באמת מעניין אותי כמה זה לגיטימי?! פרצופים על שעות הגעה במעוןאנונימיות
אז אתחיל ואומר שאת חלק מהדברים אין באפשרותי לשנות. מעניין אותי אם הפרצופים שהמטפלות עושות לי לגיטימיים. לא אריב איתן כמובן אבל כן אשמח לדעת מה אפשר לעשות כדי שלכולנו יהיה נחמד השנה.
המעון הוא מ7-16 בראשון- חמישי
ומ7-13 בשישי.
יש 3 ימים בשבוע שבהם אני חייבת לשים אותה ב7 בדיוק!! כדי חהספיק את האוטובוס שיגיע בזמן ללימודים. אני סטודנטית, בעלי עובד לילות ופשוט אין ברירה.
הבוקר כשבאתי ב7 המטפלת עשתה לי פרצופים (אציין שזו פעם ראשונה שאני באה ב7 בדיוק כי התחלתי לפני שבוע ואז היא היתה חולה אז היא לא באה למעון)
בשישי הגעתי ב12:49 בדיוק. וגערו בי שצריך לבוא ברבע לאחת. עכשיו, סבבה לבקש ואני גם אשתדל בעז"ה להבא. אבל הגיוני להעיר על 4 דקות 'איחור' שהן בעצם 11 דקות לפני הסיום הרשמי?
גם ביום רגיל אחרי רבע ל3 כבר לא כל כך נעים לבוא. ואני באמת שואלת, אני משלמת כל כך הרבה על המעון (עוד לא נפתחה הזכאות להנחה ויורד לנו למעלה מ2000 שח בחודש על זה) לא מגיע לי להביא את הילדה שלי בטווח שעות הפעילות ושיקבלו וימסרו אותה בלי פרצופים כאילו גזלתי מזמנן האישי?
הבוקר היא ביקשה רק ללכת קודם לשירותים, מה אני אגיד, לא?! מצד שני כשנכנסתי למעון האוטובוס כבר התחיל את הסיבוב זה אומר שיש לי 3 דקות להגיע לתחנה. בסוף מטפלת מכיתה אחרת ראתה את המצוקה בעיניים שלי ולקחה אותה.
תכלס לא בסדר מצידןוהרי החדשה
אם זה השעות הרשמיות אין שום סיבה שיעקמו לך פרצוף. ממש לא לעניין. השאלה מה לעשות עם זה.
אם את מרגישה בנוח אולי תגידי להן בנעימות שאת מבינה שזה מוקדם אבל את צריכה להביא בזמן הזה כדי להספיק להגיע לעבודה. שיהיה גלוי ופתוח..
הסברתי את זה עוד בתחילת שנה כששאלו אותי מה אני עושהאנונימיות
אז עניתי שאני סטודנטית והן ישימו לב לזה כשהיא תתחיל להגיע מוקדם כשיתחיל הסמסטר וזה נאמר ממש באווירה טובה.
אז אם את יכולה פשוט תתעלמיוהרי החדשה
זה לא לגיטימי בכלל הפרצופים אבל לא הייתי מתחילה להילחם בהן על זה...
את לא צריכה שום תירוץ!!טוביטובה
את יכולה לשים אותה ב7 בדיוק גם אם את הולכת לרבוץ במיטה עד השעה שתספיקי להגיע לקחת אותה ב15:59.
זה לא עניינן מה את עושה בשעות האלה כלל וכלל.
הייתי מדברת עם מנהלת המכון שתחדד להן את הנהלים וכללי ההתנהגות להורים,
אם הן ממורמרות על שעות עבודתן זה לא קשור אליך. אלו השעות להן הן מחויבות וזהו!
הרגשה לא נעימה...
בהצלחה
איפה המנהלת בסיפור?לולית10אחרונה

אצלנו יש כמה הורים שמביאים תמיד ב7 בדיוק, וגם לא עושים פרצופים, אם כבר כשמביאים מאוחר לארוחת בוקר...

גם בסוף היום הרבה הורים מגיעים אחרי רבע ל4...

בעלי היה מגיע מארבע או דקה ל.. והייתי אומרת לו שיקדים כי זה לא נעים, עדיף להגיע 5 דקות קודם...

אבל אנחנו לא היחידים ולא זכור לי פרצופים

אז זה לגמרי לא לגיטימי, זה השעות של המעון...

דברי עם המנהלת, זהה לא בסדר...

בהצלחה!!

נשמע לי מאוד לגיטימיטל..
את משלמת למעון, אלו שעות הפעילות,
רשמת לשם כי את צריכה לצאת ב7.
אז את יכולה להביא ב7.
גם ככה לא כל הילדים מגיעים ב7 אז יש להן זמן יותר רגוע.
מבינה גם את המטפלות, זה קשה לעבוד מככ מוקדם בבוקר רצוף ובטח גם הן רוצות להגיע בשעת ההתחלה ושניה להתאפס. אבל מבחינתך ברור שזה הגיוני.
לבוא, לומר בוקר טוב נחמד, כשיש זמן להתעניין בשלומן, וזהו.
אני משתדלת מדי פעם להביא עוגיות/שוקולד/משהו טעים אחר עם פתק מעריך בשביל המטפלות, כדי לבטא את ההערכה שלי אליהן.
)גם אני מביאה מהתחלה ועד הסוף כמעט כל יום)

*ועל ה12.49 נשמע לי לא תקין. המעון אמור להיות עד 13, זה שהם מעדיפים קודם זה נחמד, ואני גם לא אתחיל לדבר עם המטפלת יותר מדי על מה עבר היום בשעה כזו, אבל אם זה עד 13 אז מה הבעיה?
תודה רבהאנונימיות
את ממש צודקת!מטילדה
אולי את יכולה לדבר עם המנהלת שתדבר איתן?
מעדיפה להימנע אבל נראהאנונימיות
לגיטימי לגמריביבוש

אלו שעות העבודה ואין מה לעשות...

אבל באמת זה קשה לילד להיות ככ הרבה זמן במעון

אני לא יודעתשירוש16
איך זה עובד אצלכם. אצלינו בשעה 7 בבוקר עד 7 וחצי יש רק כיתה אחת פתוחה לכל הילדים שמגיעים סופר מוקדם. מי שמגיע מוקדם משאיר בכיתה אחת יעודית ומפזרים את הילדים בשעה 7 וחצי.
אחר כך מגיעה מטפלת אחת לכל כיתה. ובשעה 8 רוב המטפלות כבר מגיעות.
כך שרוב הילדים מגיעים סביב 7 וחצי עד 9. הם נכנסים לכיתות שלהם ופוגשים את המטפלת.

תבדקי קודם אם באמת מדובר במטפלת האישית של הילד שלך. כל כיתה מחולקת לקבוצות - כל מטפלת אחראית על קבוצה אחרת. אם המטפלת באמת לא אחראית על הילד שלך - את יכולה פשוט להתעלם מהמבטים שלה.

את לא צריכה להתנצל שאת שמה אותו מוקדם ואת לא צריכה להרגיש רע כשאת אוספת אותו מאוחר כל עוד זה בטווח זמן שהמעון פתוח.

שימי לב - לפעמים אנשים מביטים בצורה מסוימת ובגלל צורת ההסתכלות שלנו והתחושה האישית באותה סיטואציה אנחנו נוטים לפרש את המצב בצורה שהיא עלולה להיות שונה לחלוטין מהפרשנות של הצד השני. אולי המטפלת רצתה לדבר איתך על התנהגות מסוימת של הילד והעובדה שבאת קצת מאוחר והיא הייתה עסוקה מנעה ממנה את השיחה.
את רוצה להגיד לי שהגעת 'באיחור' של 4 דקות ושאר הילדים בכלל לא היו במעון? הילד שלך נשאר שם אחרון?
גם אני לפעמים מגיעה כמה דקות לפני הסגירה ועדיין יש שם ילדים שההורים טרם הספיקו לאסוף אותם. קורה.
אממה, נעשה את כל ההשתדלות בעולם כדי לא לאחר בדקה אחת אחרי שעות הסגירה. בעבר אפילו שילמנו לבחורה לקחת את הילד מהמעון כי ידעתי שנאחר ב5 דקות (!) לכל היותר. אין מצב להשאיר את הילד דקה אחרי שעות הפעילות.

