זה מאד אןפייני לגיל, הבריחות האלו, אני מרגישה שזה גם חלק ממשחק ושגם הוא לא אוהב להיות מוחזק במקום אחד בלי לזוז.. אז אם אין עניין של קור, אני זורמת ומקסימום אם רוצים לצאת אומרת לו שהוא חייב להתלבש קודם. אבל טיטול חייבים לשים כדי למנוע פיפי בכל הבית אז או ששמה לו בעמידה או סרטון של עצמו או שירים ופרצופים עד דלא ידע.
לגבי גבולות אני מציבה במקרים ש:
1. לשמור על הבריאות והבטיחות שלו. ואז אני מסבירה בכמה מילים, עכשיו מתלבשים כי קר, ואז מלבישה אותו תוך שירה סוערת של אצא לי השוקה והכרזות דרמטיות של איפה יד, קוקו יד, וכו', מראה לו מה מצוייר על החולצה וכו.. או אסור לרוץ לכביש, זה מסוכן. אתה יכול לקבל מכה. וטם ממשיך אז אני נותנת אזהרה עם תוצאה הגיונית: אם תרוץ לכביש אני מחזירה אותך לעגלה, ופעם הבאה שמנסה ללכת לכביש, הופ, חוזר לעגלה.
2. אם הוא מרביץ לי או דופק עלי עם משחקים או מושך לי בעגיל או בשיער, אני אומרת לו לא לעשות את זה כי זה לא נעים. מציעה חלופה של לעשות טובה, ואם הוא ממשיך אני מזהירה שעוד פעם אחת אני הולכת לחדר וכך אני עושה והוא מפסיק תוך שניה. חשוב כמובן לשים לב למה הוא משך בשיער, כדי לבחון גבולות או כי ממש משעמם לו והוא זקוק לגירויים.
3. אם הוא הורס דברים בבית/מרעיש באופן שהוא יודע שאסור, במילים אחרות כשהוא מצייר על הרצפה או דופק עם סירים על הרצפה על הראש של השכנים. אז קודם כל אני תמיד נותנת חלופה, דפים לצבוע עליהם, שטיח או כרית לדפוק עליה ואם ממשיך, אני אומרת לו שאני אקח לו את החפץ וכך אכן עושה. זה גורם לבכי קןרע לב ממש, אבל זה חלק מהתהליך והוא חכם ברמות ומבין כל מילה. ובדרך כלל ילד נסיך.