אמהות לבני שנה וחצי + -פולניה12
מה שלומכן?
איך אתן לא מתמוטטות מהריצות הבלתי פוסקות אחרי השובבון הקטן?
וכמה שאלות:
1.איך הם מתקלחים? שלי ממש מפחד מהדוש, אז אני ממלאת(ככה כותבים?) לו אמבטיה ומקלחת עם נטלה🤷🏻‍♀️

2.מה המשחקים ששולטים אצלכם? אצלנו זה בעיקר ספרים... וקצת מגה בלוקס..

3.במה הם מתעסקים רוב הזמן החופשי? (כשהם לא במסגרת/ארוחה וכד')

4.מה הם אוכלים? מה לא? אצלי הילדון לא נוגע בלחם וביצים בשלל צורותיהם. חוץ מזה אוכל המון פירות וירקות, נשנושים נחמדים (ביגלה, פריכיות), וארוחות מסודרות.

5.שתפו במשהו מתוק מהיממה האחרונה...
בדיוק היום ראיתי את השכנה שלי יושבת בנחת על הספסלoo
והילדים הקטנים שלה משחקים בקרבתה, ולא חושבים לרגע לברוח. וחשבתי על הקטן שלי שזוג הורים ואחים גדולים רודפים אחריו כל הזמן, ולא יושבים לרגע.
איך מתקלח? באמבטיה מלאה+ שוטפת אותו עם דוש.
משחקים: מגנטים, דופלו, ספרים, לוטו, מכוניות, כדור, טרמפולינה.
מה מתעסק? רץ ברחבי הבית, משחק ומפזר את המשחקים, קופץ בטרמפולינה, צופה באייפד.
אוכל: ירקות, פירות, ביצים, פסטה, אורז. מנשנש: במבה ועוגיות
איזה כיף שיש לכם מלא משחקים!פולניה12
כנראה זה הבאסה בילד ראשון, שצוברים לאט לאט...
תכלס, גיל מאתגר🥴 ומתוק🥰
מי לא מתמוטטת? ברור שכןשוב בהריון

מזלי שיש לי בית קטן אז לפחות שם זה אפשרי, בגינה או אצל ההורים שיש מרחבים, הצילווו

 

 יש לי בברז של המקלחת אופציה לשחק עם סוג הזרם אז אני עושה זרם כמו של ברז רגיל ככה הוא לא נבהל

 

משחקים בעיקר בעיקר ספרים, גם מגנטים, בעלי חיים - שעות, ודמויות קטנות

 

בזמן החופשי- כנ"ל, ספרים, כבר חופר. קצת יוצאים לגינה או לסבתא, שירי אצבעות או סתם מוזיקה, ריקון ארונות מטבח

 

המאכל מספר אחד זה לבן (בניקוד של סגול) בצבע לבן, זה השיא, אח"כ חביתה, אורז, עגבניה ומלפפון, אבל בכללי אוכל הכל, ובכמויות, מנשנש קצת ביסקויטים

 

משהו חמוד: היום בבוקר בהשכמה שלו, בעלי עדיין ישן, הילד במסגרת השוטטות מצא את הנעליים של אבא, סוחב אותן אחת אחת ודוחף לבעלי לפרצוף, מסכן לא הבין מה נפל עליו

ועוד משהו, הוא עוד לא מדבר, אני רואה אותו מול המראה עושה תנועות של אצבע לאצבע נחבר, ננשוף פוווו הבלון נפחו וכו' ומנסה לחקות את המנגינה, זה היה מתוק, להינמס

איזה חמודפולניה12
גם לבן שלי יש את הקטע עם הנעליים..
וואי, לבן!! הלוואי והיה לי! (גרים בחו"ל, אז זה קצת מסובך...)

תודה על התשובה המפורטת!
מתיקות 🥰מזלטוב
איזה מותק!!לפניו ברננה!
שלי בן שנתייםבאר מרים
כרגע האטרקציה הגדולה:

מגנטים וחיות פלסטיק.

כל היום בונה בית לחיות..
טוב. אני חושבת שאני צריכה לקנות לו מגנטים.פולניה12
איזה מתוק שהוא בונה בית לחיות...
תודה על התשובה!
כדאי לך מאדשוב בהריון

זה מעסיק להרבה זמן, שלי עוד לא בשלב של בניה אבל מדביק על הדלת של הכניסה (פלדלת) או על המקרר, או שסתם מצמיד אחד לשני

בן שנה וחמש חודשים ויכול להתעסק בזה 20 דקות בשקט

מצטרפת להמלצה על מגנטיםמצפה88
בדיוק בגיל שנה וחצי התחיל להתעניין ועוד היינו בסגר, יכל לשחק איתם 20-30 דקות ברצף לבד!
אני גם מקלחת ככה..רק טוב=)
הוא מפחד מהתוש אז אני לא עושה לו..
משחק בעיקר במכוניות (ויש לו צי!).
כמה זמן המכוניות יכולות להעסיק אותו?פולניה12
אם הוא נכנס למוזה אז הרבה זמן..רק טוב=)
כשנמאס לו- מסתכלים בספרים שלו (אני חצי מקריאה לו, מנסה הכי פשוט כדי שיבין..), בונים מעגל בקוביות ומפרקים (אני עושה מזה משהו מצחיק אז הוא מתלהב ו חוזר על זה שוב ושוב), נוסע בבימבה, קצת לגו/קליקס/מגנטים וכאלה.
הוא גם מאוד אוהב לצייר אז יש לו קופסא משלו עם חברים והוא מקשקש על דף (ועל הרצפה..)
הבת שלי תכף בת שנתייםנעליים ורודות
1. תמיד ממלאת אמבטיה בקצת מים ומשכיבה אותה המין לא מגיעים לאזניים ובטח לא לעיניים ועם היד שופכת קצת מים על השיער שיגיע להכל.. אם לא מוכנים לשכב אז שופכת עם נטלה או משהו הן רק רואות את זה ונשכבות הרבה יותר נעים להן...

2. הקטנה שלי מאוד אוהבת פאזלים מעץ כאלה שצריך להכניס את החלקים לתוך המקום שלהם. היו תקופות שהלכו הלך טוב. גם המפתח להתפתחות מאוד אוהבת. שלי של צורות. בובות, ספרים גם מאוד אוהבת לצייר להדביק מדבקות דברים כאלה

3. מתעסקת במה שכתבתי למעלה בעיקר. יש לה גם אחיות גדולות אז כשהם בבית היא כבר משחקת איתם הרבה

4. לאחרונה מתחילה להפתח לטעמים חדשים פתאום מגלה שמאוד אוהבת תירס קישואים וחסה.. יכולה לנשנש קערה של חסה סתם באמצע החיים... לא כל כך בררנית כן יש לה איזה קטע עם לחם שאוהבת רק לחמניות מסוימות וזה קצת מעצבן.. חוץ מזה אוכלת יפה ב"ה.
פאזלים מעץ זה רעיוןפולניה12
אני מדמיינת דרדסית אוכלת חסה🥬🥬
איזה מתוק זה...

תודה על התשובה!
בת שנתייםמותק 27
ברוך ה' 🤗🤗🤗😙😙

לא מתרוצצת, יושבת עם התינוקת בהנקה 😅

מקלחת- באבמטיה היא פותחת את הברז אני מביאה לה סבון, היא מסבנת את עצמה, למדה מאחותה הגדולה.. שוטפת אותה, חופפת וזהו..

משחקים- ספרים, מגנטיםםםםם, מדבקות, פאזלים מעץ, בובות, כלי אוכל, משחקת בתוך האוהל, בימבות, לפעמים מכוניות עם אח שלה..
חובה מגנטיםםם... מעסיק ממש...

וזה מה שהיא עושה בזמנה החופשי, חוץ מלסדר לי את הכלים במטבח, להוציא דברים מהארונות, לטפס על ספריות וכו... להעלם בתוך הארונות, לטאטא ועוד..

אוכלת כל מיני...ירקות- אוהבת מאוד עגבניות, גזר, מלפפון, סלק אדוםם, קלמנטינה חותכת לה היא ממש אוהבת.. אגס, תפוח, בננה..
אורז, ציפס, תפוא בתנור, שניצל, פתיתים, מוקפץ, לחם מטוגן, חביתה, ביצה קשה עם טונה וסלט, קוטג וגבינות... נראה לי אין משהו שהיא לא אוהבת או לא אוכלת...

לקחה את החיתול של התינוקת ושמה על הראש כמו מטפחת, וככה הסתובבה כמה זמן... וכשהסתובבתי אליה, כאילו רצתה להתחבא...
איזו מתוקה!!פולניה12
להעלם בתוך ארונות... גם אצלנו זה הפך לתחביב מועדף..
תודה על התשובות!
חח מתוקה!!מזלטוב
שלנו בן 1.8כבתחילה
1.איך הם מתקלחים? שלי ממש מפחד מהדוש, אז אני ממלאת(ככה כותבים?) לו אמבטיה ומקלחת עם נטלה🤷🏻‍♀️
באמבטיית תינוק גבוהה. מהלידה עד היום הוא מתקלח שם. נח לנו ולו. הוא מכיר ויודע מה עושים. נותנת לו לפעמים סבון ביד שימרח לעצמו.

2.מה המשחקים ששולטים אצלכם? אצלנו זה בעיקר ספרים... וקצת מגה בלוקס..
ספרים מנייר קשיח, מגנטים, משאיות, אמפי או שלט-כל דבר שיש בו כפתורים ודומה לפלאפונים שלנו- זה הפלאפון שלו, בטריות להכניס לתוך השלט מאחורה, כלב כזה שלוחצים והוא הולך לבד.

3.במה הם מתעסקים רוב הזמן החופשי? (כשהם לא במסגרת/ארוחה וכד')
משחקים, גן שעשועים, מספרים סיפור, מכינים אוכל.
נגיד אני רוצה להכין מרק, אני מכינה את הסיר והוא מביא ירקות מהמקרר. זה לוקח זמן, כל פעם צריך להביא גזר גזר, ואחכ בצל בצל, תפא תפא, קישוא קישוא וכו'.. אחר כך מוציאה מקלף לי ומביאה לו את הכלי הזה של הגלידה ש"יקלף" גם הוא. לי יש ביד ירק ומקלף והוא מנסה לקלף עם הכפית גלידה בקיצור זה יכול לקחת בערך 20 דקות.

4.מה הם אוכלים? מה לא? אצלי הילדון לא נוגע בלחם וביצים בשלל צורותיהם. חוץ מזה אוכל המון פירות וירקות, נשנושים נחמדים (ביגלה, פריכיות), וארוחות מסודרות.
אוכל הכל בעיקרון, אבל קצת מכל דבר. בימים האחרונים הוא מבקש בוקר צהרים וערב- "עוגיה".

5.שתפו במשהו מתוק מהיממה האחרונה...
לא יודעת, חזרתי מהלימודים והוא כבר ישן.
באסה על 5😓פולניה12
גם שלי אוהב לעזור במטבח!!
ביום שיש הוא קילף לי ערמה של בצלים😅

תודה על התשובות!
אויש איזה קשה זה לימודים מזלטוב
נשמע מתוק!! איך אני נהנית מהשרשור הזה ומהמתיקות שהולכת כאן
זה גיל מתיש ממשYaelL

אני ממש מותשת מלרדוף אחרי הקטן (בן 1.4), חח הצחקת אותי לגבי צעצועים, יש לו אבל לא ממש מתעניין או שמתעניין לזמן מאוד קצר. הוא יותר אוהב להתעסק עם דברים שהם לא צעצועים, כמו להוציא דברים ממגירות ומהפח. יש מגירות מסוימות שאני מאפשרת לו לשחק איתן ולהוציא את מה שיש בהן. הוא נהנה להסתכל בספרים עם תמונות, אבל גם זה לא לאורך זמן. ואוהב גם לשחק בבימבה.

לגבי אמבטיה- בדיוק כמוך, רוחצת באמבטיה ושופכת עליו מים ממשפך קטן ששופך בזרם חלש יחסית.

לגבי אוכל דוקא קל איתו, די אוכל הכל. 

 

 

להקצות לו מגירות לא מסוכנות זה רעיון מעולה!פולניה12
תודה על התשובות!!
מותשת🥵אין לי הסבר
1. מקלחת אני עושה לה פעם ככה ופעם ככה, תלוי בכח שלי...
מרגיש לי שאמבטיה לא מנקה הכי טוב, לכן מעדיפה עם הדוש...
אני לא עושה אותו על עוצמה חזקה אלא ממש עדין וחלש, וככה היא פחות מפחדת כי זה לא בעוצמה. אני נותנת לה גם לשלוח יד להרגיש אם המים כבר חמים, זה גם עוזר לה להתרגל...

2. ספרים בעיקר. יש לה 2 בובות מועדפות. כדור (אוהבת כדורגל. העיקר לבושה בשמלות). כלי איפור. כלי מטבח. פאזלי עץ. יש לנו בסלון מדף עם כל המשחקים שהיא אוהבת...

3. לשחק/לשמוע סיפור/לרקוד איתי/בימבה/לראות סרט(שירים ביוטיוב)

4. אוכלת רק מה שנראה לה באותו הרגע. וזה לא הרבה.

