המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
לא רוצה לנצלש אז שואלת כאן- חדר הוריםפה לקצת
@מתואמת (לא מצליחה לתייג)

איך מלמדים ילדים שלא נכנסים לחדר של ההורים?
מאיזה גיל מתחילים להקפיד על זה?
נותנים הסבר לזה?

יש בי רצון שהחדר שלנו ישאר שלנו, אבל תוהה לעצמי איך לעשןת את זה בצורה נעימה.

גם לאחים שלי זה לא ברור שלא נכנסים לחדר שינה שלנו בבית שלנו וגם כשאנחנו אצל ההורים ומתארחים בחדר אורחים ואני כל פעם מתלבטת איך אפשר להגיד להם בצורה נעימה שלא יכנסו (הם בגילאי ה20 פלוס)
אנחנו לא מכירים את זה מהבית...
אם הדלת סגורה הם לא נכנסים אבל אם הם יודעים שרק אני או בעלי בחדר אז הם כן נכנסים כשהדלת קצת פתוחה, בדכ בשביל לקחת/לראות את הילד

אשמח כמובן לשמוע מכל אחת שיש לה מה לתרום בנושא.
לגבי הילדים שלכם לא יודעתאנונימיות
כי אצל ההורים שלי אנחנו נכנסים וזה אפילו חדר שחנשים איתם ולא מציק לי שהילדים שלי יכנסו גם
אבל לגבי האחים פשוט להתחיל לסגור או לנעול את הדלת ולהעיר בעדינות אפשר חצי בצחוק...
לאחים שלי ברור שלא נכנסים לחדר שלנו בבית שלנו וכשאנחנו מתארחים אצלם צריך לבקש רשות (זה החדר שלהם ויש שם בגדים ומשחקים) והם קטנים בהרבה
הילדה שלי עוד קטנה וישנה איתנו,שיח סוד
אבל בהחלט אחים שלי וההורים שלי נכנסים אלינו כשאנחנו מתארחים אצלם וזה מעצבן ממש.
לפחות אחים שלי ילדים, אבל בבית של בעלי האחים 30+ נכנסים חופשי וזה כזה לא נעים וגם חמותי כל היום.
וכן גם אצלי בעיקר בשביל לראות את הילדה...
אבל הכי מכעיס בבית שלי שנכנסים לנו... (מבינה את הצד שלי, אצלנו כן הייתה גישה חופשית לחדר ההורים... אבל עכשיו בתור נשואה אותי זה מכעיס ממש ממש.)
בעיקר בגלל שלפי המיטות יודעים מה אנחנו עכשיו וזה מעצבן.

אין לי משהו חכם להגיד
אז עוקבת אחרי השרשור
אצלנו הם נכנסיםשחרית*
בבית של ההורים שלי גם נכנסנו.

מצד שני אין להם יותר מידי מה לחפש שם, אז החדר בהחלט נשאר שלנו.

אפשר לסגור את הדלת וללמד שכשהיא סגורה לא נכנסים.

בבית ההורים אני חושבת שאפשר להסביר לאחים הגדולים בעדינות שידפקו לפני שהם נכנסים גם כשהדלת פתוחה הם בטוח יבינו ויכבדו.
גם אצלנו הילדים לא נכנסים.חלונות
כלומר, אם אני בחדר לנוח ומשאירה דלת פתוחה - אז כן אפשר להכנס (בכוונה משאירה פתוח. מקרים שהספה כבר לא נוחה לי אבל עדיין רוצה להשאר נוכחת)
להכנס סתם לחדר/ לשחק בו וכו' - אין מצב. כלומר הם יכולים להכנס לקחת משהו מהחדר כשהוא ריק, אבל אף פעם לא שוהים בו סתם.

איך מחנכים? מנסה להיזכר בתחילת דרכינו 😅
אני חושבת שלאסוף את הילדים ולהסביר להם שמהיום לא נכנסים לחדר הורים/לא נכנסים סתם לחדר הורים/לא נכנסים כשהדלת סגורה או כל מה שתחליטו. ואז לעמוד על זה.

כשילד נכנס לחדר. להזכיר לו שאמרנו שלא נכנסים, לבקש ממנו לצאת לדפוק על הדלת ולחכות לאישור. ולהיות עיקביים בזה. כשהם יראו שאתם רציניים - זה יכנס לשגרה מהר.

לדעתי לא צריך להסביר ואין גם מה - לכי תסבירי לילדים רעיונות של מרחב זוגי, אינטימיות, פרטיות וכו'😁

מה שכן, לדעתי. כשהילדים גדלים השדרים האלה עוברים גם בלי שתסבירי להם - והרווח כולו שלך ושלהם.
עונה בתור בת להורים שחדר השינה שלהם היה כמו תחנת רכבת אמהלה

לי היה מאד חשוב שחדר השינה יהיה קודש להורים....

ב"ה גם לבעלי זה היה חשוב ויש לו דוגמא טובה מההורים שלו

מגיל מאד קטן, בעצם אף פעם לא נתתי לילדים לישון אתי במיטה(והנקתי עד גיל מאוחר! אבל הקפדתי להחזיר למיטה שלהם)

וכשהילדים גדלו, הם למדו שלא נכנסים לחדר השינה לפני שדופקים בדלת

וגם אם הדלת פתוחה הם עומדים בפתח ומבקשים אישור להכנס.

לא שאני לא נותנת להם להכנס בכלל

ויש לפעמים זמנים כמו שבת אחה"צ או יום חופש שאנחנו נותנים להם להתכרבל אתנו במיטה בבוקר

אבל זה רק בהזמנה שלנו.

גם היום, כשהילדים כבר גדולים, הם לפעמים שוכחים ומתפרצים לחדר, אבל תמיד מזכירה בנעימות שלא נכנסים לפני שדופקים.

 

מה גם שהבית שלי לא מאד גדול וב"ה מבורך בילדים, אני נכנסת מדי פעם לחדר שינה לזמן שקט בשבילי/למנוחת צהריים ונועלת את הדלת

גם בשאר זמני היום דלת חדר השינה סגורה- לא נעולה אבל לא פתוחה לרווחה. 

הכל עניין של הרגל ואם זה חשוב לכם ותעמדו על זה - זה יקרה.

