מתה מפחד מהחיסוןשיויתי לנגדי
אני יודעת שכתבתי על זה הרבה אבל זה שוב פוגש אותי.
חיסון שלישי. אני מתה מפחד. על עצמי. על העובר הכל כך יקר שלי
אף אחד לאיודע כלום. המחקרים לא אמינים בעיניי גם כי יש אג'נדה למדינה וגם כי לא עבר מספיק זמן לקבוע.
ואני שומעת דברים מפחידים מסביב.
פוחדת פחד מוות. עברתי כבר את השליש הראשון והותשתי מלנסוע במיוחד להבדק פעמיים בשבוע כדי להתפרנס
תתפללי לה' שיתן לך ביטחון שהכל ממנובימבה אדומה
אולי זה הפוך?שיויתי לנגדי
וההשתדלוץ היא דווקא לא להתחסן? אולי זו ההשמרות הנכונה,?

מי יודע?
אני חושבתבימבה אדומה
שהפחד שאת נמצאת בו, לא בריא. וצריך למצוא משהו יציב להישען עליו ולהסתמך עליו. וזה תמיד יכול להיות רק הקב"ה.... תראי לאן זה מוביל אותך....
הולכים לפי רובPandi99
יש לך אופציה שלישיתהמקורית
היום אישרו קבלת תו ירוק למי שמחוסן ולפחות מנה אחת ויוצא חיובי בבדיקה סרולוגית, במקומך היתי מנסה
איך המדינה קשורה למחקריםYaelL

אין קשר בכלל. וגם איזו אג'נדה יש למדינה? שאנשים לא יחלו? 

שכולם יתחסנושיויתי לנגדי
גם מי שלא רוצה. עובדה שהסנקציות כל כך חריפות. ושברור לי שלא מפרסמים את כל המידע. לי זה עושה כאב בטן
אין לי שום דבר נגד חיסונים. עשיתי שני חיסונים ואני שלמה עם זה. הפעם אני חוששת מאד בגלל מצבי (המאד משמח) ובגלל מידע ספיציפי שנחשפתי אליו. ומרגישה שאין לי מרחב תמרון או כל לגיטימציה לשאלותיי וחששותיי
ולמה רוצים שכולם יתחסנו?YaelL

מאיזו סיבה? חוץ ממיגור המחלה? שזו לא מטרה ראויה לדעתך?

אבל את דווקא בסיכון יתרבימבה אדומה
למה את לא רוצה לשמור עליך ועל העובר??
איזה סיפורים שמעת?חגהבגה
שמעת על נשים שהתסנו ונפטרו? או שהתינוק נפטר?
אני לא שמעתי. מעתיק דברים אחרים מיידית מה חיסון אבל לא זה. לעומת זאת, השבוע משפחה קברה את אבא שלהם, בן חמישים. חמישה ילדים עמדו על הקבר הטרי, 10 שנים אחרי שקברו את אחיהם הבכור (בלי קשר).
יכולה לומר שהתינוק שלי בריא, ברוך ה. התחסנתי מנה ראשונהציפיה.
ושניה במהלך ההיריון (שבוע 18 ו21). בגיל שלושה חודשים שלו קיבלתי מנה שלישית. לא ראיתי שינוי בהתנהגות שלו.

כמו כן, אם זה מעודד אותך, אני מכירה באופן אישי שתי נשים שהתחסנו בזמנים בדומה לשלי, עשו חתינוקות שלהן בדיקה סרולוגית ולתינוקות יש נוגדנים.
אותי זה ממש הרגיע כי קורונה מפחידה אותי מאןד.
התחסנתי לא מזמןביבוש
לא העלתי על דעתי שיש מה לפחד
היה לי בדיוק כמו 2 החיסונים הקודמים. אני לקראת סוף הריון. יותר פחדתי מהאופציה לא להתחסן, והסיפורים על אלו שלא התחסנו יותר מזעזעים.
האג'נדה של המדינה היא שאנשים יחיואביול
ברוך ה' שאנחנו חיים במדינה שרוצה שכולם יתחסנו. אין שום אג'נדה להרוג אנשים. אנחנו לא בתקופות אפלות בהסטוריה. במיוחד שהריון לקורונה זה מסוכן הרבה יותר, לא חסר סיפורים.
אני חושבת שהתגובה הזו לא תביא אותה לבחירה אלא רק תיצורהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך כ"ז בחשון תשפ"ב 00:38
עוד אנטי
הרבה שלא מתחסנים לא חושבים שהמדינה רוצה להרוג אבל בגלל חוסר שקיפות וסתירות מהססים ומאבדים אמון. המחקר לא נעשה על נשים בהריון הציגו את זה כהמלצה (כשרק התחילו לחסן) כשלמעשה בצט״מ נאמר שזו לא יכולה להיות המלצה אלא רק שמאפשרים, וכשהעירו אחד שהוא רופא אמר שצריך לומר לנשים שמדובר בתכשיר ניסיוני שעבר אישור חרום ולא נוסה על נשים בהריון בכלל ולא ידועות תופעות הלוואי שלו על נשים בהריון כי הוא כאמור לא נוסה מעולם ואנחנו מדינת הניסוי, ולא ידועות ככ השפעותיו על מנת לקבל הסכמה מדעת לא קיבלו את דעתו והוא התפטר מהוועדה.
זה מחשיד.
לא רוצים להרוג אותנו אבל גם מצד שני לא מתנהלים בשקיפות ומערכת האיסוף של תופעות החוואי לוקה בחסר עד לא קיימת.
פמפמו על אישור האף דיאיי בהתחלה כדי לתמרץ אנשים להתחסן (ואמרו שיש אישור ולא אישור חרום ומשרד הבריאות אגב נדרש לתת את הדין על הטעיית הציבור בגין זה, אבל לא עשו עם זה כלום תאכלס) ועכשיו לקראת
חיסון 3 פתאום כבר לא חשובות המלצות האף די איי

ברוך השם שלא שומעים על טרגדיות כאלו ואחרות אבל הספק וההססנות מובנים בהחלט.
מכירה כמה נשים שהן בהריון עשו 2 חיסונים וממש לא יעשו חיסון נוסף בהריון מחשש, ולא כי הם יודעות את מה שכתבתי כרגע על הצט״מ וכו כי קצב הידיעות המתחלפות במהדורות הוא מטורף ולא מספיקים לעקוב, אלא פשוט כי לא משקפים את הנתונים והן חוששות.
צריך הסברה טובה יותר ושקיפות יותר גדולה. רק ככה אנשים יוכלו להרגיש בטוחים.
וזה לא כלפייך חלילה באופן אישי אלא שהמסר העובר לחוששים (ויש הרבה כאלה שחוששים רק מהחיסון הזה והם לא מתנגדי חיסונים כמו שקוראים להם בתקשורת) הוא ש- הכל בסדר, די עם הקונספירציות. ולא נותנים מקום אמית לחשש שלהם או מענה שמניח את הדעת
רק נק' קטנה בקשר להמלצות האף די איי לגבי החיסון השלישידואגת!
לא רלוונטיות לישראל מסיבה פשוטה..

בכל העולם רוב הציבור לא התחסן בחיסון השני ולא תמיד יש מספיק מהחיסון כדי לאפשר את שני הסבבים.

לכן אין המלצה לחיסון שלישי עדיין.

ישראל היא חריגה וניסויית בזה כי הרוב המוחלט מחוסן פעם שניה. לכן יש עניין בחיסון השלישי
את ממש צודקתאני זה א
בדיוק כך!!שיויתי לנגדי
תודה שהצלחת להסביר... לא הצלחתי לעשות אץ זה בעצמי
תודה לך שכתבת את זהמיואשת******
ואף מילה על זה שמחלימים מחויבים בחיסון אפילו שאין על זה שום מידע מחקרי ושום מידע על אחוזי ההדבקה מבתי חולים וכן הלאה.
בדיוק הודיעו שזה שונהעלמא22
אפשר לקבל תו ירוק על בסיס בדיקה סרולוגית מסויימת. שווה לבדוק למי שזה רלוונטי
הסתכלתי. זה לא קשור: זה מחלימים שחוסנומיואשת******
אבל מחלימים בלבד עדיין מחויבים להתחסן, בלי שום הוכחה מדעית לכך שזה נחוץ
בטח שכן!בימבה אדומה
יש מחקרים שמראים שרמת החיסוניות יורדת ולכן יש המון אנשים שחלו יותר מפעם אחת! ובפעם השניה יותר קשה!
קודם כל זה ממש לא המון שחלו שנית.אשמח לקבל קישור למחקריםמיואשת******
שמשווים את אחוזי ההדבקות בקרב מחלימים ללא מנת דחף למחלימים שקיבלו מנת דחף.
אחוז המחלימים שחלו שנית מאד מאד נמוך.
אבל בהחלט קיים זה נכון.
ועדיין אין למיטב ידיעתי מחקר שמשווה ומראה שיש פחות נדבקים בפעם שניה לאחר מנת דחף.
באמת שאשמח מאד לראות משהו עם נתונים נורמליים , אני מאד בעד מדע ונתונים ואם יהיו נתונים כאלו אשמח להתחסן.

(אישית אני מכירה כמה וכמה שחלו שנית- כולם לאחר החלמה פלוס חיסון, אבל אני מאמינה במחקר וסטטיסטיקה ולא בסיפורים אישיים, רק שבינתיים לא מצאתי מחקר כזה)

ודבר אחרון- מחקר על ירידת הנוגדנים בסרולוגית לא רלוונטי (לדעתי ולהבנתי) למחלימים, מכיון שאין קורלציה בין הנוגדנים להדבקה בקרב מחלימים. אחוז ההדבקה שלהם זניח יחסית לכמה זמן עבר מאז הם חלו. זיכרון חיסוני ממחלה שונה מאשר חיסון. לפי המידע שיש כרגע בכל אופן ואם יש מידע אחר, אשמח לקבל אותו
אבל אני לא מדברתבימבה אדומה
על השוואה למי שלא חוסן במנת דחף.
אני מדברת בכללי על הצורך בעוד חיסון אחרי החלמה בלבד (בלי חיסון כלשהו בכלל)
גם איי מדברת על זה. אין הוכחה לצורךמיואשת******
שוב, תביאי נתונים שמחלימים שחוסנו פעם אחת וחלו הרבה יותר בפעם השניה לעומת מחלימים שלא חוסנו בכלל, ואני אלך להתחסן.
אין מידע כזה ואם יש אשמח לקבלו.
וכל עוד אין מידע כזה למה שמחלימים יחוסנו?
אין נתונים שמפורסמים רשמית על אחוזי החולים שנית, וכמה מהם קיבלו חיסון אחרי ההחלמה וכמה לא.
(מנת דחף התכוונתי מנת חיסון אחת למחלימים)
האמת שאני קוראתבימבה אדומה
כמה פעמים ומשהו לא הגיוני לי בניסוח.
יש צורך להתחסן גם אחרי החלמה כי זה מה שמונע הידבקויות ותחלואה קשה. איזה נתונים את רוצה? לפני שאמרו למחלימים להתחסן, הם חלו שוב. וקשה. (עובדה, זה פשוט קרה). כשהנחו למחלימים לקחת מנת חיסון, הם חלו פחות קשה או בכלל לא. (שוב, עובדה...)
איזה נתונים חסרים לך?
עובדה? מאיפה הבאת את העובדה?מיואשת******
זה בדיוק מה שאני מחפשת את העובדה הזו-
כתבת- לפני שאמרו למחלימים להתחסן הם חלו שוב וקשה, עובדה. ואחרי שחוסנו הם חלו פחות קשה- עובדה.
מאיפה העובדה? נתונים? אחוזים? בבקשה, אשמח לקבל את העובדות

יש נתונים של משרד הבריאות על אחוזי הדבקה ואחוזי תחלואה קשה של מחוסנים פעמיים לעומת מחוסנים שלוש.
על מחלימים ומחליימים שחוסנו מנה אחת אין אחוזי נתונים. אי אפשר לומר- זה פשוט קרה, בלי שיש אחוזים נתינים ומספרים. אם יש, בבקשה, ממש אשמח לקבל!
הבנתי...בימבה אדומה
טוב. בע"ה יום אחד שאתפנה לזה... חיפשת ולא מצאת? 🤔
כן בטחמיואשת******
יש נתונים של משרד הבריאות על אחוזי הדבקה ואחוזי תחלואה קשה של מחוסנים פעמיים לעומת מחוסנים שלוש. כל הזמן מפרסמים נתונים.
על מחלימים ומחליימים שחוסנו מנה אחת אין אחוזי נתונים. אי אפשר לומר- זה פשוט קרה, בלי שיש אחוזים נתינים ומספרים. אם יש, בבקשה, ממש אשמח לקבל, ברגע שיהיו נתונים שזה באמת עוזר ומוריד משמעותית את הסיכון להידבק שוב, אני אתחסן בשמחה
בעיניבת 30
ההנחיה למחלימים להתחסן היא משונה.
כי הסתמכות על רמת נוגדנים נמוכה אחרי מחלה היא לא אמינה.
הרי אם חליתי באבעבועות רוח בכיתה ד', אני לא אחלה שוב עד 120, אבל אם אבדוק נוגדנים בדם כנראה שלא יהיו הרבה.
הזכרון החיסוני של הגוף, אחרי מחלה, לא מתבטא ולא מורכב רק מרמת.נוגדנים בדם.
נכון שהיו מחלימים שחלו פעמיים בקורונה, אבל אני חושבת שממש לא הרבה.
לכן אני לא כ''כ מבינה את הטיעון של ירידה ברמת הנוגדנים אצל מחלימים.


אני מאד בעד חיסוניםתמיד להודות
ואני מחלימה והתחסנתי כי ככה הרופא שלי המליץ אבל מיואשת צודקת במה שהיא כתבה.

את יכולה לחפש מחקרים ונתונים בזמנך החופשי אבל לא סביר שתמצאי כי זה לא ממש קיים.
אני לא יודעת כמה את בקיאה בחומר אבל רמת החיסוניותהמקורית

שצריך למדוד לא ניתנת למדידה בבדיקה סרולוגית רגילה, שמעידה רק אם קיימים נוגדנים כן או לא.

הבדיקות הסרולוגיות אמנם מודדות באופן כללי את כמות חלק מהנוגדנים אותם מייצר הגוף נגד הקורונה, אולם התוצאה לא בהכרח מעידה על חיסוניות: במערכת החיסון פועלים תאי חיסון רבים, וגם במצב של רמה נמוכה של נוגדנים מנטרלים – תיתכן עדיין חיסוניות גבוהה ארוכת טווח, בזכות תאי דם לבנים מסוג T, בעלי תפקיד משמעותי בקטילת הווירוס ובזיכרון ארוך טווח, ואת זה לא ניתן לאתר ממה שהבנתי, או בכל מקרה זה לא מה שמאתרים בבדיקה הסורולוגית

 

^^^בדיוקמיואשת******
מעולהבימבה אדומה
לכן בצורה קולקטיבית, בגלל שראו שמחלימים חולים שוב, כדי חהגן על האוכלוסייה מתחלואה, הנחו להתחסן גם אם החלמת. ולא משנה מה רמת הנוגדנים... שכן, גם באופן תואם ירדה הרמה
סליחה אבל זה לא 'הנחו' זה 'רדו' בהם כדי להתחסןהמקורית

ואני מזכירה לך שהחיסון לא חף מסיכונים משלו. ועוד השקיפות פה חסרה מבחינת נתונים, ועל הסתירות הללו שאינו מניחות את הדעת אני מדברת בדיוק. אפשר להמשיך ככה בלופים עוד ועוד ועוד וזה רק יחזק את דבריי שאין שקיפות והנתונים בחוסר וזו הסיבה שאנשים מהססים ולא מעונינים להתחסן. 

על מה אין שקיפות?בימבה אדומה
עזבי אני חושבת שאף אחד לא אובייקטיבי, אני באה מפוזיציה. פוזיציה של אמון בעולם ולא כולם מנסים לרמות ולשקר אותי. אם אנשי המקצוע אומרים שהחיסון יעיל ובריא, אני לא כל הזמן אבדוק אותם ואחפש איך הם משקרים. זו לא הגישה שלי. טוב לי להאמין בטוב.
בהצלחה לכולם!
אה, לא יודעתעלמא22
לא רלוונטי בשבילי, אז לא ממש התעמקתי
מהאתר של משרד הבריאותהריון ראשון13

אפשר להפיק תו ירוק אם קיבלת תשובה חיובית לבדיקה סרולוגית ללא כל חיסון לפניה, ובנוסף קיבלת אחריה חיסון אחד לפחות.

אפשר להפיק תעודת קורונה אם קיבלת תשובה חיובית לבדיקה סרולוגית לאחר שהחלמת, גם אם לא התחסנת כלל. אם קיבלת חיסון אחד בלבד ולאחר מכן תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית, אין לך זכאות לתעודת קורונה (נוגדנים מחיסון אחד לא יעילים כמו נוגדנים של שני חיסונים לפחות או של החלמה).
ילדים וילדות עד גיל 12 ו-3 חודשים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית - זכאים לתו ירוק שיהיה בתוקף עד ליום 31.3.2022 או עד להגיעם לגיל 12 ו-3 חודשים, המאוחר מבין שניהם.

תגידיבת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך כ"ז בחשון תשפ"ב 08:39
כמה את פוחדת מהקורונה
לעומת כמה את פוחדת מהחיסון?
לא נכנסת לדיון על עצם החיסון, כי דעתי ידועה, וכנראה יש סיבה לשני מליון איש שקיבלו שני חיסונים ולא הלכו לקבל את השלישי.
אבל זה שאת בפחד זה לא טוב.
אם היית מחליטה לא להתחסן ולהיות עם זה בכיף, מתוך הנחה שהגל עכשיו דועך, ומתוך הערכות עם כל תוספי התזונה למקרה שתחלי- נהדר.
אם היית מחליטה להתחסן וזהו- מתוך תקווה שהכל יהיה בסדר - גם כן נהדר.
אבל להיות על הגדר, בפחד, זה לא טוב לך.
וגם בטח לא טוב לעובר. פחד, מתח, סטרס, לא טוב לנשים בהריון.
לדעתי עוד סיפור לכאן או לכאן לא יעזרו לך להחליט. כי תמיד יהיה עוד סיפור שיטה את דעתך לכיוון אחד ולמחרת עוד סיפור שיטה את דעתך לכיוון השני.
נתונים רשמיים זה דבר קצת בעייתי להסתמך עליו, כי כמו שאמרת יש פה אג'נדה להציג כאילו החיסון בטוח ואין שום בעיה ואחוז הנפגעים זניח. אא''כ את לוקחת בחשבון גם את נתוני ועדת החקירה האזרחית, אבל אני לא יודעת אם מאה אחוז מהם אמינים.
אז שוב, נתונים רשמיים זה קצת בעיה, אבל להיות בפחד מתמיד זו גם בעיה.
אני מאוד מבינה אותך, אני מניחה שאם הייתי בהריון הייתי בסוג של דילמה גם.
אבל הענין העיקרי פה הוא הפחד שלך, לדעתי, ולא החיסון.


מוסיפה: חוויה אישית שלי. אי שם באמצע הסגר השני או השלישי החלטתי שאני מפסיקה לפחד מהקורונה. הרגשתי שהפחד הזה ממש לא עושה לי ולמשפחה שלי טוב. אז עשינו מה שצריך- מסכות, ריחוק, וכו' וכו', אבל העובדה שזה כבר לא היה מלווה בפחד היתה מאוד משמעותית.
היה לי די ברור שהקורונה תגיע אלינו מתישהו, ולא פחדתי. ידעתי מה נצטרך כשזה יגיע, וזהו.
והיא הגיעה. והלכה.
אח''כ הבנתי שאחת הבעיות בקורונה זה הפחד. אנשים מסתובבים לחוצים ומפוחדים. נכון שיש מה להיזהר לגבי המחלה עצמה- בטח אם את בהריון- אבל הפחד הזה שחתם אצלינו קבע בכמעט שנתיים האחרונות, הוא מזיק לא פחות.
אם את מפחדת מהחיסון או מהמחלה, זה לא כ''כ משנה עכשיו. הענין הוא שזה לא בריא ולא נכון לחיות בפחד!!
הרגעהשקדיה.
ירגיע אותך לדעת שהרב פירר ממליץ מאוד מאוד להתחסן? הוא מבין קצת (הרבה מאוד ) בעניינים האלה, ואני באופן אישי סומכת עליו מאוד.
תעשי בדיקת נוגדנים שתיהי רגועה שיש לך מספיקשיח סוד
בלי שלישי בינתיים,
גם כדי שתיהי רגועה גם כדי שלא יהיה לך אובר נוגדנים שזה גם בעיה
מה הסיכויים? שווה את ההשקעה?שיויתי לנגדי
ואיך מוצאים את הכוחות לסחוב את עצמי לזה בתוך העומס המטורף של החיים?