5. בדרך למעון.
היא מצביעה על הירח שעדיין בשמים.
אני: את יודעת מה זה? זה ירח. תגידי ירח-
היא: חח(הסתבכה עם המילה)

ויש לה גם קטע קורע שהיא יורדת במדרגות😅
היא כאילו רוקדת-קופצת ושרה תוך כדי
אותך אני בכלל מעריצהפולניה12
לרדוף אחרי דרדסית לבד רוב הזמן... זה קשה!

הענין בלשמוע סיפור זה שמישהו צריך לספר... אבל זה מתוק ממש לראות אותם מקשיבים ומבינים🥰

אני מדמיינת את הקפיצות במדרגות
חח האמת שעכשיו אני פחות איתה, כי חזרנו ללימודיםאין לי הסבר
אז אחים שלי רודפים אחריה

חח אני כבר מכירה בעל פה, אז מספרת כשאני עושה דברים אחרים, והיא יושבת ומדפדפת בספר😅
בן שנה וארבעכתר הרימון
גיל קשה. מטפס ונוגע בכל דבר, בלי שכל...
גורר את השרפרף כדי לטפס על הכסא וכדי להגיע לשולחן. מגיע לשיש, שם יש סכין חד ומכסה זכוכית... וכו'.

מקלחת: יושב באמבטיה. ברגע הראשון נרתע מהדוש. ברגע השני מושיט יד למים, ורק אח''כ רוחצת אותו.
אם יש לי סבלנות, נותנת לו כלי קטן שבינתיים מתמלא.

משחקים: (הוא לא במסגרת)
יש ארון בסלון ששמתי לו משחקים שלו (כי הוא כל הזמן פותח...). אז יש לו משחק חופשי. וגם סברס, ספרים ולקרוע עיתונים, משחקי הרכבה שזה בעיקר לשפוך ולהכניס לקופסה, התחלנו פאזל עץ, מסלול מכוניות חמוד, קופה רושמת ועוד.
והרבה בימבה.
ב''ה מתקדם בהליכה וכבר הולך יפה
עם אחים שלו פשוט משתלב... (ומפריע להם)

אוכל:
כמו כולם. לחם, פתיתים, קציצות, הכול.

משהו מהיום:
הוא עם חום, אז זה קשה... אבל הוא חמוד נורא. ומקסים לראות שהוא מבין.
וואי זה ממש מאתגר הטיפוסים האלהפולניה12
נס ששל עוד לא קלט את הפואנטה🤭

תודה על התשובות!
עונהבשורות משמחות
לגבי שובבות זה אופי, אבל גם סוגי תזונה משפיעים על העניין, זו תורה שלימה ואם זה מעניין אז שווה להתחיל לקרוא ולחקור.

נותנת להם לשחק עם הדוש קצת שיתרגלו, מקלחת בגיגית שיהיה הרגשה טובה, בשטיפה בראש אני עוצרת עם היד את המים בקדמת המצח ו'מגבבת' לכיוון הראש ככה המים כמעט ולא נשפכים לכיוון הפנים.

תלוי גיל, בעיקר מגנטים, יצירות בבצק, דבק, מדבקות, צביעה, כדור

מעסיקים את עצמם בדרכ עד שאבא מגיע הבית

אוכלים כל מה שאני מכינה, גם אם אני שואלת לפני רוצה חביתה והוא עונה לי, אני מכינה והוא יאכל. הם יודעים את זה- זה מה שאוכלים בבית שלנו בלי ויכוחים רוצה לא רוצה. יש דברים שמראש אני יודעת שהם לא אוהבים בגלל מרקם וטעם, אבל לא הרבה דברים.
בן כמה?פולניה12
מעסיקים את עצמם? 🤔
לא ממש מכירה מציאות כזאת.. כלומר, לפעמים. ולקצת זמן.
בניבשורות משמחות
3.5, 2 בדיוק, אבל זה היה כך גם כשהם היו קטנים יותר.

אני לא בדקתי מחקרית אבל זה לדעתי תלוי הורים ואיך הם מתייחסים בסדר עדיפויות אישי, אני יכולה לשבת עכשיו לנוח עם כוס שתיה חמה להירגע מהרגע שנכנסו הביתה, אם הם באים אליי אני מסבירה שעכשיו לא מפריעים לאמא וצריך להסתדר ביניכם. נכון זה לא קסם ולפעמים הם מנקצים אבל הם מבינים שאני לא מתייחסת והולכים לחדר לשחק במשחקים שלהם ובעיסוקים שלהם שרים שירים, רוקדים..