 

יכולה לספר לך אנקדוטה חמודה מהשבוע האחרון-

יצאנו לחופשה זוגית ליום אחד ואחי- זוג צעיר הגיעו לישון אצלנו. כידוע יש לי תאומות שובבות ומפונקות, והדרכתי את בתי הבכורה בטלפון שאם הן בוכות בלילה והיא לא מסתדרת שתלך לדפוק לאחי וגיסתי על הדלת- הזכרתי לה כמובן לא לפתוח בלי רשות. היא ממש התחילה לצחוק ואמרה לי "אמא, למה את אומרת לי את זה, ברור שלא אפתח להם את הדלת, חינכת אותנו טוב"

השאלה שלי היא כזאת: מה כבר יש להם לעשות שם?המקורית
אם הם לא ישנים אתכם או באים אליכם למיטה בלילה, ורק במהלך היום הם נכנסים מדי פעם אני באופן אישי לא רואה בזה בעיה. כן ליצור מציאות שחדר הורים הוא מחוץ לתחום על ידי סגירת דלת במהלך היום, לבקש שידפקו אם סגור כמובן או כשמתלבשים בוודאי אבל מעבר לזה לדעתי ככל שעושים מזה יותר עניין זה נהיה להם יותר מעניין ומסקרן.
אני לא מבינה את האיסור הזהאמאשוני
כל עוד הילד בגיל שהוא צריך את הביטחון של אבא ואמא לא מבינה איך אפשר למנוע את זה ממנו ללילה שלם.
אצלנו הגדולים בני 7, 10 כבר לא נכנסים. לא עשינו על זה שום תהליך מיוחד, פשוט גדלו וזהו.
הקטנה (בת 4) עוד נכנסת. במהלך היום כשאני מניקה או מתלבשת או בערב כשצריך תמיד נועלים.
אם הילדה לבד בבית מחוץ לחדר אני לא נועלת רק כשיש איתה עוד אח.
בפועל ילדים עד גיל 3-4 עוד בעצם אלינו לפעמים בלילה גם אם לעיתים רחוקות.
בעצם כשחושבים על זה אנחנו כן שולחים את הגדולים נגיד להביא טיטול לתינוק מהחדר או לסדר כביסה שלו וזה נמצא בחדר שלנו. לא חשבתי על זה..
כשהוא לא יהיה איתנו מניחה שכבר לא יצא להם להיכנס.
אה ובעצם אם אנחנו יוצאים בערב ומשאירים את התינוק אז הבכור ישן במיטה שלי צמוד לתינוק במתחברת...
@מתואמת גם במצב כזה הגדולים לא נכנסים אליכם? לא קרה מצב שהם שמרו על תינוק ישן במיטה שלו בחדר שלכם?
לא הייתה לנו אף פעם מיטחברת (אם כי זה חלום שלי )מתואמת
אז אם השארתי תינוק ישן להשגחת הגדולים - פשוט הוצאתי את העגלה או העריסה לסלון.
למה לא מבינה?משמעת עצמית
אולי לך מתאים שהחדר לא רק זוגי.
לי למשל ממש לא מתאים. והבנות שלי יודעות שזה החדר שלנו ולא נכנסים אליו סתם. ואין כזה דבר לבוא למיטה שלנו. אני פשוט לא אישן ככה.
זה מובן מאוד שזוג צריך מרחב פרטי.
כמובן שאני מדריכה אותן שאם צריכות אותנו כי מפחדות/ כואב משו וכו דופקים ומחכים שנאפשר להיכנס.
אגב, בד"כ לא נועלת. והן לא נכנסות בלי לדפוק.

לפעמים אנחנו חוגגים כולם או משחנשים אבל זה לגמרי בהזמנה ובגבול.
גמני לא מבינה את האיסורoo
ברור שזוג צריך מרחב פרטי. אפשר פשוט לנעול את הדלת כל פעם, זה לוקח בדיוק שניה. לא אוהבת לאסור משהו שאפשר לפתור בדרך פשוטה אחרת.
זה לא עניין רק של זמנים ספציפיים בהם צריך פרטיותרק שאלה לי
זה לאפשר לי ולנו מרחב פרטי, שהוא רק שלנו. אני צריכה בשביל הנפש את המקום הזה שהילדים לא נכנסים אליו, הם גם ככה ממלאים את כל כולנו כל היום;) וכמובן שאנשים לא מהמשפחה בכלל לא נכנסים.
אצלי זה למשל יושב גם עלחלונות
הפחד שילכלכו.
החדר שלנו מלאא טקסטיל בצבע לבן ולא בא לי שיסתבבו בו ילדים..
טוב אני מראש לא נכנסת לפינות הללוoo
אין לי בבית דברים שאני מפחדת שילכלכו או ישברו, בשום מקום. אני מעדיפה להתאים את החפצים לבית עם ילדים, מאשר לאסור להכנס לחדר.
חחחח זה שריטה שלי.חלונות
האיסור על כניסה - ממש לא רק בגלל זה.
אבל אהבתי לאסטטיות ועיצוב גוברת על שיקולים הגיוניים. 🤷
גם אני חוששת מזהמתואמת
לא שיש לנו דברים "מפוארים" בחדר, אבל אני איסטינסטית ולא מוכנה שאף אחד יהיה על המיטה שלי. (גם בעלי צריך לשמור על גבולות לפעמים )
ולכן רק תינוקות נקיים אחרי אמבטיה אני מכניסה למיטה שלי...
אני לא מבינהאמאשוני
איך אפשר לצפות מילד בגיל 3-4 שחולם שיש גנב/ מפלצת/ אריה בבית שידפוק או יבקש רשות להיכנס אלינו באמצע הלילה, לא נתפס לי, לא מובן לי. ברמת ההזוי מבחינת יכולת ההבנה שלי,
לא קשור לאם מתאים לי חדר זוגי או לא.
מבחינת שהילד צריך דחוף את ההורים. לא משנה איפה ומה ההגדרה של החדר.
מאותה סיבה גם לא ארדם עם דלת נעולה או בקומה נפרדת, כי השניות הראשונות הן החשובות מבחינת הילד לדעת שאבא ואמא פה
לגבי לישון במיטת ההורים זאת שאלה אחרת בכלל. (מניחה שגם מי שהילדים שלה לא ישנים איתה במיטה אז היא קמה לשבת לידם ליד מיטת הילד כלומר הצורך של הילד בהורה זמין מסופק ובכל מקרה זה כבר השלב השני של ההרגעה. שכבר חוזרים לישון)
אצלנו בגיל הזה הם באמת לא דופקים בלילהמתואמת
אלא פשוט בוכים במיטה עד שאנחנו באים אליהם... אם הם כן קמים בעצמם, הם נעמדים ליד הדלת שלנו ובוכים עד שאנחנו קמים אליהם.
בלילה אנחנו לא סוגרים את הדלת כשאנחנו ישנים, כדי שנוכל לשמוע אותם.
הכל עניין שלהרגלמשמעת עצמית
הן לגמרי יודעות שאנחנו שם
ושנינו מתעוררים בשניה
כאמור אני לא נועלת ולדעתי זה משנה מאוד בהרגשה.
ולאחרונה אפילו משאירים חריץ פתוח כי התינוקת עברה לחדר שלהן, אז כדי שנשמע אותה.