גם מה הסיכוי שיש לי מספיק נוגדנים כשהחיסון האחרון היה בפברואר?
הבנתי שאומרים שלכולם דועך עד רמה אפסית אחרי כמה חודשים
לדעתי שווהבת 30
הרוגע שלך שווה יותר מ160 ש''ח. זה מה שהבדיקה עולה בשיבא.
תחשבי לעצמך גםתמיד להודות
אם יצא לך רמה גבוהה האם זה ירגיע אותך כי זה לא בהכרח מעיד עד כמה את מוגנת
אם ככהבת 30
אין שום משמעות לבדיקה סרולוגית.
אם רמת נוגדנים גבוהה לא מעידה על רמת הגנה גבוהה,
וגם רמת נוגדנים נמוכה לא מעידה שאין הגנה,
אז כל השימוש בבדיקה הזאת הוא בדיחה גרועה אחת גדולה.
אז למה מסתמכים על ענין הנוגדנים אם זה לא משקף מצב חיסוני????

עד כמה שידוע לי באמת לא מסתמכים על רמת הנוגדניםבארץ אהבתי
ז"א - המידע היחיד שומעים עליו בבדיקה סרולוגית הוא שמי שיוצא חיובי בבדיקה סרולוגית בלי שקיבל חיסון לפני, אפשר לדעת על פי זה שהוא היה חולה (כמובן אי אפשר לדעת לפני כמה זמן הוא חלה).
יש הבדל בין ילדים למבוגרים לגבי ההשלכה של זה.
אצל מבוגרים, כיוון שאי אפשר לדעת אם החשיפה היתה בטווח של חצי שנה מהבדיקה, אז זה לא מקנה תו ירוק, כמו שמחלימים אחרי יותר מחצי שנה לא מקבלים תו ירוק. אבל זה כן פוטר משלוש מנות חיסון - אדם שיצא חיובי בבדיקה סרולוגית (בלי שחוסן לפני) נחשב כמו מחלים ותיק ויכול לקבל תו ירוק אחרי מנה אחת של חיסון.
אצל ילדים בגיל שלא יכולים להתחסן אין הגבלת זמן של התו הירוק של מחלימים, ולכן גם ילדים שיוצאים חיוביים בבדיקה סרולוגית מקבלים תו ירוק עד גיל 12 ו-3 חודשים.

בכל מקרה, בשני המצבים אין התייחסות לרמת הנוגדנים, אלא רק למידע שאומר שהיתה חשיפה והאדם נחשב כמחלים.
אבל יש התייחסות לכמות הנוגדניםבת 30
מתחת לערך של 150 זה ''לא נחשב''.
וזה מוזר, כי אם רוצים רק לבדוק חשיפה למחלה או מחלה, אז גם נוגדן וחצי מעיד על זה..
אז קצת קראתי על הנושא עכשיובארץ אהבתי
קודם כל, מצאתי מאמר מעניין שבין השאר חידש לי שגם תוצאה חיובית בבדיקה סרולוגית יכולה להיות מוטעית (ולכן גם לא עושים בדיקות סרולוגיות נרחבות, זה מוסבר יותר בפירוט בפנים) - להבין איך עובדות בדיקות לאבחון קורונה – מדעת

ולגבי כמות הנוגדנים שנחשבת כתוצאה חיובית-
באתר של איכילוב כתוב כך:

מהו טווח הערכים בתשובות בדיקות סרולוגיה לקורונה?
בדיקות שנעשו החל מ-25/7/21*

כמות נוגדנים מעל או שווה ל-1: חיובי
כמות נוגדנים קטנה מ-1: שלילי

בדיקות שנעשו לפני 25/7/21*

מתחת או שווה ל- 50 יחידות: שלילי.
בין 51-150 יחידות - חיובי עבור מחוסן או מחלים. אחרת, התוצאה אינה ודאית.
מעל או שווה ל- 151 יחידות: חיובי.

* לא ניתן להשוות בין הערכים הכמותיים בבדיקות שלפני 25/7/21 לאלו שאחרי ה25/7/21. המשמעות של חיובי או שלילי, נשמרת.

בדיקות סרולוגיות לקורונה | איכילוב

לא יודעת למה השינוי ביחס לכמות הנוגדנים (מאמינה שיש הסבר), אבל נכון להיום אני מבינה שכל תוצאה שהיא יותר מ-1 נחשבת לחיובית.
לא הייתי מסיקה את המסקנה הזואורוש3
יכול להיות שזה סתם יחידות מידה שונות.
יכול להיות שהם קראו 1 למה שבבית חולים אחר נחשב 150. תלוי מכשור או לא יודעת מה.
אנחנו עשינו בבלינסון ולדעתי היחידות היו רגילות. קבלנו מעל 150 ונחשב חיובי.
יכול להיות. באמת לא מבינה בזה בכלל...בארץ אהבתי
גם אני לאאורוש3אחרונה
זה מה שהצוות הרפואי טועןתמיד להודות
גורמי רפואה מתנגדים לבדיקות סרולוגיות בגלל שקשה לסמוך עליהן הדבר היחיד שזה יכול ללמד זה אצל מי שלא חוסן שהוא נדבק במחלה אבל מי שחוסן הדעה הרפואית היא שקשה להסתמך על תוצאה של רמת נוגדים בקביעה כמה בן האדם מוגן
יש לך אסמכה רפואית?תמיד להודות
בשרשורים שונים את שוב ושוב כותבת דברים רפואיים בנחרצות כשהקהילה הרפואית ברובה המוחץ לא מסכימה עם זה (רמת הנוגדנים לא בהכרח נותנת תמונה לרמת ההגנה מהדבקה ואין כזה דבר אובר נוגדנים ואין עם זה שום בעיה)
עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

אני מכינה בד"כ עוגת פירורים וחותכת לריבועיםשימושית

גם יפה וגם קל וגם כמעט אף פעם לא מתפקשש

אשמח למתכוןשיפור

עוגת פירוריםשימושית

מצרכים

לשכבה הבסיסית

  • 3 כוסות קמח

  • ¾ כוס סוכר

  • 1 ביצה L

  • 1 שקית אבקת אפייה

  • 1 כוס שמן קנולה

לשכבת השוקולד

  • 2 כפות שטוחות אבקת קקאו

  • ½ כוס מים

  • ½ כוס שמן קנולה

  • ¼ כוס סוכר

  • 2 ביצים L

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל־180 מעלות.

  2. מכינים את השכבה הבסיסית: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר ואבקת האפייה.

  3. מוסיפים ביצה ושמן ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

  4. מעבירים חצי מהתערובת לתבנית ומשטחים החצי השני מכניסים למקפיא.

  5. מכינים את שכבת השוקולד: מערבבים בקערה את הקקאו, המים, השמן, הסוכר והביצים עד לקבלת תערובת חלקה.

  6. יוצקים את תערובת השוקולד מעל השכבה הבסיסית ומשטחים בעדינות.

