מה עושים עם סרבנות הבקבוקים הזאת????? די, כבר נגמר עלי!חצי שני
ושלא תטעו, היה מקבל בקבוק מגיל כמה ימים בשביל זה!😢
לא יודעת, רק מקפיצה לךאביול
בטח ממש קשה
וואו איזה תסכול...מחי
כמה זמן את מנסה?
התחלת לעבוד והוא מסרב לקחת בקבוק גם כשמישהו אחר נותן לו?
כן. המון זמןחצי שני
כבר לקח בעבר והפסיק
בן כמה הוא? את מניקה עדיין?תוהה לי
כן. ארבעה חודשיםחצי שני
מציעה לך להתחיל מוצקים רק במעון כדי שלא יהיה רעברעותוש10
המעון קרוב לך לעבודה ?
אני פהבימבה אדומה
כדי להעיד שאפשר לחיות עם סרבני בקבוקים.
מה הסיטואציה? צריכה לשלוח למעון?
כבר התחילחצי שני
זה הזמן הקשהבימבה אדומה
עוד קצת ויאכל מוצקים... יתבסס... וכמה שיצליחו להכניס לו חלב/מטרנה (אפילו בכפית) ובבית ישלים...
היה לי כך עם 2 מתוך 3 ילדים...
אז משאירים אותו רעב במעון? יואו נשמע סבל ממש..אהבתחינם
לא!!!בימבה אדומה
עושים הכל כדי שלא... אבל מתישהו שחררתי. סמכתי על המטפלות שעושות כל מה שאפשר.... וזה לא שכל היום צרחו... היה בסדר...
לוקח כמה ימים והם מתרגליםחגהבגה
בנתיים המטפלות בד"כ נותנות בכפית, מזרק, כמובן שלא מאמללים את התינוק
אני עובדת במעון ולפני 4 שנים היה לנו ילדאהבתחינם
סרבן בקבוקים שפשוט אחרי יומיים (ועשינו הכל! מזרק, כפית, כל סוגי הבקבוקים כמובן באישור של האמא, על הידיים, בטרמפולינה, בשכיבה, בעמידה, נדנוד, משחק… ) פשוט אמרנו לאמא שזה בלתי אפשרי.
היא חייבת לעזור לנו למצוא פיתרון.
היא הוציאה אותו מהמעון והחזירה אחרי חודשים
ובסוף מה? הוא התרגל לבקבוק הפשוט של הגדולים של ה3 ב10 לאכול ממנו.
הוא סבל מאוד..אבל ב״ה שהתרגל.
אם אין לאמא דרך להוציא?חגהבגה
גם אם לוקח שבוע, בסוף הוא מתרגל...
אז להשאיר ילד רעב?אהבתחינם
כמה שעות טובןת?
או שתתחיל הסתגלות לא במקביל לזה שהיא חוזרת לעבודה או שימצאו פיתרון אחר.
יש מחויבות לעבודה זה נכון. אבל ילד צריך לאכול! דבר בסיסי!
זה נשמע מתעללחגהבגה
אבל בסוף הוא אוכל. כמה טיסות נכנסות
יש ילדים שאחרת לא לומדים בכלל.
אם תינוק ילמד שבסוף אמא באה להניק הוא לא ילמד לקחת בקבוק פעם
יש לזה מחירדבורית
גם בשואה ילדים התרגלו להרבה דברים
סליחה שאני חריפה
אין לזה שום מחיר, סליחה שאני חריפהחגהבגה
המחיר היחיד הוא
שהילד אח"כ מחובר לאמא כל הערב, משלים בהנקה
ולומד לאכול מבקבוק במעון בבוקר.
אין נזק לטווח ארוך אם ילד לא אכל ארוחות מלאות במהלך היום, אלא רק טפטופים.
אם אין ברירה אז אין ברירה
ברור שעדיף שאמא תישאר בבית עם תינוק עד חצי שנה ותשלח כשהוא יכול לאכול מוצקים
שילד יתרגל לבקבוק לפני.
עדיף שהאמא תשלח להסתגלות כשעוד לא חזרה לעבודה, ותיקח כל יום לקצת זמן.