מה לא זמין בזה?

ואגב, זה בכלל לא תחת הכותרת של "אסור"
זו פשוט ההתנהלות בבית.
וואואמאשוני
אם להוציא עריסת תינוק מהחדר כל פעם שאח גדול שומר כמה דקות על התינוק היה נשמע לי כמו מסירות נפש,
אז לקום ברגע הראשון לילד בוכה נשמע לי כמו מעל הספירות
יש לי עכשיו שתי ילדות שמתעוררות בלילה כחלק מתהליך הסתגלות לשגרה ואני קמה מהר לפני שיעירו את התינוק וזה קשווווח כמה רמות גבוהות מעל האופציה שהם יבואו אלינו
אולי גם הגוף מתרגל... או שמוכנים לשלם את המחיר הזה.

ותודה על ההסבר 😘

רק למען הסר ספק לא שפטתי את ההחלטה אם זה בסדר או לא, באמת לא הבנתי אותה... כאילו לא הבנתי איך זה קורה בפועל
גדלתי בבית שאין דבר כזה לפתוח את הדלתדואגת!
של ההורים בלי רשות אם הם נמצאים בחדר (כשהם לא בו אין בעיה..)

עדיין ידעתי שהם פה בשבילי לכל דבר. והערתי אותם בדפיקה על הדלת השניה לי חלום רע או לא הרגשתי טוב.

לא פוגם במעט בתחושה שהם פה לכל דבר.

לא רלוונטי לגיל שבו אין הפרדה בין דמיון למציאותאמאשוני
כשילד מתעורר ויודע להגיד "חלמתי חלום רע"
זה לא נעים, אבל לא על השלב הזה אני מדברת.
בד"כ לא זוכרים חוויות מגיל 3, את כנראה מדברת על גיל גדול יותר.
גם אז לא היינו פותחים.דואגת!
יודעת מאחורי הקטנה.

ברגע שמבינים את הקטע של הלדפוק על הדלת, לא נכנסים בלי רשות. גם שם לא נרשמה חרדת נטישה.
אצלנו בבית ככה היהפאף
גם בגיל קטן, לפני שנכנסים דופקים, החדר של ההורים שלי אף פעם לא היה נעול, כלומר אם לא ענו פשוט נכנסנו, אבל קודם דופקים ומחכים לתשובה...לא נרשמו טראומות🤷🏻‍♀️והם אגב נתנו לנו לישון איתם עד גיל מאוחר יחסית
ברור שאנחנו ישנים עם דלת פתוחה. התכוונתי למהלך היוםאמהלה


מה הבעיה שההורים ילכו אליו לחדר או למיטה שלו??מזלטוב
בלי שום קשר.. איך אפשר לסגור/ לנעול?רק קוראת פה
בלילה
ולכל כך הרבה שעות..בלי לשמוע כלום ובקושי להריח
אם יש שריפה במטבח?
קצר באיזה חדר
גנב שנכנס
סוטה?
מנסה לענות:מתואמת
קודם כול - זה תלוי בהרגשה האישית שלנו. לנו מפריע שאחרים נכנסים לחדר שלנו, כולל הילדים, ולכן באופן טבעי ננסה להימנע מזה. (לי זה מפריע משני תחומים - גם כי חדר של זוג הוא אישי ואינטימי, וגם כי אני רוצה שתישאר פינה אחת בבית שהיא יחסית נקייה...)
תינוקות ישנים איתנו בחדר. גם אחרי שהם עוברים לחדר ילדים - עדיין לפעמים הם יבואו באמצע הלילה לישון איתנו.
איפשהו בין גיל שנתיים לשלוש אנחנו משתדלים לא להביא אותם אלינו לחדר בלילה (גם מבחינה טכנית - זה לא נוח לישון עם ילד בגיל כזה במיטה...). מודה שלבעלי זה קשה יותר להתמיד בזה, וכשהוא גמור מעייפות הוא מעדיף לקחת את הילד אליו מאשר לנסות להרדים אותו בחדר בסלון...
וזהו, בגיל גדול יותר כבר באמת אין סיבה שייכנסו לחדר שלנו בלילה.
ובקשר ליום - קודם כול, אנחנו לא מבלים בעצמנו בחדר במשך היום כמעט. ואם כן - אז זה או בשביל לנוח או בשביל לעבוד, שני דברים שגם ככה דורשים שקט ולכן ילדים לא יכולים להיכנס.
מלבד זאת, אין שום סיבה לילדים להיכנס לחדר שלנו. מאוחסנים שם רק דברים שלנו או דברים שגם ככה לא אמורים להיות נגישים להם. (לאחרונה התחלתי לאחסן אצלנו בחדר את הפרסים וחומרי היצירה שאני משחררת מדי פעם בפיקוח שלי, וזה קצת מאתגר יותר כי הם רוצים לפעמים לבחור בעצמם... אבל לימדתי אותם לעמוד בפתח החדר ולחכות בסבלנות עד שאבחר בשבילם. זה לא קשור רק לעצם הכניסה לחדר אלא גם לזה שלא תמיד אני רוצה שהם יבחרו בעצמם ויתחילו להתלבט במשך שעות או לריב...)
אם למשל הם מסדרים את הבית ומוצאים משהו ששייך לחדר שלנו, אני אומרת להם לתלות אותו על הדלת או מקסימום להניח אותו על השולחן הקטן שבכניסה לחדר.
זה לא שהדלת כל הזמן סגורה ומסוגרת...
אז זהו. ככה זה אצלנו.
אני יודעת שזה לא מתאים לכל אחד, ושיש כאלה שחושבים שזה מוגזם. זה מה שמתאים לנו ולהרגשה שלנו.
מקווה שעזרתי ושהסברתי טוב

עורכת ומוסיפה לגבי האחים שלי:
באמת היה קשה להבהיר להם את זה בהתחלה, כי אצל ההורים שלי החדר לא פרטי ברמה כזו. אבל בסוף הם קלטו שאנחנו שונים, גם אם היו פעמים שזה היה לא נעים... (למשל - אחי ביקש לישון בבית שלנו בחג סוכות אחד כשלא היינו בבית. ואז הסוכה שלנו הייתה במרפסת שיצאה מחדר השינה. ולא הסכמנו... אבל מלבד זאת - כשיש אורחים הדלת שלנו פשוט סגורה, ויש להם נימוס בסיסי בד"כ לא לפתוח דלתות סגורות...)
גם אצלינו בערך ככה, אבל לא עד כדי כךמיואשת******
אם הם צריכות משהו ואנחנו לא בחדר לא אכפת לי שיכנסו אבל זה לקחת משהו ולצאת. לא שוהים לנו בחדר.
והכלל ממש ברור. אם הדלת סגורה דופקים. אין להיכנס בלי לדפוק ולחכות שנענה. כמובן לא בגיל קטן ממש
אצלינו הילדים בכל הגילאיםתמיד להודות
נכנסים חופשי ואני ממש אוהבת את זה.

