בסדר.
שולחת כוחותזיקוקים
שתדעי שילדתי בעבר כמוך שבוע 36 פחות מ2.500 ועשינו ברית בזמן (המוהל בדק את הילד ואמר שהוא מסוגל לעבור ברית אז שווה לבדוק)

לגבי ההנקה- את בשלב שעוד הכל לא מאופס בגוף שלך ולא אצל התינוק, דווקא בהתחלה יש בד"כ הרבה חלב אך ייתכן לגוף זמן לייצר, יש כאלה שלוקח לגוף שלהן יומיים עד שיוצא חלב. בעז"ה כפי הצורך של התינוק כך הגוף ייצר חלב.

שתדעו נחת!
רק לעודד אותךזמני לשליש1
שהייתי פחות מ2 קילו והיום אני נאבקת לרדת במשקל העודף
.זה לגמרי זמני שהוא קטני. תנסי להניק סקין טו סקין.
חיבוק על כל מה שאת עוברת!!
מזל טוב!! בשעה טובהאנונימיות
את שניה אחרי לידה, אני מבינה את החששות והפחדים לא התכוננת לזה...
אבל ב36 לא נותנים זריקה להבשלת ריאות, הריאות כבר מוכנות ולכן הוא גם לא בפגיה.
ולגבי המשקל- הבת שלי נולדה מתחת ל2.5 בשבוע 38 בגלל iugr.
היה באמת קשה עם ההנקה בהתחלה ואז היא ינקה הנקה מלאה ונגמלה בגיל שנה ותשע. יש תקווה!!
להפשיט אותו, לדגדג ברגליים, להבין שזה הנקות ארוכות בהמשכים לחבר בתנוחת פוטבול שעוזרת לו להיצמד ולתפוס נכון.
בימים הראשוהים הם לא ממש צריכים אוכל. אל תילחצי
לידה מוקדמת יש בה גם מימד נפשי של קושיאני זה א
שצריך להתייחס אליו.. נכון שזה שבוע שבסדר ללדת בו,נכון שהתינוק לא בפגיה אבל עדין יש קשיים( אגב בכל לידה יכולים להיות קשיים) ובעיקר ההפתעה הזו שזה קורה פתאום לא תמיד פשוטה( כאחת שילדה בשבוע מוקדם יותר לקח לי זמן לעכל את הענין)
אז קודם כל תנשמי אל תדאגי יהיה בסדר ותזכירי לעצמך שזה יעבור.
מה אפשר לעשות? להניק עור לעור כשהבטן שלו ללא בגדים נוגעת בגוף שלך.לדגדג ברגלים ולהעיר בזמן שיונק.
חשוב לקבל יעוץ מיועצת הנקה ולבדוק גם עניין של לשון קשורה שלפעמים משפיע.
ודבר אחרון לחלב בכל מקרה לוקח כמה ימים להגיע וביממה הראשונה רוב התינוקות לא ממש אוכלים ככה שזה בסדר גמור.ואם תיראי שהוא לא מצליח לינוק את יכולה גם לשאוב ולתת בבקבוק קצת בהתחלה אבל חשוב בצורה שתומכת הנקה ובאמת להיות בקשר עם יועצת הנקה טובה.
המון מזל טוב יקירה
מזל טוב יקרה אל תדאגי הכל יהיה טוב,את תואכלי טוב תנוחי ואת..רויטל.

תראי שהכל יהיה טוב,תמיד לידה ראשונה יש לחץ פחד וכ..

עם הזמן הכל יהיה בסדר,גם הברית גם הפדיון וגם......הבר מצווה

רק קצת סבלנות,המון המון מזל טוב.

