עדיף מאשר להטריח לפגישה חסרת סיכוי לא?

שאני שם את עצמי במצב לא נוח אם אני מקבל הצעות עכשיו

שכרגע אתה לא שומע שום הצעה, אתה בפסק זמן.

זה בסדר מותר לך.

שים לך דד ליין נגיד חצי שנה עד שאתה תתחיל לשמוע..

וחשוב הדד ליין כי הזמן טס, ואתה רוצה זוגיות כך שלא תמהמה יותר מידי.

שאלת לגבי הצורך בקשר שאין זוגיות?

ממלאים את עצמנו, דואגים ומטפחים את האני העצמי, חוסר של קשר זוגי

תמיד יהיה קצת אבל מופחת בהרבה, ואם אתה יודע שאתה מנתב את עצמך

למקום הרצוי שלך, ועקב כך גם למצוא בעתיד את הזוגיות שאתה רוצה, אז מה טוב.

לגבי הצעות שהן פחות ממה שמצפים, וואי קשה לענות, כל אחד ואחת זה סיפור אחר.

יצא לי לפגוש אנשים שממבט ראשון, אם היו מנסים לשדך לי, הייתי פוסלת על הסף

אבל במבחן המציאות הפתיעו בענק.

אז בגדול אני חושבת שכן לעמוד על עקרונות מהותיים כמו דת שעל זה הבית מתנהל,

ודברים אחרים שפחות מהותיים לחיים אפשר להתפשר קצת.

כל עניין לגופו.

אז התשובה היא בעצם לחכות את החצי שנה.. אז איך עושים את זה?

לא חושב שזה אפשרי מבחינתי לא לחשוב על זה..

זה גם משפיע הרי על כל הראיה שלי אתה המשך החיים , ואני אוהב לחשוב על זה

מצד אחד לפום צערא אגרא,מצד שני לא הן ולא שכרן

אז למה להגביל את זה בזמן?

מה הבעייה לבחון כל הצעה שמגיעה לפתחך, ולהחליט אם זה מתאים או לא?

אני גם יוצאת נגד הכותרת שלך - "לקבל הצעות יותר טובות". למה?

כי תמיד יהיו הצעות יותר טובות ממה שיש. הדשא של השכנים ירוק יותר. מה שאין לך יכול להיראות הרבה יותר נוצץ.

אני לא מחפשת הצעה יותר טובה, אלא אדם שיתאים לי. וברגע שאני נמצאת בקשר עם אדם מסוים, כל שאר העולם הם לא אופציות מבחינתי.

אין לי כוחות נפש מיותרים. אין לי זמן מיותר בחיים. ולכן לא אצא עם מישהו שהוא פחות ממה שאני מחפשת. יכול להיות שהוא קצת שונה, אבל יש קווים אדומים מבחינתי. וכן, יצא לי להגיד לא להרבה הצעות, ואני בטוחה שהרבה אנשים גם אמרו לא עליי - וזה ממש סבבה מבחינתי. אני לא רוצה לבזבז זמן וכוחות אם זה ממש לא מתאים...

אם אתה לא רוצה לצאת ולחפש אקטיבית עכשיו - זה משהו אחד.

אתה בהחלט יכול להגיד לכל מי שמציע שאתה בהפסקה ושיחזרו אליך עוד כמה חודשים (לך תדע אם הם באמת יעשו את זה).

אבל אתה יכול גם לבחון כל הצעה לגופה, ואם יש משהו מתאים - לתת לזה צ'אנס.

לגבי הצורך להיות בקשר - ב"ה אנחנו חיים בחברה. יש לנו חברים, בני משפחה וכו'. ברור שקשר עם בן זוג זה משהו אחר לחלוטין, אבל יש לנו עוד מארג שלם של אנשים שאנחנו משתפים אותם בעולם הפנימי שלנו. בן זוג לא בא למלא לי חלל שעד עכשיו מילאו אותו חברות\משפחה. זה משהו אחר לחלוטין.

ככה שאני חושב שאקבל הצעות יותר מתאימות..

לגבי הצורך בחברים, אני שמתי לב על רוב החברים שלי שכמעט ניתקו קשר אחרי שהתחתנו.

עדיין מדברים פה ושם בטלפון אבל זה ממש לא אותו דבר.

בסוף יש אנשים שמוצאים חברים בהתאם למקום עבודה וכו ובכ"מ עיקר הקשרים של מי שמספרים לו דברים אישיים ו'חברות נפש' יהיה בן/בת הזוג . 

אם אני יחכה אז יתחילו להציע לי הצעות יותר קשורות? לא הבנתי באיזה מצב מדובר

אבל אפשר לומר כפרפרזה שכיום אני מובטל ועוד חצי שנה תהיה לי אחלה עבודה ואני אתחיל ללמוד בצורה רצינית בכולל

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים