את כוונתי.
כשאמרתי את החיים האלה התכוונתי את החיים בדור שלנו. נכון שפעם במשך אלפי שנים הסתדרו בלי טיפול תמיכה לנפש ופסיכולוגיה. אבל פעם גם הסתדרו בלי מחשבים מכוניות וכו' ובלי רופאים ומכונות הנשמה. ולכן מתו יותר אנשים. ואיכות החיים הייתה ירודה יותר. כלומר, בכל נושא שהוא, הטענה שפעם היה כך לא מוכיחה שום דבר. פעם זה לא בהכרח יותר טוב מהיום. לרוב זה אפילו רע יותר כי העולם שלנו הוא עולם התיקון ולכן הוא הולך ומיתקן ומשתכלל להיות עולם שלם בגאולה השלמה ולכן הוא נהיה יותר ויותר טוב.
בנוסף, הקב''ה מוריד בכל דור כלים לעולם לפי מה שצריכים. פעם לא היה פסיכולוגיה ותמיכה לנפש כי זה לא היה צורך של הדור. דורות קודמים ההתמודדויות היו בגוף, לשרוד, להביא אוכל, לא- למות. המהפכה התעשייתית הביאה גאולה לעולם בהקשר הזה שכבר אנחנו לא חיים רק כדי להתקיים. אח''כ (וכמו שמובא בזוהר על פתיחת מעיינות החכמה באלף השישית) היתה התקדמות מטאורית בתחום השכלית וגם בתחום הקבלה, על מנת לפתח ולשכלל את החיים והיום ההתמודדויות הן נפשיות רגשיות. אפחד כבר לא רעב ללחם ב''ה. אבל הרבה מאיתנו רעבים רגשית (וחלקנו לא מודעים/ מכחישים את זה). ולכן לא הוצרכו לזה בדורות הקודמים, החיים היו יותר גסים (אנשים מתו ברחובות, כל ילד ראה חיה נשחטת למשל). כיום יש יותר עדינות. לדעתי זה חלק מתהליך הגאולה והשלמות של העולם, השלב הבא שכבר התחיל זה החיבור בין הנפש לגוף ובדורות הבאים מעניין מה ה' מתכנן לנו.
לגבי אין רע כשמקבלים את הכאב ואיתו עוברים תקופות קשות, אז נכון אני ממש מסכימה. טיפול רגשי לא בא לטשטש את הכאב , אלא להיפך , הוא נוגע בו ובודק את השורשים הפנימיים של הבחירות שלנו בחיים, את שורשי הכאבים וזה מרפא. לרוב אנחנו לא מצליחים לבד להתמודד עם כל הכאב שיש וצריך עזרה כדי לגלות איתו ולדעת איך לעבוד איתו. אין אסור מתיר עצמו מבית האסורים וכמו שאדם באי ספיקת לב ילך לבית רפואה ככה אדם שיש לו אי ספיקת לב בנפש (או כאב אחר בנשמה) ילך לטיפול בנשמה.
המלצתי לפותח השרשור ללכת לטיפול כדי לזהות בעצמו דפוסים שמקשים עליו להתגבר, להתמודד רגשית עם פרידה וכל ההשלכות שלה ובעיקר כדי להבין את השורש של מה היא הייתה בשבילו ואיזה דברים פנימיים באמת זה מעורר אצלו. האנשים בחיינו רק משקפים לנו את עצמנו. אם הם היו נפרדים והוא היה כואב חודש וממשיך הלאה הוא כנראה לא היה פותח פה שרשור ולא הייתי ממליצה לו על טיפול, אבל זה לא המצב. כואב לו בלב ויש משהו רגשי שמנהל אותו. הוא צריך עזרה בלפענח את זה כדי להיות יותר שלם בתחום הזה. הבחורה היא לא באמת הסיפור, יש דברים אחרים שזה מעורר אצלו ואת זה חשוב לפתור מהשורש. כדי לא לשחזר דפוסים בעייתיים בחיים ובעיקר כדי להיות מאוזן יותר רגשית
אגב, מה שכתבתי למעלה אלו מחשבות שלי כבר הרבה שנים. ולא הייתי אומרת את זה אילולא שמעתי גדולים ממני שאומרים. כמו הרב שמואל אליהו
פה הרבנית מדברת על טיפול בהקשר של זוגיות אבל זה נכון שבעתיים גם לפני שיש זוגיות בבחינת מקדים רפואה למכה
)..טיפים איך לצאת?עשיתי את השלבים של מיכל וולשטיין ועוד המון טכניקות...זה גם לא תמידי התחושות אבל הם כן נוכחות...מישהו שהיה במצב הזה ויצא מזה?