מה הקושי העיקרי אצלך, לשים את הגבול?
מקפיצה לי כדי לענותמצטרפת למועדון
ומוסיפה שאלה
6. האם הם כבר התחילו לטפס על עצמים גבוהים?
שלי למדה לעלות לבד לעגלה, לכסא, לספה. מה עושים עם זה? תמיד שאני רואה שהיא מתחילה לסכן את עצמה אני מזדרזת להגיע אליה בלי להראות שאני היסטרית כי זה בוודאות יגרום לה להקצין ולעשות משהו יותר מסוכן. לא תמיד מצליח לי..
כןכבתחילה
הוא מטפס על כסא ואז עולה על השולחן ומשם למערכת הגברה לקחת את השלט.
הוא נורא אוהב שלטים משום מה.

אם כבר, הכי מסוכן שלו זה לפתוח את הדלת ולצאת. מזל שתמיד בשניה האחרונה אנחנו רואים.
והוא גם פותח את הדלת של החדר ומבלגן אותו שזה נורא מעצבן.
וואו כןציפור מתוקה
אני מעלה את כל הכיסאות למעלה וזה מעצבן אותי כי זה עושה בלאגן בעיניים אבל אם לא השם ישמור,
עכשיו יש לו משהו חדש.. הוא מעלה את הבימבה על מקום גבוה ומתיישב עליה🙄😅

ולאחרונה הוא מצא גם פיתרון לכיסאות, הוא לוקח קופסת משחקים מרוקן אותה, הופך וככה יש לו שרפרף להגיע לשיש🤦
איזה חמוד!מאוהבת בילדי


חחח חמודדדמזלטוב
לא לפחדבשורות משמחות
מזה שהם מטפסים זה חלק מההתפתחות שלהם. כן ללמד אותם על מה מותר לטפס ועל מה אסור ומסוכן. למשל לעלות על כיסא לקחת משהו שלו ממקום גבוה, לשטוף ידיים וכו' זה טוב, לטפס לחלון אסור(אני מעדיפה בכללי מה שהוא לא ניסה לעשות אפילו לא להעלות כדוג' שלא במקרה יחשוב לנסות, תני דוג' לטיפוס שהוא עשה וזה אסור)
בן שנה ו10 קורסת מתמוטטתת😱🤭ציפור מתוקה
1.הוא ממש מפחד מהדוש ברמה של בכי היסטרי אז אני מקלחת אותו באמבטיה של התינוקות עדיין🤦עם נטלה, כי יש רק מקלחון..
2. מגנטים, הוא בונה מגדל ואז מרים אותו ואומר וואו וואו ואם לא מתלהבים הוא דוחף לנו את זה לפרצוף וחייבים להגיד וואו כמה פעמים עד שהוא נרגע ואז הוא מעיף על הרצפה ואומר בוווםםם!!
אתמול היה אצלינו טכנאי והוא כל שניה הגיע אליו עם דברים שהוא בנה שיחמיא לו

3. בעיקר בלהפוך את הבית, הוא ממש אוהב לרקוד חח הוא עושה תנועות שאני לא יודעת מאיפה הוא למד וזה שופך מצחוק
לפעמים גינה

4. אוכל כמעט הכל אבל לאחרונה עושה קצת בעיות..
5. אני כל הזמן אומרת לו: את מי אמא הכי אוהבת בעולם? והוא עונה: אותיייי😍 אתמול הוא רצה שאתייחס אליו אז הוא אומר אותי, אותי❤️
איזה מתוק...חדשה ישנה
הריקודים שלהם זה הדבר הכי מתוק ומצחיק שיש!
תודה!ציפור מתוקה
על הריקודים לגמרייי לאכול אותם
להפוך את הבית🤣🤣פולניה12
אחלה תעסוקה
גם בשבילך🤭
בת שנה ו10אנונימיות
מי אמר שלא מותשים? לכן אני שונאת לצאת לגינה כי זה מרדף בלתי פוסק...
1. היתה תקופה קצרה שפחדה מהדוש ולא ויתרתי וזה עבר. היא נהנית להתקלח פחות אוהבת לשטוף ראש היא לומדת להרים אותו אחורה ואנחנו שרות על כל איבר שמקלחים. היא גם מסבנת ולאחרונה נהנית להחזיק את הדוש יחד איתי.

2. ספרים!!! (נמאס לי) מגנטים, חמותי קנתה לה איזה משחק שמחברים ומפרקים שרשראות שהיא גם אוהבת, חיות פלסטיק ובשבת החלטתי שאני חייבת להתחיל לעשות איתה פאזלים.

