איך כתבתי שם?

אני מרגישה שאני נוגעת פה באיזו תמצית, לא רק שלי, של העולם, אבל אני לא מצליחה להיכנס, ואני מפחדת לאבד אותה.



התסכול הזה שבחוסר היכולת לכתוב את כל מה שבוער מרוב צורך להיכתב. משפטים שלמים מנוסחים בתוך הראש שלי אבל הדף נשאר ריק, ואני מפחדת לאבד את כל מה שמת בי כרגע ואולי לא יחזור שוב בצורה הזאת הגולמית לעולם. כל מה שר ו ח ש בי פשוט חולף עם הרוח, וזה משתק ומבעית

אני מחכה לדם.
לחיים שיזלגו החוצה
והלאה ממני.
לא נועדתי להביא חיים.
לא נועדתי לחיות אותם
במלואם.

אני מחכה לכאב
לנקמה
לנחמה.

הגוף צריך לסבול.
הגוף ממאן כדי
שהנפש.

על טעויות שעשיתי
אני צריכה לשלם.

בין כך
ובין כך

הגוף ישלם.

אני באמת במערכת יחסים רעה? שוב? אותם דפוסים? זה באמת רע? אני כל כך רוצה שזה יהיה טוב. אני מפחדת