בתחילת שנה שולחים להורים דפי מידע על המעון עם מידע על שעות הפעילות. אם רשום שהם סוגרים ב12:45 בימי שישי - באמת לא לעיניין איחור אפילו של דקה אחת. יכול להיות שבתחילת שנה קיבלת הרבה מידע מהמעון כולל שעות פתיחה וסגירה ועיגלת לעצמך בראש שהשעות הן 13 במקום רבע ל13.
אצלינו למשל סוגרים ב12 וחצי... כך שלא בכל מקום סוגרים באותה שעה.
מעון של התמת מחוייב לסגור ב13:00 בימי שישיהריון ולידה_פצ
לפחות עד כמה שאני יודעת
כל מעונות התמת שאני מכירה(ואני מכירה כמה וכמה שונים)טארקו
סוגרים ברבע לאחת ביום שישי.
כתוב בפירוש אחת. והם מבקשים רבע לאחת.אנונימיות
שוב, זה פחות קריטי ומעכשיו אגיע ברבע לאחת. שאר הימים יותר בעייתיים לי
ממה שאני יודעת (ממטפלות שאמרו לי במעונות שסוגרים מוקדם יותר)הריון ולידה_פצ
שהם מבקשים, אבל לא יכולים לדרוש מההורים.
זאת אומרת- אפשר פרצופים, אפשר לומר שרוצים מוקדם יותר, אפשר אפילו להתחיל לנקות כשהילד שם- אבל קנס על איחור, או שבאמת האמא לא בסדר- זה רק מ13:00.
אצלנו ב13זמרת מיוחדת
מעונות התמתשירוש16
יכולים לשנות את שעות הפתיחה וסגירה לפי צרכים ספציפיים של אותו מעון.
אומנם צריכים לקבל על כך אישור מסודר אבל מאמינה שכל מקום שיבקש לסגור את שעריו לציבור רבע שעה מוקדם כדי לנקות ולסדר את הכיתות יקבל על כך אישור. כך אני מכירה ברוב המקומות.

בכל מקרה, אם המעון קבע בתחילת השנה בשעת הרישום בצורה מפורשת ששעת הסגירה היא X אז בשום פנים ואופן אסור לאחר.

לגבי הבוקר - את יכולה להתעלם מהמבטים ומצד שני - יכולה לנסות לפתור את הבעיה בצורה ידידותית.
אני אישית עובדת גם בעבודה קשה וסיזיפית, אנשים מגיעים עם בקשות ודרישות לגיטימיות אך גם להם אנחנו לפעמים מעקמים את האף כאשר מדובר בבקשה מציקה או שמקשה על הסיטואציה (כמו מטופל שמבקש משכך כאבים דווקא ב6 וחצי. זו זכותו. אבל חבל שחיכה שעה לבקש כי דווקא 6 וחצי זה זמן ממש לא נוח לכאלה דברים).
אממה, מה שתמיד מצליח לרכך את הצוות ולענות לבקשה זה מילים כמו 'בבקשה' או 'אני יודעת שאתם עסוקים ואני מתנצלת שבאתי רק עכשיו אבל אפשר בבקשה X'. נכון שמתוקף תפקידי אני יענה לבקשתו גם אם ידבר בצורה פחות נעימה, אך לכולנו יותר נעים לענות לבקשה כשהיא באה מתוך חיוך והבנה של הצד השני.
אפשר לבוא עם חיוך, להגיד בוקר טוב, להגיד להם עוגה או עוגיות בוקר כמחווה ותודה על עבודתן הקשה.
את לא חייבת, אבל את יכולה.

מנקודת מבט שלי, את צודקת אבל יכולה להיות גם חכמה בנושא.
אצלינו זה עד 12:30 (של התמ"ת דרך עמותה)יעל מהדרום
ב7בכל כיתה יש מטפלת אחתאנונימיות
זו באמת לא המטפלת הישירה שלה אבל היא לרב נמצאת בבקרים (כי היא מבוגרת ואין לה ילדים קטנים)
ואנחנו לא מאחרים.
לא, לא לגיטימי לעשות פרצופיםחגהבגה
אם את מגיעה בדעות העבודה שוום פרצוף. הייתי מדברת עם המנהלת
^^^מושית
להסביר שוב למנהלת את הצורך שלך בשעות המוקדמות
ולבקש שתסביר למטפלות
ממש לא נעים שעושים פרצופים כאילו את לא בסדר.
לא לגיטימי לעשות פרצופיםטובהלה :)
את לגמרי בסדר עם הזמנים
מנסיון שלי ראיתי לצ'פר אותם מדי פעם עם שוקולד עושה הרבה
לא מבינה מטפלות כאלה בחיי..אהבתחינם
גם ככה יש לאמא הרגשה לא הכי כיפית לשים את הילדה כלכך מוקדם
אבל יש אילוצים! ואין ברירה
למה להיות עם פרצוף חמוץ?
עבודה אם ילדים צריכה להיות מלאת אנרגיה!
מ7 עד 4. לא דקה לפני ולא דקה אחרי
באמת?שירוש16
גם לך יש אנרגיה על הבוקר לכל המתוקים שמעירים אותך ב6 וחצי בבוקר וקופצים על המיטה?
אף פעם לא התעוררת בבעתה ופנים עייפות ובעצבים כי ילד החליט להתעורר סופר מוקדם ולהעיר את כל יושבי הבית? באמת?

בואי.. גם לנו לא תמיד יש כמויות של אנרגיה על הבוקר. במיוחד לא ל20 ילדים מלאי אנרגיה שרק רוצים לטרוף את העולם.

קשה מאוד להתחיל עבודה בשעות כאלה. מאוד.
בתור אחת שמשמרות בוקר מתחילות בשעה כזו זה אתגר לא פשוט.
יש הבדל עצום בין הילדים בבית לבין הילדים בעבןדה!אהבתחינם
בילדים בעבודה לא אשמים שקמת מוקדם מאוד בגלל הילד שלך.
כמו בכל עבודה ובעיקר עם ילדים עושים שינוי פאזה שנכנסים לעבודה
את הילדים לא מעניין מה עברת בביצ ואיך.

אני מטפלת במעון ומתחילה בין 7 ל- 7 וחצי פלוס מארגנת שתיים קטנים.
ולא ביקשתי מהמטפלת לעשןת לילדים מופע בידור על הבוקר
אבל לקבל בחיוך, בפנים נעימות, גם את האמא גם את הילד בעיני זה חשןב מאוד! ומשפיע על כל היום לכולם..
שמה את הילדים שלי אצל ההורים שלי כדי שיקחו אותם למעון ב8 וחצי
ואז הןלכת לעבודה עד 4
ומה לעשות.. מי שבחרה לעבוד בזה זה המחיר.
כמו בכל עבודה בערך..
איזה כיף זה מטפלת כמוך. ממש לא ברור מאליו (לצערי)!כי לעולם חסדו
הגישה שלךשירוש16
בריאה ונעימה.
לצערי לא כולם ככה.
גם אני לפעמים מגיעה לעבודה עם פנים חמוצות למרות שאני עובדת עם אנשים במצב קשה ולא בריאים. כשהדבר הראשון שהם צריכים על הבוקר זה חיוך...
עברתי כמה דברים בחיים שלי,אהבתחינם
והעבודה עם ילדים החזירה אותי לחיות..
מרגיש לי שאם אגיע לעבודה למרות הכל בפרצוף חמוץ זה להיות כפוית טובה משמה מגיע לי המחשבה שקודם הילדים ואז כל השאר…
ואוווווחולת שוקולד
מהממת.אחתפלוס
חבל שאת לא המטפלת שלה...אנונימיות
את נשמעת מהממת!!
את ממש צודקת!רק טוב=)
אצלנו הרוב מגיעים בין 15:45 ל16, וזה ממש לגיטימי! רק מבקשים לא להתחיל לעשות שיחות ארוכות עם המטפלות אם מגיעים בשעה הזו..
למה שלא תנסי לדבר עם המנהלת? היא אמרה להכיר את הכללים..
התשובה הקבועה שלי- תהיי חכמה, לא צודקתמיואשת******
את צודקת. ואין לך ברירה וזה לא יפה לעשות פרצוף
עכשיו או שתתלונני וזה יהיה יותר גרוע או שתתנצלי והפרצוף החמוץ ימשיך
או ש- לדעתי, תקני כמה ספלים חמודים קופסת עוגיות כמה שוקולדים וקופסת קפה ותארזי יפה, (מאה שח איור להספיק בכיף) ותכתבי מכתב חמוד
למטפלות המהממות שלי, אני ואמא כל כך שמחות שאתן פה לשמור עלי גם כשאתן עייפות וגם כשאמא מביאה אותי מוקדם בבוקר ממש כי אין לה ברירה ורציתי לומר לכן תודה ושתהיה לנו שנה מתוקה ביחד. באהבה xxx
ותביאי איזה בוקר אחד עם חיוך
ותגידי להן כמה הן מהממות והרבה מחמאות ככל שתמצא ידך
ופעם בחודש תביאי בקבוק שוקו גדול בעשר שח מהמכולת וצכתבי- שיהיה לכן יום מתוק.
נכון את לא צריכה
ונכון הן חייבות
ונכון את משלמת מספיק
אבל בסוף, אל תהיי צודקת, תהיי חכמה. את רוצה שיקבלו את הבת שלך בחיוך? תשקיעי עוד קצת. זה שווה את זה
אוי איזה תשובה מעולה!!! אהבתיהכל בנחת
מסכימה עם העיקרון שלך אבל נשמע לי ככ מתסכל ולא הוגןאני10
זו תרבות כל כך לא בריאה, שבסופו של דבר יוצרת נורמות חדשות ולא הגיוניות.
ככה טיפים במסעדות הפכו להיות חובה, כי בהתחלה זה היה מנחמדות, ואחכ ציפיה
ואז טיפים של 20 אחוז, כי אם אתה רוצה שירות טוב אז אל תהיה צודק, תהיה חכם ותיתן יותר ממה שמצפים ממך.
וזו באמת תרבות שמתפשטת להמון תחומים, ועכשיו גם למטפלות במעון?

