אולי גם קצת פריקה.. זה היה מוזר יותר ממה שאני יכולה לתאר

אחרי שזה קרה כבר עם איזה טעם יצאת?

זא הרגשת שהיה ראוי להתאבד על נושא כזה ושהשפעת באופן הזה של ויכוח?

הכי קשה שמלווה את העם שלנו משחר ההיסטוריה

כמאמר הכתוב..

השאלה היא יותר כמה אנחנו מאמינים לעצמנו בהסברים שלנו על הקריטיות שבזה והאם מישהו אי פעם הרגיש שהוא משנה עולמות בויכוח, או יצא בהרגשה של טהור אחרי מקוה מסיפור כזה..

שלא תטעה, אני ממש בתפיסה של להוציא קופים שלא בא לדבר עליהם ולשים על השולחן, אבל אף פעם בויכוח לתפיסתי זה לא יהיה תמצית ריכוז הנפש, זה יהיה סתם משהו שכיף לריב עליו ויוצאים אחכ בתחושה מגעילה

והמסקנות שלך טובות.

משהו שאני חשבתי- אנשים אוהבים להתווכח אולי, אבל יותר נעים להם לדבר על דברים שלא גורמים לריב. אז יפה שהסטת את הנושא

באמת זה היה אתגר;)

רק נראלי שאין "נושא" שעליו נעים לדבר. 

זא- כל נושא יכול להיות נפיץ, ולמה כל נושא הוא כר לויכוחים וירידה לפסים אישיים- כי בני האדם הם יצורים יצירתיים למדי ואוהבים לחוות משהו בויכוח... או יהודים.

משהו רוחני כזה, אולי חווית קיום משמעותית שמתלבשת להם על ויכוח.. והם יודעים בפנים שזה שום דבר והם יתחרטו עלזה אחכ, אבל לא מוותרים על הסם הזה..

אבל נראה לי השד הזה קיים בסוף בכולנו... גם בי

מנסה להבין את הצורך שזה משרת

נכון שיש אנשים שיותר מתלהטים ומתווכחים, אבל גם הצדדים היותר שקטים בויכוח הם צד (נהנים לראות, לזלזל בשקט, לדבר בשקט ובשכל יותר, הם גם מזינים את הויכוח ונהנים ממנו)

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי