"זה היה לא רלוונטי".

בקיצור, העם איתך. זה בהחלט ביטוי גרוע (ויש לציין שגם קצת חסר טאקט).

שהם התכוונו להעביר ביקורת *עליה*

כלומר, היא סתם פסלה אותך שלא בצדק.

זה מה שאני שומע בהתבטאות הזאת

הרי היא לא רוצה לפגוש אותו, את זה אי אפשר לשנות

אז הם לפחות אומרים לו שהוא לא צריך להפגע כי היא לא צודקת בשיקול הדעת שלה

ובעצם אומרים לו - בשביל בחור כמוך היה שווה לה להתאמץ ולפגוש אפילו אם יש משהו שהיא לא בטוחה לגביו

זה יותר טוב מאשר "היא לא רוצה לפגוש אותך ובצדק"

אבל נשמע לי בריא וטבעי שאדם לא ירד הבטחון רק בגלל שמישהי לא רצתה להפגש איתו

נשמע לי גם טיבעי ובריא להעלב - אבל כדאי שהחברה מסביב תדבר מתוך הנחת יסוד שאין מה להעלב.

ברור שאם מישהי אחת לא רצתה לפגוש אותי ועשרים אחרות כן, אני לא אפגע

באותה מידה, אם מישהי תגיד שהיא פוסלת אותי ועשרים אחרות יגידו שאני תותח ומלך העולם, אני לא אפגע מהאחת אלא אתעלם ממנה

אבל אם מישהי לא רצתה לפגוש אותי, ועוד שלושים אחרות לא רצו לפגוש אותי, אז השאלה אם הן "פסלו" או "דחו" או "סירבו" פחות משנה

ולכן גם אם היא נוגעת בנקודה רגישה של הבחור בכך שהיא דוחה הצעה שלו - היא בסדר גמור.

כל עוד היא משתמשת בשפה נקייה ולא מתנשאת.

השדכן אמר שהיא פסלה, לא הבחורה

וגם אם היא היתה שיפוטית ביחס לאם מבעד להצעה - אין צורך לציין את זה. זה לא מעביר רגש נעים.

אבל זה כן משנה אם היא העליבה אותי באופן אישי 

או שהיא נגעה לי בנקודה רגישה

יכול להיות שהיא נגעה לי בנקודה רגישה בעדינות ואני נפגעתי והיא כשלעצמה היתה בסדר.

"לא מתאים" זה המונח הכי מתאים לדעתי.

אף אחד לא חייב לאף אחד שום דבר וכמובן שזאת לא תחרות.

אף אחד לא ביקש שיפוט על האדם עצמו אלא ההתאמה.

שיפוטיות על האדם עצמו שללא צורך היא דבר לא חיובי בעיני.

הרי אף אחד לא יגיד "אתה לא מתאים לי, אתה פשוט טוב ומוצלח מדי, המידות שלך טובות מדי ואתה חכם מדי"

בדרך כלל זה "אתה לא מתאים לי כי אני מחפשת מישהו עם רף מסוים ואתה לא עומד בדרישות" ולכן בסופו של דבר זה שיפוטיות גם כלפי האדם

אך כשהיא לעצמה - היא לא שיפוטית ביחס לאדם עצמו אלא ביחס של הקשר שלי אליו.

הרבה בנות נפלאות ומקסימות שאין לי שום דבר רע אליהם - לא מתאים שנצא. מה לעשות.

אם בכלל, התשובה הכי טובה היא "זה בכלל לא הכיוון של מה שהיא מחפשת"

אני יוצא מתוך הנחת יסוד שהיא יודעת הכי טוב מה מתאים לה.

אם היא חושבת שלא מתאים, היא לא רוצה - שיהיה לה הכי בהצלחה בעולם. באמת.

אני בחיים לא ירצה להפגש עם מישהי שלא רוצה להפגש איתי.

אני נוטה לסמוך על שיקול הדעת של הבנות גם אם דוחות הצעה שלי.

וגם אם אני לא סומך עליהן - אני לא רוצה לצאת עם מישהי שאני לא סומך על שיקול הדעת שלה.

ככה בכל מצב זה נראה לי ווין ווין.

מישהי רוצה בחור חכם, חשבה שאני טיפש, לא רוצה

מישהי רוצה בחור חברותי, חשבה שאני מרושע, לא רוצה

"טוב אם היא לא רוצה אותי אני לא רוצה אותה"? מה פתאום

אני נפגע מזה שהיא חשבה שאני לא טוב מספיק כדי להשקיע בי את הזמן לבדוק התאמה

אני נפגע מזה שהיא רואה בי את הצדדים השליליים

אני נפגע מזה שאין לה אמון בתכונות הטובות שלי

אני נפגע מזה שההערכה שלה אלי ואותי היא נמוכה כל כך

וחוץ מזה, בסופו של דבר אני נשארתי לבד...

וזה לגיטימי ואנושי מאוד שהבטחון העצמי יורד - אבל זה לא בהכרח אומר שהצד השני הוא 'פוגע'/לא בסדר

השורה שכתבת שהיא הכי משמעותית בעיני היא השורה האחרונה -

בסופו של דבר אני נשארתי לבד.