אני לא רואה משהו מקודש בחדר שלנו וכיף לי שלפעמים (בעיקר בשבתות) הילדים גם הגדולים יכולים לבוא לשכב לידי במיטה ולדבר.
אני גם אוהבת את זהזמני לשליש1
הביחד של כולנו במיטה שלנו. הכי טבעי לי.
אני מתה על זהתמיד להודות
ובעלי תמיד תוהה עד מתי הגדולה (בת 15) תעשה את זה. התקווה שלו שלנצח.

ואגב, לישון איתנו בלילה זה מציאות שלא קיימת גם מגיל קטן את זה אני לא אוהבת.
כל ליל שבתשירוש16
הייתי נכנסת לחדר ההורים, יושבת ליד אימי ומדברת איתה מהדלקת נרות ועד שהבנים חזרו מבית הכנסת. חוויה כזאת של אמא ובת.
ועדיין..
תמיד היה ועדיין ברור לכל המשפחה שלא נכנסים לחדר הורים בלי רשות. לא משנה מה המצב. גם כשהם לא בבית ואפילו בחו"ל. זה המקום הפרטי שלהם ולא נכנסים לשם. גם אם זה כדי לקחת דברים שאני צריכה כמו משחת שיניים או טישו.
ואי, עשית לי דמעות בענייםתמיד להודות
זה נשמע לי מהמם (אני יתומה מגיל קטן מאמא והלוואי והיה לי אפשרות לעשות את זה אתה)
חיבןק יקרהתוהה לי
שתזכי לחוויות משמעותיות ומחברות עם הילדים שלך❤
עד היום אנחנו ככה..אהבתחינם
וחורף בכלל.. גשם ואנחנו עם אמא מתחת לפוך מדברות.
מה גם, שאני שבת אצלם תמיד אחרי הסעדודה של שבת אני בורחת לנמנם אצלם🤣החדר הכי נוח בבית…

אצלנו זה בהחלט פתוח.. כרגע הם קטנים אז ושאי שנכנסים
קוראת את כולכן ומעלות לי נקןדות למחשבהפה לקצת
יותר מאוחר אכתוב יותר.

תודה לכל אחת שמגיבה!
אצלנו אין איסור כזה...סופי123
אני לא מרשה לשחק או להכניס חברים אלינו לחדר אבל לכל צורך אחר ובעיקר אם אנחנו שם זה עוד חדר בבית, אין עניין מיוחד סביבו
בעיניי חדר ההורים הוא המקום הכי חשוב בביתמקרמה
לא סתם עושים ממנו קודש
ודווקא בגלל זה הוא פתוח לילדים חופשי.

כי המשפחה שלנו היא הדבר הכי חשוב
ולילדים שלנו מגיע להיות הכי בטוחים ורגועים
וברור לי שיש משהו בתחושה הביתית הזו ובהרגשה שהם תמיד מוזמנים ויש להם תמיד מקום שעושה להם טוב בבפנוכו.

זוכרת את עצמי בתור ילדה גדולה ממש הולכת למיטה של ההורים שלי כשהייתי צריכה נחמה.
וילדה גדולה הכוונה לגיל תיכון ומעלה
כי יש משהו במיטה של אבא ואמא שמחזיר אותי.להיות הילדה הקטנה גם היום.
מתחברת מאדקפה הפוך

עוד לא יודעת מה בדיוק נעשה , אבל ברור לי שאני רוצה ליצור תחושה שהחדר של אבא ואמא זה המקום הכי בטוח בעולם, מחבק ועוטף. 

כמובן, אם הדלת סגורה בודאי שדופקים וזה אגב נכון לכל חדר, לא רק לחדר של הורים
(וגם אני בעז"ה אדפוק לפני שאני נכנסת לחדרים של הילדים שלי שיגדלו - זה נימוס ולכבד את הילד כאדם עם פרטיות ועולם משלו וגם לא להבהיל את מי שנמצא, אני לא סובלת שאנשים פורצים לדלת סגורה שאני בפנים זה חוסר נימוס בסיסי בעיני) ואם הדלת פתוחה מותר להכנס...

לגבי הילדים שלכם בעז"ההנורמלית האחרונה
קצת אחרי גיל שנתיים התחלתי ללמד את הגברת פה לדפוק על הדלת שלנו לפני שהיא נכנסת. פשוט לחזור שוב ושוב על כך שצריך לדפוק לפני שנכנסים, קואפ נכנסת בלי - להוציא בעדינות ולבקש שתדפוק. (היא עומדת בחוץ "טוק טוק, מי שם? אפשר להכנס? )
אצלי הבדל מהותי בין לילה ליוםדיליה

בלילה דלת נעולה!!

אני ממש אוהבת לישון בכל מיני תנוחות זוגיות שלא מתאים לי שהילדים יחשפו אליהם.

אני מתפלאה שזה לא מפריע לאף אחד אני תמיד תוהה על כך. 

לילה הוא זמן אינטינמי להורים בעיני...

ביום הם על הכיפק בחדר האהוב שלנו נהנים לקפוץ על המיטות ולבלגן את הסדינים ומזה אני משתגעת כמובן.

אבל שכנים ואחים מעולם לא נכנסו לי...

רק אחיות או גיסות שהיו צריכות מקום פרטי להניק. איכשהו זה ברור...

אז קראתי את כולכן וזה דיי העסיק אותי היופפה לקצת
ניסיתי לגבש לעצמי דעה מה אני בעצם רוצה.

אז ברור לי שכרגע בלילה הדלת לא נעולה ואפילו לא סגורה עד הסוף כדי שנוכל לשמוע אותו ולדעת שהכל בסדר.
אבל כשילדים יותר גדולים וכן יכולים להפתיע בכניסה לחדר אני כן חושבת שיותר נעים שהדלת תהיה נעןלה, אבל יש עוד הרבה שנים טובות עד שזה יקרה בעז"ה.
וביום, שם יותר חשובה לי הפרטיות.
ניסיתי להבין מה חשוב לי.
אצלנו אין מיטות מחוברות או מופרדות, הן תמיד מופרדות ככה שמהבחינה הזאת אין לי בעיה.
כן מפריע לי שיראו את השמיכה הזוגית (שלא תמיד בחוץ אלא רק כשאנחנו ביחד), שיראו את החזייה שזרוקה איפשהוא בחדר כי מורידה אותה לפני השינה ועוד כל מיני פרטים כאלה קטנים שכרגע אני דואגת להעלים בבוקר כדי שלא יראו אותם כשאנחנו ישנים אצל ההורים לדוגמא.

לשחק בחדר ולשהות בו סתם ככה במהלך היום זה ברור שאין סיבה.
אבל זה כן נחמד להתכרבל עם הקטנציק במיטה סתם ככה באמצע היום כשרוצים לנוח ואם נחליט שאין כניסה לחדר שלנו זה ימנע את האפשרות הזאת, שבטח תהיה כייפית גם בהמשך.

וקצת מוזר לי לחשוב שאגיד לילד שלי שכדי לבוא אליי הוא יצטרך לדפוק בדלת ולחכות, אני חושבת שאני רוצה שהילד יידע שתמיד הוא יכול לבוא בלי לחשוב פעמיים והצורך הזה לדפוק ולחכות ואולי לשמוע שאי אפשר עכשיו זה פחות נחמד. ובכלל, להתקל בדלת נעולה לא נראה לי נותן הרגשת ביטחון שיש לאן לפנות.

קיצור, עוד צריכה להתבשל עם זה ולהבין מה אני רוצה ואיך זה יכול לקרות בלי לוותר על מה שחשוב לי.
תודה לכולכן על כל הנקודות שהעלתן!
אני רקמשמעת עצמית
תמיד המיטות שלכם מופרדות?

למה??
זה מנהג כלשהו?
גם שלי תמיד מופרד, מפריע לי לישון במיטה מחוברתoo
לא נראה לי מנהג.חלונות
אני מכירה הרבה חרדים שנוהגים כך מאדיאל.
איזה אידיאל?כבתחילה
מה שאני מכירה:חלונות
הוספת קדושה. גם בין בני הזוג עצמם וגם כלפי הילדים.

קיים גם הפחד הזה: מה יחשבו הילדים אם יבינו שאבא ואמא ישנים יחד...

מענייןכבתחילה
אם בעצם יש גזירת חזל בימים שאסורים להפריד מיטות זה אומר שבימים המותרים טוב שהמיטות יהיו מחוברות, אחרת לא היו גוזרים על זה..

אבל טוב אני לא אגיד כל מה שאני רוצה להגיד כי אני יודעת שאת לא חושבת ומתנהגת ככה.
איך את יודעת מה אני חושבת ומתנהגת?חלונות
שואלת באמת. מענין אותי לדעת
לפי תגובות קודמות שאני זוכרת שכתבתכבתחילה
אני לא צודקת במה שאמרתי?
יואו! הולכת לחפש בכרטיס שלי😅חלונות
באמת מענין אותי איך נוצר אצלך רושם כזה
אהה אני חושבת שהבנתי למה התרשמת כך🙂חלונות
בכל אופן נידה רגילה אני לא שורדת.
אז שינה במיטות נפרדות - מאן שכר דמיא
אני לא חושבת שזה ההסבר..חגהבגה
אלא כדי שלא ידעו מתי אסורים ומתי מותרים...
אפשר לחבר/להפריד כל בוקרכבתחילה
אם רוצים שלא ידעו אם הם אסורים או מותרים.
או לסגור את החדר.
נכון..חגהבגה
אני *יודעת* שזה ההסבר של חוגים די גדולים במגזרחלונות
הבנתי. מעניין....חגהבגה
בחב"ד נוהגים ככהמצטרפת למועדון
הבנתי שמדובר בתקנה של אדמור הזקן. פעם היה נהוג שישנים במיטה אחת ובימי הנידה הבעל ישן על הרצפה. אדוהז בעצם הציע שלכתחילה יהיו שתי מיטות נפרדות.
ברור לי שמעבר לקטע הטכני יש פה גם ענין מהותי של פרישות מסוימת.
בפועל זה לא שיש הגבלה אמיתית על לחבר את המיטות וכל בני זוג חופשיים לגמרי בענין הזה. פשוט המראה של המיטות המחוברות הוא לא המראה הטבעי של החדר ומשתדלים שהילדים יראו את המיטות נפרדות.
פחד? ממש עצוב לשמוע שיש כזה פחד לאנשיםמיואשת******
להוסיף קדושה?!חדשה ישנה
למה זה נשמע לי בדיוק הפוך?
איזה עניין יש להפריד בין בני זוג כשהם מותרים? להיפך, הדבר הכי קדוש זה שהם קרובים ומחובקים. (אפילו הכרובים בקודש הקודשים יעידו...)
קצת הכללתמשמעת עצמית
בעיקר חסידי גור
ועוד מעט חסידים אחרים
אני מכירה אחרת. ומכירה טוב.חלונות
בדיוק. אצל ליטאים המיטות מחוברות ברגילאחתפלוס
אני חושבת שאפשר לקרוא לזה מנהג, מה שידוע לי שכך נוהגים בחב"דאמהלה

וגם בכל החסידויות

וכן- בצבור הליטאי- יוצאי ישיבת תפרח נוהגים כך בהדרכת רבותיהם.

למה? יש הסבר כלשהו?כבתחילה
לא יודעת. אף פעם לא חקרתי את הנושאאמהלה


זה מנהג של חב"ד/חסידים, למיטב ידיעתי.מתואמת
כן, תמיד. זה מנהג חבדפה לקצת
יש לנו שתי מיטות יחיד ולא מיטה יהודית/זוגית.
המיטות לא ברוחב סטנדרטי אלא ברוחב מטר (ויש כאלה עם מיטות 1.10/1.20) מה שמאפשר שכיבה באותה מיטה בנוחות.

לפי מה שאני זוכרת זאת תקנה של האדמור הזקן (האדמור הראשון של חבד).
וזה לא שאסור לנו לחבר את המיטות אם רוצים פשוט אם מחברים אז אחכ מפרידים, אני אף פעם לא הרגשתי צורך לחבר.
איך יש מקום לשתי מיטות גדולות?כן אני
לא הבנתי את השאלהפה לקצת
יש לכם מקום בחדר?כן אני
ואם אצליכם ספציפית יש מקום,
מה עושים אנשים עם חדר שינה קטן?
כןפה לקצת
מסתדרים, בדיוק כמו שאף אחד לא יגיד 'טוב החדר קטן לשתי מיטות אז נישןכל אחד בחדר אחר'.

