"זה היה לא רלוונטי".

בקיצור, העם איתך. זה בהחלט ביטוי גרוע (ויש לציין שגם קצת חסר טאקט).

שהם התכוונו להעביר ביקורת *עליה*

כלומר, היא סתם פסלה אותך שלא בצדק.

זה מה שאני שומע בהתבטאות הזאת

הרי היא לא רוצה לפגוש אותו, את זה אי אפשר לשנות

אז הם לפחות אומרים לו שהוא לא צריך להפגע כי היא לא צודקת בשיקול הדעת שלה

ובעצם אומרים לו - בשביל בחור כמוך היה שווה לה להתאמץ ולפגוש אפילו אם יש משהו שהיא לא בטוחה לגביו

זה יותר טוב מאשר "היא לא רוצה לפגוש אותך ובצדק"

אבל נשמע לי בריא וטבעי שאדם לא ירד הבטחון רק בגלל שמישהי לא רצתה להפגש איתו

נשמע לי גם טיבעי ובריא להעלב - אבל כדאי שהחברה מסביב תדבר מתוך הנחת יסוד שאין מה להעלב.

ברור שאם מישהי אחת לא רצתה לפגוש אותי ועשרים אחרות כן, אני לא אפגע

באותה מידה, אם מישהי תגיד שהיא פוסלת אותי ועשרים אחרות יגידו שאני תותח ומלך העולם, אני לא אפגע מהאחת אלא אתעלם ממנה

אבל אם מישהי לא רצתה לפגוש אותי, ועוד שלושים אחרות לא רצו לפגוש אותי, אז השאלה אם הן "פסלו" או "דחו" או "סירבו" פחות משנה

ולכן גם אם היא נוגעת בנקודה רגישה של הבחור בכך שהיא דוחה הצעה שלו - היא בסדר גמור.

כל עוד היא משתמשת בשפה נקייה ולא מתנשאת.

השדכן אמר שהיא פסלה, לא הבחורה

וגם אם היא היתה שיפוטית ביחס לאם מבעד להצעה - אין צורך לציין את זה. זה לא מעביר רגש נעים.

אבל זה כן משנה אם היא העליבה אותי באופן אישי 

או שהיא נגעה לי בנקודה רגישה

יכול להיות שהיא נגעה לי בנקודה רגישה בעדינות ואני נפגעתי והיא כשלעצמה היתה בסדר.

"לא מתאים" זה המונח הכי מתאים לדעתי.

אף אחד לא חייב לאף אחד שום דבר וכמובן שזאת לא תחרות.

אף אחד לא ביקש שיפוט על האדם עצמו אלא ההתאמה.

שיפוטיות על האדם עצמו שללא צורך היא דבר לא חיובי בעיני.

הרי אף אחד לא יגיד "אתה לא מתאים לי, אתה פשוט טוב ומוצלח מדי, המידות שלך טובות מדי ואתה חכם מדי"

בדרך כלל זה "אתה לא מתאים לי כי אני מחפשת מישהו עם רף מסוים ואתה לא עומד בדרישות" ולכן בסופו של דבר זה שיפוטיות גם כלפי האדם

אך כשהיא לעצמה - היא לא שיפוטית ביחס לאדם עצמו אלא ביחס של הקשר שלי אליו.

הרבה בנות נפלאות ומקסימות שאין לי שום דבר רע אליהם - לא מתאים שנצא. מה לעשות.

אם בכלל, התשובה הכי טובה היא "זה בכלל לא הכיוון של מה שהיא מחפשת"

אני יוצא מתוך הנחת יסוד שהיא יודעת הכי טוב מה מתאים לה.

אם היא חושבת שלא מתאים, היא לא רוצה - שיהיה לה הכי בהצלחה בעולם. באמת.

אני בחיים לא ירצה להפגש עם מישהי שלא רוצה להפגש איתי.

אני נוטה לסמוך על שיקול הדעת של הבנות גם אם דוחות הצעה שלי.

וגם אם אני לא סומך עליהן - אני לא רוצה לצאת עם מישהי שאני לא סומך על שיקול הדעת שלה.

ככה בכל מצב זה נראה לי ווין ווין.

מישהי רוצה בחור חכם, חשבה שאני טיפש, לא רוצה

מישהי רוצה בחור חברותי, חשבה שאני מרושע, לא רוצה

"טוב אם היא לא רוצה אותי אני לא רוצה אותה"? מה פתאום

אני נפגע מזה שהיא חשבה שאני לא טוב מספיק כדי להשקיע בי את הזמן לבדוק התאמה

אני נפגע מזה שהיא רואה בי את הצדדים השליליים

אני נפגע מזה שאין לה אמון בתכונות הטובות שלי

אני נפגע מזה שההערכה שלה אלי ואותי היא נמוכה כל כך

וחוץ מזה, בסופו של דבר אני נשארתי לבד...

וזה לגיטימי ואנושי מאוד שהבטחון העצמי יורד - אבל זה לא בהכרח אומר שהצד השני הוא 'פוגע'/לא בסדר

השורה שכתבת שהיא הכי משמעותית בעיני היא השורה האחרונה -

בסופו של דבר אני נשארתי לבד.

