ושלא תטעו, היה מקבל בקבוק מגיל כמה ימים בשביל זה!😢
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
מה עושים עם סרבנות הבקבוקים הזאת????? די, כבר נגמר עלי!חצי שני
לא יודעת, רק מקפיצה לךאביול
בטח ממש קשה
תודהחצי שני
וואו איזה תסכול...מחי
כמה זמן את מנסה?
התחלת לעבוד והוא מסרב לקחת בקבוק גם כשמישהו אחר נותן לו?
התחלת לעבוד והוא מסרב לקחת בקבוק גם כשמישהו אחר נותן לו?
כן. המון זמןחצי שני
כבר לקח בעבר והפסיק
בן כמה הוא? את מניקה עדיין?תוהה לי
כן. ארבעה חודשיםחצי שני
מציעה לך להתחיל מוצקים רק במעון כדי שלא יהיה רעברעותוש10
המעון קרוב לך לעבודה ?
אני פהבימבה אדומה
כדי להעיד שאפשר לחיות עם סרבני בקבוקים.
מה הסיטואציה? צריכה לשלוח למעון?
מה הסיטואציה? צריכה לשלוח למעון?
כבר התחילחצי שני
זה הזמן הקשהבימבה אדומה
עוד קצת ויאכל מוצקים... יתבסס... וכמה שיצליחו להכניס לו חלב/מטרנה (אפילו בכפית) ובבית ישלים...
היה לי כך עם 2 מתוך 3 ילדים...
היה לי כך עם 2 מתוך 3 ילדים...
אז משאירים אותו רעב במעון? יואו נשמע סבל ממש..אהבתחינם
לא!!!בימבה אדומה
עושים הכל כדי שלא... אבל מתישהו שחררתי. סמכתי על המטפלות שעושות כל מה שאפשר.... וזה לא שכל היום צרחו... היה בסדר...
לוקח כמה ימים והם מתרגליםחגהבגה
בנתיים המטפלות בד"כ נותנות בכפית, מזרק, כמובן שלא מאמללים את התינוק
אני עובדת במעון ולפני 4 שנים היה לנו ילדאהבתחינם
סרבן בקבוקים שפשוט אחרי יומיים (ועשינו הכל! מזרק, כפית, כל סוגי הבקבוקים כמובן באישור של האמא, על הידיים, בטרמפולינה, בשכיבה, בעמידה, נדנוד, משחק… ) פשוט אמרנו לאמא שזה בלתי אפשרי.
היא חייבת לעזור לנו למצוא פיתרון.
היא הוציאה אותו מהמעון והחזירה אחרי חודשים
ובסוף מה? הוא התרגל לבקבוק הפשוט של הגדולים של ה3 ב10 לאכול ממנו.
הוא סבל מאוד..אבל ב״ה שהתרגל.
היא חייבת לעזור לנו למצוא פיתרון.
היא הוציאה אותו מהמעון והחזירה אחרי חודשים
ובסוף מה? הוא התרגל לבקבוק הפשוט של הגדולים של ה3 ב10 לאכול ממנו.
הוא סבל מאוד..אבל ב״ה שהתרגל.
אם אין לאמא דרך להוציא?חגהבגה
גם אם לוקח שבוע, בסוף הוא מתרגל...
אז להשאיר ילד רעב?אהבתחינם
כמה שעות טובןת?
או שתתחיל הסתגלות לא במקביל לזה שהיא חוזרת לעבודה או שימצאו פיתרון אחר.
יש מחויבות לעבודה זה נכון. אבל ילד צריך לאכול! דבר בסיסי!
או שתתחיל הסתגלות לא במקביל לזה שהיא חוזרת לעבודה או שימצאו פיתרון אחר.
יש מחויבות לעבודה זה נכון. אבל ילד צריך לאכול! דבר בסיסי!
זה נשמע מתעללחגהבגה
אבל בסוף הוא אוכל. כמה טיסות נכנסות
יש ילדים שאחרת לא לומדים בכלל.
אם תינוק ילמד שבסוף אמא באה להניק הוא לא ילמד לקחת בקבוק פעם
יש ילדים שאחרת לא לומדים בכלל.
אם תינוק ילמד שבסוף אמא באה להניק הוא לא ילמד לקחת בקבוק פעם
יש לזה מחירדבורית
גם בשואה ילדים התרגלו להרבה דברים
סליחה שאני חריפה
סליחה שאני חריפה
אין לזה שום מחיר, סליחה שאני חריפהחגהבגה
המחיר היחיד הוא
שהילד אח"כ מחובר לאמא כל הערב, משלים בהנקה
ולומד לאכול מבקבוק במעון בבוקר.
אין נזק לטווח ארוך אם ילד לא אכל ארוחות מלאות במהלך היום, אלא רק טפטופים.
אם אין ברירה אז אין ברירה
ברור שעדיף שאמא תישאר בבית עם תינוק עד חצי שנה ותשלח כשהוא יכול לאכול מוצקים
שילד יתרגל לבקבוק לפני.
עדיף שהאמא תשלח להסתגלות כשעוד לא חזרה לעבודה, ותיקח כל יום לקצת זמן.
אבל אין גרוע כמו אמא שמגיעה במהלך היום למעון להניק
הילד לא ילמד כך בחיים. זה יהיה סיוט לתינוק, למטרות, לאמא ולכולם.
שהילד אח"כ מחובר לאמא כל הערב, משלים בהנקה
ולומד לאכול מבקבוק במעון בבוקר.
אין נזק לטווח ארוך אם ילד לא אכל ארוחות מלאות במהלך היום, אלא רק טפטופים.
אם אין ברירה אז אין ברירה
ברור שעדיף שאמא תישאר בבית עם תינוק עד חצי שנה ותשלח כשהוא יכול לאכול מוצקים
שילד יתרגל לבקבוק לפני.
עדיף שהאמא תשלח להסתגלות כשעוד לא חזרה לעבודה, ותיקח כל יום לקצת זמן.
אבל אין גרוע כמו אמא שמגיעה במהלך היום למעון להניק
הילד לא ילמד כך בחיים. זה יהיה סיוט לתינוק, למטרות, לאמא ולכולם.
פיזית אין מחיר, נכוןדבורית
אבל האדם הוא לא רק אוכל
יש לו צרכים נוספים
וזה לפעמים קצת פוגע במטרות מה לעשות
יש לו צרכים נוספים
וזה לפעמים קצת פוגע במטרות מה לעשות
אפשר לומר את זה על הכלחגהבגה
גן על עצם זה ש מפרידים והאמא יוצאת לעבוד בכללי
יש מחיר נפשי בגיל יותר גדול, ואפילו יות שהוא כבר מבין
יש מחיר נפשי בגיל יותר גדול, ואפילו יות שהוא כבר מבין
למה זה גרוע אם האמא יכולה להגיע למעון להניק?בארץ אהבתי
זה לא שהוא ימשיך לינוק כל החיים בכל המסגרות...
בשלב הזה אמא שלו יכולה לבוא להניק אותו. כשהוא כבר ישבע ממוצקים הוא יוכל להיות במסגרת בלי שאמא שלו תניק אותו.