אני לא נגד ההצעה שלך בקטע הפרקטי. אולי זה באמת הדבר הנכון לעשות
אבל עצוב ששם אנחנו עומדים, כי זה לעולם לא ייעצר שם..
בסופו של דבר כולנו בני אדם...כי לעולם חסדו
אוהבים שמרימים לנו.
פשוט במקרה הזה זה יכול מאוד להשפיע על הילדים שלנו, אז לדעתי כדאי להשקיע.
נכון, אבל אפשר להרים במילה טובה וחיוך והתעניינותאני10
עניתי גם למיואשת למטה (לא הצלחתי לתייג אותך שם, לכן עונה בנפרד) - אני לא חושבת שצריך לקשר בין צופר כספי (גם מתנות שוות כסף) על חשבונך לבין רמת הטיפול בילד

אפשר לצפר, אבל זה ממש לא צריך להיות קשור..
אבל זה גם מתסכל ולא הוגן השכר שלהןמיואשת******
ואנחנו יכולים או לתמוך בשביתות ולהפגין איתן, או לנסות לצפר אותן בעצמינו 🤷🏼‍♀️
אני לא חושבת שאפשר להצדיק ככה כל דבראני10
לכל בחירה בחיים שלנו יש מחיר, ולמקצוע שאנחנו בוחרים יש הרבה מחירים מצד אחד ותגמולים מצד שני.

יש מחירים של שנות לימוד ארוכות
שעות עבודה ארוכות
לקוחות קשים
שכר נמוך
ועוד כל מיני. והתגמולים מן הסתם במקומות שאנחנו לא משלמים מחיר.

רופא משלם מחירים של המון (!) שנות לימוד לא פשוטות, המון (!) שנות התמחות בתת תנאים, שכר נמוך בלימודים (אם הוא בכלל מצליח לעבוד תוך כדי) ובהתמחות, לקוחות קשים הרבה פעמים, הוא לא רואה את הבית הרבה
ומנגד הוא מקבל תגמול של סיפוק נפשי, של מעמד חברתי מכובד, אחרי הרבה שנים גם שכר טוב.
בטוחה שלא הקפתי את הכל - לא במחירים ולא בתגמולים

מורה משלם מחיר של שכר נמוך, עבודה עם לקוחות קשים (גם הילדים וגם ההורים), עבודה מהבית בערבים,
ומקבל תגמול של עבודה בשעות נוחות יחסית, כמות ימי חופש שרוב העובדים במשק רק חולמים עליהם (לא משנה אם זה נצרך. זה קיים), לימודים יחסית קלים וקצרים (לא ניסיתי אישית, אבל הבנתי ככה מהחברות המורות שלי)
גם כאן בטויה שלא הקפתי הכל - משני הכיוונים.

אבל כשאנחנו בוחרים מקצוע אנחנו בוחרים עסקת חבילה - על המחירים שלה ועל התגמולים שלה.
פעם עבדתי בעבודה מאד קשה (גם פיזית וגם מול מקבלי השירות) ולא בשכר גבוה במיוחד בואי נגיד, והבוס אמר לי בהתחלה "יש כאלה שלא מרוצות מהשכר אז הן מחפפות בעבודה, אבל זה לא בסדר. זו העבודה וצריך להיות טוב בה".
גם אז היה נראה לי הזוי שהוא הרגיש צורך לומר לי את המשפט הזה, וכמובן גם היום, אבל אני רואה שזו ממש טענה רווחת בתרבות שלנו - הם לא מתוגמלים ולכן x.
מצטערת על החריפות, אבל אין "בגלל".

אם תלכי למיון ורופא מתמחה יהיה גועלי אלייך ויסביר את זה בתת התנאים של ההתמחות לא תתלונני עליו?!
אני מצפה מרופא לדעת שהמסלול קשה, וזה חלק מהמסלול. ברור שלכולנו יש נקודות שבירה, כן? אבל ככלל, זה לא תירוץ להתנהלות לא מקצועית. וכן, רופא צריך להבין שחלק מהעבודה שלו זה לדעת לעבוד עם בני אדם, ולקחת בחשבון כשהוא שוקל את בחירת המסלול הזה. לא טוב לך לעבוד עם בני אדם? תהיה מנתח גופות.

אישה שבוחרת להיות מטפלת צריכה להבין שעסקת החבילה במעון היא יתרונות מסויימים ומחירים מסוימים. חלק מהמחירים זה כנראה שעות שלא בא לך לעבוד בהן, אבל הן שעות העבודה, ושכר נמוך שהוא מבאס, אבל המקצוע הזה לא נוצר אתמול, ונשים יודעות מה השכר כשהן נכנסות למקצוע הזה (אין ספק בכלל שצריך לתת להן תנאים טובים יותר, גם מבחינת עומס עבודה וגם מבחינת שכר, אבל כרגע זה המצב, ואף אחת לא מגיעה למקצוע הזה במחשבה שהיא תרוויח יותר מדי).
אני ממש לא חושבת שצריך לצ'פר פיזית/כספית עובדת במעון. עם כל הכבוד, זו פשוט תהיה עוד נורמה לא הגיונית בעליל שהופכת לחובה, ומ-"איזו אמא חמודה יש לנו בגן כיף להשקיע בילדה שלה" זה יהפוך ל-"וואי כל האמהות אצלנו מבינות שהמוסכמה היא לתת לנו איקס וואי זד, ויש איזה שתיים שלא עושות את זה.. הן לא מבינות שאנחנו עובדות קשה?! ממש לא כיף לטפל בילדים שלהן. אני עושה את המינימום בשביל הילדים האלה. האמהות צריכות להבין מה מקובל" - והמסלול שתיארתי כאן כבר קרה בכל מיני מקצועות במדינת ישראל, לא חשוב אם הם זמניים או לא.

התמיכה שלנו לא צריכה לבוא לידי ביטוי בהנהגת נורמות כאלה.
אפשר לחייך, לומר מילה טובה, להתעניין בהן. לא חייבים לתת לגיטימציה להתנהלות לא לגיטימית.
בטח ובטח לא כשהיא נוגעת לטיפול בילדים שלנו, כי הרף רק יעלה.

סליחה על החריפות..
מסכימה איתך ממש, אבל במקרה של טיפול בתינוקות ןפעוטותהמקורית
לא הייתי נכנסת למקום הזה. ולא בגלל שזה לא צודק, אלא בגלל שזה לא חכם. הלוואי וכולם היו עובדים עם אידאלים ועקרונות, שמבינים למה הם נכנסו ומתנהלים מתוך מוסר עבודה ואנושיות פרופר, ושזה לא היה משפיע כהוא זה על ההתייחסות לילד, אבל זה כן.
כתבתי בתגובה הקודמת - יכול להיות שפרקטית זה הדבר שכדאי לעשותאני10
אבל אי אפשר להצדיק את זה בטענות מוסריות.
וואלה אם אני אצטרך לשלם מתחת לשולחן לרופא וזו הדרך היחידה שלי לוודא שהילד שלי יקבל טיפול רפואי הולם - אעשה את זה בלי לחשוב פעמיים. האם זה חכם? כן. האם זה צודק או מוסרי? ממש לא.