אם אני אדע שמיד אחריה תבוא בחורה שתתאים לי ותרצה קשר איתי - אני אפגע אז? ירד לי הבטחון עצמי? - כנראה שלא. הייתי מבדד את העובדה הכואבת הזאת מכל הצעה והצעה שבנאדם מקבל.

אני לבד, רע לי, רע לי, רע לי.

זה לא קשור לבחורה הזאת או לבחורה אחרת.

(לא חושב שזאת הבנה קלה לעיכול אבל אם מצליחים להפנים אותה היא מונעת פגיעה קשה)

ברור שאני מודד יחסית להערכה שלי. כלומר - אם אני מצפה שההסתברות שכדאי לה לפגוש אותי היא X, וסך הבנות עם ההסתברות הזאת שמוכנות לפגוש אותי הן חצי מזה, זה אומר שכנראה הן לא רואות את התכונות החיוביות שלי

אני לא מתכחש לזה שיש מושג של התאמה, ולא כל אחד מתאים לכל אחת.

אני רק אומר שדחיה של הצעה מסוימת משמעותו לא רק "אני חיפשתי מישהו שגר בצפון ואתה גר בדרום" אלא גם "אני חיפשתי מישהו טוב ואתה לא מספיק טוב".

אני מקבל את האמירה "לא כל אחד מתאים לכל אחת", אבל כשלכולן בדיוק אני ה"לא מתאים", זה נשמע יותר "לא רצוי" מאשר לא מתאים...

(לא מדבר כרגע על חוויה אישית נוכחית, כן? אבל החוויה כן מוכרת לי)

אני יכול להגיד היא פחות חכמה/צדיקה/יפה ממני ולכן היא שווה פחות ממני - זאת אמירה שיפוטית.

היא לא נצרכת לא בתור מישהו שבוחן הצעה ואם בחנו הצעה כלפי - הפרשנות שאני פחות טוב היא ממש לא הכרחית.

וגם אם יש בי חסרונות מסויימים זה לא בהכרח אומר שאני פחות טוב.

האמירה "אני פחות טוב" היא מתחילה לפני שמישהו פגע בי. אחרי שמישהו פוגע בי הוא רק מאשר אותה.

הבהרה - אני לא בא לבטל רגשות שאנשים יכולים להרגיש.

אם אדם מרגיש חוסר בטחון ותחושה שהוא פחות טוב זה חשוב שהוא ירגיש ויהיה קשוב לעצמו ואין בכלל מה לשפוט בכלל בכלל.

לא תמיד חוסר בטחון בא בעקבות דימוי עצמי נמוך.

ברור שיש צורך בפידבקים - אך גם בכך יש איזון מסויים שכדאי לשאוף אליו.

באמת האיזונים משתנים מאדם לאדם ומגיל אל גיל.

זה טוב שיש חוסר בטחון בקשר מתחיל. אם יש יותר מדי בטחון זה בעיה.

זה טוב שיש חוסר בטחון אם היא ענתה לי להצעה או לא.

מודעות זה טוב. לפעמים מודעות מובילה לחוסר בטחון וזה בסדר גמור.

והפירוש הפשוט שבסדר כנראה לא מתאים..

חוץ מזה,

שהמילים שאדם בוחר להשתמש הרבה פעמים משפיעים גם על ההרגשה שלו עצמו כלפי הסיטואציה.

עדיף תמיד מילים יפות יותר.

אבל "לא מתאים" זה עדיין לא "זה לא אתה זה אני"

אם היו יותר אמירות של "זה לא אתה זה אני" והן היו משכנעות יותר, עשינו התקדמות משמעותית

לדוגמה - "אני מחפשת מישהו ברמה דתית נמוכה יותר", "אני מחפשת מישהו עם אופי של מתנחל/עירוניסט וכו'", "יש לי שריטה שאני מחפשת מישהו גבוה ממני בראש" ועוד ועוד. אלה התגובות שבאמת כמעט כיף לשמוע, כי בעצם אומרים לך "הייתי שמחה לצאת איתך אבל אני יודעת שזה לא יצליח אז מוותרת"

להיפך - אני יעלב מתי שהיא תתחיל להסביר (במידה ולא נפגשנו)

למה נראה לך שאני תלוי בך?

להתעסק באחריות שלי ולא שלה.

זה בגדול...

ברור שאם צפיתי למשהו שלא קרה אני אתאכזב ויהיה לי קשה, אבל זה לא קשור בהכרח לאם אני מרגיש טוב עם עצמי. אני מרגיש טוב עם עצמי אבל אני מרגיש חוסר, גם הטוב הזה לא מספיק... :/

להעלב מזה שהיא אומרת "אני מתרשמת שאתה ממש טוב אבל בקטע של __ לא מתאים לי" - זה מעליב?