יש לי 2 לידות מוקדמות.שומשומונית
אחת ב31 עם פגיה, אבל זה סיפור אחר ..
אחת ב35. היא כ-ל הזמן ישנה, והייתה עם צהבת אז היה ממש דחוף להאכיל .. מה שאני עשיתי-שאבתי. בהתחלה קצת הנקה מה שהצלחתי, והשאר בקבוק שאוב. העדפתי שתאכל חלב שלי, וגם ככה שידרתי לגוף שאני צריכה חלב. השתחררנו אחרי 5 ימים מהביח והיא עברה להנקה די בקלות ב"ה.
מזל טוב יקרה!!אביול
הדברים שאת מתארת אופייניים מאוד לאחרי לידה.
קודם כל, זה קרה כי ככה ה' רצה. וברוך ה' שהוא לא צריך פגיעה והכל בסדר.. לא צריך להתעסק יותר מדי במה שהיה.
לגבי ההאכלה- בגיל הזה הם תמיד ישנים. מה שלי עזר זה לדגדג אותה קצת ברגליים ולנסות להעיר אותה. אם הוא נרדם על השד תוך כדי הנקה אני תמיד סוחטת חלב לפה שלו ואז זה מעיר אותם.
הרבה הצלחה!
אהובה, מזל טוב! ביום הראשון שלהם הם תמיד ישנוניים!!!!חצי שני
מותשים מהלידה.
וגם אני ילדתי לידה ראשונה כמה ימים אחרייך ובאותו משקל. תתיעצו לגבי הברית עם עוד חוות דעת.
את אלופה והכל בסדר גמור ותקין לחלוטין! אחלה שבוע ללדת בו! ואחכ הם קומפקטיים ונסיכיםםםם

מזל טוב ענק ♥️ אם את רוצה אני פה בפרטי
גם לי היה ככה. יהיה בסדר יקרההכל בנחת
גם אצלי אחד הילדים נולד ככה.ברוך ה בלי פגייה אבל באמת ישן המון ביום וחצי הראשונים והיה מאתגר עם ההנקה בהתחלה
אז התעקשתי והורדתי בגדים לקטן וזה עזר לאט לאט ההנקה התאזנה.
יהיה טוב נשמה
בלידות הבאות פשוט הייתי משבוע מסוים במעקב אורך צוואר. אבל זה שבוע בסדר גמור. זה אפילו לא נחשב פג ( כן נחשב פגות מאוחרת. אבל הכל בסדר)
ובאמת בלידות הבאות ילדתי יחסית מוקדם. באמצע תשיעי. סבבה. אז הם קטנים. לא נורא. הם גדלים אח''כ...

יהיה בסדר. ההנקה מסתדרת❤️❤️❤️

מזל טוב ענקקק
אויש יקרה הכל בסדר ואת בסדר גמורעטרת בעלה
הכי לא במקום של אשמה ובהלה למה נולד מוקדם ועל המשקל, ככה ה' רצה...
יש לי חברה שבסביבות המשקל הזה נולדו כל ילדה ובזמן, זה משקל ממש בסדר והקטנים האלה ישנים יותר באמת ופחות רעבים.

