אם זה יכול לתת יותר הצעות שווה לנסות את זה.

ברמה האישית קשה להצטלם ממש בצורה מקצועית. יש עניין לחפש תמונות אם זה עוזר

אם אתה יכול לדאוג לך לתמונה טובה - אז יכול להיות טוב.

אם לא - תעזור למיזם/שדכן הבא

(אני גם מכיר את הבעיה הזאת על עצמי)

לצערנו התרבות היא כזו היום, אך חייבת לומר שאני רואה כרטיס בלי תמונה

זה מאוד חסר, אני מדפדפת בלי לשים לב..

 לדעתי זה ממש בגדר חובה כרטיס + תמונה

הרי גם ככה יבקשו בפרטי, אז..

ושיהיה תמונה אמיתית עכשווית. לא לעשות טעות כמוני ולשים תמונה 

לפני שנתיים שלוש.

אני גם שאני רואה תמונות של בחורים חמודים שיכולים להתאים לבנות

שאני מכירה אני גם מסדרת אבל זה ממראה עיניים.

אין מה לעשות, מציאת חן זה המדד ה-1

לדעתי חבל שכולם צריכים להתיישר לאותו קו

אני יגיד לך מה,

שהייתי רווקה בפעם הראשונה

לא היה וואצאפ לא תמונות היה ממש בליינדייט

להגיד לך כמה בחורים דחיתי בגלל לא היה מציאת חן בכללל בכלל?

בין 20-30 בחורים.

עכשיו תאר לך את העוגמת נפש , לבוא להתארגן לצפות ואז מה מבטלים

את זה על דבר כזה מטופש כביכול, בגלל שאין מצב בכלל שאין מציאת חן? לא חבל?!

אצל גברים זה דווקא יותר חשוב, או שיש לכם מציאת חן או לא

אנחנו הנשים יכולות להתאהב מאוד לאט ואז תוך כדי לאהוב את החיצוניות.

והיא נבנית, ויכולה להתלבש על מראה מתוך הכרת האישיות...

אני נגד בליינדייט. צריך לצאת רק אם יש סיכוי סביר להתאמה

אגב שאני אומרת מציאת חן אני מתכוונת לחיצוניות נטו.

אולי אני טועה אבל זה כך מתפרש בשבילי

אם אתה נגד בליינדייט אז למה לא תמונה?

בהנחה שהתמונה 100% משקפת,

אני יודע מהניסיון שההתחברות שלי למראה יכולה להיות:

או מיידית, או הדרגתית- נלווית להיכרות וכתוצאה ממנה.

ואז השאלה שאני שואל היא האם טוב לי לראות תמונה, והתשובות הם שלא.

אני חושב שאני מתחבר יותר לאופן של חיבור לחיצוניות ע"י הפנימיות מאשר לפנימיות ע"י החיצוניות. הפנימיות יותר מרשימה ומעניינת אותי, וגם החיצוניות, אבל זה הסדר שטוב לי.

והייתי רוצה להבין משהו לגבי זה (באמת רק להבין, אני ממש לא הולך להשמיע את דעתי בנושא)

זה סבבה שאשאל?

נניח שיש שדכנית (אשה, לא שדכן) ששלחת לה את הפרטים שלך ואולי גם דברתם בטלפון והסברת לה מה את מחפשת, ואז היא מבקשת שתשלחי לה תמונה (בשבילה, *היא* רוצה לדעת איך את נראית. והיא לא מעבירה לאף אחד).

את בסדר עם זה? או שאת מתנגדת גם פה. 

אז אם אני מבין נכון זה לא כל כך ענין דתי שמפריע ("היתכן שבחור ישיבה יסתכל על תמונה של בחורה??"), אלא יותר קטע אישי שלא נוח כששופטים על פי מראה.

זה נכון?

אני חושב שזה ממש משנה את כל התמונה...

אף פעם לא שלחתי תמונה, ואף פעם לא ראיתי תמונה. אני חושב שככה הנורמה אצל דוסים. זה אפילו ירגיש לי לא לגיטימי לבקש תמונה. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