3. בלשיר, לשמוע סיפור, לדבר איתנו, לדבר שיחות וידאו עם ההורים והאחים שלי, משחקים (לא הרבה)

4. הכל וכלום- אין שום דבר שהיא לעולם לא נוגעת וגם שום דבר שתמיד כן. תלוי מצב רוח שלה (וקשה לי עם זה)

5. היא קמה הבוקר כשעוד ישנתי ונתנה לי עוד 20 דקות שהיא פשוט התרפקה עלי וליטפה אותי😍😍😍
ואתמול רציתי ללכת לנוח בצהריים אז היא אמרה לי לילה טוב והלכה לבעלי להזמין אותו לצאת לטיול (בשבתות כשאני נחה הוא מוציא אותה הרבה פעמים)
איזו מתוקה!!פולניה12
ספרים זה מחרפן... אני כבר מספרת בעיניים עצומות...

קשוח עם האוכל!
שלי בן שנה וחודשייםפה לקצת
בהחלט מאתגר לעקוב אחריו כל היום.
לא נעים לומר אבל אני מרוצה שהוא עוד לא הולך (ברוב הזמן), נראה לי לרדוף אחרי ילד שהולך זה יותר קשה. על שש זה בכל זאת מאט לו את הקצב.

1. באמבטיה על מעמד, הוא יושב ומשחק ובעלי מקלח אותו עם נטלה. לא חשבתי בכלל לנסות עם דוש ובכל מקרה זה לא התפקיד שלי אז לא מתערבת

2. ארונות מטבח וכל מה שבתוכם, הפח אשפה עם תכולתו, ארונות בגדים. הבנת את הרעיון? עכשיו הוא בדיוק מרוח על הרצפה במחאה שאני לא מרשה לו לשחק בפח 🤷‍♀️
אבל יש לו גם משחקים ;)
אוהב ספרים, מכוניות, להכניס קשים לבקבוק, כדור, בימבה, וכל מה שעושה רעש.
רעיונות למשחקים לגיל הזה שאפשר לקנות/להכין בבית- יתקבלו בברכה.

3. הוא לא במסגרת.
אוהב לטייל, לשחק במרפסת עם בימבה ונדנדה, לשחק ולהסתכל בספרים, לשבת ולהסתכל על העוברים ושבים ברחוב, גן שעשועים.

4. אוכל הכל ב"ה.
אוהב עגבניות וזיתים במיוחד.

5. כייף לגלות שהוא מבין הוראות ובכלל כל מה שקורה סביבו.
אתמול החלפתי לו בגדים מקצר לארוך ואז הוא שיחק עם הבגדים הקצרים אז אמרתי לו שיקח אותם לסל כביסה, היה לי ברור שאין לו מושג מה זה סל כביסה. אבל הילדון לקח בגד אחד עד לסל הכביסה, הכניס אותו וחזר לקחת את הבגד השני.
איזה מתוק זה שהם מבינים הוראות!פולניה12
אשכרה אנשים קטנים...

ולרוקן תכולת ארונות זה תחביב, מממ איך לומר, תמוה בעיני...
אבל גם הבן שלי בקטע...
פולניה, לעד אזדהה עם שאלותייך!♥️מטילדה
ככה זה כשיולדים יחד

חחחח כל כך מותשת מהריצות אחריו עכשיו הוא גם התחיל לטפס על הכיסאות והשולחנות אז בכלל שמח.
הוא רוצה משהו מהשיש, מביא שרפשף, אני לוקחת לו את השרפרף גורר כיסא מהשולחן מטבח, מעלה את הכסא על השולחן הולך להביא כיסא מהסלון....
מתוק סה"כ😍

לגבי המקלחת- עושה לו עם דוש וזרם חלש, בדרכ סבבה עם זה

משחקים- להציק ולהפריע לאחים שלו זה הכי כיף.. כדור, בימבות, חיות

בזמן החופשי הוא עם האחים או שאני משחקת איתו קצת או שאנחנו הולכים לגן שעשועים

לגבי אוכל- הוא אכלן לא קטן השמנמן, אבל לאחרונה התחיל לעשות לי הצגות עם הלחם של ארוחת ערב.. מקווה שיעבור לו. וגם תפוחי אדמה הוא לא אוהב🤦

משהו מתוק- קנינו לו נעליים וזה קורע איך הוא הולך איתם
יואו התיאור על הכסאות מדוייק😂ציפור מתוקה
תני כיף!פולניה12
האמת שפתחתי את השירשור היית במחשבותיי...