  7. מפוררים מעל המלית שוקלד את החצי השני של השכבה הבסיסית

  8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהעוגה מתייצבת וקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים.

  9. מצננים היטב לפני החיתוך.

תודה רבה!!שיפור

אני מביאה מה שאני טובה בוהמקורית

אגב שבוע שעבר שלחתי עוגת תפוזים לשכנה בערב שבת כדי לשמח אותה והיא עפה עליה לדבריה

אם קשהלך עוגה אפשר עודיות

אבל כל מה שכתבת נשמע מעולה ואל תזלזלי בעוגת שוקולד עם קרם שוקולד מלמעלה!!! זה מעדן מלכים ובאופן אישי זה הגילטי פלז'ר שלי ומזל שאת לא בקהילה שלי🤭

אני מהסיבה הזו לא מביאה...מתואמת

כי יודעת שלא אצליח להכין משהו טעים ושווה מספיק. (וגם כי קשה לי אפילו להכין לעצמנו דברים, אז אני לא יכולה להתחייב לאחרים...)

אני לא שמחה מהמצב הזה, אבל זה מה יש🤷‍♀️

בעיניי כל עוגה שנטעמת ונראית בסדר מתאימה.שיפור

ובתור מגויסת ויולדת הייתי שמחה לקבל, אבל כן מעדיפה כמה שפחות מלכלך ומתפורר.

אני אם אני מביאהרקאני

זה את הטורט הפשוטות

הכל מתקבל בברכה

יש כאלה ששולחות אלפחורס ועוגות גבינה

מה הבעיה בעוגה בחושה?השקט הזה

אפשר לקשט קצעת מלמעלה בשקדים פרוסים אם זה מתאים לעושה או אבקת סוכר תמיד משדרגת את המראה.

אני אוהבת לסדר במנגטים.טארקו

וככה עוגה הכי פשוטה שיש נראית מרשימה בהרבה.

הרבה פעמים במקום בחושה ממש אני עושה בחושה משודרגת

נגיד עוגת שוקולד פירורים/ריבה פירורים

בראוניז עם אגוזים למעלה

....

וליולדת/מגויסת פס עוגה זה הכי מפנק בעולםטארקו

וממש לא צריך עוגה מתוחכמת, פס עוגה בחושה זה מהמם

את יכולה לקנות תבניות פס מקרטון שהן יותר יפות

ואם את שמה בשקית צלופן אז בכללל...

רעיון מעולה- אימצתידיאט ספרייט

בעטיפות אני מעולה 😂ואני שר

יש לי מאגר עטיפות שלא מתקרב לקצב השימוש

ואני יודעת כמה זה משדרג 😊

אבל עדיין לא נעים לי להכין איזו עוגת וניל ב5 דקות, מרגיש לי כזה פשוט...

אני הייתי שמחה לקבל!!! לי לא לוקח 5 דקות.שיפור

ואם את רוצה לשדרג אז תפוזים, מייפל או שוקולד, או להוסיף ציפוי.

נראה לי שהבעיה שליואני שר

היא שהתרגלתי לרמה גבוהה בבית לעצמנו, אני כמעט לא מכינה בחושות, רק עוגיות (גם יותר טעים וגם יותר מותאם למשפחה צעירה כי אפשר להקפיא ולאכול לאט לאט),

ואז נראה לי לא מספיק שווה ומכבד להכין לאחרים פחות מזה...

תודה על הפידבק הזה, זה מעודד אותי שאני כנראה סתם מגזימה 🙃

לגמרי מגזימה❤️ הלואי והייתי מכינה בחושותירושלמית במקור

ואם תביאי צלחת עוגיות?טארקו

אם יש לי אני אעדיףואני שר

למשפחות לפחות, לא לקידוש.

פשוט זה דורש יותר זמן התעסקות ואז זה גורם לי פחות לרצות לקחת את זה על עצמי...

(בדיוק השתבצתי לארוחת ערב ליולדת, דורש ממני אומץ ועבודה על פחדים. כל הכבוד לי

💪יעל מהדרוםאחרונה

נו אז את סתם מקטינה את עצמךטארקו

זה לא מיועד עכשיו לעוגת רושם, אם זה חשוב להם זה משהו שמזמינים

הכי כן עוגת וניל ב5 דקות, עטופה יפה, אם את מספיקה פתק קטן אז בכלל.

המטרה היא לא העוגה

העוגה במקרה כזה היא אמצעי להגיד "חשבתי עליכם ואני אוהבת אתכם"

תוסיפי על אגוזים, או ממרח לוטוס. מהמם.באתי מפעם

ובתור מגויסת/ יולדת קיבלתי גם דברים דוחים ובאמת שעיקר היחס, מישהו רואה אותי, הייתי מאושרת גם כשהביאו לי חלה שהכל בפנים היה בצק (!) וזה מאוד שימח אותי שחשבו עליי.

כשאני אופה עוגות ומביאה לאחריםמישהי חדשה:)

אני אופה גם עוגה קטנה בתבנית מאפינס, וטועמת אותה. אם יוצא טוב, אני מביאה את הגדולה למי שרציתי.

ומסכימה עם מה שטארקו אמרה

מצטרפת לעוגיות פירורים. קל ונראה מרשים, וגםמבורכת

עוגת קפה בחושה עם קרם מעל (אבקת סוכר מעורבבת בקצת מים חמים וטיפה קפה) נראית וואו.

עוגת בראוניז תמיד מתקבלת בברכה (ונח לחתוך אותה לקוביות קטנות במנג'טים)

עוגיות שוקולד צ'יפס חתוכות לרצועות

קאפקייקס שוקולד או שוקולד צ'יפס

אני מביאה את מה שאני יודעת להכיןדיאט ספרייט

עוגה אחת בלבד- עוגת שוקולד עם סוכריות מעל.

אני לא רואה בעיה לשלוח עוגה כזו ותמיד קיבלו אותה בברכה (ממה שאמרו לי).

ואני עצמי קיבלתי:שמרים, בחושות, פעם אחת קיבלתי עוגת גבינה.

בדכ מכינה בראוניזרק לרגע9

גם קל, הכל בקערה אחת בלי מיקסר וגם קצת יותר טעים מעוגה בחושה רגילה.

יש לך מתכון?רקאני

של ניק ב. הפרווה ממש טוביעל מהדרום

מה הבעיה בבחושה?מקקה

אני תמיד מביאה פשוטות. הכי הרבה עם ציפוי שוקולד

עוגת ביסקויטיםרינת 24

אצלינו בבית העוגה המועדפת זו עוגת תפוזים בחושהיעל מהדרום

לק"י

אז אם במקרה תשלחי לנו עוגה אי פעם, אז זה מעולה😅

אצלנו מאוד הולך עוגות בחושותנעמי28

בעייני זה מספיק לגמרי.

את יכולה לעשות מאפינס בקערה אחת (של בננה ושוקולד הולך אצלנו טוב) או לחתוך ולשים במנג'טים או לעשות עוגיות ברמת קושי וזמן כמו עוגה בחושה.