שוב, לא כל אחד נמצא באותה רמת ציפיות. וזה ממש תלוי בסיטואציה. אבל לפעמים אם אומרים לך לא, יש כאן אמירה של "התכונות הטובות שלך לא אטרקטיביות מספיק", "אני לא סומכת עליך שתהיה בן זוג טוב", "אתה לא מעורר אמון", "אתה לא מעורר רצון לקרבה". אדם בריא לא יהיה אדיש לכל האמירות האלה. ברור, שאם מישהי אחת אומרת את זה לגבי עצמה, זה לא באמת משנה. אבל גם אם היא היתה מקללת אותו הוא פשוט היה מניח שזה מקרה חריג. 

שאני צריך את ההסברים שלה.

אדם בריא לא בהכרח שופט את עצמו ביחס לדחייה מהזולת.

גם מה שהבאת נשמע לי פרשנות.

וגם אם הדחייה שלה אומרת שאני לא יהיה בן זוג טוב אז היא לא בהכרח פרמטר מבחינתי.

אם אני סומך על עצמי שאני אהיה בעל טוב אני לא צריך את עמדתה בנושא, לטוב או לרע.

ברור שזה כיף לקבל פידבק חיובי ולא כיף לקבל פידבק שלילי, וזה יכול להתחיל ולהגמר כאן.

אבל מעבר לכך - יש לי מספיק את המחשבות שרצות לי בראש, אני לא צריך את המחשבות שלה.

את מסרבת לפגוש בחור, אם באמת לא מדובר בהערכה נמוכה שלו, מתבקש לומר בצורה שתתן תחושה כזו.

כנ"ל לגבי סירוב להפגש עם בחורה.

אם היא עושה לך שיחת תמיכה רק על זה שהיא סירבה לצאת איתך אני יכול להבין שזה מוגזם.

אבל עצם ההבנה שהדחייה כואבת יותר מהניסוח של "פסילה"? נראה לי טריוויאלי

ולכן נראה לי שבדיוק ההפך - מן הנימוס לא לומר את זה.

אני לא רוצה שההנחת יסוד הנורמטיבית תהיה שיפוטיות של אחד הצדדים.

להיפך - במקרה נורמטיבי ההנחת יסוד ששני הצדדים (או צד אחד) חולים אחד על השני אבל הם לא רוצים להפגש כי זה אכן לא מתאים. אף צד לא רואה את עצמו כעליון מהצד השני בגלל שום סיבה שבעולם ולכן  אין צורך לתת ההסברים אלא מספיק לדבר צורה מכובדת, נעימה ורגישה.

דחייה זה דבר כואב!! זה אכן נורמטיבי. ההעלבות מאדם מסויים בעקבות דחייה - זה גם לגיטימי (כמו כל רגש שהוא) אך זה לא הכרחי בכלל.

אולי בלב היא מתכוונת "הוא לא ברמה שלי", אבל לפחות לצד השני אפשר להגיד "לא מתאים" בצורה יפה. 

גם לאדם עצמו עדיף תמיד לבחור מילים טובות.

את הכוונות שישמור בבטן

קודם כל בשביל הצד השני שאולי לא ירגיש או לפחות יהנה מחמת הספק..

וגם בשביל האדם עצמו.. מילים משפיעות על ההסתכלות

חזרתי, פתאום 50 תגובות 

וואללה חבורה של א/נשים יקרים, שימחתם אותי בדיונים ובתגובות שלכם כולכם.

אגב, בקצרה, דעתי היא שהביטוי 'היא חשבה שזה לא מתאים' הוא הכי טוב(עבורי לפחות) כיון שאני מניח שהיא שקלה את ההצעה ברצינות והתייחסה לגופה של התאמה מבלי לערב שיפוטיות.

אגב.2. אני לכשלעצמי מאוד משתדל לא לעבוד עם רף וכד' אלא פשוט פר התאמה. גם אם אני חושב שהשקפת עולמי חולקת במאה אחוז על דעתה של זו שהציעו לי, אני משתדל להתמקד בשאלת ההתאמה בינינו ולא בשאלת הציון לצד השני והאם היא טועה בדרכה.

אגב.3. יש לקחת את הדברים שלי בערבון מוגבל כי אני לא מצוי המון בעולם הדייטים(ובתוכו, לא מצוי הרבה בתת עולם של  השידוכים דווקא), ויכול להיות שאחרי מספר פעמים ששומעים תשובות בסגנון חוסר ההתאמה זה מתחיל להחשיד, ובעיקר לערער, מה שמוביל ל-

אגב.4. כבר כשכתבתי את השרשור התלבטתי אם אני צודק באבחנה שלי לגבי נכונות השימוש בניסוח כזה או אחר, או שמצד האמת פחות משנה לי איך ינסחו את התשובה השלילית(אם תבוא ח"ו ) ויותר משנה מהי רמת הביטחון העצמי שלי ואיך אני מפרש לעצמי את התשובה השלילית ברפלקסים שלי.

אגב.5. מתנצל שאני לא שותף פעיל בדיונים בזמן אמת, לצערי כרגע הדבר לא מתאפשר לי(לרוב) ... 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