יש גם כאלה שיש להם מיטה אחת בגודל רגיל ומיטה אחת ברוחב מטר.

לי ברור שאם אמצא דירה להשכרה שבה החדר קטן ולא יכנסו המיטות שלנו, אנחנו לא נשכור את הדירה הזאת.
בדיוק כמו שברור לי שלא אשכור דירה בלי שירותים...
מזל שאנחנו לא נוהגים את זהכן אני
(לא ממש חב"דיים, אבל נוהגים מנהגי חב"ד)
לא בונים היום כמעט בתים כאלה. החדרים קטניםאורוש3
בכל הדירות שיצא לי לראות תמיד יש חדר אחד שהוא גדול יותרפה לקצת
זה לא באמת בלתי אפשרי, לא צריך מרחק של 3 מטר בין המיטות.
מי שזה חשוב לו הוא יסתדר עם זה.
אבל אז אין מצב להכניס מיטת תינוקאורוש3
ועם מיטה זוגית תמיד יש מצב להכניס מיטת תינוק?פה לקצת
ובכל זאת כנראה שאף זוג לא יוותר על מיטה זוגית בשביל מיטת תינוק...

ויש מצב, אולי לפעמים זה יותר מורכב אבל אפשרי להכניס עריסה
צפוף. אבל אפשריאורוש3
מתנצלת. לא התכוונתי להתקיף אותך או משהו. למען האמת זה ממש מבאס. הייתי רוצה חדר ענק ומרווח.
הכל בסדר, לא הרגשתי מותקפת או שום דבר אחר. את אחלה פה לקצת
את צודקת. אפשר להסתדר עם מה שחשובמיואשת******
וחייבת לומר שאני לא מבינה על מה הויכוח
אם זה המנהג וככה נעים לכם אז מצוין, למה מנסים להוכיח שזה פחות נוח? אני ממש לא מסכימה יש המון צורות לזוג להנות בחדר השינה ולא כולם חייבים להיות אותו דבר.
תפסיקי להגן על המנהג שלכם, את ממש לא צריכה. מי שלא מבינה בעיה שלה.
תודה על זה פה לקצת
יאללה באמת משחררת.
סתם הציק לי שהוציאו אותנו מסכנים, עזובים ואומללים עם מנהגים שמקשים על החיים ומרחיקים בין בני זוג.
מסכימה איתך. גם לי הציק בשבילךהשקט הזה
רק תדעי שזה מנהג מוכר ולמדתי עליו בהדרכה שלינפש חיה.
המדריכה הראתה לי אופציות שונות בחדר בשביל שאכיר .
כל הכבוד לך על זה.מזלטובאחרונה
אצלנו בחדר אין מקום ל2 מיטות ברוחב מטרטארקו
כלומר יש, אבל הן יהיו צמודות או יחסמו את הדלת.

חדר של קצת פחות מ3 מטר וגם הצורה שלו גורמת לזה..
אבל אם זה היה המנהג שלנו לא היינו גרים בבית הזהטארקו
ואני מצטרפת ל מיואשת שהפורום החמוד לא נותן לי לתייג- תפסיקי להגן על המנהג שלכם!! הוא ממש לגיטימי
זה בדיוק מה שאמרתי, שמי שזה חשוב לו לא ישכיר דירה שלא מותאמתפה לקצת
לצרכים שלו.

תודה
כן כן חיזקתי את דברייךטארקו
לא חושבת שזה כזה נחרץ..מצטרפת..
גם בחב"ד אפשר בימי הטהרה להיות עם מיטות מחוברות בלי להפריד אח"כ.
(כמובן בזמן ההרחקות להפריד.. אבל ככה ברגיל לא חייב)
ברור.פה לקצת
גם בחבד כנראה שאפשר לקנות מיטה יהודית ולהפריד כשצריך (ולדאוג למה שצריך בימים האסורים) אבל נוהגים אחרת.
ממה שאני למדתי; יותר נפוץ בחבד שהמיטות תמיד מופרדות ולא משאירים אותן מחוברות במהלך היום.
רק אומרתיערת דבש

שרוחב מטר ממש לא מאפשר שינה משותפת בנוחות.

מכירה מההורים..

זה נחמד מאוד

לא מתקרב אבל לרוחב שמאפשר שינה נוחה לזוג כל לילה.

וזה בעצם הקוץ במנהג הזה

בעצם זה מגביל מאוד את הקרבה בין בני הזוג. חבל.

אם הייתי נוהגת ככה משום מה

הייתי חושבת על אופציה של מיטה זוגית ועוד מיטה קטנה.

זה מצחיק לומר לי את זהפה לקצת
כשלי אישית יש ניסיון בזה ואת רק מכירה מההורים....

וזה לא מגביל שום קרבה ביננו.
מאמינה לך יערת דבש

מאמינה שיש זוגות שזה כן יגביל קרבה בינהם

כי לא כולם אותו דבר..

ושזה מנהג כזה שכולם נוהגים כך זה פשוט חבל

 

וכן..המיטה לנו לא בהרבה קטנה

ויש לי נסיון במגוון מיטות..אז זה לא רק מההורים

אבל אם טוב לך ככה הכי טוב!

יכולה להגיד גפ מהצד השני שלי ולבעלי יש מיטה יהודיתהשקט הזה
שמורכבת משתי מיטות סטנדרטיות של 80 ס"מ ותכלס בד"כ אם אנחנו ישנים ביחד זה יוצא שזה רק על מיטה אחת וזה די נוח לנו.

נוחות זה עניין אינדוודואלי וגם תלוי מנסתם בגודל של האנשים שחולקים את המיטה.
מיטה יהודית יכולה להיות ממש נוחה!דואגת!
יודעת שזה ממש לא הנושא.

אבל עם כמה תנאים לבחירת מיטה, אין סיבה שבעולם להיות צריכים לישון על אותה מיטה.

אני יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה לזה שאתם ישנים רק במיטה אחת ולא על שתי המיטות היא בגלל החיבור בין המיטות שהוא לא נח לשינה.
הרווח באמת מציקהשקט הזה
אבל הנחרצות הזאת של "אין סיבה שבעולם" או להודיע שזה לא נוח, למישהי שנוהגת ככה, צורמת לי.