אם אין לאמא אפשרות אז באמת צריך למצוא פתרונות אחרים. זו באמת בעיה שאנחנו חיים במציאות כל כך לא טבעית לתינוקות.
בשלב הזה אמא שלו יכולה לבוא להניק אותו. כשהוא כבר ישבע ממוצקים הוא יוכל להיות במסגרת בלי שאמא שלו תניק אותו.
אם אין לאמא אפשרות אז באמת צריך למצוא פתרונות אחרים. זו באמת בעיה שאנחנו חיים במציאות כל כך לא טבעית לתינוקות.
זה גרוע כי הוא לא יתרגל ככה לבקבוק בחייןחגהבגה
ואם הוא רעב כשהיא לא יכולה לבוא?
ואם משהו משתנה בעבודה והיא לא יכולה להגיע פתאום?
ואם משהו משתנה בעבודה והיא לא יכולה להגיע פתאום?
אני מבינה שלא לכל אחת זה יכול להתאיםבארץ אהבתי
אבל אם קיימת אפשרות שהאמא תגיע להניק, לדעתי זה פתרון אפשרי ולא צריך לפחד ממה שעלול לקרות אם היא לא תוכל לבוא.
בסוף מדובר רק על כמה חודשים עד שכבר אפשר לפעמים להחליף במוצקים. יש אמנות שיצליחו להתארגן בחודשים האלו שתמיד יוכלו להגיע להניק.
ואם יש משהו לא צפוי והתינוק צריך להתמודד עם המציאות - מה ההבדל בין זה לבין ההסתגלות בהתחלה שאת כותבת שהתינוק יכול להתמודד גם אם מסרב לשתות מבקבוק? זה לא נעים, זה יכול להיות לו קשה, אבל כשאין ברירה אז הוא יתמודד, בדיוק באותן שיטות שאת כותבת על ההסתגלות של ההתחלה. ואולי יהיה לו קצת יותר קל כי הוא לפחות כבר מכיר את המטפלת, ולא בדיוק מסתגל גם אליה.
בסוף מדובר רק על כמה חודשים עד שכבר אפשר לפעמים להחליף במוצקים. יש אמנות שיצליחו להתארגן בחודשים האלו שתמיד יוכלו להגיע להניק.
ואם יש משהו לא צפוי והתינוק צריך להתמודד עם המציאות - מה ההבדל בין זה לבין ההסתגלות בהתחלה שאת כותבת שהתינוק יכול להתמודד גם אם מסרב לשתות מבקבוק? זה לא נעים, זה יכול להיות לו קשה, אבל כשאין ברירה אז הוא יתמודד, בדיוק באותן שיטות שאת כותבת על ההסתגלות של ההתחלה. ואולי יהיה לו קצת יותר קל כי הוא לפחות כבר מכיר את המטפלת, ולא בדיוק מסתגל גם אליה.
מה שכתבתי זה מה שהמטפלות אמרו ליחגהבגה
הן מעדיפות שהאמא לא תגיע כלל.
ברור שיש גישות שונות ודורה תחתונה שכל אמר תעשה מה שטוב לה.
מסכימה לגמרי, שהמציאות הזו שצריך לעזוב תינוק כל כך קטן, כן גם בגיל חצי שנה וגם אם זו מטפחת אחד על אחד ולא מעון, מציאות הזויה לאמא ולתינוק וממש הלוואי שלא היינו צריכות לעשות את זה...
ברור שיש גישות שונות ודורה תחתונה שכל אמר תעשה מה שטוב לה.
מסכימה לגמרי, שהמציאות הזו שצריך לעזוב תינוק כל כך קטן, כן גם בגיל חצי שנה וגם אם זו מטפחת אחד על אחד ולא מעון, מציאות הזויה לאמא ולתינוק וממש הלוואי שלא היינו צריכות לעשות את זה...
ברור שלהן זה יהיה יותר נוח אם האמא לא תבואמחכה_ומצפה
אבל אם השיקול זה נוחות שלהן אל מול תינוק רעב - אז תינוק רעב לוקח.
הפוךחגהבגה
יותר נוח שהאמא תבוא והרגיע את הילד
מי רוצה ילד צורח רעב וסובל?
מי רוצה ילד צורח רעב וסובל?
תראימחכה_ומצפה
אין לי ספק שאף מטפלת לא רוצה תינוק רעב וצורח.
אבל אמא שמגיעה לגן בכל יום זה ממש לא נוח למטפלות. לא להתנהלות שלהן וגם לא לילדים האחרים בגן.
אז אני מניחה שרוב אם לא כל המטפלות יעדיפו שבוע אחד קשה ואז תינוק שאיכשהו ״מסתדר״ מאשר אמא שבמשך כמה חודשים תגיע יום יום לגן בשעה שאולי לא הכי נוח להן לקבל הורים.
לי כאמא, ובהנחה ויש אפשרות (וברור שלא לכולן יש אפשרות וזה מובן לגמרי) - בהחלט הייתי מעדיפה לבוא להניק במקום שיסבול, גם אם זה לא נוח למטפלת והיא עושה לי פרצופים.
ברור שעדיף שתינוק יקח בקבוק במקרה כזה, אבל אם זה לא קורה על אף שניסינו, אז בעיניי אפשר לשקול אופציות אחרות (שלא כוללות תינוק שבקושי אוכל משהו כל היום).
אבל אמא שמגיעה לגן בכל יום זה ממש לא נוח למטפלות. לא להתנהלות שלהן וגם לא לילדים האחרים בגן.
אז אני מניחה שרוב אם לא כל המטפלות יעדיפו שבוע אחד קשה ואז תינוק שאיכשהו ״מסתדר״ מאשר אמא שבמשך כמה חודשים תגיע יום יום לגן בשעה שאולי לא הכי נוח להן לקבל הורים.
לי כאמא, ובהנחה ויש אפשרות (וברור שלא לכולן יש אפשרות וזה מובן לגמרי) - בהחלט הייתי מעדיפה לבוא להניק במקום שיסבול, גם אם זה לא נוח למטפלת והיא עושה לי פרצופים.
ברור שעדיף שתינוק יקח בקבוק במקרה כזה, אבל אם זה לא קורה על אף שניסינו, אז בעיניי אפשר לשקול אופציות אחרות (שלא כוללות תינוק שבקושי אוכל משהו כל היום).
מה הבעיה שלא יתרגל לבקבוק? שואלת ברצינותמחכה_ומצפה
אין איזה ערך בלקחת בקבוק ואין בעיה שתינוק לא יקח בקבוק אף פעם. זה לא שבגיל 10 הוא לא יקח בקבוק ונגיד ״אוי, איזה באסה שלא הרגלנו אותו לבקבוק בגיל 4 חודשים״.
אני בטוחה שיש הרבה אמהות שנשארו בבית עם התינוק ובכלל לא ניסו לתת בקבוק מעולם.
בסופו של דבר לתת בקבוק זה עניין של נוחות של האמא (שתוכל קצת להתנתק מהתינוק) או צורך שלה או של המשפחה (כי היא צריכה לעבוד).