אבל אין גרוע כמו אמא שמגיעה במהלך היום למעון להניק
הילד לא ילמד כך בחיים. זה יהיה סיוט לתינוק, למטרות, לאמא ולכולם.
פיזית אין מחיר, נכוןדבורית
אבל האדם הוא לא רק אוכל
יש לו צרכים נוספים
וזה לפעמים קצת פוגע במטרות מה לעשות
אפשר לומר את זה על הכלחגהבגה
גן על עצם זה ש מפרידים והאמא יוצאת לעבוד בכללי
יש מחיר נפשי בגיל יותר גדול, ואפילו יות שהוא כבר מבין
למה זה גרוע אם האמא יכולה להגיע למעון להניק?בארץ אהבתי
זה לא שהוא ימשיך לינוק כל החיים בכל המסגרות...
בשלב הזה אמא שלו יכולה לבוא להניק אותו. כשהוא כבר ישבע ממוצקים הוא יוכל להיות במסגרת בלי שאמא שלו תניק אותו.
אם אין לאמא אפשרות אז באמת צריך למצוא פתרונות אחרים. זו באמת בעיה שאנחנו חיים במציאות כל כך לא טבעית לתינוקות.
זה גרוע כי הוא לא יתרגל ככה לבקבוק בחייןחגהבגה
ואם הוא רעב כשהיא לא יכולה לבוא?
ואם משהו משתנה בעבודה והיא לא יכולה להגיע פתאום?
אני מבינה שלא לכל אחת זה יכול להתאיםבארץ אהבתי
אבל אם קיימת אפשרות שהאמא תגיע להניק, לדעתי זה פתרון אפשרי ולא צריך לפחד ממה שעלול לקרות אם היא לא תוכל לבוא.
בסוף מדובר רק על כמה חודשים עד שכבר אפשר לפעמים להחליף במוצקים. יש אמנות שיצליחו להתארגן בחודשים האלו שתמיד יוכלו להגיע להניק.
ואם יש משהו לא צפוי והתינוק צריך להתמודד עם המציאות - מה ההבדל בין זה לבין ההסתגלות בהתחלה שאת כותבת שהתינוק יכול להתמודד גם אם מסרב לשתות מבקבוק? זה לא נעים, זה יכול להיות לו קשה, אבל כשאין ברירה אז הוא יתמודד, בדיוק באותן שיטות שאת כותבת על ההסתגלות של ההתחלה. ואולי יהיה לו קצת יותר קל כי הוא לפחות כבר מכיר את המטפלת, ולא בדיוק מסתגל גם אליה.
מה שכתבתי זה מה שהמטפלות אמרו ליחגהבגה
הן מעדיפות שהאמא לא תגיע כלל.
ברור שיש גישות שונות ודורה תחתונה שכל אמר תעשה מה שטוב לה.
מסכימה לגמרי, שהמציאות הזו שצריך לעזוב תינוק כל כך קטן, כן גם בגיל חצי שנה וגם אם זו מטפחת אחד על אחד ולא מעון, מציאות הזויה לאמא ולתינוק וממש הלוואי שלא היינו צריכות לעשות את זה...
ברור שלהן זה יהיה יותר נוח אם האמא לא תבואמחכה_ומצפה
אבל אם השיקול זה נוחות שלהן אל מול תינוק רעב - אז תינוק רעב לוקח.
הפוךחגהבגה
יותר נוח שהאמא תבוא והרגיע את הילד
מי רוצה ילד צורח רעב וסובל?
תראימחכה_ומצפה
אין לי ספק שאף מטפלת לא רוצה תינוק רעב וצורח.
אבל אמא שמגיעה לגן בכל יום זה ממש לא נוח למטפלות. לא להתנהלות שלהן וגם לא לילדים האחרים בגן.
אז אני מניחה שרוב אם לא כל המטפלות יעדיפו שבוע אחד קשה ואז תינוק שאיכשהו ״מסתדר״ מאשר אמא שבמשך כמה חודשים תגיע יום יום לגן בשעה שאולי לא הכי נוח להן לקבל הורים.
לי כאמא, ובהנחה ויש אפשרות (וברור שלא לכולן יש אפשרות וזה מובן לגמרי) - בהחלט הייתי מעדיפה לבוא להניק במקום שיסבול, גם אם זה לא נוח למטפלת והיא עושה לי פרצופים.