אז כן, אולי הייתי עושה את זה, כי הילד שלי חשוב לי, אבל גם הייתי דואגת בו זמנית להתלונן על המטפלות האלה בצורה אנונימית ולוודא שהן קיבלו לפחות נזיפה.
זה לא יעזור התלונה האנונימית אם היא היחידה ששמההמקורית
את הילדה ב7, כי אז זה כבר לא אנונימי. ומסופקני אם התלונה תישאר אנונימית בעל זאת כי את מבינה שגם בתוך הצוות יש סוג מסוים של תקשורת והבנות. ואז זה באמת יכול להיות יותר גרוע.
מבינה לחלוטין את מה שאומרת, וזה בהחלט מעצבן אבל יש פעמים בחיים שצריך פשוט להשלים עם המציאות ולהבין ש- שב ואל תעשה עדיף
נכון, לא תמיד אפשר להתלונן אנונימיתאני10
בכל מקרה לא חושבת שלרוץ ישר לתת מתנות בשביל יחס הולם זו הדרך.
אם אין ברירה - נכון לפעמים צריך ואין ברירה אלא להשלים עם זה, אבל ממש לא להתייחס לזה בתור תגובת ברירת מחדל
לא אומרת שזו ברירת המחדל, מבחינתי פשוטהמקורית
תתעלמי מהפרצופים אם לא בא לך לפעול בדרך השנייה שהציעו. להיכנס עם חיוך - בוקר טוב! עדכון קצר על הילדה אם צריך ( לא יודעת מעולם לא שמתי במעון) וזהו. פשוט לא לתת הרגשה שאת מתנצלת על ההגעה המוקדמת או על האיסוף קרוב לזמן הסגירה. גם זה יכול לעזור, אבל אני חושבת שמה שכתבו לך על פרגונים ועידודים וגם קצת בקשישים יכול לעזור יותר
מסכימה איתךאני10
אני מבינה שאת לא עובדת במקצועות האלומיואשת******
גם אני לא
אבל הכתיבה שלך מאד מקוממת
ומגיעה לגמרי ממקום של שבע שלא מבין את הרעב . סליחה גם כן על החריפות
רב הנשים האלו לא בוחרות במקצוע מתוך בחירה של מחירים לעומת יתרונות
רובן שם כי לא היתה להן הפריבילגיה ללמוד משהו מכניס יותר
כן, לא כולן יכולות. לא לכולם יש הורים שמממנים לימודים או לא לכולן יש היכולת לשבת או השכל ללכת למקצועות מאד מכניסים בשוק.
אז לומד שזו בחירה שלהן והן יכלו לבחור משהו אחר אבל מרוויחות פה כל מיני יתרונות אחרים זה פשוט לא נכון. פשוט לא.
מאד מקומם ההשוואה לרופאים והצורה שכתבת והלוואי שהיה לי זמן להאריך יותר אבל ממליצה לפתוח עיניים למציאות.
צר לי, אבל זה ממש לא המקום שאני כותבת ממנואני10
עבר עריכה על ידי אני10 בתאריך ז' בחשון תשפ"ב 13:38
נכון, היום אני לא עובדת במקצועות האלה, כי קיבלתי החלטה להיות במקום אחר
לא, ההורים שלי לא מימנו אותי בשום שלב. מגיל 18 מימנתי את עצמי לחלוטין, קרעתי את עצמי בהרבה מאד עבודות שונות בו זמנית במשך כל השבוע כולל משמרות בשבתות.
לא תמיד היה לי כסף לדברים מאד בסיסיים.
על חלק מהעבודות קיבלתי שכר רעב, ולא אף אחד לא נתן לי טיפ או ניסה לצפר אותי כדי שאעבוד כמו שצריך. עשיתי את העבודה כמו שצריך כי זה מה שהתחייבתי אליו כשהתקבלתי.
עבדתי בהיקף של יותר ממשרה מלאה, במקביל ללימודים לא קלים ועמוסים מאד ומחיה שאני מימנתי (כי גם לא גרתי בבית), וגם בשלב מסויים כל כך לא היה לי כסף שהייתי חייבת לקחת הלוואה ואחכ במשך כמה שנים ההוצאות שלי גם כללו את ההחזר שלה - שהשלמתי במלואו, באמצעות עוד שעות עבודה
אז כן זו בחירה שלהן כמו שזו היתה בחירה שלי ויכלתי לשבת ולבכות שאף אחד לא מממן אותי, אבל זה לא היה מביא אותי לשום מקום.
ומי שאין לה את היכולת לשבת וללמוד אז יש מקצועות שלא צריך ללמוד הרבה בשבילם ואפשר להרוויח בהם יפה מאד. לא חייבים ללכת לעבוד עם ילדים.
גם אם נניח שמטפלות מקבלות שכר מינימום - אז קופאיות מקבלות שכר דומה, לא צריך ללמוד ולא צריך להיות נחמד לאנשים.
מנקות מקבלות הרבה יותר ממינימום ולרוב עובדות בבית ריק
קוסמטיקאיות מקבלות הרבה יותר ממינימום והן לא צריכות לעבוד עם ילדים

השאלה היא לא אם יש עבודות אחרות שהן יכולות למצוא, כי יש. השאלה היא המקום הנפשי שמגיעים ממנו לכל מקצוע - עשיתי את הבחירה שלי או כולם אשמים במצב החיים שלי וחייבים לשחד אותי כדי שאעשה את חובותיי. זה הכל

וזה בכלל בלי לדבר על הצד השני - הצד של מקבלי השירות.
את עובדת בהייטק ויש לך כסף לשחד את המטפלות של הבת שלך? מהמם. היום גם אני במקום דומה.
אבל עבדתי בעבר בעבודות אחרות ועם אנשים אחרים שעובדים משרה וחצי גם הם וגם בני/בנות הזוג שלהם וקשה להם לסיים את החודש. אין להם את הכסף לשחד את המטפלת כדי שתהיה נחמדה לילדים שלהם, אז אחרי שנהפוך את זה לנורמה מה בדיוק הם אמורים לעשות כדי שיתייחסו לילדים שלהם?
לא כל אחת יכולה לעשות מה שעשיתמיואשת******
באמת כל הכבוד לך אבל לא כל אחת יכולה לעשות את זה.
ואם כולן תלכנה להיות קופאיות לא יהין מטפלות ואז מה יצא מזה?
ברור שאידיאלית צריך לבוא ממקום מסוים ולתת שירות וזה, אבל אידיאלית גם כל אמא. תבין כמה קשה למטפלת לשמר לאורך שנים על מצב רוח טוב לילדים, לרובינו יש ימים קשים ומבאסים ואנחנו לא נדרשים תשע שעית ביום לחייך ולהיות סבלניות לילדים. אז אנחנו יכולות לומר בעיה שלהן זה העבודה שלהן, ואנחנו יכולות לומר וואלה זה קשה כולנו בני אדם איזה עבודה קשה הן עושות מגיע להן הערכה
באמת כל אחת וצורת ההסתכלות שלה. אני רואה את זה ככה.
ובואי, בשביל להביא בקבוק שוקו בעשר שח מהמכולת פעם בחודש לא צריך לעבוד בהיטק
אפשר גם להביא כמה עוגיות פשוטות שאפית בבית לילדים ולהפריש כמהה
העיקר הוא הפתק והמילים הטובות אני לא הצעתי צופרים של תכשיטים או מדי יום גלידה. הגזמת קצת הכיוונים שלקחת את זה
מתנת סוף שנה נורמלית בעיניך? משלוח לפורים?
מה שנקרא בשפתינו - להיות בן אדם?
אז אם את מביאה קבוע ילד בשבע אפס אפס אפשר פעם בחודש להביא צלחת עם עוגיות או שוקו או מקופלת בחמש שח עם פתק משתפך.
איך הפכת את זה לרמת לשלם מתחת השולחן לרופא לא ברור לי
לראות את מי שעובד קשה בגובה העיניים ולתת לו הערכה , מה כזה מכעיס אותך בזה.
באמת לא כל אחת יכולה וגם לא ביקשתיאני10

התלבטתי הרבה מה לענות לך אבל אנסה להפריד בין הטענות שלך ולענות לכולן, מקווה שלא פספסתי כלום.

 

1- אם כולן תלכנה להיות קופאיות ולא ישארו מטפלות? אין לי שום חשש כזה. בשום צורה. יש אלפי מטפלות בישראל ורבות רבות מהן עושות את העבודה הזו מבחירה ואהבת המקצוע. יש כאלה (כמו שבכל מקצוע יש אנשים ונשים כאלה) שחשבו שכדאי ללכת למקצוע הזה בגלל שזה קל/לא מצריך תואר/יתרונות אחרים. אני מאמינה שלרוב הן אלה שיעשו פרצופים לאמא שמביאה את הילדה שלה בשעות העבודה. אין לי ענין שהנשים האלה יהיו מטפלות. אבל ברור לי שתמיד ישארו מטפלות. בואי נזכור שאמריקאים מתגייסים מרצונם החופשי בהחלט כדי לשרת באפגניסטן תוך סיכון חייהם. כל עוד יש אנשים שמוכנים לעשות את זה, לא נראה לי שמשרות המטפלות במעון ישארו לא מאויישות.