ברור שיותר נוח יהיה אם מכניסים למטפלת או מעון והתינוק לוקח בקבוק. אבל אם לא, והאמא יכולה לבוא במקום שהתינוק יהיה רעב כל היום - אני ממש לא רואה בזה שום בעיה. בסופו של דבר זה עניין של כמה חודשים עד שהמוצקים קצת יותר מתבססים.
לפעמים אין ברירה והאמא לא יכולה לצאת מהעבודה באמצע היום. אבל אם כן - ברור שזה עדיף על פני תינוק רעב.
אני בטוחה שיש הרבה אמהות שנשארו בבית עם התינוק ובכלל לא ניסו לתת בקבוק מעולם.
בסופו של דבר לתת בקבוק זה עניין של נוחות של האמא (שתוכל קצת להתנתק מהתינוק) או צורך שלה או של המשפחה (כי היא צריכה לעבוד).
ברור שיותר נוח יהיה אם מכניסים למטפלת או מעון והתינוק לוקח בקבוק. אבל אם לא, והאמא יכולה לבוא במקום שהתינוק יהיה רעב כל היום - אני ממש לא רואה בזה שום בעיה. בסופו של דבר זה עניין של כמה חודשים עד שהמוצקים קצת יותר מתבססים.
לפעמים אין ברירה והאמא לא יכולה לצאת מהעבודה באמצע היום. אבל אם כן - ברור שזה עדיף על פני תינוק רעב.
במעון? או אצל המטפלת?חגהבגה
אז איך הוא יאכל חלב כשהוא עדיין לא יכול לאכול מוצקים?
וגם בלי קשר, יש ילדים שלא מצליחים לשתות מים אח"כ... כי לא יודעים מבקבוק ועדיין לא מצליחים מכוס
וגם בלי קשר, יש ילדים שלא מצליחים לשתות מים אח"כ... כי לא יודעים מבקבוק ועדיין לא מצליחים מכוס
לא חושבת שזה קשוראביול
סרבנות בקבוקים לשתיית מים אחר כך...
אצלי לא ראיתי שום קשר לשתיה של מים אחר כךבארץ אהבתי
כל הילדים שלי לא הסכימו לשתות חלב מבקבוק. עם הגדולה ממש ניסינו, ולא הלך. בסוף נשארתי איתה בבית עד גיל שגם ככה יכלה לאכול מוצקים כשאני לא איתה.
עם הבאים כבר פחות ניסיתי כי מראש בחרתי להישאר איתם בבית עד גיל שכבר יכלו להסתדר עם מוצקים כשאני לא איתם (עם הגדול יותר כן שאבתי למקרה שירצה, אבל הוא ממש לא היה מוכן לשתות את החלב השאוב. עם השלישי כבר לא ניסינו, הוא גם התחיל אצל המטפלת קצת יותר גדול).
ועם אף אחד מהם לא היה קושי עם שתיה של מים. האמת שלא השתמשתי בבקבוק של תינוקות ממש, אלא בכוס אימון/כוס מעבר, ובהמשך עברו לבקבוק של גדולים.
עם הבאים כבר פחות ניסיתי כי מראש בחרתי להישאר איתם בבית עד גיל שכבר יכלו להסתדר עם מוצקים כשאני לא איתם (עם הגדול יותר כן שאבתי למקרה שירצה, אבל הוא ממש לא היה מוכן לשתות את החלב השאוב. עם השלישי כבר לא ניסינו, הוא גם התחיל אצל המטפלת קצת יותר גדול).
ועם אף אחד מהם לא היה קושי עם שתיה של מים. האמת שלא השתמשתי בבקבוק של תינוקות ממש, אלא בכוס אימון/כוס מעבר, ובהמשך עברו לבקבוק של גדולים.
דובר על מקרה שהאמא יכולה לבוא להניקמחכה_ומצפה
ואז הוא יקבל את החלב בהנקה 
גם במעון או אצל המופלת.
ברור שלא תמיד זה אפשרי, אבל אם יש סרבן בקבוקים עקשן במיוחד ואמא שיכולה להגיע להניק - בעיניי זה עדיף על תינוק רעב יום שלם.
אם זה לא המצב, אם האמא לא יכולה לבוא להניק - אז צריך לעשות כל מאמץ כדי שיקח בקבוק.
פשוט מתייחסת למה שכתבת שזה גרוע שהאמא תבוא להניק במקרה כזה כי אז הוא לא יתרגל לבקבוק. אז שלא יתרגל. אם יש אופציה אחרת לא חייבים בכוח, מה גם שזה עניין של חודשים ולא שנים..
ולגבי מים - לא רואה קשר. וגם לא חייבים לשתות מים מבקבוק (אפשר כוס אימון או אפילו כוס רגילה)
גם במעון או אצל המופלת.ברור שלא תמיד זה אפשרי, אבל אם יש סרבן בקבוקים עקשן במיוחד ואמא שיכולה להגיע להניק - בעיניי זה עדיף על תינוק רעב יום שלם.
אם זה לא המצב, אם האמא לא יכולה לבוא להניק - אז צריך לעשות כל מאמץ כדי שיקח בקבוק.
פשוט מתייחסת למה שכתבת שזה גרוע שהאמא תבוא להניק במקרה כזה כי אז הוא לא יתרגל לבקבוק. אז שלא יתרגל. אם יש אופציה אחרת לא חייבים בכוח, מה גם שזה עניין של חודשים ולא שנים..
ולגבי מים - לא רואה קשר. וגם לא חייבים לשתות מים מבקבוק (אפשר כוס אימון או אפילו כוס רגילה)
מסכימהאביול
תכלס בקבוק זה אילוץ, לא אידאל. וגם זה רק עניין של זמן עד שיתחיל מוצקים
למה הוא חייב להתרגל לבקבוק ?רעותוש10
יש לי ילדה בת 8 בלי בקבוק ובלי מוצץ... הכל בסדר
בלי מוצץ זה סתם סיוט לא אידיאל בעיני
בלי בקבוק- אם הילד אוהב מוצקים כגון פירות וירקות מרוסקים דזה יש בדר"כ בשפע במעון אז זה בסדר גמור...
מדובר על כמה חודשים ספורים שהןא ממש תלוי בחלב אם ואין תחליף בכלל-
אז האמא תתאמץ ותכניס את זה בסדר היום שלה בעבודה כמו כל פגישת עבודה או שיעור במערכת
יכולה לספר לך שיצא לי לבוא גם בגשם
אגב מבחינת זמן זה לא לקחת לי יותר זמן מאשר לשאוב מנה גדולה של חלב (כולל להביא את החלקים, לשבת לשאוב, לחזור למטבחון לשטוף חלקים במים...)
בלי מוצץ זה סתם סיוט לא אידיאל בעיני
בלי בקבוק- אם הילד אוהב מוצקים כגון פירות וירקות מרוסקים דזה יש בדר"כ בשפע במעון אז זה בסדר גמור...
מדובר על כמה חודשים ספורים שהןא ממש תלוי בחלב אם ואין תחליף בכלל-
אז האמא תתאמץ ותכניס את זה בסדר היום שלה בעבודה כמו כל פגישת עבודה או שיעור במערכת
יכולה לספר לך שיצא לי לבוא גם בגשם
אגב מבחינת זמן זה לא לקחת לי יותר זמן מאשר לשאוב מנה גדולה של חלב (כולל להביא את החלקים, לשבת לשאוב, לחזור למטבחון לשטוף חלקים במים...)