לא רואה בעיה בבחושההבוקר יעלה

ואני אחת שאוהבת לאפות ולהשקיע. אבל כשאין כוח או סמן אז בהחלט בחושה

מה שאני עושה זה בלילה אחת לארבע פסים, וכל פס. שמה משהו אחר כמו מייפל ושקדים, שיש, אגוזים וקינמון. זה משדרג ממש.

עוגות אחרות אפשר שמרים או פירורים כמו שהציעו

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמתאחרונה

באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?

אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.

והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..
  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם
  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב
  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעםאחרונה

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאניאחרונה

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבש

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

לי זה לא סיוט שימושיתאחרונה

ואם את הולכת לפי פסיקה שמתירה לטבול עם לק חדש מצוין, אבל אם את הולכת לפי פסיקה שצריך לטבול בלי לק זה אומר ללכת פעמיים לקוסמטיקאית

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

התייעצות לגבי ילדלא לדעת

יש לי ילד מתוק בן 5. כשהיה פעוט היה הכי דבש בעולם, ילד קופצני ומאושר, היה לו קשר ממש מיוחד עם המטפלות במעון והיה ממש אוהב את הילדים במעון כשפגש אותם היה מתרגש, צוחק איתם, מתחלק בדברים שלו. מאז שהתחיל גן דברים התחילו להשתבש. היו לו גננת חמודות אבל לא מקבלות אותו בחיבוק ונותנות תשומת לב כמו במעון. הוא לא יצר איתן קשר, לא התחבר לילדים בגן. נהיה כזה שקט ומסוגר. באותה תקופה בעלי היה במילואים כמעט חצי שנה רצוף וגם אני עברתי תקופה רגשית מורכבת וברור לי שמאוד השפיע עליו. התחילו להיות לו פחדים, הוא התחיל להיות כזה מחורפן חלק גדול מהזמן בבית, להציק לאחים כל הזמן, ולצחוק מזה, לצחוק כשצעקו עליו. חשבתי שזה תקופה ויעבור. אבל בתחילת שנה הבאה הגננת סיפרה שהוא מציק לילדים בגן והחלטתי שצריך לעשות משהו. שלחתי אותו לשחייה טיפולית והלכתי להדרכת הורים קצרה, שם היא נתנה דגש על עצות איך לגרום לילד להרגיש יותר משמעותי ושייך בבית. והוא התחיל להיות יותר רגוע ושמח. הרבה פחות להציק, הוא גם התחיל ליצור קשרים חברתיים בגן, אבל עדיין הגננת ראתה שקשה לו ליזום משחק עם חברים. בשחייה הטיפולית המדריכה ראתה שיש לו קושי בויסות חושי ושהוא מאוד אימפולסיבי והמליצה ללכת לריפוי בעיסוק. אז התחלנו תהליך לקראת אבחון ריפוי בעיסוק (אנחנו עדיין מחכים). בחופש ילדתי ברוך ה', והייתי מאושפזת שבוע בגלל זיהום. מאז שחזרתי הביתה, הרגשתי שחזרתי לילד אחר, מחורפן ברמות על. כל היום מרביץ ומציק בלי סוף וצוחק, וצוחק עוד יותר אם כועסים עליו. רק עם התינוק היה עדין ברוך ה'. עם החזרה לשגרה הוא נרגע קצת וכבר פחות מחורפן, אבל עדיין מציק לאחים ואומר להם דברים לא יפים כל היום והתחיל גם להיות קצת אגרסיבי כלפי התינוק. בגן לא יוצר קשרים חברתיים, מתבייש לפנות אל הצוות. אומר שכולם בגן לא נחמדים, הוא לא רוצה שיהיו לו חברים, מספר שמציקים לו כל יום והוא בוכה ומתבייש לספר לגננות וגם ככה לא עוזרות לו. דיברתי עם הגננת והיא אמרה שבסה"כ נראה שהוא בסדר בגן, אבל אחרי שהארתי את תשומת ליבה היא אמרה שהוא באמת לא פונה אליה, ובאמת נמצא עם הילדים אבל לא ממש משחק איתם. אמרה שתנסה לעודד אותו למשחק עם חברים ולפנות לנשות צוות. והציעה שתביא את פסיכולוגית הגן לתצפית ונראה מה הלאה. אני ממש חושבת עליו כל היום איך לעזור לו. מנסה לתת לו יותר תשומת לב, להשתמש בכלים שקיבלנו בהדרכת הורים פעם קודמת אבל זה לא ממש עוזר. כשהוא פוגש ילדים בגן שעשועים נראה שהם משחקים וצוחקים ביחד אבל כשאני שואלת אותו הוא אומר שרק הציקו לו, אז אני לא יודעת אם הוא חווה כל דבר בצורה שלילית, או אולי מתקשה בהבנת סיטואציות, או אולי זאת תגובה לדאגה שלי. וזאת השנה האחרונה שלו בגן ואני כל כך רוצה לחזק אותו לקראת כיתה א'. מתלבטת איך לפעול, אני חושבת ללכת להדרכת הורים אבל מתלבטת איזה. ואולי לרשום שוב לשחייה טיפולית למרות שהוא לא רצה להמשיך, נראה לי שזה כן עשה לו טוב. ואולי כדאי ללכת לרופא התפתחות לקבל מבט יותר רחב על כל הקשיים ביחד, עוברות לי בראש גם מחשבות על בעיית תקשורת, למרות שזה נראה לי יותר רגשי, אבל אני לא בטוחה. והכל דורש כוחות ואו בירוקרטיה או כסף... ולא יודעת מאיפה להתחיל...

את נשמעת אמא מאוד דואגת ומסורהיראת גאולה

תודה רבה!לא לדעת

אני חושבת ששווה לפנות להתפתחות הילדדיאט ספרייט

ובגדול אני גם ממליצה לנסות להתקרב לצוות.

אני ממש רואה בחוש שכשמפנקים גננת,

מרימים לה, מפנקים אותה, קינוחים מילים טובות- זה משפיע על היחס לילד.

אפילו אם על הגננת למשל לא, אבל אפילו הסייעת או אפילו מלווה רפואית של ילד אחר פתאום אוהבת את הילד שלי קצת יותר מהרגיל, זה משפיע על כל היום בגן.

איך עושים את זה?לא לדעת

הגשתי פניה לריפוי בעיסוק ולא הייתה שם אפשרות לרופא התפתחות.

ובאמת רעיון יותר לפנק את הגננותלא לדעת

רוב הדברים שתיארתוהרי החדשה

נשמעים לי כמו משהו שמתאים לילד רגיש שעובר דברים. לא נשמע תקשורת אלא ילד במצוקה משלל סיבות. הוא הבכור שלך? כי אם כן אז עוד יותר ברור לי המקום שלי.

