התלבטתי הרבה מה לענות לך אבל אנסה להפריד בין הטענות שלך ולענות לכולן, מקווה שלא פספסתי כלום.
1- אם כולן תלכנה להיות קופאיות ולא ישארו מטפלות? אין לי שום חשש כזה. בשום צורה. יש אלפי מטפלות בישראל ורבות רבות מהן עושות את העבודה הזו מבחירה ואהבת המקצוע. יש כאלה (כמו שבכל מקצוע יש אנשים ונשים כאלה) שחשבו שכדאי ללכת למקצוע הזה בגלל שזה קל/לא מצריך תואר/יתרונות אחרים. אני מאמינה שלרוב הן אלה שיעשו פרצופים לאמא שמביאה את הילדה שלה בשעות העבודה. אין לי ענין שהנשים האלה יהיו מטפלות. אבל ברור לי שתמיד ישארו מטפלות. בואי נזכור שאמריקאים מתגייסים מרצונם החופשי בהחלט כדי לשרת באפגניסטן תוך סיכון חייהם. כל עוד יש אנשים שמוכנים לעשות את זה, לא נראה לי שמשרות המטפלות במעון ישארו לא מאויישות.
2 - לכולנו יש ימים קשים ומבאסים, אין מחלוקת. ואין לי שום טענות על מטפלות שמגיעות עייפות או מתוסכלות מדי פעם, הן בנות אדם. השאלה אם לעשות פרצופים לאמא כל יום כי הביאה את הבת שלה בתוך השעות, אבל מוקדם משתכננת נכלל בתוך יום קשה ומבאס או בתוך בא לי שיתנו לי חצי שעה חופש על תחילת היום וזו כבר מוסכמה אז מי את שתביאי את הבת שלך. הפותחת ממש לא דיברה על משהו חד פעמי אלא על זה שהיא מביאה את הבת שלה בזמן ועושים לה פרצופים כל יום.
3 - זה לא סותר את זה שמגיעה להן הערכה. ברור שמגיעה להן. כמו לכל אדם - אבל כמו שכתבתי כמה פעמים למעלה, הערכה יכולה להתבטא במילה טובה, בחיוך, בהתעניינות מה איתן. את זה הייתי ממליצה לעשות גם את את מביאה את הילד ב11 ולוקחת אותו ב13. זה לא קשור לשאלה אם לגיטימי מבחינתן לצפות ממך לתת להן לעבוד פחות שעות משהן אמורות.
ולשאלתך - זה מה שנקרא להיות בן אדם בעיניי. לראות בהן בנות אדם ולהביע הערכה וההתעניינות גם אם אני לא עושה מעשה "יוצא דופן" כמו להביא את הילדה שלי בתחילת שעות העבודה ולקחת אותה בסופן.
מצד שני, להיות בן אדם גם כולל לא לעשות פרצופים לאמא שמביאה את הילדה שלה בזמן שהגן פתוח ולוקחת אותה בסוף היום.
בעיניי - החצי שעה הזו שמוסכם איכשהו לא להביא בה את הילדים - זה כמו לשלם להן טיפ. חצי שעה מיום העבודה על חשבונך. אם זה מתאפשר לך- נהדר. אם לא - את לא חייבת. ואת לא צריכה לתת להן פיצוי אחר בגלל זה. כמובן שזכותך המלאה לקנות להן מתנות, אבל אני לא חושבת שזה צריך להיות פתרון ברירת המחדל.
4- בשביל לקנות בקבוק שוקו ב10 שח פעם בחודש בהחלט לא צריך לעבוד בהייטק. אבל בשביל משפחות רבות מאד, קנייה של בקבוק שוקו ב10 שח פעם בחודש היא סיבה למסיבה, ולקנות אותו בשביל המטפלות אומר לא לקנות אותו בשביל הילדים. כן, זה תקף גם לעוגיות או למקופלת. אני באמת שמחה בשבילך שאת לא מכירה את המציאות הזאת, אבל לצערנו זה די נפוץ בארץ. לא כל משפחה קונה מותרות פעם בשבוע. שוב, בתור מי שחוותה את זה אישית, אני לא יכולה לתאר לך את התחושה הנוראה שבידיעה שהחודש תצטרכי לוותר על משהו בסיסי מאד רק כי החברים בעבודה החליטו שצריך לאסוף כסף לדבר מיותר לחלוטין. גם ככה את הקמצנית הזאת שלא יוצאת איתם אף פעם (או יוצאת ולא אוכלת, כי אין לך כסף. או בעיניהם - כי את קמצנית). כי לוותר על מסעדות, או על מגפיים לחורף זה אפשרי, אבל לוותר על מתנה מכל הצוות זה כבר יותר בעייתי (למה צריך מתנה לאדם שחלה באבועות רוח?! נשגב מבינתי)
ואם העיקר הוא הפתק והמילים הטובות - זה נכון כל יום. כל יום אפשר לומר תודה ששמרת לי על הילדים, פעם בשבוע אפשר לספר למטפלת איך הילדים שמחים להיות איתה.
מסכימה איתך שזה הרבה יותר חשוב מבקבוק השוקו או העוגיות, פשוט ניסיתי להדגיש שלא צריך לחבר בין השניים.
5 - מה מכעיס אותי בזה? ממש לא החלק של לראות בגובה העיניים את מי שעובד קשה.
קודם כל, באופן אישי, כעסתי כי נפגעתי מאד מאד מההנחה המזלזלת שלך לגבי הפינוק שאני מגיעה ממנו כשכל שקל שהרווחתי בחיים שלי הרווחתי בדם יזע ודמעות. לא מכירה הרבה אנשים שקרעו את עצמם כמוני במספר רב כל כך של עבודות רק כי הם החליטו לקחת אחריות על החיים שלהם. מנגד אני מכירה מצוין את סוג האנשים שהחליטו כמה הם מוכנים לתת (רמז - כמות עבודה סבירה עד פחות מזה) ומשם הם מצפים שכולם יתנו להם עוד. ולרוב מקבלים.
שתיים, כי אני רואה את הצד השני. לא יודעת למה קל יותר להסתכל על המטפלות בתור הצד החלש שעובד קשה ושצריך פיצוי, אבל גם ההורים שמביאים את הילדים שלהם לגן עובדים קשה מאד. וככל שהם ממהרים יותר בבוקר ומתנשפים יותר בצהריים - ככה גבוה יותר הסיכוי שהם לא מזלזלים במטפלות אלא פשוט נאלצים לעבוד הרבה שעות ולהגיע לגן בדקה הראשונה והאחרונה. לא נראה לי שהציפיה ההגיונית מבחינת מטפלות היא לקבל איזשהו צ'ופר על זה שהן שומרות על ילד בשעות העבודה שלהן. (אני מבינה שאת מציעה את זה לא כמשהו שהן מצפות לו, אבל מהר מאד דברים כאלה הופכים לנורמה, כמו שעצם העובדה שהן מצפות לא לעבוד בחצי השעה הראשונה ורבע השעה האחרונה מתוך שעות העבודה שלהן הפכה לנורמה)