אני סרבתי לקחת בקבוק במעון במשך כמה חודשיםהיופי שבשקט
אמא שלי הביאה אותי למעון, הייתי רואה את המטפלת, עוצמת עיניים ונרדמת. התעוררתי רבע שעה לפני שבאו לאסוף אותי.
אני מניחה שהשלמתי את האוכל בלילות, אבל חוץ מזה לא היה שום נזק.
לא הסכמתי לקחת בקבוק בכלל, לא רק במעון.
בשנה אח"כ הסכמתי לאכול אבל רק עם מטפלת מסויימת אז ביום החופשי שלה "שבתתי רעב", עד שהתרגלתי למעון והסכמתי לאכול גם כשלא הייתה.
אני מניחה שהשלמתי את האוכל בלילות, אבל חוץ מזה לא היה שום נזק.
לא הסכמתי לקחת בקבוק בכלל, לא רק במעון.
בשנה אח"כ הסכמתי לאכול אבל רק עם מטפלת מסויימת אז ביום החופשי שלה "שבתתי רעב", עד שהתרגלתי למעון והסכמתי לאכול גם כשלא הייתה.
אויש מסכנונהדבורית
את חמודה על זה, בת כמה היית?
זה זכרון שלך או שאמא סיפרה לך?
האם את באמת חושבת שאין לזה מחיר רגשי על החיים שלך? (ממש לא חייבת לענות)
תראי, כולם בסוף שורדים
אבל אידיאלי זה לא
זה זכרון שלך או שאמא סיפרה לך?
האם את באמת חושבת שאין לזה מחיר רגשי על החיים שלך? (ממש לא חייבת לענות)
תראי, כולם בסוף שורדים
אבל אידיאלי זה לא
אמא שלי סיפרה, אני הייתי בת 3.5 חודשיםהיופי שבשקט
אני באמת לא חושבת שיש לי מזה מחיר רגשי כלשהו. זה כמובן לא אומר שלתינוק אחר בהכרח לא יהיה.
ברור שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט עבד
ברור שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט עבד
אבל יש גבולאביול
ילד לא אמור לרעוב שמונה שעות בכל יום. ומזרק ה ממש לא מספיק. אם מנסים הכל במשך כמה ימים, והוא לא אוכל, אי אפשר להמשיך להרעיב אותו.
לא מבינה בכלל את ההשלמה עם המצב.
לא מבינה בכלל את ההשלמה עם המצב.
שוב תלוי. לא במשך שבועייםחגהבגה
אני עבדתי קרוב מאוד למעון הייתי מגיעה להניק כל יוםרעותוש10
בהתחלה היו קוראים לי ואחכ זה לא הסתדר והגעתי קבוע בהפסקה ב11 בבוקר
הילד הסתדר..
בגיל 5 חודשים התחיל אוכל מרוסק וזה ציק צק נתן מענה
הילד הסתדר..
בגיל 5 חודשים התחיל אוכל מרוסק וזה ציק צק נתן מענה
כל הכבוד לכםדבורית
אמא שלי תמיד אמרה לי שילד מסוגל לא לאכול כמה שעות.לפניו ברננה!
ולא צריך להיבהל מזה.
כמו שהוא מסוגל לפתוח פער בשנת לילה.
אז ילד שלא אוכל מבקבוק במעון יאכל טיפה טחון או יקבל מעט חלב בכפית או מזרק, ואז ישלים את זה בהנקה בבית. וזה יהיה קשה! וסביר להניח שהוא יקום בלילה לינוק כל שלוש שעות, אבל הוא לא ירעב למוות וכנראה גם לא מאוד יסבול.
אם הוא בוכה וצורח זה משהו אחד, אבל אם הוא פשוט לא מעוניין כשמציעים לו - הוא יהיה בסדר.
אם הוא בוכה וצורח הרבה פעמים זה כי מנסים להכריח אותו לקחת את הבקבוק, והרגעה בחיבוק ושירים יכולה לעזור. תוך כמה ימים הוא יסתגל לסדר החדש, יאכל מעט במעון וישלים בבית.
יש כמות אוכל יומית נצרכת, ואין בעיה לקבל אותה גם אם נמצאים במעון כמה שעות במהלך היום. וכמובן שסומכים על המטופלות שיעשו כל מה שביכולתן, אבל בסוף אם התינוק לא רוצה אז הוא יהיה בסדר.
(ברור ברור שזה קשה ממש לאמא!! שולחת את כל החיבוקים שבעולם. עצם המחשבה הזאת שהוא אולי צריך ולא מקבל ואני לא יכולה לתת לו... אני אישית עם הבן שלי שהיה ככה הייתי עושה מאמץ להביא אותו כמה שיותר מאוחר ולקחת אותו כמה שיותר מוקדם, משאירה אותו איתי בבית ביום חופשי..)
כמו שהוא מסוגל לפתוח פער בשנת לילה.
אז ילד שלא אוכל מבקבוק במעון יאכל טיפה טחון או יקבל מעט חלב בכפית או מזרק, ואז ישלים את זה בהנקה בבית. וזה יהיה קשה! וסביר להניח שהוא יקום בלילה לינוק כל שלוש שעות, אבל הוא לא ירעב למוות וכנראה גם לא מאוד יסבול.
אם הוא בוכה וצורח זה משהו אחד, אבל אם הוא פשוט לא מעוניין כשמציעים לו - הוא יהיה בסדר.
אם הוא בוכה וצורח הרבה פעמים זה כי מנסים להכריח אותו לקחת את הבקבוק, והרגעה בחיבוק ושירים יכולה לעזור. תוך כמה ימים הוא יסתגל לסדר החדש, יאכל מעט במעון וישלים בבית.
יש כמות אוכל יומית נצרכת, ואין בעיה לקבל אותה גם אם נמצאים במעון כמה שעות במהלך היום. וכמובן שסומכים על המטופלות שיעשו כל מה שביכולתן, אבל בסוף אם התינוק לא רוצה אז הוא יהיה בסדר.
(ברור ברור שזה קשה ממש לאמא!! שולחת את כל החיבוקים שבעולם. עצם המחשבה הזאת שהוא אולי צריך ולא מקבל ואני לא יכולה לתת לו... אני אישית עם הבן שלי שהיה ככה הייתי עושה מאמץ להביא אותו כמה שיותר מאוחר ולקחת אותו כמה שיותר מוקדם, משאירה אותו איתי בבית ביום חופשי..)
בתור מטפלת יכולה להגיד.ה' כל יכול
שאף פעם לא נתקלתי ב"סרבן בקבוקים" שלא נכנע מתישהו.
זה תלוי בהתעקשות של המטפלת.
אין צל של ספק שילד לא מסוגל לקחת בקבוק.
יום, יומיים. שבוע, שבועיים.
זה נגמר מתישהו...
הילד לומד לקחת בקבוק כשהוא מבין שזו האופציה.