תפוחי אדמה הוא לא אוהב??😲😲

הצעדים הראשונים עם נעליים באמת מצחיקים
אבל הבן שלי עושה עליהן חרם🙄
שלי!!מזלטוב
בן שנה וחצי, ברווזון מתוק לבלוע אותו😍😍

1. יש לי כיסא כזה ששמים בתוך האמבטיה והוא מאוד אוהב לשבת שם ולשחק עם דלי וכף ומלא ברווזים

2. המשחק ששולט אצלינו זה לעשות בלאגן.. הולך ממקום למקום ומחריב ככל פינה.. איך שהוא זה התחביב של הגיל הזה😅
וחוץ מזה הוא אוהב להשחיל דברים (קשים לחור שאני עושה לו בקופסת מטרנה וכל מיני כאלה מומצאים)
ספרים הוא גם מאוד אוהב.. לגיל הרך עם ציורים גדולים, בעיקר של חיות

3.במה שכתבתי ב2, וגם בחיבוקים של אמא שלו שחזרה מהעבודה ונרגעת בגוף הדובוני והמתוק הזה

4.שלי אוכל הכל..

5. יושב על כיסא האוכל, מעיף את כל מה שעל השולחן (הגדול, של הבית) על הרצפה ועל כל פריט שנופל הוא צועק "הופה" בקריאות צהלה... חיימשליי😍😍
הופה!!😂😂😂פולניה12
מעודד את עצמו..
זה גיל כזה קסוםסופי123
אני פשוט מסתכלת עליו וצוחקת... כל ההתנהלות ככ מתוקה ומצחיקה. אצלנו יש אחים גדולים אז הוא מצטרף לכל מה שהם עושים, והם מספיק גדולים כדי לשמוח בו ולא להתעצבן ב"ה... יש לו כדור שהוא אוהב, בובה שהוא מטפל בה במסירות, והוא מאד אוהב לגנוב דברים מהערימת כביסה ולהחביא אותם
זוכרת שהבכור בגיל הזה התיש אותי וגם השניה, השלישית והוא לא מעייפים אותי (כשהם בריאים...) אולי כי אני כבר עייפה מראש, לא יודעת, אבל אני חווה את הגיל הזה בצורה הרבה יותר נינוחה וכיפית. באמת, כל מה שהוא עושה מתוק וקורע מצחוק.
לגמרי גיל קסוםפולניה12
ומתיש🥴

מטפל בבובה? וואלה..
שלי כמעט שנתיים, נחשב?חגהבגה
1.מאז שקטנה שונאת מים עם הפנים אז אני שוטפת מהר מהר, קצת בכי וזהו.
2. משחקים- מה שאריות שלה משחקות- להרוס, לצייר וספרים.
3.מתעסקת- מסתובבת, משחקת עם אחיותיה...
4.אוכלת הכל מכל כל, והרבה, בלי עין הרע. לא מכירה אוכל שהיא לא אוהבת בלי עין הרע, קציצה של אבאאאא
5.משהו מתוק מהיממה האחרונה- לקחה היום חמישה משחקים לגן מהבית, והשאירה את כולם באוטו כי אסור להביא לגן ❤
חח איזה מותק! הרסה אותי כם המשחקים שאסור להביאמטילדה
😍😍😍חגהבגה
נחשב נחשב..פולניה12
חמש משחקים
שלי בן שנה ו-3מנסה לעזור

1. אני ממלאה גיגית כביסה במים והוא יושב שם.

תוך כדי אני מסבנת אותו ואח"כ מוציאה אותו ומעמידה אותו באמבטיה ואז שוטפת אותו.

בדרך כלל הוא מוחה כשאני מוציאה אותו מהגיגית כביסה שהוא יושב בה. חיים שלי אמא שלו.

 

2-3 אצלנו- אוהב להשתתף במשחקים של האחים הגדולים יותר. אז זה מגנטים, לגו ופליימוביל.

משדתלים להרחיק את כל החלקים הקטנים של הפליימוביל שהוא יכול להכניס לפה ונותנים לו רק את החלקים הגדולים כמו מיטה, אנשים וכו'.

אוהב מאוד לחבר לגו דופלו ולשחק עם הדמויות של הלגו/ הפליימוביל.

אוהב לרוקן מגרות וארונות במטבח ולגרור איתו כל כיסא או שרפרף מזדמן. עוד לא הולך חופשי אבל עושה כמה פסיעות לבד, ממזמן.

מטפס על המיטות של הילדים ועל הספה ולאחרונה למד גם איך לרדת מישם בזהירות.

 

44. עד לפני כחודש וחצי הוא היה אוכל הכל!! הייתי מכינה לו דייסת קוואקר ומערבבת עם גמדים- אהב מאוד, וכמובן פירות וקצת ירקות,

שניצל, עוף, אורז.