אם אני אדע שמיד אחריה תבוא בחורה שתתאים לי ותרצה קשר איתי - אני אפגע אז? ירד לי הבטחון עצמי? - כנראה שלא. הייתי מבדד את העובדה הכואבת הזאת מכל הצעה והצעה שבנאדם מקבל.

אני לבד, רע לי, רע לי, רע לי.

זה לא קשור לבחורה הזאת או לבחורה אחרת.

(לא חושב שזאת הבנה קלה לעיכול אבל אם מצליחים להפנים אותה היא מונעת פגיעה קשה)

ברור שאני מודד יחסית להערכה שלי. כלומר - אם אני מצפה שההסתברות שכדאי לה לפגוש אותי היא X, וסך הבנות עם ההסתברות הזאת שמוכנות לפגוש אותי הן חצי מזה, זה אומר שכנראה הן לא רואות את התכונות החיוביות שלי

אני לא מתכחש לזה שיש מושג של התאמה, ולא כל אחד מתאים לכל אחת.

אני רק אומר שדחיה של הצעה מסוימת משמעותו לא רק "אני חיפשתי מישהו שגר בצפון ואתה גר בדרום" אלא גם "אני חיפשתי מישהו טוב ואתה לא מספיק טוב".

אני מקבל את האמירה "לא כל אחד מתאים לכל אחת", אבל כשלכולן בדיוק אני ה"לא מתאים", זה נשמע יותר "לא רצוי" מאשר לא מתאים...

(לא מדבר כרגע על חוויה אישית נוכחית, כן? אבל החוויה כן מוכרת לי)

אני יכול להגיד היא פחות חכמה/צדיקה/יפה ממני ולכן היא שווה פחות ממני - זאת אמירה שיפוטית.

היא לא נצרכת לא בתור מישהו שבוחן הצעה ואם בחנו הצעה כלפי - הפרשנות שאני פחות טוב היא ממש לא הכרחית.

וגם אם יש בי חסרונות מסויימים זה לא בהכרח אומר שאני פחות טוב.

האמירה "אני פחות טוב" היא מתחילה לפני שמישהו פגע בי. אחרי שמישהו פוגע בי הוא רק מאשר אותה.

הבהרה - אני לא בא לבטל רגשות שאנשים יכולים להרגיש.

אם אדם מרגיש חוסר בטחון ותחושה שהוא פחות טוב זה חשוב שהוא ירגיש ויהיה קשוב לעצמו ואין בכלל מה לשפוט בכלל בכלל.

לא תמיד חוסר בטחון בא בעקבות דימוי עצמי נמוך.

ברור שיש צורך בפידבקים - אך גם בכך יש איזון מסויים שכדאי לשאוף אליו.

באמת האיזונים משתנים מאדם לאדם ומגיל אל גיל.

זה טוב שיש חוסר בטחון בקשר מתחיל. אם יש יותר מדי בטחון זה בעיה.

זה טוב שיש חוסר בטחון אם היא ענתה לי להצעה או לא.

מודעות זה טוב. לפעמים מודעות מובילה לחוסר בטחון וזה בסדר גמור.

והפירוש הפשוט שבסדר כנראה לא מתאים..

חוץ מזה,

שהמילים שאדם בוחר להשתמש הרבה פעמים משפיעים גם על ההרגשה שלו עצמו כלפי הסיטואציה.

עדיף תמיד מילים יפות יותר.

אבל "לא מתאים" זה עדיין לא "זה לא אתה זה אני"

אם היו יותר אמירות של "זה לא אתה זה אני" והן היו משכנעות יותר, עשינו התקדמות משמעותית

לדוגמה - "אני מחפשת מישהו ברמה דתית נמוכה יותר", "אני מחפשת מישהו עם אופי של מתנחל/עירוניסט וכו'", "יש לי שריטה שאני מחפשת מישהו גבוה ממני בראש" ועוד ועוד. אלה התגובות שבאמת כמעט כיף לשמוע, כי בעצם אומרים לך "הייתי שמחה לצאת איתך אבל אני יודעת שזה לא יצליח אז מוותרת"

להיפך - אני יעלב מתי שהיא תתחיל להסביר (במידה ולא נפגשנו)

למה נראה לך שאני תלוי בך?

להתעסק באחריות שלי ולא שלה.

זה בגדול...

ברור שאם צפיתי למשהו שלא קרה אני אתאכזב ויהיה לי קשה, אבל זה לא קשור בהכרח לאם אני מרגיש טוב עם עצמי. אני מרגיש טוב עם עצמי אבל אני מרגיש חוסר, גם הטוב הזה לא מספיק... :/

להעלב מזה שהיא אומרת "אני מתרשמת שאתה ממש טוב אבל בקטע של __ לא מתאים לי" - זה מעליב?