כמובן בתור אמא היתי מבקשת מהמטפלת לא להיכנע.
ובמקביל מנסה בבית...
בדרך כלל אם המטפלת סבלנית אין סיבה שלא תצליח.
זה תלוי בהתעקשות של המטפלת.
אין צל של ספק שילד לא מסוגל לקחת בקבוק.
יום, יומיים. שבוע, שבועיים.
זה נגמר מתישהו...
הילד לומד לקחת בקבוק כשהוא מבין שזו האופציה.
כמובן בתור אמא היתי מבקשת מהמטפלת לא להיכנע.
ובמקביל מנסה בבית...
בדרך כלל אם המטפלת סבלנית אין סיבה שלא תצליח.
גם אם הילד לא נמצא שבוע שלם במעון?חצי שני
בהנחה שבבית מנסים נון סטופ
בודקים מסלול מחדשדבורית
מאריכים לחצי שנה ומנסים שוב עוד חודשיים
אין אפשרות לצעריחצי שני
אבל כן יכולה (פשוט לא נוח בעליל) להגיע למעון להניק אם אין ברירה
אני רוצה להרגיע אותךתוהה לי
אני חסרתי לעבודה כשהבן שלי היה בן 5.5 חודשים ואז כבר אפשר לאכול ארוחות קצת.. הוא היה סרבן בקבוקים מושבע ואני לרגע לא חשבתי על אופציה להרעיב אותו. אז מה עשיתי? מגיל 4 חודשים התחלתי לתגבר מגוון של טעימות ממשפחות הפירות והירקות. רסק תפוחים עם בננה מעוכה או ירקות מרוסקים. ואז בגיל 5.5 חודשים הוא התחיח משפחתון עד 15. הייתי מניקה בבוקר, ואז במעון אכל בבוקר ארוחת פירות טחונים. לפני הצהריים ארוחת ירקות טחונים, ובצהריים דייסה לתינוקות שהוכנה עם חלב שאוב או סימילאק. וכמובן הינקתי אותו כשחזרתי.
בה הילד תפח ועלה במשקל היטב, כיום הוא בריון קטן שכל רגל שלו נראית כמו יציקת בטון..
בה הילד תפח ועלה במשקל היטב, כיום הוא בריון קטן שכל רגל שלו נראית כמו יציקת בטון..
חח חמודה את. תודה!חצי שני
הבעיה שהוא קטן מידי לדייסה ויש אומרים גם לטעימות (שהתחלנו כבר)
יש רצוי ויש מצויתוהה לי
ולא יקרה שום דבר אם בגיל חמישה חודשים יאכל דייסה שמהולה בהרבה חלב אם או תמל. ולגמרי אפשר להתחיל טעימות מגיל 4 חודשים
בהחלט התחלנו. בשביל המעון...חצי שני
הוא בן ארבעה חודשים ונולד קטן ולפני הזמן אז מרגישה בוטה גם ככה... במיוחד לדייסה. אבל בוא נראה כמה אנחנו מסוגלים.
תודה רבה אהובות!חצי שני
בעקרון אני כן יכולה לקפוץ להניק, אבל לא כל הזמן וזה מאוד מאוד לא נוח אבל כרגע זה מה שעושה בלית ברירה ובין לבין צורח...
מנסים בבית נון סטופ
מנסים בבית נון סטופ
אצלנו עזר לחמם את החלב ממשנשימה עמוקה
לא לתת פושר אלא חם (לא רותח כמובן...) מבקבוק של טומי טיפי כשאמא לא בסביבה. זה היה אחרי מלא נסיונות ובכי משותף שלי ושלה וזה מה שהציל אותנו
התמודדתי עם זה גםביבוש
היה לי את זה בדיוק עם הבן שלי בן ה7 חודשים
מה שעשיתי זה ככה: נתתי לו במשך היום "לשחק" את הפטמה של הבקבוק מספר פעמים ביום איתי ביחד, לגרות לו את הפה
בצורה עקבית
תוך כמה ימים הסכים לקחת את הבקבוק מהמטפלת
ומוצקים
אבל שלך באמת קטן יותר
תודה,מנסים גם את זהחצי שני
יכולה לפרט איך עשיתם? בלי הבקבוק מחובר?חצי שני
לפעמים עם הבקבוק ולפעמים בליביבוש
תודהחצי שניאחרונה
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע
יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?
לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?
הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123
זה סכום יפה גם ככה
ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים
אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים
ושיש לו אופציה דיגיטלית
איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר
דרים קארד יותר ספציפי לחנויות
וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון
נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע
רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.
כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי.
אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול
יודעת כי קיבלנו
העברנו את הקוד לסמארטפון
אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…
גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע
ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.
מעניין איפה קונים ביי מי באמת
בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזהאחרונה
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט
רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".
כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..
לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע
סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.
או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים
בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח
הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו
אבל
היתי נותנת בסכומים שלמים
170 או 180
רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה
לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.
לא הייתי אוספת עוד כסף.
גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום
בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה
בהנחה שהיא על חשבונך האישי.
יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה
הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל
אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת
נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות
כרטיס דרים קארד של 180₪
ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח
שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו
חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה
הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!
בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!
בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?
הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.
חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבתאחרונה
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי
אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"
הוא עונה לי "במטבח".
(הטישו היה במטבח).
לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.
אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.
מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.
בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...
וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי
הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)
ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"
לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.
מתוקיייניק חדש2
גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.
באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂
איזה מתוק 😂אפרסקה
שאלה לאחר מעשה- מה הייתן עושות במקומי?מעיין34
הזמנתי פיצה לילדים ואני בחדר עם בחילות קשות (מאמינה שאתן יודעות, חפרתי על זה כבר)
לא אכלתי כמה שעות, אני בחדר מנשנשת אגוזי מלך,
והמחשבה על פיצה עושה לי בחילה
אבל יש מצב שאם אראה את הפיצה יהיה חשק פתאום
ואז יש חשש שאהיה חייבת לאכול שלא יהיה כתם לעובר וכו...
ממה שאני יודעת-לא יהיה כתם לעובר.מוריה
חופשי היה לי חשקים שעברו אחרי זמן קצר.
היה לי בהריון מלא חשקים לא ממומשיםשושנושי
לשני הילדים אין כתמים.
אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.
תאכלי ותהני.
אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח.
מה החשש?חושבת בקופסא
איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?
סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.
לא מאמינה בדברים האלה בכללKayom
זה ממש מיתוסהשקט הזה
וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש
חחחח הצחקת אותיוואלה באלה
השאלה איפה חחחמעיין34
החשש שיהיה כתם לידה במקום חשוף כמו פנים
אין כזה דבר חייבת לאכולרקאני
אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?
בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה
לא היה מוריד אותי בכללשירה_11
זה סתם שטות. שהמציאו..והיו לי מלא חשקיםנחת-רוח
שלא מומשו
הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה
זה הכל
ואז יהיה לה כתם בצורת סליחהשמעונה
תודה בנות🫶מעיין34אחרונה
אכלתי פיצה אחת
ועכשיו אכלתי עוד אחת
למזלי לפחות אין לי תאבון
כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3
משחקי התפתחות לילדה בת שנה ושמונהאנונימית בהריון
אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,
יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?
קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!
גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה
כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות
באמת כנראה אצל כל אחד זה אחרת...מתואמת
שאלת סקר: אפליקציית טהרה!אנונימית בהו"ל
אפליקציה שאת מכניסה מחזורים
היא מחשבת ימי פרישה, מזכירה לעשות הפסק ובדיקות
מזכירה יום טבילה
לוח טהרה בעצם
האם יש לך אפליקציה שכזו במכשיר?
האם תרצי להשתמש?
היית עושה מנוי ומשלמת חודשית לכזו אפליקציה?
תודה!
(מנהלות אם צריך אסביר לכם מהניק שלי למה זה אנונימי חח)
לא משלמתאמאשוני
לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.
הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.
התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)
כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.
אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.
אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.
יש לי חינמיתואני שר
מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה
כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...
לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.
איך קוראים לחינמית? אשמח לנסות כזה דבראביגיל ##
Mikve4uואני שר
תודה! אני אבדוקאביגיל ##אחרונה
אין לי צורךהשם שלי
בעלי מחשב את הימים.
אני זוכרת.
לא מרגישה צורך במשהו נוסף.
נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:
* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.
* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.
אפשר לבחור אם לקבל תזכורות או לאפרח חדש
יש את mikvah4U שזה אתר חינמיפרח חדש
אני רושמת שם
אני לא מצאתי חינמית לאייפון אז משלמת חחחמדמדה
זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות
מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי
ושלום
(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)
אין ליהשקט הזה
עד כה כשמנעתי- זו הייתה מניעה הורמונלית וכשאני לא מונעת- ומקבלת כל חודש אז אני בציפייה לא להזדקק לאפליקציה כזו ליותר מידי זמן ומעדיפה כבר לחשב לבד...
האם מחשבת לבדשלומית.
ומסתדרת סבבה
לא רואה צורך באפליקציה
יש ליראשונית
עם מנוי- תשלום סמלי פעם בשנה (25 דולר נראה לי)
מורות- מה אתן עושות בחופש הגדול?אמונה :)
מתכוונת למורות בלי ילדים או שהילדים בקייטנות...
החופש כ"כ ארוך!!
ממש רוצה משהו רשמי לעשות אחרת אני אשתגע בבית... אבל אין לי כוח לעבוד בתחום החינוך גם בחופש, אז בי"ס של החופש הגדול לא רלוונטי.
מוצאות מה לעשות?
אני ממש אשמח לשמוע
תודהה
דברים שאת פחות מספיקה ברגילואני שר
ספורט קבוע
קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב
לימוד תורה
השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים
הכנה לשנה הבאה
לסדר או לעצב איזו פינה בבית
התנדבות
לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן
מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)
אמאל'ה השאלה הזאת גורמת לי לרצות ליהיות מורהשמ"פ
כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'
ספורט
התנדבות
קורס
ממש עושה חשק להיות מורהממתקית
אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
חחח לא התכוונתיאמונה :)
האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור
בטח לוותר זה סיוט המשמעתKayom
את צודקתשמ"פ
לתקופה קצרה לימדתי ובאמת כולי הערכה למורות
וואי ממששירה_11
לרגע לא הבנתי למה אני לא מורה??!!
אני נרשמתי להשתלמות שלושה ימיםרק רגע קט
שאני רוצה מאוד ללמוד (ואשן אצל קרובי משפחה כדי להיות קרובה מספיק).
למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...
וואו בהצלחהאמונה :)
יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?
תלוי בתחום של ההשתלמותרק רגע קטאחרונה
יש מלא אפשרויות..בת מלך =)
בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ
קורס
ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך
לקבוע עם חברות/אחים/משפחה
להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום
ליצור
וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת
התייעצות - בדיקות וכאביםזוית חדשה
אני כבר כמה שנים סובלת מכאבים בנרתיק.
בשלב כלשהו הייתי אצל פרופ' לב שגיא שאיבחנה אותי ושלחה לפיזיו'. עשיתי פיזיו' ועזר לתקופה ממש מוגבלת. מאז הספקתי להיות אצל עוד רופאים ולקבל אבחנה של אנדומטריוזיס. ואז הלכתי לסבב נוסף של פיזיו' אצל מישהי יותר מומחית.
אבל הכאבים רק השתפרו, לא נעלמו.
כדאי לי ללכת שוב לפרופ' לב שגיא?
הפיזיו' שלי טוענת שאין טעם, כי האבחנה שלה לא תשנה.
הייתי חוזרת אליהKayom
תודהזוית חדשה
אם עברו כמה שנים אז אולי התחדש לה משו..אוהבת את השבת
ניסית רפואה משלימה?
כן, חלק לא עזר, חלק עזר חלקיתזוית חדשה
ראיתי לא מזמן פודקאסט של רופאההשקט הזה
בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.
מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך
תודהזוית חדשה
מה היה האבחון? זה תלוי…מרגול
בזמנו? שרירים תפוסים וצלקת מחתך בלידה.זוית חדשה
נראה לי שזה באמת להמשיך פיזיומרגול
על הצלקת אני לא יודעת להגיד
לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?
או רק להטבה כל פעם?
משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?
אני בפיזיו'זוית חדשה
משתמשת במאמנים
הגעתי רק לשיפורים קצרים
לא נעלם לגמרי
ממליצה להיכנס לאתר של ארגון שלמהרק רגע קט
ולהסתכל ברשימת ההמלצות על רופאים מומחי עריה. יכול להיות שרופא אחר יגיד דבר חדש.
וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.
מכירה את האתרזוית חדשה
אבל למיטב ידיעתי היא נחשבת הכי מומחית בתחום.
נכון, אבל מסיפורים של בנות בקבוצה סגורהרק רגע קט
אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.
בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.
תודהזוית חדשה
תזהרי באישי. נושא כזה יכול לזמן אלייך משועממיםיעל מהדרוםאחרונה
אתן מצליחות לברך ברכת המזון ותפילות וכו כאימהות?ממתקית
כי אני ממש לא.
אפשר לומר שאפילו הורדתי מעצמי את ברכת המזון
שלא נדבר על תפילה
ולאט לאט גם כשאני ביום חופשי ולבד, כבר מתעצלת לברך ולהתפלל.
נהייה לי הרגל כזה שכל הזמן תירצתי- טוב לא אברך, כי עוד שניה הילד צריך אותי ואז גם ככה לא אהייה מרוכזת.
אבל זה כבר הרגל קבוע גם כשאני לבד.
איך חוזרים לברך?
כמובן יש לי אמונה, וחזות דתית והכל, בעלי מתפלל 3 תפילות, יש לו שיעורי תורה קבועים...אבל באמת שאין לי סבלנות לתפילות וברכת המזון, הדלקת נרות שבת בקושי רק מברכת בחיפזון (מברכת לרוב את ברכת המזון המקוצרת). פעם כל תפילה אצלי הייתה תפילה, וסגולות, וברכות, היום? כלום.