 

2 - לכולנו יש ימים קשים ומבאסים, אין מחלוקת. ואין לי שום טענות על מטפלות שמגיעות עייפות או מתוסכלות מדי פעם, הן בנות אדם. השאלה אם לעשות פרצופים לאמא כל יום כי הביאה את הבת שלה בתוך השעות, אבל מוקדם משתכננת נכלל בתוך יום קשה ומבאס או בתוך בא לי שיתנו לי חצי שעה חופש על תחילת היום וזו כבר מוסכמה אז מי את שתביאי את הבת שלך. הפותחת ממש לא דיברה על משהו חד פעמי אלא על זה שהיא מביאה את הבת שלה בזמן ועושים לה פרצופים כל יום.

 

3 - זה לא סותר את זה שמגיעה להן הערכה. ברור שמגיעה להן. כמו לכל אדם - אבל כמו שכתבתי כמה פעמים למעלה, הערכה יכולה להתבטא במילה טובה, בחיוך, בהתעניינות מה איתן. את זה הייתי ממליצה לעשות גם את את מביאה את הילד ב11 ולוקחת אותו ב13. זה לא קשור לשאלה אם לגיטימי מבחינתן לצפות ממך לתת להן לעבוד פחות שעות משהן אמורות.

ולשאלתך - זה מה שנקרא להיות בן אדם בעיניי. לראות בהן בנות אדם ולהביע הערכה וההתעניינות גם אם אני לא עושה מעשה "יוצא דופן" כמו להביא את הילדה שלי בתחילת שעות העבודה ולקחת אותה בסופן.

מצד שני, להיות בן אדם גם כולל לא לעשות פרצופים לאמא שמביאה את הילדה שלה בזמן שהגן פתוח ולוקחת אותה בסוף היום.

בעיניי - החצי שעה הזו שמוסכם איכשהו לא להביא בה את הילדים - זה כמו לשלם להן טיפ. חצי שעה מיום העבודה על חשבונך. אם זה מתאפשר לך- נהדר. אם לא - את לא חייבת. ואת לא צריכה לתת להן פיצוי אחר בגלל זה. כמובן שזכותך המלאה לקנות להן מתנות, אבל אני לא חושבת שזה צריך להיות פתרון ברירת המחדל.

 

4- בשביל לקנות בקבוק שוקו ב10 שח פעם בחודש בהחלט לא צריך לעבוד בהייטק. אבל בשביל משפחות רבות מאד, קנייה של בקבוק שוקו ב10 שח פעם בחודש היא סיבה למסיבה, ולקנות אותו בשביל המטפלות אומר לא לקנות אותו בשביל הילדים. כן, זה תקף גם לעוגיות או למקופלת. אני באמת שמחה בשבילך שאת לא מכירה את המציאות הזאת, אבל לצערנו זה די נפוץ בארץ. לא כל משפחה קונה מותרות פעם בשבוע. שוב, בתור מי שחוותה את זה אישית, אני לא יכולה לתאר לך את התחושה הנוראה שבידיעה שהחודש תצטרכי לוותר על משהו בסיסי מאד רק כי החברים בעבודה החליטו שצריך לאסוף כסף לדבר מיותר לחלוטין. גם ככה את הקמצנית הזאת שלא יוצאת איתם אף פעם (או יוצאת ולא אוכלת, כי אין לך כסף. או בעיניהם - כי את קמצנית). כי לוותר על מסעדות, או על מגפיים לחורף זה אפשרי, אבל לוותר על מתנה מכל הצוות זה כבר יותר בעייתי (למה צריך מתנה לאדם שחלה באבועות רוח?! נשגב מבינתי)

ואם העיקר הוא הפתק והמילים הטובות - זה נכון כל יום. כל יום אפשר לומר תודה ששמרת לי על הילדים, פעם בשבוע אפשר לספר למטפלת איך הילדים שמחים להיות איתה.

מסכימה איתך שזה הרבה יותר חשוב מבקבוק השוקו או העוגיות, פשוט ניסיתי להדגיש שלא צריך לחבר בין השניים.

 

5 - מה מכעיס אותי בזה? ממש לא החלק של לראות בגובה העיניים את מי שעובד קשה.

קודם כל, באופן אישי, כעסתי כי נפגעתי מאד מאד מההנחה המזלזלת שלך לגבי הפינוק שאני מגיעה ממנו כשכל שקל שהרווחתי בחיים שלי הרווחתי בדם יזע ודמעות. לא מכירה הרבה אנשים שקרעו את עצמם כמוני במספר רב כל כך של עבודות רק כי הם החליטו לקחת אחריות על החיים שלהם. מנגד אני מכירה מצוין את סוג האנשים שהחליטו כמה הם מוכנים לתת (רמז - כמות עבודה סבירה עד פחות מזה) ומשם הם מצפים שכולם יתנו להם עוד. ולרוב מקבלים.

 

שתיים, כי אני רואה את הצד השני. לא יודעת למה קל יותר להסתכל על המטפלות בתור הצד החלש שעובד קשה ושצריך פיצוי, אבל גם ההורים שמביאים את הילדים שלהם לגן עובדים קשה מאד. וככל שהם ממהרים יותר בבוקר ומתנשפים יותר בצהריים - ככה גבוה יותר הסיכוי שהם לא מזלזלים במטפלות אלא פשוט נאלצים לעבוד הרבה שעות ולהגיע לגן בדקה הראשונה והאחרונה. לא נראה לי שהציפיה ההגיונית מבחינת מטפלות היא לקבל איזשהו צ'ופר על זה שהן שומרות על ילד בשעות העבודה שלהן. (אני מבינה שאת מציעה את זה לא כמשהו שהן מצפות לו, אבל מהר מאד דברים כאלה הופכים לנורמה, כמו שעצם העובדה שהן מצפות לא לעבוד בחצי השעה הראשונה ורבע השעה האחרונה מתוך שעות העבודה שלהן הפכה לנורמה)

מסכימה. וגםמחכה_ומצפה
אין ספק שמטפלות צריכות להיות מתוגמלות בהתאם, אבל קשה לי עם הגישה של כמה הן מסכנות וכמה זו עבודה קשה וכמה צריך לנשק להן את הרגליים כל בוקר.
הן לא מסכנות, הן לא עושות זה בהתנדבות והן מקבלות שכר עבור העבודה שלהן (אם זה שכר מספיק או לא זה לדיון אחר). אף אחת שם לא מחוייבת לעבוד בגן אם לא מתאים לה.
למשל כמה פעמים דיברו כאן על זה שצריך נניח לשלוח הרבה מגבונים לגן וזה לגיטימי כי ״זה ממש מגעיל להחליף לילד לא שלך״ אז שישתמשו בכמה מגבונים שבא להן. אין לי בעיה עם לשלוח הרבה מגבונים, אבל הטענה הזו שלהחליף לילדים לא שלך זה משהו כזה מגעיל ובלתי נסבל לא ברורה לי. מי שעובדת עם ילדים מו הסתם תצטרך להחליף להם, והרבה. מי שזה מגעיל אותה שלא תעבוד בגנים.

ומסכימה איתך לגבי זה שכל הצ׳ופרים יוצרים נורמה חדשה. אז אמא שלא יכולה להרשות לעצמה או סתם עסוקה או סתם לא חושבת על זה שיש לה עכשיו עוד מטלה של להתחנף למטפלות - יטפלו בילד שלה פחות טוב כי שאר האמהות מפנקות בעוגיות והיא לא?

ואם להתייחס ספציפית להודעה של הפותחת - גם לא ברור לי למה המטפלת שהגיעה לפני שניה לעבודה צריכה שירותים כל כך דחוף. נשמע לי כמו עוד ניסיון לגנוב כמה דקות של ״שקט״ כשהאמא המסכנה ממהרת לאוטובוס. באמת שלא כולן צריכות ללכת להיות מטפלות אם לא בא להן ואין להן סבלנות.