ברור שעדיף שתינוק יקח בקבוק במקרה כזה, אבל אם זה לא קורה על אף שניסינו, אז בעיניי אפשר לשקול אופציות אחרות (שלא כוללות תינוק שבקושי אוכל משהו כל היום).
מה הבעיה שלא יתרגל לבקבוק? שואלת ברצינותמחכה_ומצפה
אין איזה ערך בלקחת בקבוק ואין בעיה שתינוק לא יקח בקבוק אף פעם. זה לא שבגיל 10 הוא לא יקח בקבוק ונגיד ״אוי, איזה באסה שלא הרגלנו אותו לבקבוק בגיל 4 חודשים״.
אני בטוחה שיש הרבה אמהות שנשארו בבית עם התינוק ובכלל לא ניסו לתת בקבוק מעולם.

בסופו של דבר לתת בקבוק זה עניין של נוחות של האמא (שתוכל קצת להתנתק מהתינוק) או צורך שלה או של המשפחה (כי היא צריכה לעבוד).
ברור שיותר נוח יהיה אם מכניסים למטפלת או מעון והתינוק לוקח בקבוק. אבל אם לא, והאמא יכולה לבוא במקום שהתינוק יהיה רעב כל היום - אני ממש לא רואה בזה שום בעיה. בסופו של דבר זה עניין של כמה חודשים עד שהמוצקים קצת יותר מתבססים.
לפעמים אין ברירה והאמא לא יכולה לצאת מהעבודה באמצע היום. אבל אם כן - ברור שזה עדיף על פני תינוק רעב.
במעון? או אצל המטפלת?חגהבגה
אז איך הוא יאכל חלב כשהוא עדיין לא יכול לאכול מוצקים?
וגם בלי קשר, יש ילדים שלא מצליחים לשתות מים אח"כ... כי לא יודעים מבקבוק ועדיין לא מצליחים מכוס
לא חושבת שזה קשוראביול
סרבנות בקבוקים לשתיית מים אחר כך...
אצלי לא ראיתי שום קשר לשתיה של מים אחר כךבארץ אהבתי
כל הילדים שלי לא הסכימו לשתות חלב מבקבוק. עם הגדולה ממש ניסינו, ולא הלך. בסוף נשארתי איתה בבית עד גיל שגם ככה יכלה לאכול מוצקים כשאני לא איתה.
עם הבאים כבר פחות ניסיתי כי מראש בחרתי להישאר איתם בבית עד גיל שכבר יכלו להסתדר עם מוצקים כשאני לא איתם (עם הגדול יותר כן שאבתי למקרה שירצה, אבל הוא ממש לא היה מוכן לשתות את החלב השאוב. עם השלישי כבר לא ניסינו, הוא גם התחיל אצל המטפלת קצת יותר גדול).

ועם אף אחד מהם לא היה קושי עם שתיה של מים. האמת שלא השתמשתי בבקבוק של תינוקות ממש, אלא בכוס אימון/כוס מעבר, ובהמשך עברו לבקבוק של גדולים.
דובר על מקרה שהאמא יכולה לבוא להניקמחכה_ומצפה
ואז הוא יקבל את החלב בהנקה גם במעון או אצל המופלת.
ברור שלא תמיד זה אפשרי, אבל אם יש סרבן בקבוקים עקשן במיוחד ואמא שיכולה להגיע להניק - בעיניי זה עדיף על תינוק רעב יום שלם.
אם זה לא המצב, אם האמא לא יכולה לבוא להניק - אז צריך לעשות כל מאמץ כדי שיקח בקבוק.
פשוט מתייחסת למה שכתבת שזה גרוע שהאמא תבוא להניק במקרה כזה כי אז הוא לא יתרגל לבקבוק. אז שלא יתרגל. אם יש אופציה אחרת לא חייבים בכוח, מה גם שזה עניין של חודשים ולא שנים..

ולגבי מים - לא רואה קשר. וגם לא חייבים לשתות מים מבקבוק (אפשר כוס אימון או אפילו כוס רגילה)

מסכימהאביול
תכלס בקבוק זה אילוץ, לא אידאל. וגם זה רק עניין של זמן עד שיתחיל מוצקים
למה הוא חייב להתרגל לבקבוק ?רעותוש10
יש לי ילדה בת 8 בלי בקבוק ובלי מוצץ... הכל בסדר

בלי מוצץ זה סתם סיוט לא אידיאל בעיני
בלי בקבוק- אם הילד אוהב מוצקים כגון פירות וירקות מרוסקים דזה יש בדר"כ בשפע במעון אז זה בסדר גמור...
מדובר על כמה חודשים ספורים שהןא ממש תלוי בחלב אם ואין תחליף בכלל-
אז האמא תתאמץ ותכניס את זה בסדר היום שלה בעבודה כמו כל פגישת עבודה או שיעור במערכת