לפני בחודש + הוא היה חולה ומאז התאבון ירד

לאחרונה, אוהב למצוץ פלחים של תפוז

 

55. קינחתי לו הבוקר את האף בטישו. הוא לקח את הטישו המלוכלך ואמר לי: בפח! בפח!
והלך (זחל) לשים בפח 

אוהב חיים שלי.

הא.. גם ראה הבוקר חתולה מהחלון ואמר לו: בוא! בוא!  ועשה לה עם היד תנועה מתאימה שהוא קורא לה לבוא.

והכי מצחיק זה שהוא קם בבוקר ואני לא בחדר והוא קורא לי: אמא! אמא!

אני נמסה...

 

 

איזה מתוק!!פולניה12
נראלי אני צריכה לייבא לפה אחים גדולים
נשמע שזה פותר המון בעיות...
לייבא אחים גדולים..מנסה לעזור

יש לך משפחה שם? אחיינים וכאלה?

זה יכול לעזור בינתיים...

כאן אין כלום כלוםפולניה12
הם הבייביסיטר בשיחות וידאו..
זה אחד ה-דברים שחסרים לי פה...
אוישמנסה לעזוראחרונה

שיעבור בקלות בע"ה נשיקה

עונה כדי להגיב בזמני ״הפנוי״..אניחדשהכאן
שומרת להמשךשמעונה
בת שנה ושלוש גם נחשב??ה' כל יכול
חחח שובבה מאתגרת אבל לא מידי...
נשמע קליל לעומת מה שאתן מתארות
בכל מקרה שרשור חמוד.!

אז ככה...

1. מתקלחת רגיל עם דוש באמבטיה- כל יום. (אפילו על עצמי אני לא מקפידה ככה... הלוואי!)
כשיש זמן ולא קר מידי סוגרת את השסתום וכך היא נהנית לה בינתיים גם במשחק בריכה.

2. משחקים ששולטים אצלינו זה הכל.
אבל מה שהכי אוהבת זה לשבת בחוץ, ולשחק באדמה.
כך יש לי איזה שקט חצי שעה ויותר🤩
כמובן לא תמיד מסכימה לה- בכל זאת זה מלכלך ויש לה אמא איסטניסטית...
חוץ מזה היא משחקת בכל מה שיש בבית, מלגו ועד השחלת חרוזים גדולים, לתוך מעמד מותאם.
הפיכת הבית מארונות מטבח ועד לסידור הפירות והירקות.
שפיכת משחקים על תכולתם והחזרתם לקופסא.

3. כנ"ל... הילדונת איתי ולא במסגרת כך שמעסיקה את עצמה מבוקר ועד ערב.
כשלא ישנה.
או כשלא עייפה ומטפסת עלי.
לקראת ערב יש לנו טקס "סידור הבלגן בבית" כך שזה גם "זמן איכות" של שתינו ביחד...

4. וואי בזה היא שובבה קטנה.
אוכלת מה שנראה טוב.
מה שלא, רק אחרי שאשכנע אותה שזה טעים, היא תטעם ותאכל...
בגדול אוכלת הכל.
אוהבת מאד פירות וירקות.
פחממות.
וכמובן נשנושי ממתקים (אין לי מושג מאיפה היא יודעת שזה בדווקא טעים)
מנשנשת מכל הבא ליד, כשפותחת את הארון ומחליטה להיות עצמאית בשטח.

5. משהו חמוד...
וואי יש הרבה ב"ה!!
היא כזו שובבה וכזו משעשעת...
אבל גם "חצופה נורא.
אז היום שיחקה איתי 10 דקות תופסת ברחבי הבית- אחרי שלקחה תפוח שלישי והתחילה לאכול בלי רשות.
זה היה מצחיק ממש.
מצד לצד היא רצה תופסת אותה חזק.😆
עד שהעמדתי אותה במקום שתעשה מה שאמרתי וזה לא מצחיק.

תודה על השרשור.
כיף לקרוא אתכן....
בן שנה וחצי-הריונית
מתיש ברמות!!!
לרדוף אחריו בלי סוף..
כל היום מטפס על כיסאות ושולחנות (אני פשוט ישר מרימה אותם על השולחן כי אחרת הוא גורר אותם לכל מקום גבוה שהוא רוצה להגיע או מטפס על השולחן🤦🏻‍♀️)
אבל הוא מתוק ברמות!! הכי אני אןהבת שהוא בא להתפנק עליי בחיבוקי ומושיט לי את הלחי לנשיקה🥰🥰
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידהאחרונה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️