ואחרי כל זה - עדיין הפותחת תצטרך למצוא דרך ״להתחנף״ אליהן (בצורה חומרית או במילים) כי הבת שלה שם והן עושות לה פרצופים, אז היא תצטרך איכשהו לפייס אותן למרות שהן מקבלות שכר על לעבוד החל מ-7 בבוקר.
ממש עצוב שזה ככה.
וואודפני11
קראתי את כל הדיון שלכן והוא היה ממש מרתק ומלמד עבורי!
תכלס גם אני הייתי בגישה של מיואשת ואהבתי את הראש אבל @אני 10 וואלה פתחת לי את החשיבה לזה שזה באמת בעייתי שנהפוך את זה לנורמה....
ובסוף באמת מי שאין לו את היכולת הזאת אולי יקבל בגללנו יחס פחות טוב (כי אין לו 'לפנק' את המטפלות אז הןא יחשב סתם "אוכל חינם" למרות כמות הכספים שהוא שופך במעון....)
תכלס הדוגמא שלך על טיפים במסעדות היתה ממש טובה והאירה לי.
כי היום זה פעם בחודש, מחר זה יהפוך להיות הנורמה ואם תרצי שיתייחסו יפה לבת שלך תצטרכי פעם בשבוע...
מעניין מאוד. באמת מורכב. צריכה לחשוב על זה.
אולי באמת צריך איפשהו את דרך האמצע...
לא כל חודש אלא פעם בהרבה יותר משהו קטן וצנןע ובעיקר להשקיע במילים החמות וההץעניינות..
מתנצלת שהנחתי הנחות לא נכונות לגבייךמיואשת******
אני עדיין חושבת שאת לא רואה אותן באמת. אבל זה כבר נקודת מבט שכנראה שונה ביננו.
וזה באמת היה רק דוגמא וזה יכול להיות שקית שוקולדים שקונים פעם בשנה בעשרים ומשהו שח ומביאים ממנה כל השנה. הענין הוא לא הכסף או הצומי. וואללה אף
אחת לא תעבור מעון אם יעלו את המחיר מ2700 ל2704 בחודש. זו האמת. וזה התקטננות בסוף כי למעון חייבים ולמטפלות לא.
בסופו של דבר מי שמתייחסת למטפלת- זה העבודה שלה ושתעשה אותה כמו שצריך, אז שתדע שהמטפלת לא חייבת לחייך, לנשק, ולטפל מכל הלב. היא באמת חייבת לעשות את העבודה שלה וזהו. האם אני רוצה שהיא תעשה את העבודה שלה וזהו? שהוא יהיה המטלה שלה ? או שאני רוצה שהיא תוסיף את האקסטרה אהבה לתינוק שלי? וכן אפשר לעשות
את זה גם בלי כסף בהחלט. אפשר פתקים והשקעה והתעניינות ולזכור מתי היום הולדת שלה.
אבל עכשיו תגדנה בנות שלמי יש זמן וכוח ימי סוכר ואני עייפה וכמו שכתבת רצים מעבודה לעבודה.
אז מצטערת, אני לרגע לא מאמינה שהדיון הוא על שתיים שלושה שקלים נוספים בחודש. זה לגמרי על איך רואים אותם ואת העבודה שלהן ומה מוכנים להשקיע בשביל זה בין אם זה תשומת לב או כסף. או ש״פשוט תעשינה את העבודה שלהן כי משלמים להן על זה״
לא נעים לי להגיד לך, אבל אחרי תשלום של 3000הריון ולידה_פצ
שקל בחודש למעון- לא לכולם יש עוד 5 שקלים להוציא על צ'ופר למטפלת.
וזה הדבר האחרון בסדר עדיפויות שלי, כי הצרכים שלי ושל הילדים שלי קודמים.

לפרגן למטפלות- ברור.
להיות בנאדם- ברור.
לא מצליחה להבין למה הפך להיות נורמה לצ'פר על כל דבר. בסוף היא סהכ עושה את העבודה שלה, כמו שאני עושה את שלי.
נכון. אבלשירוש16
יש הרבה דברים שהן עושות הרבה מעבר לתפקיד שלהן:
לקבל ילד מלוכלך, מלא נזלת וריח רע ביער. לשבת ולסדר אותו ולנקות את מה שאפשר.
לקבל ילד שהגיע באיחור ועכשיו צריך לאלתר לו מנה מהמטבח שנסגר
לחכות להורים שמאחרים "רק ב5 דקות.. מה קרה"? לפספס את האוטובוס בדקה ולחכות עוד חצי שעה לאוטובוס הבא. (לנשים במצב הזה יש להן כסף למותרות כמו רכב)
לקבל ילד חולה למעון, לנסות להשיג את ההורים במשך כל הבוקר רק לגלות את ההורה בשער הגן אחרי כמה שעות: הוא כבר חולה מיום שישי וקבענו תור לרופא.. אבל זה לא נראה מדבק. נכון?

להגיד: זאת העבודה שלהן. שיסתדרו. גם אני עובדת כמוהן. זה זלזול חד משמעי ברמת העבודה הפיזית הקשה שלהן.
הן מתמודדות עם המון זבל מסביב שלא אמור להיות קשור לעבודה שלהן. והן עוסקות בילדים, אין להן את הפריוולגיה להגיד: טוב, לא הגשת את הפרויקט בזמן? הוא לא יפורסם..
זה עובד ככה.
אם אדם מגיע מאוחר לבנק הוא יתמודד עם עצמו. הבנקאי לא נכנס לדברים האלה.
אבל אם הורה הביא את הילד חולה למעון ועזב. מה המטפלת תעשה, תשאיר אותו מחוץ לשער? תשאיר אותו בפינה מורעב ועצבני עד שההורה יועיל בטובו להגיע לאסוף אותו?

הגיוני ביותר לצ'פר ולתת יחס מיוחד לאותם אנשים ששלומינו או שלומם של הילדים שלנו נתונים בידיהם.
אגב, ברוב מדינות העולם זה מאוד מקובל. (טיפים וכו)
רק בישראל זה לא הנורמה, ועוד הופכים את המנהג המגונה הזה לאידיאל.
אני גרה בארה״ב וזה ממש לא נכוןאנונימית בהו"ל
אני מתייחסת לפסקה האחרונה שלך.
טיפים לנהגי מונית זה באמת משהו שמקובל בעולם ובישראל לא.
טיפים במסעדות מקובל בכל העולם וגם בישראל.

אבל טיפים או צ׳ופרים או עוגיות למטפלות בגן? וואו, מה זה לא... יש שבוע אחד בשנה שחוגגים להן ומפנקים אותן וזהו. וגם אז אוספים כסף ועושים משהו בשם כל ההורים, לא כל הורה מביא בעצמו (וטוב שכך, כי אז זה יהפוך לתחרות בין ההורים).
אין מצב להביא משהו סתם ככה, ואם אני אביא להן עוגיות יסתכלו עלייי כאילו נפלתי מהירח (ואני די בטוחה שלא יסכימו בכלל לקבל את זה וזה סתם יהיה לא נעים לכולם).
גם פתקים משתפכים לא ילך סתם ככה, זה ממש לא בתרבות. באותו שבוע שציינתי הן יקבלו בין היתר גם כרטיס ברכה שכל הורה כותב להן כמה מילים וזהו.
ואני מדברת גם על גנים יהודיים וגם על לא יהודיים. אף אחד לא מביא למטפלות עוגיות ושוקו כדי שיתייחסו יותר יפה לילד שלו. נסחפתן לגמרי.
וכמה את משלמת שם?מיואשת******
למיטב ידיעתי המשכורות שלהן לא כמו פה
משלמת הון תועפות...אנונימית בהו"ל
ונכון שהמשכורת שלהן יותר גבוהה מבארץ באופן אבסולוטי, אבל גם המחיה כאן משמעותית יותר יקרה (אני גרה בעיר מאוד יקרה). ובסופו של דבר מטפלות. גננות ומורות מרוויחות משכורת שנחשבת ממש לא גבוהה.

אבל גם לגבי צ׳ופרים לא כספיים, או מכתבים משתפכים או שוקו בכמה דולרים או שאר הדברים שהזכרת - לחלוטין לא מקובל. זה לא בתרבות ונראה לי שאת מכירה קצת ויכולה להבין כמה זה לא מקובל כאן (גם לא בגנים יהודיים). אני די בטוחה שאם הייתי עושה משהו מאלה זה היה מאוד מאוד מביך לכולם, ובכלל לא היו מוכנות לקבל שום דבר חומרי.
מפנקים אותן באותו שבוע שהזכרתי (בשם כל ההורים בגן ולא כל הורה מתפרע בנפרד) וזהו...

כמובן שלהתייחס אליהן תמיד בכבוד ובחיוך, אבל זה פשוט להיות בן אדם...
אני באמת לא יודעת כמה מרויחים אצליכםמיואשת******
אבל י הבדל גדול אם זה משכורת נמוכה יחסית למשרות נחשבות, או משכורת מינימום כמו בארץ.
אבל נראה לי שהסברתי את דעתי בנידון מלא ואני טוחנת מים
אני מניחה שזו באמת לא משכורת מינימוםאנונימית בהו"ל
אבל כן משכורת במדרג הנמוך בחברה.

הנקודה שניסיתי להבהיר היא שזה עניין תרבותי, ושיש הרבה מקומות בעולם שזה ממש לא היה עובר, ואפילו היה מצטייר מאוד רע, כחנופה לא במקום (מה שזה באמת ).