יכולה לספר לך שיצא לי לבוא גם בגשם
אגב מבחינת זמן זה לא לקחת לי יותר זמן מאשר לשאוב מנה גדולה של חלב (כולל להביא את החלקים, לשבת לשאוב, לחזור למטבחון לשטוף חלקים במים...)
אני סרבתי לקחת בקבוק במעון במשך כמה חודשיםהיופי שבשקט
אמא שלי הביאה אותי למעון, הייתי רואה את המטפלת, עוצמת עיניים ונרדמת. התעוררתי רבע שעה לפני שבאו לאסוף אותי.
אני מניחה שהשלמתי את האוכל בלילות, אבל חוץ מזה לא היה שום נזק.
לא הסכמתי לקחת בקבוק בכלל, לא רק במעון.
בשנה אח"כ הסכמתי לאכול אבל רק עם מטפלת מסויימת אז ביום החופשי שלה "שבתתי רעב", עד שהתרגלתי למעון והסכמתי לאכול גם כשלא הייתה.
אויש מסכנונהדבורית
את חמודה על זה, בת כמה היית?
זה זכרון שלך או שאמא סיפרה לך?
האם את באמת חושבת שאין לזה מחיר רגשי על החיים שלך? (ממש לא חייבת לענות)
תראי, כולם בסוף שורדים
אבל אידיאלי זה לא
אמא שלי סיפרה, אני הייתי בת 3.5 חודשיםהיופי שבשקט
אני באמת לא חושבת שיש לי מזה מחיר רגשי כלשהו. זה כמובן לא אומר שלתינוק אחר בהכרח לא יהיה.
ברור שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט עבד
אבל יש גבולאביול
ילד לא אמור לרעוב שמונה שעות בכל יום. ומזרק ה ממש לא מספיק. אם מנסים הכל במשך כמה ימים, והוא לא אוכל, אי אפשר להמשיך להרעיב אותו.
לא מבינה בכלל את ההשלמה עם המצב.
שוב תלוי. לא במשך שבועייםחגהבגה
אני עבדתי קרוב מאוד למעון הייתי מגיעה להניק כל יוםרעותוש10
בהתחלה היו קוראים לי ואחכ זה לא הסתדר והגעתי קבוע בהפסקה ב11 בבוקר
הילד הסתדר..

בגיל 5 חודשים התחיל אוכל מרוסק וזה ציק צק נתן מענה
כל הכבוד לכםדבורית
אמא שלי תמיד אמרה לי שילד מסוגל לא לאכול כמה שעות.לפניו ברננה!
ולא צריך להיבהל מזה.
כמו שהוא מסוגל לפתוח פער בשנת לילה.
אז ילד שלא אוכל מבקבוק במעון יאכל טיפה טחון או יקבל מעט חלב בכפית או מזרק, ואז ישלים את זה בהנקה בבית. וזה יהיה קשה! וסביר להניח שהוא יקום בלילה לינוק כל שלוש שעות, אבל הוא לא ירעב למוות וכנראה גם לא מאוד יסבול.
אם הוא בוכה וצורח זה משהו אחד, אבל אם הוא פשוט לא מעוניין כשמציעים לו - הוא יהיה בסדר.
אם הוא בוכה וצורח הרבה פעמים זה כי מנסים להכריח אותו לקחת את הבקבוק, והרגעה בחיבוק ושירים יכולה לעזור. תוך כמה ימים הוא יסתגל לסדר החדש, יאכל מעט במעון וישלים בבית.

יש כמות אוכל יומית נצרכת, ואין בעיה לקבל אותה גם אם נמצאים במעון כמה שעות במהלך היום. וכמובן שסומכים על המטופלות שיעשו כל מה שביכולתן, אבל בסוף אם התינוק לא רוצה אז הוא יהיה בסדר.

(ברור ברור שזה קשה ממש לאמא!! שולחת את כל החיבוקים שבעולם. עצם המחשבה הזאת שהוא אולי צריך ולא מקבל ואני לא יכולה לתת לו... אני אישית עם הבן שלי שהיה ככה הייתי עושה מאמץ להביא אותו כמה שיותר מאוחר ולקחת אותו כמה שיותר מוקדם, משאירה אותו איתי בבית ביום חופשי..)
בתור מטפלת יכולה להגיד.ה' כל יכול
שאף פעם לא נתקלתי ב"סרבן בקבוקים" שלא נכנע מתישהו.
זה תלוי בהתעקשות של המטפלת.
אין צל של ספק שילד לא מסוגל לקחת בקבוק.
יום, יומיים. שבוע, שבועיים.
זה נגמר מתישהו...
הילד לומד לקחת בקבוק כשהוא מבין שזו האופציה.
כמובן בתור אמא היתי מבקשת מהמטפלת לא להיכנע.
ובמקביל מנסה בבית...