וגם ממש מפריע לי שאני לא דוגמה לילדים, הם גם לא מקפידים, וברור לי שזה בגללי. הם לא רואים אותי, וכיוון שאני לא מקפידה, גם לא רואה זכות להעיר להם.
איך אני מחזירה את הרגל ברכת המזון ותפילה אחת ביום לעצמי? ולילדים?
ברכת המזון אני מברכת, ודאימתואמת
לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.
לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש
תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...
וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...
בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)
אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...
ברכת המזון כן, תפילה פחותDoughnut
ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).
תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.
תנצלי את העובדה שאת רוצה בשביל הילדיםכולנה
כדי להרגיל את עצמך בחזרה.
אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.
תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.
תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.
אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.
תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.
אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.
מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !
ברכת המזון מבחינתי זה חובה ותוך כדי טיפול בילדים במולהבולה
לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד
ברכת המזון זה מדאוריתאטרכיאדה
לצערי לא מספיק מתפללתעוד מעט פסח
ברכת המזון ממש מדאורייתא, בוודאי שכן (קורה אחת ל... שאני שוכחת, ומלקה את עצמי על זה ממש).
יש ברכת המזון מקוצר נוסח בן איש חי!נפש חיה.
כן אם אני מברכת. זה רק זהממתקית
ברכת המזוןשלומית.
מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.
תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.
אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.
כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות
בדיוק כמוך. אין לי עצות. לאחרונה מברכת ברכת מזוןהדרים
בעמידה תוך כדי שטיפת כלים או עם התינוק כי מרגישה שאם אחכה לרגע שאשב פשוט לא אברך לעולם . על תפילות לצערי בכלל אין מה לדבר
ברכת המזון ממש חשוב לי לברךענבלית
נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.
הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?
העניין עם הילדים זה סתם תירוץ שלי...ממתקית
יותר עצלות.
אז אולי שווה ללמוד על זה קצתענבלית
על הרעיון של ברכת המזון, כדי להתחבר יותר, וככה העצלות מתגמדת...
בהצלחה יקרה!!!
זה לא פשוט להתחיל מה שלא רגילים.
ב"ה כן. ברור שלפעמים יש שכחה ופספוסיםיעל...
לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.
אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.
במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.
לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)
ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...
ברכת המזון זה חובה . ותפילה -חובה לפחות ברכות השחראור עולה בבוקר
בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.
בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .
בהצלחה !
לא מצליחה בכללתהילנה
ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.
בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...
(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)
ברכת המזון זה דאורייתא. אם אין אפשרות לברךפרח חדש
אז לדעתי להקפיד לאכול רק לחם מזונות
לא מדויקתהילנה
לנשים זה ספק דאורייתא או דרבנן
ברכת המזון? אשמח לפירוטפרח חדש
סיקרנת האמת
הולכת לשאול את הרב שלנו
תעדכני ממתקית
התשובהפרח חדש
שזה ספק דאורייתא, אין לזה הכרעה
ברכת המזון כןתוהה לעצמי
תפילה ליד הילדים ממש לא.. גם אם יש זמן נחת שהם משחקים נגיד בשבת בבוקר ואני מנסה לפתוח סידור, תוך דקה הם ירצו תשומת לב והרוגע יעלם.
לא קראתי את כל התגובות אבל רוצה רק להגיד שאניהשקט הזה
מזדהה עם החוסר סבלנות.
אני כן מברכת וכן משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום (משתדלת. לא אגיד שתמיד מצליחה)
אבל ממש מרגישה שזה בלי סבלנות. אני מברכת וחושבת על זה שאני רוצה כבר לשטוף את הכלים שאכלתי בהם, מתפללת וחושבת על מה צריכה לעשות אחרי התפילה.
זה קשוח כאמהות, אין לי מה להגיד חוץ מלחבק.
ואולי אוסיף, שאני כרגע ממשיכה להתפלל למרות חןסר הכוונה והסבלנות בדיוק כדי שזה ימשיך להיות הרגל ובעז"ה שיום אחד גפ תחזור הסבלנות.
אז מעודדת אותך להתרגל לזה חזרה גם אם זה לא יהיה בשיא הכוונה כרגע
דווקא בגלל מה שתיארתי ממליצה לעצור רגעכולנה
ולהיות ברגע, לא לרדוף אחרי המשימה הבאה כל הזמן, מבטיחה לך שהיא תמשיך לחכות 😅
מבטיחה לך שאני עוצרת מלא פעמיםהשקט הזה
אבל דווקא בזמן של תפילה, ברכות קשה יותר לעצור.. יצר הרע תקראי לזה?
אני חושבת שזה גם השילוב של האמהותעדינה אבל בשטח
אבל גם השילוב של דור האינסטנט, של השורטס ביוטיוב, הכל מעבירים ומהר, אחת שתיים. אז ברוב הדברים זה עובד, אבל יש דברים כמו תפילה, לשחק עם הילדים, לשבת בגינה.. שזה פחות הולך , ומה לעשות המוח שלנו כבר רגיל למשהו אחר, אז ממש צריך לכפות עליו את זה , אני מרגישה את זה ממש
ברכת המזון וברכות השחרKayom
וואו.. מרגישה שכתבת אותי בדיוקקורדיליה
ניסיתי להגיד לעצמי שאנסה אפילו רק ברכות השחר וברכת המזון קצרה של נשים..
אבל גם בזה לא מצליחה לעמוד
ומצטערת על זה מאד.. אבל לא מצליחה.. 
רוצה להמליץ על סידור שראיתי שקיים מיוחד לאימהות-נפש חיה.
נקרא "תפילת נשים"
זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.
נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.
נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית
7 דקות- עם תוספת קטנה
10 דקות
15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.
הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.
* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה)
וואו מהמם!!!ממתקית
איך משיגים את הסידור?
בודקת, בינתיים מצאתי פה קישורנפש חיה.
טלפון לבירורים: 0502802092
ניתן גם דרך "הידברות" https://www.shops.hidabroot.org/items/8596006-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97
רוצה להמליץ על סידור שראיתי שקיים מיוחד לאימהות-נפש חיה.
נקרא "תפילת נשים"
זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.
נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.
נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית
7 דקות- עם תוספת קטנה
10 דקות
15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.
הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.
* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה)
תהילת נשים* ולא כפי שנכתב בטעותנפש חיה.
תשובה קצת שונה ופחות פרקטיתהמקורית
תפילה/ ברכה/ זמן פנוי לעצמך/ זמן למקלחת וכו - כל הדברים האלה תלויים באיפה את ממקמת את הדברים האלה בסקאלת סדרי העדיפויות שלך ובמקום שאת רוצה להיות בו ולא בהכרח בזמן פנוי כמו שאנחנו תופסות
בתפילה לעומת מקלחת יש גם יצר הרע שמפריע, אבל עדיין אפשר לגנוב כמה דקות בבית בלי ילדים שיפריעו רוב הזמן לדעתי.