פשוט הגבתי למי שכתבה שזה מקובל במקומות אחרים בעולם. אז ממש ממש לא...
לא הבנתי, ולגננות זה לא קורה?הריון ולידה_פצ
ולמורות?
ולנהג אוטובוס אין את אלו שדופקים עצבניים על הדלת שיפתח למרות שלא הגיעו בזמן לתחנה? ואין לו את מי שישאירו מלא זבל על המושבים? אז בואו נצ'פר גם אותו.

ובעצם, את כל מי שנותן לנו/ לילדים שלנו שירות...
זה לא עובד ככה.
יש משכורת- שאפשר לדון על זה אם היא מספיקה או לא, והיא השכר שלהן על העבודה.

חיוך. לא לאחר אפילו לא בחצי דקה. להביא את הילד נקי ונעים. לא להביא ילד חולה- זה כן.
גם מילים טובות הן ממש במקום.

למה אני צריכה להרגיש לא נעים שאני שמה את הילד שלי במעון (בשעות שאני משלמת עליהן) בלי יכולת לצ'פר מעבר?
אני לא שמה אצל מטפלת פרטית (למרות שעולה הרבההה פחות למי שלא זכאי להנחה) בדיוק מהסיבה הזו- אני צריכה את המעון 6 ימים בשבוע, מ7 בבוקר ועד 16:00. לפעמים יכולה לקחת קצת קודם או לשים מאוחר יותר, ואז עושה את זה בשמחה.
גם אני רוצה לראות יותר את הילד שלי....
למה אני צריכה בכלל לתת דין וחשבון למטפלות במעון למה אני צריכה לשים מוקדם?
למה זה נהיה ברור שלפני 8 (וזאת השעה אצלנו!!) אף אחד לא שם?
אמרתישירוש16
שאת צריכה להרגיש לא נעים כשאת מניחה את הילד שלך במעון בזמן ואוספת אותו בזמן? מתי אמרתי כזה דבר? דיברתי כל צ'ופר מעבר למילה יפה וחיוך על הבוקר?

ממש לא.

התייחסתי למשפט אחד ספציפי שהיה מאוד מזלזל בעיני.
כל השאר בכלל לא התייחסתי בתגובה הנ"ל כי התייחסתי לזה בתגובה אחרת בשרשור.

אמרתי שהמשפט "היא בסך הכל עושה את העבודה שלה. זה הכל"- ממש לא נכון. כי היא עושה הרבה מעבר לעבודה שלה. בעצם, כולנו עושים הרבה מעבר לעבודה שלנו, לפחות רובנו. ולכן ראוי לתת צ'ופר כמו חיוך ומילות תודה. מי דיבר על אוכל או כסף? אני לא.
טוב, אז אולי לא הבנת אותי..הריון ולידה_פצ
כתבתי מפורש שצריך לפרגן ולהיות בנאדם, רק לא מבינה את ההכרח לצ'פר במשהו שעולה כסף.
לגבי המטפלות אולי אני מסכימהאנייי88
וגם אם לא אני נותנת מתנות וצופרים. כי זה הילדים שלי.

לגבי שאר נותני השרות.
זה ממש מעצבן. אני משלמת על מונית.
על תדלוק
על שטיפת רכב
על משלוח
וכולי...

ועדין כאילו אם לא נתתי טיפ אני קמצנית.
ולא אני לא.
הדברים פה בארץ לא זולים!
וממש אין בכוונתי להפוך לנורמה כל לתת טיפ לכל משלוחן או מתדלק.
ולא בגלל שאני לא מעריכה את העבודה שלהם. אלא בגלל ששילמתי על השירות הזה גם ככה לא מעט.

אגב זה נוהג שהתפשט גם לבלניות. ועוד כל מיני נותני שירותים.

ואנמ מה לעשות? התקציב שלי מוגבל.

וכשאני יוצאת למסעדה השירות הוא חלק מהתחשיב.
אבל כשהולכת למקווה או לתדלק זה ממש לא חלק מהתחשיב שלי!!
תודה!! לא חשבתי להתלונן. רק תהיתי אם אני אכן בסדראנונימיות
או שפיספסתי נקודה...
אני אשתדל לראות איך ואיפה להשקיע...
מסכימה עם @אני10 לגבי הצבת רף חדש.
אבל אנסה לחשוב איך נכון לפרגן
תודה!! ומסכימה ממש עם העקרון
תראי זה הילדים שלנו וזה מקצוע שוחק ולא מתגמלמיואשת******
אנחנו לא יוצאות להפגין איתן על המשכורת נכון? אז מותר להכיר בזה שזה מקצוע ממש קשה ממש שוחק ושהן לא מקבלות הרבה כסף. וזה לא משרה זמנית של מלצרות אז זה ממש לא בר השוואה בעיני .
באמת מתוך זה שאם אני הייתי קובעת את שכרן הייתי מכפילה אותו לכולן לכל הפחות מבחינת מה שכני חושבת שמגיע להן, אז פרגון, וצופרים זה ממש לא קביעת רף חדש בעיני אלא באמת הערכה למה שהן עושות עבורי
💕
^^ממש ככה. מניסיון, זה עושה את ההבדל...😏כי לעולם חסדו
תביני את המטפלותאמאשוני
ותנסי לבוא לקראת כמה שאפשר...
מה זה אשמתן כל הברדק עם התמת?
מבינה כמובן את הצד שלך אבל לערבב מין עם שאינו מינו רק מתסכל אותך ולא יקדם אותך לשום מקום...
קלי זאת כטיפ לחיים.
בתןר פריקה סבבה אבל בתור שאלה של יחסינו לאן תהיי ממוקדת.
מה האילוצים האמיתיים ואיפה אפשר לבוא לקראת.
אם יהיו לך יחסים טובים עם המטפלות תהיי בטוחה שכשצריך הן יבואו לקראתך. וכמעט תמיד צריך.
אם את מותחת את הגבול על הקצה אז שם הקשר יהיה. חבל לכולם ככה.
את חייבת ב7:00 לשים את הילדה ואולי אפילו שתי דקות קודם. תסבירי את זה בחיוך ובאהבה והמון הערכה ובלי "גם ככה אני משלמת המון"
ותנסי לבוא לקראת בימי שישי.
את רואה פה 4 דקות, הם רואות פה את שבת הולכת ומתקרבת.
האם אשמתך שהשמש שוקעת כל שבוע עשר דקות קודם? בוודאי שלא.
אבל כמו שלך יש את ה7:00 שממש חשוב לך ככה להן יש את יום שישי שאני בטוחה שהיו חותמות לעבוד שעה פחות אבל אין ברירה כי זה המסגרת.
את עובדת יום שישי? גם בעלך? אין אף אחד שיכול להוציא בנחת קצת יותר מוקדם ולתת להן לקפל את הבסטה?
אולי יש לכם רכב להציע להקפיץ לאנשהו את המטפלת שנועלת את המעון?

לגבי הבוקר, תשאלי מה את יכולה לעשות כדי להקל עליהן לפתוח את היום.
למשל כשאני הייתי במצב הזה ביקשו שאביר לו משהו קטן לאכול והייתי מכניסה אותו ומושיבה אותו לשחק (מוציאה את המשחק בעצמי ומושיבה בכסא ליד השולחן) בזמן שהמטפלות נכנסו לשירותים/ לנטרל אזעקה ואפילו להכין את הקפה.
תלוי כמובן בגיל אבל אולי יש אופציה לשים את התינוק בעצמך איפשהו כמובן תחת השגחה אבל לא בידיים של המטפלת בדקות הראשונות.
נניח אפילו אם יש לול אז להניח מול משחק מנגן נגיד.. במצב של שירותים זה בעיה אבל לפעמים זה לא לצאת פיזית מהחדר כמו לארגן כמה דקות בלי ידיים פנויות ב7:00 אלא רק ב7:05.
וכמובן לפרגן ולעודד לא עולה כסף ושווה המון, המטפלות מחכות לזה בצימאון רב!