בדרך כלל אם המטפלת סבלנית אין סיבה שלא תצליח.
גם אם הילד לא נמצא שבוע שלם במעון?חצי שני
בהנחה שבבית מנסים נון סטופ
בודקים מסלול מחדשדבורית
מאריכים לחצי שנה ומנסים שוב עוד חודשיים
אין אפשרות לצעריחצי שני
אבל כן יכולה (פשוט לא נוח בעליל) להגיע למעון להניק אם אין ברירה
אני רוצה להרגיע אותךתוהה לי
אני חסרתי לעבודה כשהבן שלי היה בן 5.5 חודשים ואז כבר אפשר לאכול ארוחות קצת.. הוא היה סרבן בקבוקים מושבע ואני לרגע לא חשבתי על אופציה להרעיב אותו. אז מה עשיתי? מגיל 4 חודשים התחלתי לתגבר מגוון של טעימות ממשפחות הפירות והירקות. רסק תפוחים עם בננה מעוכה או ירקות מרוסקים. ואז בגיל 5.5 חודשים הוא התחיח משפחתון עד 15. הייתי מניקה בבוקר, ואז במעון אכל בבוקר ארוחת פירות טחונים. לפני הצהריים ארוחת ירקות טחונים, ובצהריים דייסה לתינוקות שהוכנה עם חלב שאוב או סימילאק. וכמובן הינקתי אותו כשחזרתי.
בה הילד תפח ועלה במשקל היטב, כיום הוא בריון קטן שכל רגל שלו נראית כמו יציקת בטון..
חח חמודה את. תודה!חצי שני
הבעיה שהוא קטן מידי לדייסה ויש אומרים גם לטעימות (שהתחלנו כבר)
יש רצוי ויש מצויתוהה לי
ולא יקרה שום דבר אם בגיל חמישה חודשים יאכל דייסה שמהולה בהרבה חלב אם או תמל. ולגמרי אפשר להתחיל טעימות מגיל 4 חודשים
בהחלט התחלנו. בשביל המעון...חצי שני
הוא בן ארבעה חודשים ונולד קטן ולפני הזמן אז מרגישה בוטה גם ככה... במיוחד לדייסה. אבל בוא נראה כמה אנחנו מסוגלים.
תודה רבה אהובות!חצי שני
בעקרון אני כן יכולה לקפוץ להניק, אבל לא כל הזמן וזה מאוד מאוד לא נוח אבל כרגע זה מה שעושה בלית ברירה ובין לבין צורח...
מנסים בבית נון סטופ
אצלנו עזר לחמם את החלב ממשנשימה עמוקה
לא לתת פושר אלא חם (לא רותח כמובן...) מבקבוק של טומי טיפי כשאמא לא בסביבה. זה היה אחרי מלא נסיונות ובכי משותף שלי ושלה וזה מה שהציל אותנו
התמודדתי עם זה גםביבוש

היה לי את זה בדיוק עם הבן שלי בן ה7 חודשים

מה שעשיתי זה ככה: נתתי לו במשך היום "לשחק" את הפטמה של הבקבוק מספר פעמים ביום איתי ביחד, לגרות לו את הפה

בצורה עקבית

תוך כמה ימים הסכים לקחת את הבקבוק מהמטפלת

ומוצקים

אבל שלך באמת קטן יותר

תודה,מנסים גם את זהחצי שני
יכולה לפרט איך עשיתם? בלי הבקבוק מחובר?חצי שני
לפעמים עם הבקבוק ולפעמים בליביבוש


תודהחצי שניאחרונה
צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)אחרונה

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!אחרונה

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינהאחרונה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליהאחרונה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

אולי לקחת איתכם שקית קורנפלקס או ביסקויטים לדרך?תוהה לעצמי

קיגל תפו"א/ איטריותרק טוב!

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

מעדן. אצלי הולך הדנונה עם הכדורי שוקולדNeverאחרונה

אולי יעניין אותך