אני חושבת שהדרכת הורים טובה שתחזיק אותך/אתכם תעזור לו מאוד. אם לפי מה שאת רואה הוא כן משחק עם ילדים ולך אומר שלא כיף לו אז יכול להיות שזה לא מול הילדים אלא מולך, כי זה מפעיל אותך. לא כל כך הבנתי מה הגננת אומרת על נמצא עם ילדים ולא משחק איתם. רק קצת בא לי להגיד שאני ממש לא מתלהבת מכל הניתוחי התנהגות שעושים בגנים וכו ואם את כל רוצה ללכת למקומות של לבדוק את זה מקצועית בבקשה תראי שמי שבודק את הילד הוא אם הכשרה רלוונטית בתחומים הטיפוליים.

בסוף מכל מה שאמרת הדבר שהכי מטריד זה מה שהגננת אמרה. ואת זה הייתי בודקת- אולי באמת תייצרי אינטראקציות אחרי הגן, משחקים באחד על אחד שתיזמי (להזמין ילד לשחק בבית שלכם) ושם תראי איך מתנהל המשחק והאם עולה לך שם שמשהו לא תקין.

זהו באמת נראה לי שזה יותר הכיווןלא לדעת

למרות שהוא לא בכור. אני גם מתלבטת כמה זה החוויה שלו וכמה זה כדי להפעיל אותי. אבל לא נראה לי שהוא משקר ממש. ונגיד בגן שעשועים הוא צוחק ומחייך כשילד מנדנד אותו בנדנדה. או שהם רצים ביחד וצוחקים, או מסתובבים ביחד בקרוסלה. אולי זה לא משחק בעיניו. אבל כשהוא אומר שהציקו לו אני מתלבטת אם אולי היתה איזו הצקה באמצע וזה מה שהוא זוכר (נגיד בנדנדה עוד ילד הצטרף וכששניהם נידנדו אותו ביחד זה הציק לו והוא צעק שיפסיקו) או שזה כדי להפעיל אותי.

ובגן יש פסיכולוגית חינוכית, לא מנתחת התנהגות.

והוא לא מוכן להזמין חברים הביתה! כשחבר מהגן מגיע מעצמו הוא לרוב שמח מזה, אבל זה לא קורה הרבה והוא ממש מתנגד לרעיון של להזמין. לפעמים אני מתלבטת אם להזמין בלי ידיעתו, אבל בינתיים לא עשיתי את זה. אני כן רואה שכשחבר מגיע הוא יותר נוטה להראות דברים מגניבים שיש לו וצריך עידוד כדי ממש לשבת ולשחק עם החבר.

ולגבי הדרכת הורים אני מתלבטת בין אישית לסדנהלא לדעת

כי בעבר כשהייתי באישית הרגשתי שיותר מתייחסת לכל התנהגות בפני עצמה, ובסדנה ייותר התייחסו לכל המכלול של הילד וזה יותר עזר. אבל אולי האישית סתם הייתה לא מוצלחת, ואלי הסדנה לא תתן מענה לבדיוק מה שאני צריכה.

לדעתי את צריכה אישיתאפונהאחרונה

את יכולה לקחת גם סדנא, יש שפע של סדנאות בעלויות ממש לא גבוהות (גם אני פותחת בקרוב אבל באמת שלא חסר).

יכול להיות שסדנא תקצר לך ותחסוך חלק מהמפגשים האישיים.

לגבי הנסיון שלך אולי ההבדל היה בין הגישות ותפיסת העולם של מי שהעבירה את הסדנא?

נשמע לא פשוט בכללנעומית

לפעמים יש התנהגויות וקשיים שמופיעים עם העלייה בגיל.

אנחנו נוטים לייחס אותם לאירועים חיצוניים, אבל ייתכן שהקשיים היו צפים בכל מקרה.

(לפעמים, כמובן שהרבה פעמים הקשיים הם תוצאה של אירועים שונים)

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

בנוסף, אולי כדאי לבנות קשרים חברתיים באופן יזום? להזמין חבר מידי פעם הבייתה, לקבוע עם חבר ספציפי ללכת לגינה?

להתפתחות הילד את מתכוונת לרופא התפתחות?לא לדעת

אפשר רופא התפתחותי ופסיכולוגנעומית

תקין שמנהלת מעון לא מגיעה מלא ימים?עד חצות

כבר המון פעמים שאני מגיעה כל כמה שבועות למעון והמנהלת לא שם.. לא מרגישה טוב או יש לה משהו..

גם היא לא מגיעה על הבוקר כמעט אף פעם..

יש בכלל פיקוח למנהלות מעון?

אני סגורה על זה שאם המשכורת היתה עוברת דרך גיהוץ כרטיס בכניסה היא היתה מגיעה כמו שעון.

הבן שלי בן שנתיים כמעט במעון שם והם 23 ילדים עם 3 אנשי צוות, ש2 מתוכו לא נשואות, צעירות.

אני רואה שכל ההורים בסבבה שלהם, מעריצים את המעון את ההנהלה, אני ההורה בערך היחיד שנשאר כמה דקות, ששואל שאלות, שיכול להישאר מעל שעתיים ולדבר עם הצוות, להסביר על הילד שלי, להנחות, מסתכלת המון מהצד וכמה שאולי הצוות לא סובל שנשארים - זה לא שאלה!!!! אני כהורה אשאר כמה זמן שצריך, אסתכל, אסיק מסקנות, אני עם יד על הדופק..

כמובן שאני אפרגן, אתנהג בנעימות כמה שניתן,

וזה לא סותר את זה

לא מצליחה להבין איך זה סבבה שצוות מטפלות נשאר בלי פיקוח של המנהלת ימים שלמים, ואף אחד לא מפקח גם על המנהלת וזה עובר בסבבה

ניסת לשלוח הודעה למנהלת? לקבוע איתה פגישה?מנגואית

גם אני לא רואה את המנהלת רוב הימים )לא מחפשת)

בבוקר בטח שלא, אני מגיעה מוקדם

בצהרים לפעמים

לפעמים נמצאת בתוך החדר אז מאמינה שלפעמים אני לא רואה כי נמצאת בחדרים אחרים

נשמע לי מוגזם להישאר שעתיים במעוןדיאן ד.

נראה לי עדיף שתבואי באמצע היום לראות איך הולך.

פעם פעמיים ואם הכל רגוע ובסדר אז אפשר לסמוך עליהם.

לגבי המנהלת, מוזר שהיא לא נמצאת.

וזה באמת קריטי שתהיה מנהלת שתסתובב בשטח ותוודא שהכל תקין

מה הגודל של המעון?שבעבום

לא לכל המנהלות יש משרה מלאה במעון. במעון שלנו שהיה בסביבות 50 ילדים המנהלת השלימה משרה בחלק מהימים בלהיות מטפלת קבוצה ביום החופשי של המטפלת. היום אני יודעת שמנהלת שם מנהלת 2 מעונות במקביל.

בתור מישהיא שעבדה במעוןקל"ת

אין דבר כזה שהורה נשאר מעל שעתיים בשגרה כדי לשאול על הילד שלו. זה מפריע להתנהלות והמשך סדר היום.

לגבי המנהלת האמת לא יודעת להגיד. אני אף פעם לא חיפשתי את המנהלת אלא אם כן יש איזה נושא חשוב שרציתי להעלות.

לגבי להשאר שעתייםSeven

ולהסביר המון..לא נשמע תואם..וזה גוזל זמן יקר שהמטפלות אמורות לדאוג לילדים בומולא לדבר עם כל אמא

תחשבי שכל אמא דאגנית תדבר עם המטפלת שעתיים?

לגבי המנהלת מאוד תלוי בגודל מעון.

כן, יש פיקוח על המנהלת.הגברת מהירח

אני לא יודעת מה קורה במעון פרטי. במעון שהוא חלק מרשת יש לכל קבוצת מעונות מפקחת (יש כאלה שקוראים לה "מדריכה" או "יועצת" או משהו כזה. זה אותו תפקיד, רק עניין של טרמינולוגיה). היא מעל המנהלת, מטעם הרשת.

לפעמים בתחילת השנה מקבלים מהמעון כל מיני טפסים, וכתוב שם גם את שם המפקחת עם מספר טלפון. אם לא, תחפשי באתר האינטרנט של רשת המעונות - או שכתוב שם את כל המפתחות לפי איזורים, או שתכתבי להנהלה של הרשת ותשאלי אותם.

אני אבהירעד חצות

כשאני מגיעה לשעתיים זה פעם ב.. לא כל יום.. יש לי חיים אחרי הכל.. וגם כשאני שם אני לא כל הזמן מדברת עם הצוות.. רק שהן פונות אלי או מספרות לי משהו. בכל אופן הנקודה בעיני זה האדישות שאני מרגישה כלפי המקצוע.

אחרי המקרה המזעזע במעון באריאל כבר נגמרו לי המילים. מקרה רודף מקרה ואף אחד לא מרעיד את המערכת..

אם הלב שלך לא רגועSeven

אני בעד להקשיב לאינטואציה..

לגבי השעתיים גם פעם ב..הז פשוט לא חלק ממה שאמורים לעשות

ותמיד הייתי אמא מאוד מעורבת במעון ומהועד וכו...כן מדי פעם מדברת עם הגננת אבל שעתיים זה לא לגיטמי אפילו לא יום אחד

נשמע מוזר שהיא לא נמצאת כמעט. בדרכ יש להן יום חופשאביגיל ##

אחד ופעם בשבועיים שלושה גם יום השתלמות

אולי היא נמצאת בחדר שלה בזמן הזה עובדת שם?

או אולי היא במטבח?

אצלנו המנהלת לפעמים בבקרים נמצאת בתוך אחת הכיתות ומתגברת שם עד שכל המטופלות מגיעות

אני מסתכלת בחדר שלה קבוע והיא לא שם ואני גם שואלתעד חצות

ואומרים לי בוודאות שהיא לא הגיעה...

אז אולי היא לא אמורה להיות? אולי יש לה אחוז משרהאביגיל ##

נמוך במעון הזה

וואי ממש מבאס, מבינה אותך

לא מאמינה שהיא פשוט מברישה, זה עלול לדפוק אותה

גם לה יש מפקחת

לעניות דעתיכנה שנטעה

לא הייתי משאירה את הילד שלי במעון שאני לא סומכת על המטפלות כשהן בלי פיקוח של מנהלת. ובאמת מספר הפעמים שראיתי את המנהלת במעון אצלנו יכולה להיספר על יד אחת.. לא מטריד אותי כי אני סומכת על המטפלות, וגם אני אמא דאגנית שנשארת כשצריך ועם יד על הדופק.

לא תקיןדיאט ספרייט

ויש מלא מנהלות מעון כאלו מהיכרות.

כדאי לפנות לפיקוח ואם את לא סומכת פשוט לעזוב.

אני תמיד שמה מקליט ומעודדת לשים מקליט.

אני רקשושנושיאחרונה

יש מעונות שיש מנהלת נוכחת 8-16, ובתוך הכיתה מזעזע (ככה היה אצל הגדול)

הקטן במעון אחר, המנהלת גם לא נוכחת יותר מידי, ב 8 אף פעם, ב 16 אני רואה אותה פעמיים בשבוע נגיד. אבל אני מרגישה שהמעון ממש מנוהל טוב.

אני סומכת על המטפלת למרות שהמנהלת לא תמיד נמצאת.

אם את לא רגועה, ממליצה לשלוח מקליט לכמה ימים ולא להיות תלויה בנוכחות של המנהלת שכן / לא מעורבת.

עוברים גדולים וניטור סוכרהרמה

יש מישהי שיודעת שבטבע שלה העוברים שלה גדולים? מעל 3.8?

בית החולים בדרך כלל מבקש לעשות בדיקות סוכר כל שעתיים מעל משקל לידה מסויים ולי זה מרגיש מיותר לאור העובדה שהמשקל גנטי אצלנו. במצב כזה לא נותנים לתינוק ביות מלא לגמרי ולא נותנים לעלות איתו ל למלונית. מישהי סירבה? יש אופציה כזו?

אצלי עשו בדיקה אחת אחרי הלידהאשת בעלי

אחת לי ואחת לתינוק

לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים

היתי בביות מלא

אצליפולניה12

ילדתי 3.8

3.9

4

לא זכור לי שעשו ניטור סוכר

פעם אחת ילדתי במשקל מעל 3.8 ולא זוכרת שבדקו סוכריעל מהדרום

לק"י

אולי פספסתי ובדקו פעם 1.

בטוח לא כל שעתיים.

אולי תלוי בשבוע של הלידה. אני ילדתי ב41+2יעל מהדרום

אוליפולניה12

אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3

זה היה נראה לי תגובה להודעה שליפולניה12

עד שזה התעדכן

לכן כתבתי לך חח

ילדתי משקל ענקראשונית

אזור הארבע וחצי קילו

ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה

וחבל

כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)

היית עם סכרת היריון? הנקת אחרי הלידה ?אשת בעלי

יכול להיות שזה משתנה

לא היה סכרתראשונית

הנקתי

וואו אז למה ככה?הרמה

אני גם הבנתי שזה לא קשור לסכרתשיפור

אצליטל אורי

יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).

ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה

לנו עשו ניטור סוכר בביות מלאשיפור

עשו לתינוק פעמיים בדיקת סוכררוני_רון

הייתי בביות מלא

העמסת סוכר 50 תקינה שלי ממהלך ההריון.

נולד כמעט 4רוני_רון

מוסיפה שאלה- איפה ילדתן? והאם נתנו לעלות למלונית?הרמה

בסורוקה, אין מלונית, אבל היינו בביות מלאיעל מהדרום

לק"י

אגב, לא יודעת אם זה אותו הדבר, אבל חלקית אולי.

הקטן שלי נולד פחות מ-3 ק"ג בשבוע 41 בדיוק, ובדקו לו סוכר בגלל זה. אבל הוא היה איתי בביות מלא.

אני עם סוכרתשומשומוניתאחרונה

והייתי מטופלת בהריון האחרון עם אינסולין.

אףפעם לא בדקו כל שעתיים. עשו 2-3 בדיקות אחרי הלידה (אחת בחדר לידה, השניה בלילה ונראה לי שהייתה עוד אחת בבוקר)