פניות מנטלית לתפילה זה כבר משו אחר וזה תהליך מנטלי/ נפשי. כמו פניות לעשות כל דבר אחר. ולפעמים באמת קשה למקבל אבל אני חושבת שאם אנחנו חיות בתוך מרוץ עכברים שלא מאפשר לנו לפתח את הזהות שלנו בתור אמהות/ בנות זוג/ נשים יהודיות - משו לוקה בחסר בדרך
**האמור לא נכתב כתוכחה, גמני לוקה בזה.
ברכת המזון אף פעם לא מפספסת ב"ה אבל בתפילות יש לי על מה לעבוד לצערי
האמת את ממש ממש צודקת.ממתקית
אני מסכימה שהז לא קשור לזמןנחת-רוח
תפילה מלאה בשבת ככשולם איתי -לרוב לא מצליחה
אבל בסוף המעצור האמיתי
הוא זה
שכשהיתי רווקה הרגשתי חייבת והיה לי הרגל והיה לי ברור משתפלתת ובטח ובטח מברכת
לא היה לי מושג לש לקבל פטור והתרגלתי לזה כחלק טבעי מהחיים
עם האמהות..והפטורים וההקלות..קצת עליתי על זה טרמפ כדי להפטר מהמחויבות שלפעמים העיקה עלי
קשר עם ה' הכי חשוב לי בעולם ואני ממש לא מחפשת 'לא להתפלל''
אבל תפילה כל בוקר היא גם אתגר.. לפעמים מעי3 כי מעקב דברים אחרים וגם ככה הזמן קצר
ולרוב הבעיה היא שתוך כדי עשיה ושגרה אין כבר פניות נפשית לעצירה הזאת..למחויבות כאת..
אני במילא לא מונחת שם באותו רגע ומרגישה שזה רק כדי לסמן וי
וגם עד שיש לי כמה דקות שקט אז בא לי לשבת בשקט לעושת דברים אחרים שכיף לי נגיד
לעומת אז. לדבר עם ה' אני ממש בכיף מדברת כל המזן ופשוט תוך כדי
ואני לא ה
בעשיה כל הזמן
אבל תמיד יתחשק לי יותר לשבת על הספה לקרוא ספר מאשר לפתוח סידור
בשבת הולכת לתפילה בערב -וקא ומחוברת מאוד
אבל הערוץ של תפילה ביום יום מסידור ממש סגור לי כבר שנים
ונכון זה גם הילדים
אבל בעיקר משהו בי שלא מונח
אומרת תמיד ברכות השחר
ולתקופות מתפללת בשבת
וברכת המזון משתדלת לזכור
לפעמים שוכחת או אומרת לעצמי שבהמשך ותכף וושכחת
ויתרתי לעצמי על מים אחרונים כי זה עזר לי לברך מיד ולא להתעצל לקום
אבל מתבאסת על עצמי כי כבר לרוב לא עושה
ופעם זה היה ברור ומובן לי מאיו
קיצר מרגישה שאצלי זה סוג 'ל חוסר פניות קצת עצלנות ובעיקר חוסר חשק להתמודד עם חוסר כוונה בתפילה
יכול להיות שאני לא התמודדתיעדינה אבל בשטח
עם אותם ילדים כמו שלך, עם גילאים דומים או עם טמפרמנט דומה, אבל תמיד בירכתי ברכת המזון, פשוט ישבתי ובירכתי, יותר מזה, גם השתדלתי לא להמהם להם, שיתרגלו שכשאמא מברכת, היא מברכת, לא נרשמו בעיות.. לתפילה אני לא מגיעה, אבל יותר ממקום של חיבור להקב"ה, בלי צורך בתפילה, מדברת כמובן בהרגשה שלי, לא הלכה ולא אומרת לאף אחת מה לעשות.. בשנים האחרונות משתדלת ברכות השחר ושמע ישראל, פרק שניים של תהילים וזהו . אף פעם לא התפללתי מנחה או ערבית. כן היתה לי תקופה שהתפללתי בה ערבית של שבת, ולפעמים שחרית של שבת אבל גם זה כבר התמסמס לי
האמת זה לא קשור באמת לילדיםממתקית
רובם די גדלו ב"ה
זמן יש לי.
זה התחמקות במחשבה של ואם היא תבכה, אם הוא יצא עוד פעם לשכנים בלי לשאול וכו ווכו
ואם ואם ואם
טוב אז כבר לא נברך
מבינה אותך ממששמש בשמייםאחרונה
אני אמנם כן מתפללת כמעט כל יום (וברכות השחר כל יום) וכן מברכת ברכת המזון כמעט אחרי כל ארוחה. בעיקרון בהגדרה אני מברכת אחרי כל פעם שאני אוכלת לחם, אבל באמת לא תמיד זה מיד ולא תמיד אני מסיימת חד משמעית לאכול והרבה פעמים הארוחה נמרחת כזה על שעתיים ואז אחרי עוד שעתיים אני מגלה שלא בירכתי. אצלי לפחות זה קשור גם לזה שאני אוכלת בין לבין ולא ממש יושבת ואוכלת מההתחלה עד הסוף וגם כשאני יושבת לארוחה עם בעלי או עם הילדים, אז אני אקום ואתיישב ואארגן ואניק ואחזור לאכול, ואוכל את השאריות של הילדים אחרי שהם סיימו, כאילו לא ארוחה עם התחלה וסוף.
ולגבי התפילה, אז בעיקרון אני לא אוכלת לפני תפילה, רק שותה. אז אני מתפללת כל יום ולרוב את כל התפילה כולל פסוקי דזמרא, ברכות קריאת שמע וכו'. אבל, פעם הייתי קמה מוקדם ומתפללת לפני שהילדים קמים, מאז החופשת לידה האחרונה אני קמה ממש מאוחר ואז כמעט תמיד לא מספיקה להתפלל בבית ומתפללת תוך כדי נהיגה בדרך לעבודה וזה על הפנים ממש ולפעמים לא מספיקה או שוכחת או לא יודעת מה ואז אני מגלה שלא התפללתי, בעבודה אין לי זמן להתפלל ואז אני כבר אוכלת לפני תפילה ואז יכולה לגלות שלא התפללתי באותו יום. (אבל ברכות השחר אני תמיד מברכת, כי אני לא שותה לפני ברכות השחר).
וכמו שאת כותבת, אז התפילה נחלשת ואז גם בימים החופשיים שלי אני כזה קמה וחוזרת לישון עם הבייבי ואז מתישהו אני מתפללת, יכול להיות ב11 בבוקר. שפעם ממש לא הייתי ככה.
זה מרגיש לי ממש כמו שחז"ל אומרים "עבר אדם עברה ושנה בה, נעשית לו כהיתר" כאילו, פעם היה ברור לי שאין דבר כזה לא לברך אחרי האוכל אבל אז בטעות לא בירכתי ואז בפעם הבאה זה כבר מרגיש פחות נורא. אבל אני צריכה להזכיר לעצמי שזה לא אמור להיות ככה, אפילו אם התרגלתי.
את מעודדת אותי להתחזק בזה מעצם השומת לב לדברים.