שוב, לא כל אחד נמצא באותה רמת ציפיות. וזה ממש תלוי בסיטואציה. אבל לפעמים אם אומרים לך לא, יש כאן אמירה של "התכונות הטובות שלך לא אטרקטיביות מספיק", "אני לא סומכת עליך שתהיה בן זוג טוב", "אתה לא מעורר אמון", "אתה לא מעורר רצון לקרבה". אדם בריא לא יהיה אדיש לכל האמירות האלה. ברור, שאם מישהי אחת אומרת את זה לגבי עצמה, זה לא באמת משנה. אבל גם אם היא היתה מקללת אותו הוא פשוט היה מניח שזה מקרה חריג. 

שאני צריך את ההסברים שלה.

אדם בריא לא בהכרח שופט את עצמו ביחס לדחייה מהזולת.

גם מה שהבאת נשמע לי פרשנות.

וגם אם הדחייה שלה אומרת שאני לא יהיה בן זוג טוב אז היא לא בהכרח פרמטר מבחינתי.

אם אני סומך על עצמי שאני אהיה בעל טוב אני לא צריך את עמדתה בנושא, לטוב או לרע.

ברור שזה כיף לקבל פידבק חיובי ולא כיף לקבל פידבק שלילי, וזה יכול להתחיל ולהגמר כאן.

אבל מעבר לכך - יש לי מספיק את המחשבות שרצות לי בראש, אני לא צריך את המחשבות שלה.

את מסרבת לפגוש בחור, אם באמת לא מדובר בהערכה נמוכה שלו, מתבקש לומר בצורה שתתן תחושה כזו.

כנ"ל לגבי סירוב להפגש עם בחורה.

אם היא עושה לך שיחת תמיכה רק על זה שהיא סירבה לצאת איתך אני יכול להבין שזה מוגזם.

אבל עצם ההבנה שהדחייה כואבת יותר מהניסוח של "פסילה"? נראה לי טריוויאלי

ולכן נראה לי שבדיוק ההפך - מן הנימוס לא לומר את זה.

אני לא רוצה שההנחת יסוד הנורמטיבית תהיה שיפוטיות של אחד הצדדים.

להיפך - במקרה נורמטיבי ההנחת יסוד ששני הצדדים (או צד אחד) חולים אחד על השני אבל הם לא רוצים להפגש כי זה אכן לא מתאים. אף צד לא רואה את עצמו כעליון מהצד השני בגלל שום סיבה שבעולם ולכן  אין צורך לתת ההסברים אלא מספיק לדבר צורה מכובדת, נעימה ורגישה.

דחייה זה דבר כואב!! זה אכן נורמטיבי. ההעלבות מאדם מסויים בעקבות דחייה - זה גם לגיטימי (כמו כל רגש שהוא) אך זה לא הכרחי בכלל.

אולי בלב היא מתכוונת "הוא לא ברמה שלי", אבל לפחות לצד השני אפשר להגיד "לא מתאים" בצורה יפה. 

גם לאדם עצמו עדיף תמיד לבחור מילים טובות.

את הכוונות שישמור בבטן

קודם כל בשביל הצד השני שאולי לא ירגיש או לפחות יהנה מחמת הספק..

וגם בשביל האדם עצמו.. מילים משפיעות על ההסתכלות

חזרתי, פתאום 50 תגובות 

וואללה חבורה של א/נשים יקרים, שימחתם אותי בדיונים ובתגובות שלכם כולכם.

אגב, בקצרה, דעתי היא שהביטוי 'היא חשבה שזה לא מתאים' הוא הכי טוב(עבורי לפחות) כיון שאני מניח שהיא שקלה את ההצעה ברצינות והתייחסה לגופה של התאמה מבלי לערב שיפוטיות.

אגב.2. אני לכשלעצמי מאוד משתדל לא לעבוד עם רף וכד' אלא פשוט פר התאמה. גם אם אני חושב שהשקפת עולמי חולקת במאה אחוז על דעתה של זו שהציעו לי, אני משתדל להתמקד בשאלת ההתאמה בינינו ולא בשאלת הציון לצד השני והאם היא טועה בדרכה.

אגב.3. יש לקחת את הדברים שלי בערבון מוגבל כי אני לא מצוי המון בעולם הדייטים(ובתוכו, לא מצוי הרבה בתת עולם של  השידוכים דווקא), ויכול להיות שאחרי מספר פעמים ששומעים תשובות בסגנון חוסר ההתאמה זה מתחיל להחשיד, ובעיקר לערער, מה שמוביל ל-

אגב.4. כבר כשכתבתי את השרשור התלבטתי אם אני צודק באבחנה שלי לגבי נכונות השימוש בניסוח כזה או אחר, או שמצד האמת פחות משנה לי איך ינסחו את התשובה השלילית(אם תבוא ח"ו ) ויותר משנה מהי רמת הביטחון העצמי שלי ואיך אני מפרש לעצמי את התשובה השלילית ברפלקסים שלי.

אגב.5. מתנצל שאני לא שותף פעיל בדיונים בזמן אמת, לצערי כרגע הדבר לא מתאפשר לי(לרוב) ... 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.