התחתנו כיף לנו תראו איזה מרגש 

אני מניח שזה משהו שמנכיח את האירוסין

אחרי הכל אין שום משמעות לזה שיש טבעת כלשהי. גם בטבעת נישואין, הקידושין הם בנתינה של הטבעת אבל חצי דקה אחר כך אפשר למכור את זה. ולכן זה שיש טבעת בכלל זה כדי להנכיח את ההתרגשות (או כעבור שנים/ימים/שניות את הקשר והמחויבות)

הטבעת והתמונה עושות אתו דבר - מנכיחות את הקשר

אכן לא אוהב את זה.

תמונה של שניהם סתם זה מאוד יפה וחמוד בעיניי, הקטע של 'להשוויץ' עם הטבעת בהחלט מקורו לא בארצנו ולא מאנשי דתנו...

ואחת שבד"כ תדאג לידע את החברות על הנעל החדשה שקנתה ותמהר לשלוח תמונה שלה, למה שלא תעשה את זה כשיש משהו שהרבה יותר משמעותי בעיניה מנעל?

בלי קשר להנכחת הקשר- זה מימד נוסף, ההשווצה בטבעת היא לפי דעתי 'עסק' נשי)


עריכה:
יכול להיות גם מימד של השווצה גברית, רק שאני לא יודעת איך זה מתנהל...

זו אכן האישה עושה.

עדיין, כשזו תמונת האירוסין שלהם, קצת מיותר בעיני... אדרבה, שתראה לחברותיה כמה שהיא רוצה, הרי בשביל זה היא מקבלת טבעת, אבל כשהתמונה שבאה להנציח ולבשר לעולם על דבר אירוסיהן מתמקדת רובה באצבע של הכלה במקום בחתן ובכלה עצמם, אני מוצא בזה טעם לפגם...

אבל אם התמונה הגיעה אלייך- כנראה שזו בעיה.
כי מן הסתם אתה לא מקבל את התמונה ממנה ישירות אלייך.
זה עובר דרך חברים שעשו צילומסך מהאינסטגרם/פייסבוק/טוויטר או איפה שהיא לא פרסמה את זה, ואז זה באמת מראה על בעיתיות, מי שמשתפת את כל העולם בחיה האישיים מראה על קצת רדידות (לפחות בעיני).
 

ולמיטב הבנתי גם על זה היה השרשור (אולי אני טועה)

ברור שבת תראה ותשוויץ בטבעת לחברותיה. טבעי, מתבקש ומובן.

אבל יש הרבה תמונות של מאורסים טריים שבמקום שהם פשוט יעמדו זה לצד זו עם פרצופים מאושרים ושמחים עיקר התמונה היא האצבע המודגשת של הכלה. זה פחות ראוי בעיניי וחוטא למטרה...

מכיר הגיעה לידיים שלך בכלל...

התמונות רצות, זו הדרך לבשר...

(מוזרה לא מבחינת הנורמה, מבחינת הרעיון שמאחורי זה..)

באמת לא יצא לי לחשוב על זה...
 

מה יותר נחמד מזה?

פשוט לראות תמונה שלהם כמאורסים טריים.

א. תמונה שווה אלף מילים.

ב. תכלס? זה חמוד ברמות.

בזה היא משוויצה.
כמו שהיא שולחת לחברות תמונה של הבושם שהוא קנה לה.
או כמו התמונה של השרשרת.

רק שזה הרבה יותר משמעותי בעיניה כי זה באמת אומר 'חברה, זה רציני הפעם'....

עגילים יכולים להיות אותה בעיה כמו טבעת

אשה יכולה לשים לב לסיטואציה ולהבין שטבעת שלא נותנים תחת חופה עם רב ועדים היא לא טבעת נישואין.

הוא חושב שכך ברור יותר שזה לא קידושין. בעיני ההבהרה הזאת היא בבחינת "מתוך שלא לשמה בא לשמה"

או שיש אנשים שצבועים אצלך בצבע שחור, בגלל פרט שלא בא לך בטוב בעין, אחרים שצבועים בצבע לבן (בטח זה מאוד נדיר) ואנשים אחרים חצי חצי?

למשל אותו שואל- התמקדת רק בעובדה שהוא עם הארץ בעיניך, האם זה לא בא על חשבון ההערכה אליו לכך שהוא לומד תורה וחשוב לו לברר את הדברים והוא שואל רב?.

סליחה אבל נעלבתי בשבילו. שפטת אותו מאוד לחומרא

engagement ring pictures - שבעים ושתיים מיליון תוצאות בגוגל

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