יש פה אישה נהדרת, שזה המנהג שלה. נוח לה לקיים אותו ונוח לה לישון עם בעלה גם כשזו מיטה אחת.
מי אנחנו שנבוא ןנגיד אחרת??

גם כשהייתי באולפנה עם פנימיה, ישנו הרבה פעמים ביחד חברות במיטה וזה היה ממש סבבה(אני יודעת שזה לא נשמע טוב, אבל היו סיבות טובות כמו בת שגילתה שיונים נכנסו ולכלכו לה את המצעים או לילות קרים במיוחד שההסקה החליטה לשבות) ככה שנוחות זה לגמרי עניין סובייקטיבי ולא הבנתי למה לבוא ולהחליט עבןר מישהי מה נוח לה ומה לא
אין סיבה בעולם להיות צריכים לישון על אותה מיטה כי לא נחדואגת!
אני עומדת מאחורי המשפט.

אין בעיה לישון על אותה מיטה וגם אני לפעמים עושה את זה כשיש רווח בין המיטות (לא המיטות שלנו..)

רק שאם היא ישנה על מיטה אחת בגלל שלא נח לה הרווח בין המיטות שתדע שאפשר אחרת!
יש כאלה שישנים באותה מיטה בלי קשר לרווחאנונימיות
שניה בואי נחלקהשקט הזה
יש את פה לקצת שהמנהג שלהם הוא שתי מיטות נפרדות ויש לה מיטה רחבה ונוחלה לישון ביחד במיטה אחת.
כשיערת דבש הגיבה לה שזה לא נוח, הגבתי לה שיכול להיות נוח גם במיטה של 80 ס"מ וזה אישי.

את הגבת לי שאם אנחנו ישנים באותה מיטה בגלל הרווח שנדע שאפשר אחרת.
מקבלת, כרגע לא קריטי לנו, גם כי כמו שאמרתי סבבה לנו במיטה אחת.
יכול להיות שבהמשך החיים אם נחפש מיטה, נחפש משהו שבו הרווח פחות יפריע. כרגע מה שיש לנו מתאים לנו ולצרכים שלנו
מעולה!דואגת!
ברור שאני לא מדברת על כאלה ישנים על מיטות נפרדות מאידיאל.

נו, תסבירי מה זה אפשר אחרתמיואשת******
אצלינו לא מרגישים את הרווח כמעטתוהה לי
כי המיטות כבדות אז הן לא זזות מעצמן, ועם סדין זוגי
גם שליו כבדות וגם עם סדין מרגישיםמיואשת******
אולי זה קשור לגילם של המזרונים 😁
יכול להיות, יש לנו באמתתוהה לי
מזרנים ממש טובים ונוקשים, בכל זאת נשואה הרבה פחות זמן ממך ברור שאם מעבירים יד מרגישים רווח אבל כששוכבים על הרווח לא מרגישים כמעט.
יש מיטות עם וו שמחבר ביניהםoo
ואז בקושי מרגישים את הרווח
אני קניתי כזה ששמים בארונות מטבח שילגים לא יפתחו,אקריליק

ואז שמתי את זה על המיטה שלנו

 

גם לנו יש כזו. 2 מיטות נפרדות לגמריהמקורית
ברווח של 90 כל אחת, לא שמה סדין זוגי אף פעם נראה לי שאפילו אין לי אחד כזה. הן כבדות מאוד ויש להן וו חיבור. לא אגיד שלא מרגישים רווח אבל זה לא מפריע כי הוו חזקה
יש כמה דברים שגורמים לזה שהרווח מפריעדואגת!
1. מסגרת פנימית של מיטה (יש מיטות יהודיות שגם יש להם מסגרות פנימיות ואז זה מוסיף רווח בין המזגנים.

לעומת זאת-מסגרת בשלושת הצדדים האחרים של המיטה היא קריטית שהמזרן לא יברח!
2. מיטות שזזות ונפרדות- אני פחות ממליצה על מיטות כבדות כי למרות שהן לא זזות הן פחות פרקטיות להזזה.
אפשר לקנות סוגרים כאלה כמו של ארגזי כלים (וארגזי תחמושת..) ולחבר ככה בין המיטות מבטיח שהמיטות לא יפרדו.

3. המזרן עצמו!!
אמנם הסעיף הזה פוסל את מרבית החברות והמזרנים. אבל הוא כל כך חשוב! מזרן בלי התפר המקיף של המיטה! בתמונה בצד ימין יש מראה בלי התפר, בצד שמאל עם.
שווה ממש את ההתעקשות!!
לא משנה אם יש סדין זוגי או לא. אין לרווח שום משמעות..

יש הרבה שממליצים גם לא לקנות מזרן קפיצים כי הקפיצים נהרסים בצורה לא שווה וזה גורם לשקיעות לא נוחות במיטה. אני לא יכולה לחתום על זה כי אין לי ניסיון בזה אבל אני נוטה להאמין.




לכל מי ששאל עוד רגע

לנו יש מיטה בסיסית של עץ האורן . המזרן של אירופלקס (אקסטרים אייר) שווה כל שקל.
אהה, ענין המזרן חשוב מאד. תודה!מיואשת******
כל השאר יש לנו, אבל באמת המזרן הוא עם התפר וזה משגע.
כשנקנה יום אחד מזרן חדש אשים לב לנקודה הזו
תודה רבה!
וואי גם אני לא הכרתי... תודה!נפש חיה.
לא מניסיוןיפהפיה
שמעתי שיש מגן מזרון שהוא בגודל של 2 המזרונים, ועבה יחסית. מעין תוספת על המזרון. נשמע לי משמעותי ממש ומן הסתם ככה גם השוליים של המזרונים יהיו פחות מורגשים..
מכירה.. בעייתי לי בגלל שכשמפרידים את המיטותדואגת!
אין לי איפה לשים את זה..
גם אנחנו. ולא בגלל הרווחאנונימיות
זה העניןיערת דבש

'אם אנחנו ישנים ביחד'

כשהמיטות מחוברות

אז כשמותרים גם בתקופות ארוכות

זה תמיד מרגיש קרוב ושינה משותפת.. לעומת מיטה נפרדת.

 

ולך נוח לשון יחד קבוע במיטה של 80 ס"מ לרוב האנשים אני מאמינה שלא. גם לא כולם דקיקים או קטנים בגוף וכו וכו

 

כשזה מנהג של רוב חבד ורוב רוב החסידים, מניחה שלא לכולם שם זה נוח. אז זה נהיה בעייתי..

מי שלא נוח לו או שמימדיו גדולים יכול לקנות גם מיטה ברוחב 1.2פה לקצת
תאמיני לי שאין מצווה לסבול ומי שזה חשוב לו דואג לזה עוד לפני החתונה.
יש לי לא מעט חברות שיש להן שתי מיטות נפרדות ולפני החתונה המליצו על רוחב מטר ואמרו שזה מעולה ולא צריך יותר, וכמו שאת יכולה להביןלא כולן באותן מימדים ועדיין מסתדרים עם זה בטוב.

(ולגבי המקום בחדר, דואגים לזה.
כמו שלא שוכרים דירה בלי שירותים אז מי שצריך מקום לשתי מיטות גדולות לא שוכר דירה שהמיטות לא נכנסות בו)

את מוציאה אותנו מסכנים כאילו הברירה היחידה שהשאירו לנו זה לישון לבד בודדים ועזובים כל לילה בגלל מנהג מיותר.



ואת מבינה שזה אינדיוידואלי ועניין של הרגל?
אין לי שום בעיה עם מיטה נפרדת ואני לא מרגישה שזה גורם לפחות קרבה ביני לבין בעלי או להרגשה של לבד.
לך חשובה השינה המשותפת בשביל להרגיש קרבה וביחד, לא כולם צריכים את זה בשביל ההרגשה הזאת.
ואני אוסיף שלא תמיד שינה במיטה משותפת מחיבת קרבהמצטרפת למועדון
אדרבה בתקופות ארוכות שהינו מותרים והמיטות היו תמיד מחוברות(איך עשית את זה? אבל המנהג שלכם להפריד לא?? מסתבר שעוד לא הוציאו אותי מהחסידות בגלל זה אז אני מקוה שנשים שזה ממש לא נח להן גם מרגישות בנח לחבר)לא תמיד ישנו מחובקים ומלופפים אחד עם השני..
ודוקא שבחרנו להפריד היה לנו יותר חשק להכנס אחד למיטה של השני...
רק אותי הדיון משעשע?אמא אבא ותינוק

שתהיו בענין נשים חביבות

בסוף בסוף (כל עוד בגדר ההלכה כמובן) כל אחד עושה מה שנח ונחמד לו עם המיטה שלו, כולל כל הדוסים וכל החרדים וכל החסידים,

ברור שיש ענין של מקובלות חברתית כלשהי- כי בסהכ כל אחד עושה מה שראה אצל ההורים שלו ובדרך כלל זה מה שנראה לו נורמאלי אבל לא יותר מזה,

 

חח בדיוקמצטרפת..
סיכמתי את זה כל כך טוב
טוב שזה משעשע יערת דבש

אבל מהכרות אישית-זה פשוט לא נכון בחלק גדול מהמקרים!

יש מגזרים\קבוצות גדולות שאצלן זה פשוט יהרג ואל יעבור. לא מקובלות חברתית גרידא.

הם אפילו מתקינים שידה נייחת על הקיר בין המיטות באופן שבלתי אפשרי יהיה לחבר את המיטות.

 

אז ממש לא כל אחד עושה מה שבא לו..

בעייני שכאלה קבוצות גדולות נוהגות כך ואין להן באמת בחירה זה עצוב 

 

איזה מנהג ואיזה נעלייםשירוש16
זה הדבר הכי נוח שיש!
גם אני ובעלי כשקנינו מיטות התלבטנו אם לקנות מיטה יהודית או 2 מיטות של מטר.
אני אוהבת את בעלי והוא אותי. אבל טכנית אנחנו צריכים מיטות משלנו, מזרנים בעלי אופי שונה בגלל שוני במשקל, בעיות גב אצלי, הריונות, לידות ותינוק שישן במיטה שלי אחרי הלידה.

טכלס מצאנו מיטות יד2 אז לא יצא לנו לרכוש בסיסים. כעת לפני אופציה נוספת של רכישה אני ממש ממש רוצה מיטות גדולות ומרווחות לכל אחד.
מה הבעיה שנחבר 2 מיטות של מטר? אדרבה, יש הרבה מקום להסתובב ולהנות.
מיטה יהודית זה 80 ס"מ לכל אחד! אנחנו עם 90 ס"מ (מיטה יהודית פחות סטנדרטית) בקושי יכולים לישון. בעלי נותן לי בעיטות בלילה ואני נותנת לו אגרופים.. פשוט רחמנות..

ולגבי ההפרדה.. לפחות אצלינו מאז ההריון - לידה - מניעה - הריון יצא לנו פעמים בודדות בשנים האחרונות להפריד בין המיטות. פעם אחת לפני כמעט שנתיים בלידה, עוד פעם לפני שנכנסתי להריון, וזהו.. אז הפרדה פעם פעמיים בשנה לא כל כך מטריד אותנו.
יותר מטריד אותי שבמשך חודשיים- שלושה כשהתינוק אצלי במיטה (לא ללמוד ממני) אני אצטרך לחלוק 90 ס"מ עם עוד יצור קטן.
בנושא שתי המיטות, נזכרתי שהבן של חברה שלי נכנס פעםאורין

לחדר ההורים ואמר:  שוב המיטה נשברה...

גם אצלנו זה היה ככהאמאל'ה23
ועדיין אמנם במינון נמוך אבל עדיין פשוט חוזרים בעקביות ובבהירות) לא ממני מהדרכת הורים שהייתי בה) : לא נכנסים לחדר של אבא ואמא ואם זה לא עוזר מוציאים פיזית אבל בעדינות עד שהילד יבין. היה לנו קטע כזה עם המטבח בוא נגיד שהוא היום כמעט לא נכנס לשם אלא לעיתים רחוקות. עקביות זו מילת המפתח
לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולהאחרונה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)אחרונה

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

גיל ההתבגרות הוקדם?מולהבולה

ילד בן 13 שכל כך קשוח איתו.

כל דבר מתנגד, מתחצף, כועס.

רגיל לאכול גאנק ומסוגל ללכת לישון בלי לאכול העיקר לקבל מה שבא לו

הרבה פעמים אני מתקפלת לצערי

כי הוא ילד קשב וריכוז עם הרבה חוסר ביטחון בחברה ובבית מוציא את הכל כמובן.

אין לי כוחותתתתתת

הוציא לי היום את המיץ, נשאר בבית על סתם

13 זה נראה לי כבר ההתבגרות בשיאה🫣יעל מהדרום

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

גיל 13 זה לגמרי גיל ההתבגרותמתואמת

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

חייבת הדרכת הוריםמולהבולהאחרונה

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!אחרונה

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

אולי יעניין אותך