בהצלחה!
ממש לא אמרתי להן על התשלום ולא כעסתי בגלל התמתאנונימיות
ביאס אותי שאני מקבלת פרצופים בשעת הפתיחה.
לא אמרתי כלום כמובן, ואני תמיד מחייכת אליהן והכי בסדר בעולם.
ימי שישי כתבתי שעכשיו כשאני יודעת כמה זה חשוב להן אבוא מוקדם. וכן, אנחנו עובדים ולא משחקים... ואין לנו רכב.
אגב, לא דיברתי בכלל עם המטפלת ובחיים לא אריב איתן. סתם מבאס אותי לקבל פרצופים בשעות הפעילות
אם היו פותחים בחמישה ל7 הייתי יכולה להכניס את הילדה. אבל כמו שאמרתי ב7.00 אני צריכה לשים אותה ולרוץ לתחנה. אין לי זמן להושיב אותה עם משחק. תאמיני לי שזה קשה לי מאוד!! וממש לא מבחירה.
כואב לי "לזרוק" אותה למעון ב7.
לא אמרתי שאמרת להן לגבי התשלוםאמאשוני
יש לך בעיה כרגע מול ההתנהלות במעון. שני הצדדים צודקים והכל על הקשקש,
הצעתי לך כטיפ לחיים, להיות ממוקדת במה שקשור ולא במסביב. לעשות הפרדה מודעת. להגיד אוקי זה מעצבן אבל לא רלוונטי. נשאיר אותו בצד.
הרבה מהתקיעויות בחיים נובע מהמסביב.
אני רואה המון מבוגרים גם בגילאים מתקדמים יותר שמסתבכים עם התקיעות הזאת.
כשמנטרלים ונשארים עם מה שמשפיע (במקרה הזה שעת פתיחה והאוטובוס) יותר קל להגיע לפתרונות. גם יצירתיים.

את האמא היחידה שיש לה את הבעיה הזאת? אין עוד הורים באותו מצב? (בכיתות אחרות למשל)
אולי יש משפחה שתהיה מוכנה לקבל את הבת שלך בעגלה מוכנה למעון אפילו בלי להוציא אותה מהעגלה, כמה דקות שתוכלי לצאת בנחת?
אולי יש עוד הורה שמחכה ליד השער ולא יהיה אכפת לו להכניס שניים?
אגב לשים ילד עם משחק זה בדיוק דקה. לא חמש.
אז בזמנו הייתי עומדת ליד הדלת איך שהיו פותחים את הדלת עוד לפני הדלקת אורות ונטרול אזעקה הייתי מושיבה אותו. לפעמים גם בדקה לשבע כבר יצאתי מהמעון.

עכשיו, את יכולה לעבור הצעה הצעה ולפסול מסיבות סופר הגיוניות. הכל נכון. בסוף זה לא יקדם אותך. נסי לקחת כיוון ולהפוך אותו לרעיון מציאותי.
זה החיים שלך.
התקופה הזאת של לימודים, לחץ כלכלי, לחץ זמנים, בלי רכב, עובדים ולומדים עד צאת הנשמה זאת תקופה זמנית, זריקה לתוך העולם העצמאי, אבל בסוף היא עוברת ואפשר לנשום.
אז תחזיקי מעמד..

בהצלחה!
אמא שןני תכובה חכמה ממשאנייי88
גם אני הייתי מנסה לבוא לקראת בימים שיכולה
אצלנו בשישי המעון פתוח עד 12 ותמיד באה עד רבע ל12.

בבקרים שלא הייתי מחויבת ב7 שמתי אחרי..
פשוט גם כשאחרתי לעיתים רחוקות בימים רגילים בכמה דקות. פקקים הזויים, או דברים שפחות בשליטתי המטפלת ידעה שזה באמת קרה בלי כוונה.

הן הבינו לאחר ההסבר שאני באמת מעדיפה לשים כמה שפחות. אבל ישנם ימים שפשוט אינלי ברירה.

וגם הבינו לחלוטין.
לי הפרצופים לא הגיונייםזמרת מיוחדת
לשים ב7 זה מאוד לגיטימי! בשביל זה זה נועד.. גם לי יצא כמה פעמים לשים ב7 על הדקה כי הייתי חייבת לצאת.. ושעת ההגעה אומרים רבע ל.. אבל לפי מה שהבנתי שהכוונה מרבע ל עד 4 כדי למנוע איחורים.. אם את לא מהמאחרות אין סיבה לפרצוף כי את לוקחת בזמן.. יצא לי לקחת בחמישה ל ומבחינתם כל עוד זה בזמן מעולה!
תודה רבה!!אנונימיות
מבינה אותך לגמרי!בשבילך..
את בטוחה שבשישי השעה היא עד אחת?
אצלנו ברשמי שישי זה עד רבע לאחת..
כן, בטוחה. אבל שוב שישי זו פחות הנקודה. תודה על ההזדהותאנונימיות
את בסדר גמור!! מסכימה עם כל מי שאמרה שתרגישי בנוח!רוצהללמוד

ממש מבאס שנותנים לך הרגשה כזו, הרי גם את היית שמחה להכניס אותה בנחת בלי כל המירוץ הזה..

תקופות לחוצות ומשוגעות כאלה, שה' יתן לנו הרבה כוחות!

את יכולה לדעתי אם זה חוזר על עצמו או אפילו סתם לשתף תוך כדי שאת שמה אותה, "האוטובוס שלי ללימודים בדיוק מגיע, איזה מירוץ" או משהו בסגנון שתבין שאת לא מכייפת, גם את בדרכך להתחייבויות דלך בדיוק כמו שהיא צריכה להגיע לעבודה בזמן.

תבררי טוב מהן שעות הפעילות הרשמיות וכל עוד את מגיעה בטווח , בעיניי הכל מצויין.

כמובן שכשאפשר להקדים שהמטפלות יוכלו לארגן ולסגור בנחת- מבורך, אבל שוב כש מ ת א פ ש ר!!

דברי עם מנהלת המעוןאין לי הסבר
זה לא הגיוני בכלל!!
הייתה לי מטפלת כזו שעשתה פרצופים, ומאז היא לא הייתה המטפלת של הבת שלי.
לפעמים מי שפותחת את המעון עושה פרצוף, אבל הבת שלי איתה רק 5 דקות עד שהמטפלת מגיעה.
קיצר- דברי ים המנהלת
תודה. היום היה טוב. מקווה שזה היה חד פעמיאנונימיות
תודה לכולן וסליחה אם פיספסתי תגובה למישהיאנונימיות
קראתי את כולכן ולמדתי מכן
חוצפניות. מכירה עובדות כאלה.חדשה ישנה
מבחינת הזמנים ברור שאת בסדר.
הן פשוט היו שמחות שלא יגיעו ילדים על השניה הראשונה של הבוקר, זה יותר כיף בןקר שקט. אבל זו העבודה שלהן, והפרצופים הללו ממש מגעילים.
באמת, אני לפעמים משתגעת מזה שאנחנו שופכים כמויות של כסף למעון ואפילו טיטול לא מחליפים בזמן. יש מטפלות מעצבנות!!
מה קשור הכסף שאנחנו משלמיםביבוש

כולם יודעים שזה לא מגיע למטפלות אז מה הקטע?

זה לא הולך אליהןחדשה ישנה
אבל בשורה התחתונה אני שופכת ים של כסף, ולפעמים מקבלת ''שירות'' מעפן . זה מעצבן!
כמובן שלא מדברת על כולן חלילה, אבל לפעמים יש כאלה שבאות רק כי זה העבודה היחידה שמקבלת אותן (לא צריך תואר או תעודה) ומקבלים כל אחת שיש לה ידיים ורגליים ויכולה לאכול בכוחות עצמה למרות שהקשר בינה לבין גיל הרך מקרי בהחלט. אני מכירה את הטיפוסים האלה, אני עובדת איתן (אני מורה ויש לי סייעת בכיתה שמתנהגת בדיוק ככה.. חוצפנית. זו העבודה שלך אין לך מה לעשות פרצופים לתלמידה! ) סליחה שהוצאתי את הכל בדרך....
לא לגיטימי בעיניYaelL

זה ברור שיש הורים שצריכים להביא מוקדם, בגלל זה הם פותחים מוקדם, כדי לאפשר להורים להגיע לעבודה/לימודים, אין מה לעשות פרצופים. אצלנו הפעוטון נפתח ב7:15, ו3 פעמים בשבוע יוצא שהילד שלי מגיע ראשון- ממש ב7:15 או מקסימום כמה דקות אחרי, לא נתקלתי אף פעם בפרצופים מצד המטפלות. גם בסוף היום- מסיימים ב16:00, ואפשר להגיע עד 16:00, נשמע לי הזוי שמבקשים שתקדימו. אצלנו רק אמרו שמי שרוצה לשאול שאלות על איך היה היום וכו'- אז שיגיע עד 15:55, שזה לגיטימי בעיני כי אני ממש מבינה שהן רוצות להגיע הביתה גם כן ולחלק יש אוטובוסים להספיק אליהם. לא שאני לא מבינה את הבאסה בלהתחיל לעבוד ב7:00 ושישר צריך ממש לעבוד ולטפל בילד שמגיע, גם אני אוהבת להכנס לעבודה בהדרגה, אבל מה לעשות זה לא תמיד מתאפשר וזה לא אשמתך. את יכולה להיות חמודה ולפרגן ולהחמיא סתם כדי לשפר את ההרגשה של מי שמולך ושזה לא יצא על חשבון הילדה שלך, מקווה שיתרגלו שאת מביאה מוקדם וייפסקו הפרצופים.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!