על ההנקה, פליז אל תהיי בלחץ ואל תיבהלי, אני השתגעתי וסבלתי ונסיתי ולא הלך לי חלק עד בכלל עם ארבעה ילדיי, אז הכל בסדר ממש, גם אם לא תצליחי להניק בכלל, העיקר תנשמי כמה שיותר, תתפנקי, תאכלי ותישני כמה שאפשר, את אמא מושלמת, לאט לאט נשמה💕
יקרה! הרבה מזל טובפלא הבריאה
ב"ה נולד לך ילד בריא לשלם. נכון הוא קצת קטן בגלל שנולד בשבוע 36 אבל זה לא נורא. הוא לא קטן מדי.
יש לי גיסה שילדה 3-4 ילדים בשבוע הזה. בין 2.100-2.400. ברוך ה' היום כולם בריאים וטובים. וגדלו לאט לאט.
לגבי הברית יש הרבה מוהלים שמוכנים וחושבים שצריך למול מ2 ק''ג. אז תבררו את זה. לפי מה שאני יודעת במשקל כזה כן מלים. (לאף אחיין שלי שנולד במשקל הזה לא דחו ברית).
וכן ילד שנולד במשקל קטן הוא ישן יותר בדרך כלל. ויותר מתקשה ביניקה. לא צריך להלחץ אפשר בנחת לנסות להעיר אותו כל 3-4 שעות לאוכל. ותזכרי שבימים הראשונים ארוחה יכולה להיות גם בין 15-30 מ"ל. תהיו במעקב אבל בלי לחץ. הלחץ הוא מיותר מבלבל ומפחיד. התינוק שלך תקין ובריא לחלוטין. ב"ה הלידה עברה בשלום. הוא יגדל לאט לאט בעזרת ה'. תנשמי. ממש תנסי להיות בשמחה. זה חשוב לך וגם מאוד משפיע על הילד.
חיבוק יקרה!! והמון מזל טוב. שתזכו לרוות ממנו מלא נחת ושמחה.
לגבי ברית נדחיתאם מאושרת
כשלבן שלנו דחו את הברית- בהתחלה גם היתה לי הרגשה כזו,אבל אז מישהו אמר לי-
שהיום של הברית- זה היום השמיני של הילד הזה!!!הרי ביום השמיני "הרשמי" הוא לא היה בשל לברית לכם זה לא היה היום השמיני שלו ( זה עזר לי עם ההרגשה שקיימנו את המצווה של ביום השמיני ימול...)
זה כל כך הרגיע אותי,ולקחתי איתי לעוד תחומים בחיים
- התאריך שהוא נולד זה התאריך לידה שלו ולא התאריך שחשבתי לפני...
-ההנקה של הילד הזה היא בדרך אחרת גם אם היא לא ביניקה ממני אלא מבקבוק ( קל להגיד את זה היום אחרי שנים- אז השתגעתי ושאבתי כמה חודשים...).
מזל טוב!!!
לידה ראשונה זה מלחיץThank-u-Hashem
לא יודעים כלום
רק רוצה לענות לגבי החלב....
יועצת הנקה בבית חולים אמרה לי בלידה אחרונה שלי משהו מאוד חכם
התינוק שלי ישן רוב הזמן ולא רצה לאכול ונלחצתי
היא אמרה שהוא לא חייב כמויות של אוכל בימים הראשונים
היא נתנה לי כוס ומזרק קטן ואמרה לי לנסות לסחוט מהשד את מה שיש לתוך הכוס ואם הוא רוצה לתת לו מהמזרק

כמובן גם להניק... אבל בשביל שלא יאבד לך הקולסטרום ש
הוא מאוד טוב לתינוק תסחטי אותו וגם זה יעזור לך אם יש לך גודש או רוצה שלא תרד אספקת החלב

אפילו שבימים הראשונים החלב רק מתחיל להיכנס אז טבעי שאין הרבה
פתאום את תרגישי המון וגודש ובדיוק לזה עוזר הסחיטה או השאיבה שבמקרה שלי לא אהבתי לשאוב בכלל עד היום שונאת לשאוב!!

מזל טוב ובהצלחה!!!
מזל טוב!! שיהיה גידול משמח!רק שאלה ליאחרונה
לא קראתי את התגובות, יתכן שאני חוזרת על מה שנכתב כבר...
הגדולה שלי נולדה גם בערך 2.5, והיא בסדר גמור היום. כל מה שצריך לעשות שונה זה רק להקפיד יותר על ארוחות מסודרות, ולא רק האכלה לפי דרישה (כי אז הוא פשוט ישן ולא יקום לאכול...).
לגבי השאלה למה זה קרה - אין לדעת... ולדעתי גם עדיף לך לא להתעסק בזה. זה באמת מבלבל, זה הגיע מוקדם, לא ציפית לזה, אבל תתעסקי כרגע במתיקות של הקטן שלך וזהו.
לגבי הברית - מוהל אמר לך שצריך לדחות? כי מנסיוננו במשקל 2.5 כן מקיימים ברית. אם הברית אמורה להתקיים במועד (ולא שיש צהבת/התינוק בפגיה וכו' שאז הברית בכל מקרה נדחית) אז מעל 2 קילו אין סיבה לדחות.

שיהיה בקלות ובבריאות ף!
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.אחרונה

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך